שורה 7: |
שורה 7: |
| [[קובץ:תוחלת חיים בלידה בישראל לשני המינים.PNG|ממוזער|תוחלת חיים בישראל בשנים 2000-2016 לשני המינים. בתקופה זו עלתה תוחלת החיים ב-4 שנים בממוצע. מאז שנת 2010 יש האטה ניכרת בעליית תוחלת החיים, ברמה של כ-82 בממוצע -84 לנשים ו-80 לגברים.]] | | [[קובץ:תוחלת חיים בלידה בישראל לשני המינים.PNG|ממוזער|תוחלת חיים בישראל בשנים 2000-2016 לשני המינים. בתקופה זו עלתה תוחלת החיים ב-4 שנים בממוצע. מאז שנת 2010 יש האטה ניכרת בעליית תוחלת החיים, ברמה של כ-82 בממוצע -84 לנשים ו-80 לגברים.]] |
| ;תוחלת חיים: | | ;תוחלת חיים: |
− | מערכת הבריאות בישראל נחשבה, ועדיין נחשבת כאחת מן הטובות בעולם; מחקרים שונים מצאו בעבר כי ש[[תוחלת החיים]] של תושבי ישראל היא בין הגבוהות בעולם ודבר זה לא יכול להתקיים עם מערכת בריאות גרועה, אם כי אין זה מעיד על מידת האושר של המטופלים. על-פי דו"ח משנת 2016 של [[ארגון הבריאות העולמי]], ישראל היתה מדורגת במקום השמיני בעולם בתוחלת החיים הממוצעת בלידה, עם תוחלת חיים כללית (גברים ונשים) של 82.5 שנים. התוחלת לגברים היא של 80.7, ושל נשים - 84.2. {{הערה|ד"ר איתי גל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4805260,00.html ארגון הבריאות העולמי: ישראל - מקום 6 בעולם בתוחלת החיים הממוצעת], ynet, 19.05.2016}} בשנת 2018 באופן תקדימי חלה נסיגה קטנה בתוחלת החיים בישראל - אצל הנשים, תוחלת החיים הממוצעת בישראל התקצרה מ-84.3 שנים בדו"ח 2017, ל-84.2 שנים ב-2018, ותוחלת החיים של הגברים בישראל התקצרה מ-80.3 שנים בדו"ח של 2017, ל-80.2 שנים בדו"ח 2018. {{הערה|ד"ר איתי גל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5263728,00.html ארגון הבריאות העולמי: ירידה בתוחלת החיים בישראל, שיעור החיסונים מהגבוהים בעולם], 17.05.18}} דבר זה יכול להיות תוצאה של בעיה קטנה או תחילתה של מגמה מדאיגה. יש לשים לב כי קיים [[שיהוי]] לגבי תפקוד המערכת - שכן במחלות ובעיות רבות - הן בקרב המטופלים והן במערכת עצמה עלולות לעבור מספר שנים ולפעמים כמה עשורים בין תחילת הבעיה לבין הביטוי שלה. | + | מערכת הבריאות בישראל נחשבה, ועדיין נחשבת כאחת מן הטובות בעולם; מחקרים שונים מצאו בעבר כי ש[[תוחלת החיים]] של תושבי ישראל היא בין הגבוהות בעולם ודבר זה לא יכול להתקיים עם מערכת בריאות גרועה, אם כי אין זה מעיד על מידת האושר של המטופלים. על-פי דו"ח משנת 2016 של [[ארגון הבריאות העולמי]], ישראל היתה מדורגת במקום השמיני בעולם בתוחלת החיים הממוצעת בלידה, עם תוחלת חיים כללית (גברים ונשים) של 82.5 שנים. התוחלת לגברים היא של 80.7, ושל נשים - 84.2. {{הערה|ד"ר איתי גל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4805260,00.html ארגון הבריאות העולמי: ישראל - מקום 6 בעולם בתוחלת החיים הממוצעת], ynet, 19.05.2016}} בשנת 2018 באופן תקדימי חלה נסיגה קטנה בתוחלת החיים בישראל - אצל הנשים, תוחלת החיים הממוצעת בישראל התקצרה מ-84.3 שנים בדו"ח 2017, ל-84.2 שנים ב-2018, ותוחלת החיים של הגברים בישראל התקצרה מ-80.3 שנים בדו"ח של 2017, ל-80.2 שנים בדו"ח 