שינויים

'''המחלה ההולנדית''' (באנגלית: '''The Dutch Disease''') היא [[כלכלה|תאוריה כלכלית]] לפיה ניצול [[משאבי טבע]] (כמו [[נפט]] או [[גז טבעי]]), עלול לגרום נזק לכלכלת המדינה. הרעיון המרכזי הוא שהכנסות מהמשאב הטבעי יגרמו לקשיים בענפים כמו [[תעשייה]] או [[שירותים]] של הכלכלה הלאומית בגלל עליית [[שער המטבע]] של אותה מדינה שגורם לקשיים בייצוא, ובגלל תת-פיתוח של הסקטור היצרני.  

'''המחלה ההולנדית''' (באנגלית: '''The Dutch Disease''') היא [[כלכלה|תאוריה כלכלית]] לפיה ניצול [[משאבי טבע]] (כמו [[נפט]] או [[גז טבעי]]), עלול לגרום נזק לכלכלת המדינה. הרעיון המרכזי הוא שהכנסות מהמשאב הטבעי יגרמו לקשיים בענפים כמו [[תעשייה]] או [[שירותים]] של הכלכלה הלאומית בגלל עליית [[שער המטבע]] של אותה מדינה שגורם לקשיים בייצוא, ובגלל תת-פיתוח של הסקטור היצרני.  

המונח "מחלה הולנדית" מתייחס בדרך כלל לגילוי של משאבי טבע, הוא יכול להתייחס גם ל"כל התפתחות שכתוצאה ממנה זורם למדינה זרם גדול של כסף זר, כולל עלייה משמעותית במחירי המשאב הטבעי, סיוע זר, והשקעה זרה ישירה" (ראו לדוגמה גם [[גז טבעי בישראל]])<ref>[http://www.imf.org/external/pubs/ft/fandd/2003/03/ebra.htm "Back to Basics. Dutch Disease: Too much wealth managed unwisely"] (March 2003, Volume 40, Number 1). "Finance & Development. A quarterly magazine of the IMF". </ref>

המונח "מחלה הולנדית" מתייחס בדרך כלל לגילוי של משאבי טבע, הוא יכול להתייחס גם ל"כל התפתחות שכתוצאה ממנה זורם למדינה זרם גדול של כסף זר, כולל עלייה משמעותית במחירי המשאב הטבעי, סיוע זר, והשקעה זרה ישירה" (ראו לדוגמה גם [[גז טבעי בישראל]])<ref>[http://www.imf.org/external/pubs/ft/fandd/2003/03/ebra.htm "Back to Basics. Dutch Disease: Too much wealth managed unwisely"] (March 2003, Volume 40, Number 1). "Finance & Development. A quarterly magazine of the IMF". </ref>

המונח נטבע בשנת 1977 על ידי המגזין 'האקונומיסט' כדי לתאר את הירידה של הסקטור התעשייתי של [[הולנד]] בשנות ה-70 לאחר הגילוי של מאגרי [[גז טבעי]] בים הצפוני בשנות ה-60.<ref>"The Dutch Disease" (November 28, 1977). ''The Economist'', pp. 82-83.</ref> לפי המגזין, הגילוי גרם ל[[ייסוף|תיסוף]] של [[כסף|המטבע המקומי]] ובכך להפחתה של כוח התחרותיות של התוצר המקומי, הגדלת היבוא, הקטנת היצוא ולצמצום המגזר התעשייתי. הכלכלה ההולנדית נכנסה למשבר: [[אבטלה|אובדן מקומות עבודה]], [[חוב ציבורי]] תופח, [[אינפלציה]] גוברת ו[[ריבית גבוהה]].

המונח נטבע בשנת 1977 על ידי המגזין 'האקונומיסט' כדי לתאר את הירידה של הסקטור התעשייתי של [[הולנד]] בשנות ה-70 לאחר הגילוי של מאגרי [[גז טבעי]] בים הצפוני בשנות ה-60.<ref>"The Dutch Disease" (November 28, 1977). ''The Economist'', pp. 82-83.</ref> לפי המגזין, הגילוי גרם ל[[ייסוף|תיסוף]] של [[כסף|המטבע המקומי]] ובכך להפחתה של כוח התחרותיות של התוצר המקומי, הגדלת היבוא, הקטנת היצוא ולצמצום המגזר התעשייתי. הכלכלה ההולנדית נכנסה למשבר: [[אבטלה|אובדן מקומות עבודה]], [[חוב ציבורי]] תופח, [[אינפלציה]] גוברת ו[[ריבית גבוהה]].

