שורה 10: |
שורה 10: |
| | | |
| ==השפעה על קיימות== | | ==השפעה על קיימות== |
− | בספר [[התמוטטות]] מציין הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] 12 קטגוריות של בעיות סביבה שיכולות לגרום להתמוטטות החברות המודרניות, כאשר חלקן כבר תרמו בצורה משמעותית להתמוטטות של תרבויות עבר: | + | בספר [[התמוטטות]] מציין הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] 12 קטגוריות של בעיות סביבה שיכולות לגרום להתמוטטות החברות המודרניות, כאשר חלקן כבר תרמו בצורה משמעותית להתמוטטות של תרבויות עבר: |
| | | |
| [[תמונה:Dust Storm Texas 1935.jpg|שמאל|ממוזער|380px|סערת אבק מתקרבת לסטארטפורד, טקסס, ב-1935 בתקופת סופות [[קערת האבק]]. דוגמה דרמטית ל[[בליית קרקע]] והשפעותיה. ]] | | [[תמונה:Dust Storm Texas 1935.jpg|שמאל|ממוזער|380px|סערת אבק מתקרבת לסטארטפורד, טקסס, ב-1935 בתקופת סופות [[קערת האבק]]. דוגמה דרמטית ל[[בליית קרקע]] והשפעותיה. ]] |
שורה 16: |
שורה 16: |
| ===הרס מערכות טבעיות=== | | ===הרס מערכות טבעיות=== |
| ארבעת הקטגוריות הראשונות נוגעות להרס או אובדן של [[משאבי טבע]]: | | ארבעת הקטגוריות הראשונות נוגעות להרס או אובדן של [[משאבי טבע]]: |
− | ;1. [[הרס בתי גידול]]: - [[בירוא יערות]], הרס אדמות ביצה, והרס הסביבה הטבעית. | + | ;1. [[הרס בתי גידול]]: - [[בירוא יערות]], הרס אדמות ביצה, והרס הסביבה הטבעית. |
− | ;2. כילוי מקורות מזון מהבר: - [[דייג יתר]] כלומר דייג במידה שעולה על [[יכולת ההתחדשות הטבעית]] של ה[[מערכת אקולוגית|מערכת האקולוגית]] ו[[צייד יתר]]. גידול חקלאות ימית ביבשה - בריכות דגים, דורש פעמים רבות דיג אינטנסיבי עוד יותר של דגים קטנים כדי להאכיל את הדגים הגדולים. | + | ;2. כילוי מקורות מזון מהבר: - [[דייג יתר]] כלומר דייג במידה שעולה על [[יכולת ההתחדשות הטבעית]] של ה[[מערכת אקולוגית|מערכת האקולוגית]] ו[[צייד יתר]]. גידול חקלאות ימית ביבשה - בריכות דגים, דורש פעמים רבות דיג אינטנסיבי עוד יותר של דגים קטנים כדי להאכיל את הדגים הגדולים. |
| ;3. [[אובדן הרבגוניות הגנטית]]: [[הכחדה המונית]] של אלפי מיני בעלי-חיים וצמצום אוכלוסיות של הרבה מינים אחרים והגבלתם לאזורים מצומצמים. | | ;3. [[אובדן הרבגוניות הגנטית]]: [[הכחדה המונית]] של אלפי מיני בעלי-חיים וצמצום אוכלוסיות של הרבה מינים אחרים והגבלתם לאזורים מצומצמים. |
| ;4. [[אובדן קרקע|הרס הקרקע]]: בעיות [[קרקע]] כמו [[סחף קרקע]], [[המלחת קרקע]], אובדן פוריות בגלל הוצאת חומרי תזונה מהקרקע, [[זיהום קרקעות]] וחומציות יתר או חסר של האדמה. | | ;4. [[אובדן קרקע|הרס הקרקע]]: בעיות [[קרקע]] כמו [[סחף קרקע]], [[המלחת קרקע]], אובדן פוריות בגלל הוצאת חומרי תזונה מהקרקע, [[זיהום קרקעות]] וחומציות יתר או חסר של האדמה. |
שורה 31: |
שורה 31: |
| ===זיהום ביולוגי וכימי=== | | ===זיהום ביולוגי וכימי=== |