2018. {{הערה|ד"ר איתי גל, [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5263728,00.html ארגון הבריאות העולמי: ירידה בתוחלת החיים בישראל, שיעור החיסונים מהגבוהים בעולם], 17.05.18}} דבר זה יכול להיות תוצאה של בעיה קטנה או תחילתה של מגמה מדאיגה. יש לשים לב כי קיים [[שיהוי]] לגבי תפקוד המערכת - שכן במחלות ובעיות רבות - הן בקרב המטופלים והן במערכת עצמה עלולות לעבור מספר שנים ולפעמים כמה עשורים בין תחילת הבעיה לבין הביטוי שלה. |
| | | |
| ;נטל תחלואה: | | ;נטל תחלואה: |
שורה 16: |
שורה 16: |
| | | |
| ;מספר המיטות ותפוסת המיטות בבתי החולים: | | ;מספר המיטות ותפוסת המיטות בבתי החולים: |
− | לפי מצגת של משרד הבריאות משנת 2018, בישראל נרשמת ירידה עקבית במספר המיטות לכל אלף תושבים: מ־2 ב־2008 ל־1.7 ב־2018. זהו פער של 70.5% לעומת 2.9 מיטות בממוצע ב־OECD. {{הערה|שם=calcalist}} יש רופאים הטוענים כי דבר זה נובע בחלקו מיעילות גבוהה יותר של מערכת הבריאות בישראל - לדוגמה כאשר מייצרים ניתוח קצר יותר ופשוט יותר התאוששות החולה מהירה יותר ואין צורך להשאיר אותו לאשפוז ממושך. אשפוז כזה מייקר את הטיפול וגם חושף את המטופל לחיידקים שקיימים בבתי החולים. למרות טיעון זה, ירידה מתמדת במספר המיטות לאלף תושבים ותפוסה גבוהה של המיטות גובה מחירים. | + | לפי מצגת של משרד הבריאות משנת 2018, בישראל נרשמת ירידה עקבית במספר המיטות לכל אלף תושבים: מ־2 ב־2008 ל־1.7 ב־2018. זהו פער של 70.5% לעומת 2.9 מיטות בממוצע ב־OECD. {{הערה|שם=calcalist}} יש רופאים הטוענים כי דבר זה נובע בחלקו מיעילות גבוהה יותר של מערכת הבריאות בישראל - לדוגמה כאשר מייצרים ניתוח קצר יותר ופשוט יותר התאוששות החולה מהירה יותר ואין צורך להשאיר אותו לאשפוז ממושך. אשפוז כזה מייקר את הטיפול וגם חושף את המטופל לחיידקים שקיימים בבתי החולים. למרות טיעון זה, ירידה מתמדת במספר המיטות לאלף תושבים ותפוסה גבוהה של המיטות גובה מחירים. |
| | | |
| נכון לשנת 2014 אחוז התפוסה הממוצעת של מיטות בבתי חולים עמדה על 94% - הגבוה ביותר מבין המדינות המפותחות (במקום השני עמדה ארה"ב עם 92%, ביפן מדובר על 75% ובהולנד 48%). [https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.4007865] התפוסה עלולה לעלות בזמנים של היקף תחלואה גבוה - לדוגמה בזמן מחלות חורף. מנתונים שפרסם משרד הבריאות בדצמבר 2018, עולה כי המחלקות הפנימיות, בהן מאושפזים בדרך כלל קשישים רבים, עמוסות מאוד מעבר לקיבולת הרגילה. לדוגמה, בבית החולים הדסה עין כרם שבירושלים, שיעור התפוסה במחלקה הפנימית מגיע לכ-160%, ובהדסה הר הצופים הוא מעל ל-140%. עובדה זו מקשה על הטיפול ומעלה את הסיכון לסיבוכים. [https://news.walla.co.il/item/3212499] | | נכון לשנת 2014 אחוז התפוסה הממוצעת של מיטות בבתי חולים עמדה על 94% - הגבוה ביותר מבין המדינות המפותחות (במקום השני עמדה ארה"ב עם 92%, ביפן מדובר על 75% ובהולנד 48%). [https://www.haaretz.co.il/opinions/.premium-1.4007865] התפוסה עלולה לעלות בזמנים של היקף תחלואה גבוה - לדוגמה בזמן מחלות חורף. מנתונים שפרסם משרד הבריאות בדצמבר 2018, עולה כי המחלקות הפנימיות, בהן מאושפזים בדרך כלל קשישים רבים, עמוסות מאוד מעבר לקיבולת הרגילה. לדוגמה, בבית החולים הדסה עין כרם שבירושלים, שיעור התפוסה במחלקה הפנימית מגיע לכ-160%, ובהדסה הר הצופים הוא מעל ל-140%. עובדה זו מקשה על הטיפול ומעלה את הסיכון לסיבוכים. [https://news.walla.co.il/item/3212499] |