מונח דומה ורחב יותר למושג המחלה ההולנדית הוא תאוריית '''[[קללת המשאבים]]''', לפיה שפע של כסף קל הנובע מהפקת משאבי טבע עלול להביא להזנחת [[מוסד חברתי|המוסדות החברתיים]], ל[[שחיתות|פגיעה בממשל תקין]] ולבזבוזים ממשלתיים, ועקב כך נוצרת פגיעה [[צמיחה כלכלית]]. בעוד המחלה ההולנדית ממוקדת בניתוח יצוא והתמחות מנגנון של קללת משאבים קשור יותר ל[[כלכלה מוסדית]] ו[[כלכלה פוליטית]].

מונח דומה ורחב יותר למושג המחלה ההולנדית הוא תאוריית '''[[קללת המשאבים]]''', לפיה שפע של כסף קל הנובע מהפקת משאבי טבע עלול להביא להזנחת [[מוסד חברתי|המוסדות החברתיים]], ל[[שחיתות|פגיעה בממשל תקין]] ולבזבוזים ממשלתיים, ועקב כך נוצרת פגיעה [[צמיחה כלכלית]]. בעוד המחלה ההולנדית ממוקדת בניתוח יצוא והתמחות מנגנון של קללת משאבים קשור יותר ל[[כלכלה מוסדית]] ו[[כלכלה פוליטית]].  

[[כלכלה היסטורית|כלכלן ההיסטורי]] אבנר גרייף תאר מצב זה עבור ספרד לאחר גילוי דרום אמריקה. ספרד החלה לכרות ולהפיק כמויות עצומות של המתכת כסף שנמצאה באמריקה והובאה ליבשת אירופה. כתוצאה מכך, נטען, החלה בספרד נטייה להסתמך על ייבוא הכסף ועל הניצול של דרום אמריקה, והזנחה של תשתיות הכלכלה המקומית. המאבק בין המלך לבין מוסדות לריסון ההוצאות הוכרעו לטובת המלך בצורה חדה, דבר שהוביל ליצירת חובות עצומים.[http://textologia.net/?p=5303] כתוצאה מכך, חלה החלשות בכלכלת ספרד, ו-100 שנים לאחר גילוי אמריקה הפכה ממעצמה מרכזית למדינה בעלת כלכלה מפגרת לעומת יריבותיה. [http://citeseerx.ist.psu.edu/viewdoc/download?doi=10.1.1.195.5748&rep=rep1&type=pdf]. היבטים של קללת המשאבים ושל המחלה ההולנדית הכוללים הזנחה של אפיקים אחרים בכלכלה, שחיתות ואי-יעילות, אפשר למצוא במדינות מפיקות משאבים רבות כמו מדינות ערב, [[רוסיה]], מדינות דרום אמריקה, ומדינות באפריקה.  

[[כלכלה היסטורית|כלכלן ההיסטורי]] אבנר גרייף תאר מצב זה עבור ספרד לאחר גילוי דרום אמריקה. ספרד החלה לכרות ולהפיק כמויות עצומות של המתכת כסף שנמצאה באמריקה והובאה ליבשת אירופה. כתוצאה מכך, נטען, החלה בספרד נטייה להסתמך על ייבוא הכסף ועל הניצול של דרום אמריקה, והזנחה של תשתיות הכלכלה המקומית. המאבק בין המלך לבין מוסדות לריסון ההוצאות הוכרעו לטובת המלך בצורה חדה, דבר שהוביל ליצירת חובות עצומים.[http://textologia.net/?p=5303] כתוצאה מכך, חלה החלשות בכלכלת ספרד, ו-100 שנים לאחר גילוי אמריקה הפכה ממעצמה מרכזית למדינה בעלת כלכלה מפגרת לעומת יריבותיה. [http://citeseerx.ist.psu.edu/viewdoc/download?doi=10.1.1.195.5748&rep=rep1&type=pdf]. היבטים של קללת המשאבים ושל המחלה ההולנדית הכוללים הזנחה של אפיקים אחרים בכלכלה, שחיתות ואי-יעילות, אפשר למצוא במדינות מפיקות משאבים רבות כמו מדינות ערב, [[רוסיה]], מדינות דרום אמריקה, ומדינות באפריקה.  