| שלוש קבוצות נוספות של בעיות סביבה נוגעות לדברים שבני האדם מיצרים ומוציאים אל הסביבה או מעבירים ממקום למקום: | | שלוש קבוצות נוספות של בעיות סביבה נוגעות לדברים שבני האדם מיצרים ומוציאים אל הסביבה או מעבירים ממקום למקום: |
− | ;8. [[זיהום|פליטת כימיקלים רעילים]]: בצורה שמשפיעה על מינים אחרים ועל מחלות כמו [[סרטן]] ובעיות פוריות. דוגמאות כוללות [[PCB]], [[מתכות כבדות]] כמו [[כספית]], [[משבשים אנדוקריניים]] ועוד. חלק מהחומרים האלה כמו [[PCB]] מתפרקים לאט מאוד וחלקם אינו מתפרק כלל [[כספית]] וקצב הניקוי שלהם עלול לקחת זמן רב. | + | ;8. [[זיהום|פליטת כימיקלים רעילים]]: בצורה שמשפיעה על מינים אחרים ועל מחלות כמו [[סרטן]] ובעיות פוריות. דוגמאות כוללות [[PCB]], [[מתכות כבדות]] כמו [[כספית]], [[משבשים אנדוקריניים]] ועוד. חלק מהחומרים האלה כמו [[PCB]] מתפרקים לאט מאוד וחלקם אינו מתפרק כלל [[כספית]] וקצב הניקוי שלהם עלול לקחת זמן רב. |
| ;9. [[מין פולש|מינים פולשים]]: הגורמים לנזקים ב[[חקלאות]], להכחדת מינים אחרים ולהרס מערכות אקולוגיות. | | ;9. [[מין פולש|מינים פולשים]]: הגורמים לנזקים ב[[חקלאות]], להכחדת מינים אחרים ולהרס מערכות אקולוגיות. |
− | ;10. [[זיהום אוויר|פליטת גזים לאטמוספירה]]: גזים הגורמים ל[[דלדול שכבת האוזון]], ו[[גזי חממה]] הגורמים ל[[התחממות עולמית]] וכתוצאה מכך ל[[שינוי אקלים]] מהותי שעלול להשפיע על החקלאות, הצפת שטחים ועוד. | + | ;10. [[זיהום אוויר|פליטת גזים לאטמוספירה]]: גזים הגורמים ל[[דלדול שכבת האוזון]], ו[[גזי חממה]] הגורמים ל[[התחממות עולמית]] וכתוצאה מכך ל[[שינוי אקלים]] מהותי שעלול להשפיע על החקלאות, הצפת שטחים ועוד. |
| | | |
| דיימונד מתייחס בספר אחר, [[רובים חיידקים ופלדה]] למקרים של [[מגיפות]] ולקשר שלהן ל[[צריכת מזון מהחי]] ולמגורים משותפים ומגע רב בין בני אדם לבין חיות המשמשות למאכל. כיום איום כזה במגפות מוחרף על ידי היבטים של תיירות ומסחר רב וכן בשל [[עמידות לאנטיביוטיקה]]. | | דיימונד מתייחס בספר אחר, [[רובים חיידקים ופלדה]] למקרים של [[מגיפות]] ולקשר שלהן ל[[צריכת מזון מהחי]] ולמגורים משותפים ומגע רב בין בני אדם לבין חיות המשמשות למאכל. כיום איום כזה במגפות מוחרף על ידי היבטים של תיירות ומסחר רב וכן בשל [[עמידות לאנטיביוטיקה]]. |
שורה 40: |
שורה 40: |
| שתי בעיות נוספות הן "מנועים" שמחריפים את כל הבעיות הסביבתיות שהוזכרו קודם (על פי הנוסחה [[I=PAT]]) | | שתי בעיות נוספות הן "מנועים" שמחריפים את כל הבעיות הסביבתיות שהוזכרו קודם (על פי הנוסחה [[I=PAT]]) |
| | | |