שורה 42: |
שורה 42: |
| לפי הסקר, מבין עובדי קופות החולים, רמת השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה בקרב עובדים במרפאות. מבין בתי החולים עלה מהסקר כי אצל עובדים בבתי החולים הגריאטריים מדד השחיקה הוא הגבוה ביותר, אחריהם עובדי בתי החולים הכלליים. השחיקה הנמוכה ביותר נמצאה בבתי החולים הפסיכיאטריים. השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה בקרב עובדי סקטור הרפואה והסיעוד אחיות בבתי החולים ובקרב הרוקחים וטכנאי הרנטגן. כל שעובדים שעות רבות יותר – כן רמת השחיקה גבוהה יותר. כמו כן נמצאה רמת שחיקה גבוהה יותר בקרב עובדי משמרות הלילה לעומת מי שלא עובדים במשמרות אלה, כאשר השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה דווקא בקרב העובדים הצעירים יותר שהם בעלי ותק נמוך במערכת. רמת השחיקה הגבוהה ביותר מתוך כלל עובדי מערכת הבריאות נמצאה בקרב רופאים מתמחים עם ציון שחיקה של 4.3, הסטז'רים דיווחו על רמות שחיקה של 3.9. {{הערה|שם=shika1|}} | | לפי הסקר, מבין עובדי קופות החולים, רמת השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה בקרב עובדים במרפאות. מבין בתי החולים עלה מהסקר כי אצל עובדים בבתי החולים הגריאטריים מדד השחיקה הוא הגבוה ביותר, אחריהם עובדי בתי החולים הכלליים. השחיקה הנמוכה ביותר נמצאה בבתי החולים הפסיכיאטריים. השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה בקרב עובדי סקטור הרפואה והסיעוד אחיות בבתי החולים ובקרב הרוקחים וטכנאי הרנטגן. כל שעובדים שעות רבות יותר – כן רמת השחיקה גבוהה יותר. כמו כן נמצאה רמת שחיקה גבוהה יותר בקרב עובדי משמרות הלילה לעומת מי שלא עובדים במשמרות אלה, כאשר השחיקה הגבוהה ביותר נמצאה דווקא בקרב העובדים הצעירים יותר שהם בעלי ותק נמוך במערכת. רמת השחיקה הגבוהה ביותר מתוך כלל עובדי מערכת הבריאות נמצאה בקרב רופאים מתמחים עם ציון שחיקה של 4.3, הסטז'רים דיווחו על רמות שחיקה של 3.9. {{הערה|שם=shika1|}} |
| | | |
− | בסקטור הרפואה בכלל ובבתי החולים הכללים בפרט (14% ו-8% בהתאמה), רק מיעוט מקרב הרופאים חשים שיש לארגון מחויבות לבריאות העובד, למרות שמחויבות כזו מורידה שחיקה. בקרב מקצועות בריאות רק 14% בלבד ציינו שהארגון מטפח את המקצוע שלה. {{הערה|שם=shika1|}} | + | בסקטור הרפואה בכלל ובבתי החולים הכללים בפרט (14% ו-8% בהתאמה), רק מיעוט מקרב הרופאים חשים שיש לארגון מחויבות לבריאות העובד, למרות שמחויבות כזו מורידה שחיקה. בקרב מקצועות בריאות רק 14% בלבד ציינו שהארגון מטפח את המקצוע שלה. {{הערה|שם=shika1|}} |
| | | |
| ;הוצאות גדלות על בריאות פרטית ועל כלל הוצאות הבריאות: | | ;הוצאות גדלות על בריאות פרטית ועל כלל הוצאות הבריאות: |
שורה 81: |