==המודל הכלכלי הבסיסי==

==המודל הכלכלי הבסיסי==

במודלים פשוטים של סחר (ללא העברות הון וללא היבטים נוספים), ההמלצות הן בדרך כלל למדינות לבצע [[התמחות]] בתעשיות שיניבו לה [[יתרון יחסי]]. כך שבאופן תאורטי, מדינה שעשירה במשאב טבעי אמורה להנות מהתמחות בניצול המשאב. במציאות לעומת זאת, "אי-תיעוש" והסתמכות על משאב טבעי יכולים להיות בעלי השפעה שלילית ניכרת על כלכלת המדינה.  

במודלים פשוטים של סחר (ללא העברות הון וללא היבטים נוספים), ההמלצות הן בדרך כלל למדינות לבצע [[התמחות]] בתעשיות שיניבו לה [[יתרון יחסי]]. כך שבאופן תאורטי, מדינה שעשירה במשאב טבעי אמורה להנות מהתמחות בניצול המשאב. במציאות לעומת זאת, "אי-תיעוש" והסתמכות על משאב טבעי יכולים להיות בעלי השפעה שלילית ניכרת על כלכלת המדינה.  

במונחים של [[התמחות כלכלית]] ו[[יתרון יחסי]], המחלה ההולנדית גורמת לכך שיש יתרון-יחסי קצר-טווח עבור התעשיות במדינה לעבור התמחות בהפקת המשאב הטבעי ולצבור רווחים קלים. אבל דבר זה גורם לזניחת תחומים אחרים בהם היה לתושבים יתרון יחסי. במעבר להפקת המשאב הטבעי נזנחים או מוזנחים דברים שמאפשרים התמחות בענף תעשייה: [[ידע]], קשרי מסחר, מוניטין, ניסיון, כוח אדם מיומן ([[הון אנושי]]) ותשתיות כמו מכונות ומפעלים. [[תהליך|עם הזמן]], אובד היתרון היחסי בגלל התקדמות של מדינות אחרות בתחום [[ענף תעשייתי|ענפי התעשייה]] שנזנחו. אם מדובר ב[[משאב מתכלה]] כמו [[נפט]], [[גז טבעי]], [[זהב]] או מחצב אחר, המשאב מתדלדל ואזרחי המדינה מאבדים הן את מקור ההכנסה מהמשאב הטבעי, והם נמצאים בפיגור ניכר בתחום התעשייה בו התמחו.

במונחים של [[התמחות כלכלית]] ו[[יתרון יחסי]], המחלה ההולנדית גורמת לכך שיש יתרון-יחסי קצר-טווח עבור התעשיות במדינה לעבור התמחות בהפקת המשאב הטבעי ולצבור רווחים קלים. אבל דבר זה גורם לזניחת תחומים אחרים בהם היה לתושבים יתרון יחסי. במעבר להפקת המשאב הטבעי נזנחים או מוזנחים דברים שמאפשרים התמחות בענף תעשייה: [[ידע]], קשרי מסחר, מוניטין, ניסיון, כוח אדם מיומן ([[הון אנושי]]) ותשתיות כמו מכונות ומפעלים. [[תהליך|עם הזמן]], אובד היתרון היחסי בגלל התקדמות של מדינות אחרות בתחום [[ענף תעשייתי|ענפי התעשייה]] שנזנחו. אם מדובר ב[[משאב מתכלה]] כמו [[נפט]], [[גז טבעי]], [[זהב]] או מחצב אחר, המשאב מתדלדל ואזרחי המדינה מאבדים הן את מקור ההכנסה מהמשאב הטבעי, והם נמצאים בפיגור ניכר בתחום התעשייה בו התמחו.  