− | ;11. [[גידול אוכלוסין]]: [[אוכלוסיית העולם]] גדלה בעיקר במדינות העולם השלישי. למרות שיש [[מעבר דמוגרפי]] והקטנת פריון הילודה, לא ברור מתי, אם בכלל תתייצב האוכלוסייה. גידול האוכלוסייה מהווה זרז מהותי לבעיות סביבה רבות הקשורות לחקלאות ו/או להרס מערכות אקולוגיות - השפעה וניצול של [[ייצור ראשוני]], [[בירוא יערות]], [[הרס בתי גידול]], [[דייג יתר]] ועוד. בנוסף, כתלות בסוג הטכנולוגיה ובגודל התוצר הכלכלי לנפש, גידול האוכלוסייה יכול להשפיע על גורמים כמו [[זיהום]], [[התחממות עולמית]] ודלדול [[משאבים מתכלים]] כמו [[דלק מחצבי]]. | + | ;11. [[גידול אוכלוסין]]: [[אוכלוסיית העולם]] גדלה בעיקר במדינות העולם השלישי. למרות שיש [[מעבר דמוגרפי]] והקטנת פריון הילודה, לא ברור מתי, אם בכלל תתייצב האוכלוסייה. גידול האוכלוסייה מהווה זרז מהותי לבעיות סביבה רבות הקשורות לחקלאות ו/או להרס מערכות אקולוגיות - השפעה וניצול של [[ייצור ראשוני]], [[בירוא יערות]], [[הרס בתי גידול]], [[דייג יתר]] ועוד. בנוסף, כתלות בסוג הטכנולוגיה ובגודל התוצר הכלכלי לנפש, גידול האוכלוסייה יכול להשפיע על גורמים כמו [[זיהום]], [[התחממות עולמית]] ודלדול [[משאבים מתכלים]] כמו [[דלק מחצבי]]. |
| | | |
| {{בעיות סביבתיות}} | | {{בעיות סביבתיות}} |
שורה 50: |
שורה 50: |
| | | |
| ===גבולות פלנטריים=== | | ===גבולות פלנטריים=== |
− | רשימה מעט שונה הורכבה במסגרת המאמר [[גבולות פלנטריים: חיפוש אחר נפח פעילות בטוח עבור האנושות (מאמר)|גבולות פלנטריים]] משנת 2009. מחברי המאמר מבחינים בתשעה גבולות פלנטריים ומציעים כימות של שבעה מתוך התשעה. שבעת הגבולות האלה הם: [[שינויי אקלים]], [[החמצת אוקיינוסים]], [[דלדול שכבת האוזון|אוזון סטרטוספרי]], [[מחזור החנקן]], [[מחזור הזרחן]], שימוש עולמי ב[[מים מתוקים]], שינויים במערכות ה[[קרקע]] וקצב אובדן של [[מגוון ביולוגי|שונות ביולוגית]]. | + | רשימה מעט שונה הורכבה במסגרת המאמר [[גבולות פלנטריים: חיפוש אחר נפח פעילות בטוח עבור האנושות (מאמר)|גבולות פלנטריים]] משנת 2009. מחברי המאמר מבחינים בתשעה גבולות פלנטריים ומציעים כימות של שבעה מתוך התשעה. שבעת הגבולות האלה הם: [[שינויי אקלים]], [[החמצת אוקיינוסים]], [[דלדול שכבת האוזון|אוזון סטרטוספרי]], [[מחזור החנקן]], [[מחזור הזרחן]], שימוש עולמי ב[[מים מתוקים]], שינויים במערכות ה[[קרקע]] וקצב אובדן של [[מגוון ביולוגי|שונות ביולוגית]]. |
| | | |
| שני גבולות נוספים שבהם לא הצליחו החוקרים לזהות גבול ברור הם '''[[זיהום כימי]]''' וכמות העמסה של '''[[אירוסולים באטמוספירה]]'''. החוקרים מצאו כי האנושות חרגה כבר באופן משמעותי 3 גבולות פלנטריים- אובדן שונות ביולוגית, שינויים במחזור החנקן ושינויי אקלים. בשני תחומי נוספים - החמצת אוקיינוסים ומחזור הזרחן מתקרבים לחצייה של גבולות אלה. | | שני גבולות נוספים שבהם לא הצליחו החוקרים לזהות גבול ברור הם '''[[זיהום כימי]]''' וכמות העמסה של '''[[אירוסולים באטמוספירה]]'''. החוקרים מצאו כי האנושות חרגה כבר באופן משמעותי 3 גבולות פלנטריים- אובדן שונות ביולוגית, שינויים במחזור החנקן ושינויי אקלים. בשני תחומי נוספים - החמצת אוקיינוסים ומחזור הזרחן מתקרבים לחצייה של גבולות אלה. |