שורה 81: |
| קיים דיווח מתמשך של רופאים ואנשי צוות רפואי על [[דחק]], [[שחיקה]] ו[[אלימות]] כלפיהם בעיקר בחדרי מיון ומרפאות קופות חולים. דברים אלה באו לידי קיצוניות בצורה של תקיפת אנשי צוות רפואי. בשנת 2017 נרצחה אחות בידי מטופל. [https://www.haaretz.co.il/news/local/1.3922540] | | קיים דיווח מתמשך של רופאים ואנשי צוות רפואי על [[דחק]], [[שחיקה]] ו[[אלימות]] כלפיהם בעיקר בחדרי מיון ומרפאות קופות חולים. דברים אלה באו לידי קיצוניות בצורה של תקיפת אנשי צוות רפואי. בשנת 2017 נרצחה אחות בידי מטופל. [https://www.haaretz.co.il/news/local/1.3922540] |
| | | |
− | קיימים היבטים נוספים במערכת שחלקם דווחו בתקשורת הישראלית מאז העשור הראשון של שנות ה-2000 לפחות. יש צורך במידע מהימן ולאורך זמן כדי לאמת האם תופעות אלה באות לידי ביטוי באופן גובר. | + | קיימים היבטים נוספים במערכת שחלקם דווחו בתקשורת הישראלית מאז העשור הראשון של שנות ה-2000 לפחות. יש צורך במידע מהימן ולאורך זמן כדי לאמת האם תופעות אלה באות לידי ביטוי באופן גובר. |
| | | |
| # '''ירידה באמפתיה וביעילות רפואית:''' [[דחק]] מתמשך של צוותים רפואיים הגורם ל[[שחיקה]], היעדר [[אמפתיה]] וטיפול מכני, גרוע, מכאיב ומכעיס; סיכון הלקוח בנזקים אסתטיים (טיפולים מהירים בטחורים ופקקת צואתית ללא הרדמה, תפירה לא נאותה של פצעים או חתכים ניתוחיים לכדי צלקות עבות וגסות ועוד, התעלמות אפאתית מסבל הגורמת לטראומה נפשית וכדומה) ולקוחות שנשארים יותר מדי זמן בחדר המיון ונחשפים לחולי פוטנציאלי (בעיות שמחורפות בגלל [[אי שוויון בריאותי בישראל]] וכדומה) ומבזבזים כמות רבה של זמן שיכל ללכת על מטרות [[אקולוגיה|אקולוגיות]]; גם הרופאים ואנשי הצוות הרפואי נדחקים ונשחקים - החיים האישיים שלהם כמעט ואינם מקבלים ביטוי והם הופכים ציניים ו[[שקיעה (פסיכולוגיה)|שקועים יותר]]; רבים מהם סובלים מחוסר שינה קיצוני ומצטבר, משקיעה בסמכות מעסיקיהם, מבלבול תכוף ומהתמכרויות ומאבטחים אלימים הופכים שחוקים יותר, אלימים יותר - מה שנוזק את החברה כולה בהגברת כמות האלימות הכוללת בה. | | # '''ירידה באמפתיה וביעילות רפואית:''' [[דחק]] מתמשך של צוותים רפואיים הגורם ל[[שחיקה]], היעדר [[אמפתיה]] וטיפול מכני, גרוע, מכאיב ומכעיס; סיכון הלקוח בנזקים אסתטיים (טיפולים מהירים בטחורים ופקקת צואתית ללא הרדמה, תפירה לא נאותה של פצעים או חתכים ניתוחיים לכדי צלקות עבות וגסות ועוד, התעלמות אפאתית מסבל הגורמת לטראומה נפשית וכדומה) ולקוחות שנשארים יותר מדי זמן בחדר המיון ונחשפים לחולי פוטנציאלי (בעיות שמחורפות בגלל [[אי שוויון בריאותי בישראל]] וכדומה) ומבזבזים כמות רבה של זמן שיכל ללכת על מטרות [[אקולוגיה|אקולוגיות]]; גם הרופאים ואנשי הצוות הרפואי נדחקים ונשחקים - החיים האישיים שלהם כמעט ואינם מקבלים ביטוי והם הופכים ציניים ו[[שקיעה (פסיכולוגיה)|שקועים יותר]]; רבים מהם סובלים מחוסר שינה קיצוני ומצטבר, משקיעה בסמכות מעסיקיהם, מבלבול תכוף ומהתמכרויות ומאבטחים אלימים הופכים שחוקים יותר, אלימים יותר - מה שנוזק את החברה כולה בהגברת כמות האלימות הכוללת בה. |