אם המשאב הטבעי מתחיל לאזול (לדוגמה בגלל מנגנון [[שיא תפוקת הנפט]]) או אם יש ירידה במחירי המשאב הטבעי, קשה לחזור ולבנות את [[ענף תעשייה|ענפי התעשייה]] הישנים, והדבר לא מתרחש באותה מהירות שסקטורים אלה נהרסו. דבר זה נובע ממספר סיבות. ראשית לוקח זמן לבנות [[הון אנושי]] ו[[טכנולוגיה]] - הן בהכשרה בסיסית של [[ידע]] נדרש, הן ב"לימוד תוך כדי עשיה", והן בצבירת מוניטין בעולם. סיבה נוספת היא שיחסית למדינות אחרות בעולם, מדינות שחולות ב"מחלה הולנדית" עוברות התמחות בכיוון של הסקטור הסחיר של המשאב הטבעי, ובכיוון של סקטור הלא סחיר (נדל"ן, שירותים מקומיים כמו מסעדות), והן מזניחות את הפיתוח הטכנולוגי של הסקטור הסחיר.  

אם המשאב הטבעי מתחיל לאזול (לדוגמה בגלל מנגנון [[שיא תפוקת הנפט]]) או אם יש ירידה במחירי המשאב הטבעי, קשה לחזור ולבנות את [[ענף תעשייה|ענפי התעשייה]] הישנים, והדבר לא מתרחש באותה מהירות שסקטורים אלה נהרסו. דבר זה נובע ממספר סיבות. ראשית לוקח זמן לבנות [[הון אנושי]] ו[[טכנולוגיה]] - הן בהכשרה בסיסית של [[ידע]] נדרש, הן ב"לימוד תוך כדי עשיה", והן בצבירת מוניטין בעולם. סיבה נוספת היא שיחסית למדינות אחרות בעולם, מדינות שחולות ב"מחלה הולנדית" עוברות התמחות בכיוון של הסקטור הסחיר של המשאב הטבעי, ובכיוון של סקטור הלא סחיר (נדל"ן, שירותים מקומיים כמו מסעדות), והן מזניחות את הפיתוח הטכנולוגי של הסקטור הסחיר.  

כמו כן תנודות במחירים של המשאב הטבעי, שאופייניות גם הן למצבים של שיא תפוקה, גורמות לתת-השקעה מצד חברות השקעה שניצבות בפני סיכונים גדולים יותר בגלל התנודות.  

כמו כן תנודות במחירים של המשאב הטבעי, שאופייניות גם הן למצבים של שיא תפוקה, גורמות לתת-השקעה מצד חברות השקעה שניצבות בפני סיכונים גדולים יותר בגלל התנודות.  

על ידי שמירה של התמלוגים בהשקעות בנכסים מניבים, המדינה יכולה לשמור חלק מהעושר עבור הדורות הבאים, שכילוי המשאב הטבעי מבוצע על חשבונם. דבר זה קשה במיוחד ליישום במדינות עניות שבהן יש לחץ להשתמש בתמלוגים מהמשאב הטבעי בצורה מיידית כדי להקל על העוני.  

על ידי שמירה של התמלוגים בהשקעות בנכסים מניבים, המדינה יכולה לשמור חלק מהעושר עבור הדורות הבאים, שכילוי המשאב הטבעי מבוצע על חשבונם. דבר זה קשה במיוחד ליישום במדינות עניות שבהן יש לחץ להשתמש בתמלוגים מהמשאב הטבעי בצורה מיידית כדי להקל על העוני.  

דוגמה לקרנות השקעה לאומיות שמקבלות מימון מתמלוגים מסקטור של ניצול משאב טבעי, כוללות את קרן הפנסיה הממשלתית ב[[נורווגיה]] ( the Government Pension Fund) את הקרן לייצוב (Stabilization Fund) של הפדרציה הרוסית, הקרן הנפט הממשלתית (State Oil Fund) באזרבייג'ן, ואת הקרן למען הדורות הבאים ( Future Generations Fund) בכווית, שהוקמה בשנת 1976. קרנות השקעה כאלה לא תמיד מצליחות להשיג את מטרתן, שכן השקעות בתחום הפיננסי יכולות להיכשל מסיבות שונות. דוגמה בולטת לכישלון כזה היא הקרן של האי [[נאורו]] שלא הצליחה להציל את כלכלת האי מקריסה עקב אזילת משאבי ה[[פוספט|גואנו]] שהוא ייצא.  

דוגמה לקרנות השקעה לאומיות שמקבלות מימון מתמלוגים מסקטור של ניצול משאב טבעי, כוללות את קרן הפנסיה הממשלתית ב[[נורווגיה]] ( the Government Pension Fund) את הקרן לייצוב (Stabilization Fund) של הפדרציה הרוסית, הקרן הנפט הממשלתית (State Oil Fund) באזרבייג'ן, ואת הקרן למען הדורות הבאים ( Future Generations Fund) בכווית, שהוקמה בשנת 1976. קרנות השקעה כאלה לא תמיד מצליחות להשיג את מטרתן, שכן השקעות בתחום הפיננסי יכולות להיכשל מסיבות שונות. דוגמה בולטת לכישלון כזה היא הקרן של האי [[נאורו]] שלא הצליחה להציל את כלכלת האי מקריסה עקב אזילת משאבי ה[[פוספט|גואנו]] שהוא ייצא.  

תת-גישה אחרת, קרובה יותר לתפיסה של [[כלכלה אקולוגית]] היא להאט את קצב הפקת המשאב הטבעי ולפתח אותו בהדרגה. לדוגמה חלוקה הדרגתית ואיטית של זיכיונות חיפוש למשאבים, או האטת פיתוח משאבים על ידי מעורבות של חברה ממשלתית בהפקה. הפיתוח האיטי של המשאב גורר מצב שבו התמלוגים וההכנסות ממנו מתרחשים בקצב איטי על פני זמן ממושך במקום בקצב מהיר במשך זמן קצר. האטת קצב הפקת המשאב הטבעי גוררת לכך שייסוף המטבע המקומי קטנה יותר וכן השלכות נוספות כמו תת-השקעה בהון אנושי ובפיתוח טכנולוגי הן חלשות יותר. גישה זו נהוגה על ידי מספר מדינות בעלות משאבים שמגבילות במודע את הייצוא שלן. לדוגמה סעודיה, שיש לה עתודות ניכרות של [[גז טבעי]] לא מייצאת משאב זה ומתמקדת בייצוא נפט. יתרונה של שיטה זו היא בפשטות שלה ובכך שהיא פחות רגישה למשברי מטבע, ספקולציות ו[[שחיתות]]. חסרונה של שיטה זו היא שהמחירים של משאב טבע יכולים להשתנות עקב גילויים של מרבצים חדשים, טכנולוגיות חדשות וכו'. עם זאת, בשנים האחרונות מסתבר שלשיטה זו יתרון נוסף שכן בטווח הארוך מחירם של משאבי טבע רבים עולה, כך לדוגמה, ב-40 השנים האחרונות עלו מחירי הגז, הפחם והנפט, ובעשור האחרון מחירם עלה פי 3.5. מחירי הסחורות עלו פי 3 ומחירי התבואה עלו פי 2. מדינות שייצוא משאבים אלה כגון בריטניה, שייצאה [[גז טבעי]], נאלצו להתמודד גם עם המחלה ההולנדית, וגם עם אובדן הכנסות וגם עם צורך לייבא את המשאב הטבעי במחיר גבוה פי כמה מהמחיר שבו ייצאו אותו.  

תת-גישה אחרת, קרובה יותר לתפיסה של [[כלכלה אקולוגית]] היא להאט את קצב הפקת המשאב הטבעי ולפתח אותו בהדרגה. לדוגמה חלוקה הדרגתית ואיטית של זיכיונות חיפוש למשאבים, או האטת פיתוח משאבים על ידי מעורבות של חברה ממשלתית בהפקה. הפיתוח האיטי של המשאב גורר מצב שבו התמלוגים וההכנסות ממנו מתרחשים בקצב איטי על פני זמן ממושך במקום בקצב מהיר במשך זמן קצר. האטת קצב הפקת המשאב הטבעי גוררת לכך שייסוף המטבע המקומי קטנה יותר וכן השלכות נוספות כמו תת-השקעה בהון אנושי ובפיתוח טכנולוגי הן חלשות יותר. גישה זו נהוגה על ידי מספר מדינות בעלות משאבים שמגבילות במודע את הייצוא שלן. לדוגמה סעודיה, שיש לה עתודות ניכרות של [[גז טבעי]] לא מייצאת משאב זה ומתמקדת בייצוא נפט. יתרונה של שיטה זו היא בפשטות שלה ובכך שהיא פחות רגישה למשברי מטבע, ספקולציות ו[[שחיתות]]. חסרונה של שיטה זו היא שהמחירים של משאב טבע יכולים להשתנות עקב גילויים של מרבצים חדשים, טכנולוגיות חדשות וכו'. עם זאת, בשנים האחרונות מסתבר שלשיטה זו יתרון נוסף שכן בטווח הארוך מחירם של משאבי טבע רבים עולה, כך לדוגמה, ב-40 השנים האחרונות עלו מחירי הגז, הפחם והנפט, ובעשור האחרון מחירם עלה פי 3.5. מחירי הסחורות עלו פי 3 ומחירי התבואה עלו פי 2. מדינות שייצוא משאבים אלה כגון בריטניה, שייצאה [[גז טבעי]], נאלצו להתמודד גם עם המחלה ההולנדית, וגם עם אובדן הכנסות וגם עם צורך לייבא את המשאב הטבעי במחיר גבוה פי כמה מהמחיר שבו ייצאו אותו.  

* המשאב הטבעי המתכלה צפוי לאזול בסופו של דבר, ואיתו גם זרם התמלוגים שבא איתו.  

* המשאב הטבעי המתכלה צפוי לאזול בסופו של דבר, ואיתו גם זרם התמלוגים שבא איתו.  

* המשאב הטבעי המכלה הוא בעל תנודות גבוהות במחיר, דבר שגורם לכך שקשה להסתמך עליו בפרוייקטים שדורשים זרם יציב של השקעה - כמו מימון בתי ספר או בתי חולים.  

* המשאב הטבעי המכלה הוא בעל תנודות גבוהות במחיר, דבר שגורם לכך שקשה להסתמך עליו בפרוייקטים שדורשים זרם יציב של השקעה - כמו מימון בתי ספר או בתי חולים.  

* המשאב הטבעי גורם למחלה ההולנדית ולהחלשות הסקטור התעשייתי.

* המשאב הטבעי גורם למחלה ההולנדית ולהחלשות הסקטור התעשייתי.  

לטענת סקנק ישנן 25-30 מדינות המפעילות קרנות דומות - למשל רוסיה, צ'ילה ואפילו מזרח-טימור. [http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/130/300.html]

לטענת סקנק ישנן 25-30 מדינות המפעילות קרנות דומות - למשל רוסיה, צ'ילה ואפילו מזרח-טימור. [http://www.nrg.co.il/online/16/ART2/130/300.html]

אמנון פורטוגלי חושב שהמחלה ההולנדית החלה כבר בישראל עוד לפני השאיבה עצמה, וזאת בגלל הציפייה לרווחים גדולים, יחסית למשק הישראלי. פורטוגלי נסמך על איתן אבריאל מ"דה מארקר" שטוען שגילוי [[גז טבעי בישראל|שדות הגז]] בתחילת 2009 הוא אחת הסיבות המרכזיות לעליות בשוק המניות בשנה זו. פורטוגלי מציין כי בתוך 3 חודשים, מינואר עד אפריל 2009, עלה ערך השוק של החברות העוסקות בחיפושי נפט וגז-טבעי בבורסה בכ-6.5 מיליארד ש"ח. עליה זו עומדת מול עליה של 64 מיליארד ש"ח במדד תל אביב 100 (כלומר היא תרמה לעליה של כ-10% במניות המובילות) בעוד שהעליה בשווקי העולם החלה רק במרץ 2009. בין תחילת 2009 ועד יוני 2010 עלו ערך השוק של חברות העוסקות בתחום חיפושי נפט וגז ב-20 מיליארד ש"ח.  

אמנון פורטוגלי חושב שהמחלה ההולנדית החלה כבר בישראל עוד לפני השאיבה עצמה, וזאת בגלל הציפייה לרווחים גדולים, יחסית למשק הישראלי. פורטוגלי נסמך על איתן אבריאל מ"דה מארקר" שטוען שגילוי [[גז טבעי בישראל|שדות הגז]] בתחילת 2009 הוא אחת הסיבות המרכזיות לעליות בשוק המניות בשנה זו. פורטוגלי מציין כי בתוך 3 חודשים, מינואר עד אפריל 2009, עלה ערך השוק של החברות העוסקות בחיפושי נפט וגז-טבעי בבורסה בכ-6.5 מיליארד ש"ח. עליה זו עומדת מול עליה של 64 מיליארד ש"ח במדד תל אביב 100 (כלומר היא תרמה לעליה של כ-10% במניות המובילות) בעוד שהעליה בשווקי העולם החלה רק במרץ 2009. בין תחילת 2009 ועד יוני 2010 עלו ערך השוק של חברות העוסקות בתחום חיפושי נפט וגז ב-20 מיליארד ש"ח.  

פישר הציע להתמודד עם המחלה ההולנדית על ידי קניית מטבע חוץ ונכסים בחו"ל ועל ידי כך הקטנת ייסוף השקל. פישר ופרופסורים אחרים בצוות המאקרו של הפורום הכלכלי בקיסריה להתמודדות עם תסמיני "המחלה ההולנדית" בישראל הציעו להקים קרן השקעות ממלכתית, שתנפיק איגרות חוב שקליות לטווחים ארוכים, שמרבית רוכשיהן יהיו קרנות הפנסיה. את השקלים שהיא תגייס תמיר הקרן למטבע חוץ ותשקיע אותם בנכסים פיננסיים בחו"ל. השקעות אלה ינטרלו חלק מההשפעה של זרם המט"ח שיגיע לישראל. עם זאת, החשב הכללי באוצר שוקי אורן, יצא בחריפות נגד ההצעות שהעלו הפרופסורים בכינוס בטענה שאין לקדש את המלחמה בייסוף השקל וכי הדבר ממילא מתרחש בגלל בעקבות הייצוא של ענף ההייטק. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3408547,00.html]

פישר הציע להתמודד עם המחלה ההולנדית על ידי קניית מטבע חוץ ונכסים בחו"ל ועל ידי כך הקטנת ייסוף השקל. פישר ופרופסורים אחרים בצוות המאקרו של הפורום הכלכלי בקיסריה להתמודדות עם תסמיני "המחלה ההולנדית" בישראל הציעו להקים קרן השקעות ממלכתית, שתנפיק איגרות חוב שקליות לטווחים ארוכים, שמרבית רוכשיהן יהיו קרנות הפנסיה. את השקלים שהיא תגייס תמיר הקרן למטבע חוץ ותשקיע אותם בנכסים פיננסיים בחו"ל. השקעות אלה ינטרלו חלק מההשפעה של זרם המט"ח שיגיע לישראל. עם זאת, החשב הכללי באוצר שוקי אורן, יצא בחריפות נגד ההצעות שהעלו הפרופסורים בכינוס בטענה שאין לקדש את המלחמה בייסוף השקל וכי הדבר ממילא מתרחש בגלל בעקבות הייצוא של ענף ההייטק. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3408547,00.html]

אמנון פורטוגלי תומך בהצעה זו, וקורא גם להגדיל את התמלוגים מהגז. ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות הראל ממליץ לקיים קרן דומה לקרן הנורווגית, אבל קודם כל להשתמש בתמלוגי הגז כדי להקטין את החוב הלאומי של המדינה שעמד בשנת 2010 על כ-60% מהתמ"ג.  

אמנון פורטוגלי תומך בהצעה זו, וקורא גם להגדיל את התמלוגים מהגז. ד"ר מיכאל שראל, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות הראל ממליץ לקיים קרן דומה לקרן הנורווגית, אבל קודם כל להשתמש בתמלוגי הגז כדי להקטין את החוב הלאומי של המדינה שעמד בשנת 2010 על כ-60% מהתמ"ג.