שינויים

[[תמונה:Hayeruka.JPG|left|thumb|350px|הצבעת אסיפת המפלגה, דצמבר 2008]]

[[תמונה:Hayeruka.JPG|left|thumb|350px|הצבעת אסיפת המפלגה, דצמבר 2008]]

'''התנועה הירוקה''' (או בשמה הרשמי המלא - '''מפלגת התנועה הירוקה – המפלגה הסביבתית חברתית''') היא מפלגת מרכז-שמאל ירוקה ישראלית הפועלת בתחומים מדיניים, חברתיים, סביבתיים, תרבותיים וכלכליים. התנועה מאגדת בתוכה מנהיגים פעילים לשינוי חברתי ממגזרים שונים של החברה הישראלית. בראש התנועה עומדת כיום (יולי 2019) ח"כ סתיו שפיר. בבחירות לכנסת שיתקיימו ביולי 2019 חברה המפלגה לאיחוד בין מרצ וישראל דמוקרטית (בראשות אהוד ברק) שירוצו תחת השם המחנה הדמוקרטי. במקום השמיני ברשימה תשובץ יעל כהן-פארן שהייתה חברת כנסת מטעם התנועה הירוקה (כחלק מהמחנה הציוני) בכנסת ה-20. בעבר עמדו בראש המפלגה [[ערן בן ימיני]], מייסד ארגון [[מגמה ירוקה]] ו[[יעל כהן פארן]].

'''התנועה הירוקה''' (או בשמה הרשמי המלא - '''מפלגת התנועה הירוקה – המפלגה הסביבתית חברתית''') היא מפלגת מרכז-שמאל ירוקה ישראלית הפועלת בתחומים מדיניים, חברתיים, סביבתיים, תרבותיים וכלכליים. התנועה מאגדת בתוכה מנהיגים פעילים לשינוי חברתי ממגזרים שונים של החברה הישראלית. בראש התנועה עומדת כיום (יולי 2019) ח"כ סתיו שפיר. בבחירות לכנסת שיתקיימו ביולי 2019 חברה המפלגה לאיחוד בין מרצ וישראל דמוקרטית (בראשות אהוד ברק) שירוצו תחת השם המחנה הדמוקרטי. במקום השמיני ברשימה תשובץ יעל כהן-פארן שהייתה חברת כנסת מטעם התנועה הירוקה (כחלק מהמחנה הציוני) בכנסת ה-20. בעבר עמדו בראש המפלגה [[ערן בן ימיני]], מייסד ארגון [[מגמה ירוקה]] ו[[יעל כהן פארן]].

==היסטוריה==

==היסטוריה==

[[נחלת הכלל]] היא כל מה שבבעלות כולנו: האוויר, הים, הנחלים, החופים, הרחובות, כיכרות העיר, הגינות הציבוריות והנופים הפתוחים של הארץ. נחלת הכלל שייכת לכל האזרחים, ללא הבדל דת, גזע ומין, היא נשמתה של החברה ונשמתה של הדמוקרטיה. אין זכות לשום גורם אינטרסנטי, חזק ועשיר ככל שיהיה, לקחת אותה מאיתנו.  

[[נחלת הכלל]] היא כל מה שבבעלות כולנו: האוויר, הים, הנחלים, החופים, הרחובות, כיכרות העיר, הגינות הציבוריות והנופים הפתוחים של הארץ. נחלת הכלל שייכת לכל האזרחים, ללא הבדל דת, גזע ומין, היא נשמתה של החברה ונשמתה של הדמוקרטיה. אין זכות לשום גורם אינטרסנטי, חזק ועשיר ככל שיהיה, לקחת אותה מאיתנו.  

אך נחלת הכלל היא אחת הזירות המופקרות ביותר של החיים הישראליים. היא נתונה בהתקפה מתמדת, מצד הרשויות ומצד גורמים בעלי עניין, כשאידאולוגיה של הפרטה ללא מעצורים משמשת תירוץ נוח מדי לנגוס במה שייך לכולנו ולהציעו לכל המרבה במחיר. בעלי מפעלים מתירים לעצמם להפוך את המרחב הציבורי לפח אשפה אישי לפסולת וזיהום ולחמוק מעונש, יזמים מקדמים בנייה של פרברים בלתי נחוצים על גבי דיונות מוגנות ופרחי בר. החופים נסגרים מאחורי גדרות. הרשויות מועלות בחובתן לספק מי ברז ראויים, ומי השתייה הופכים להיות עוד סחורה בתשלום במקום זכות בסיסית של כל אזרח. פוליטיקאים סוחרים בנכסי הכלל ונוהגים להעבירם לידיים פרטיות משיקולים זרים, שאינם מובאים לידיעת הציבור. חוף הים, הגבעה והרחוב אינם רק נדל"ן. אסור למכור את העתיד בשם צרכים צרים ומיידיים. תפקיד המערכת השלטונית הוא לשמור על המרחב הציבורי, ולא למסור אותו לחזקת בעלי אינטרסים על חשבון האזרחים. מים, אוויר נקי ושטחים ירוקים הם זכויות יסוד של כל אזרח, וגורלם של כל אלה רשאי להיקבע רק בשיתוף הציבור ומשיקולים של טובת הכלל.

אך נחלת הכלל היא אחת הזירות המופקרות ביותר של החיים הישראליים. היא נתונה בהתקפה מתמדת, מצד הרשויות ומצד גורמים בעלי עניין, כשאידאולוגיה של הפרטה ללא מעצורים משמשת תירוץ נוח מדי לנגוס במה שייך לכולנו ולהציעו לכל המרבה במחיר. בעלי מפעלים מתירים לעצמם להפוך את המרחב הציבורי לפח אשפה אישי לפסולת וזיהום ולחמוק מעונש, יזמים מקדמים בנייה של פרברים בלתי נחוצים על גבי דיונות מוגנות ופרחי בר. החופים נסגרים מאחורי גדרות. הרשויות מועלות בחובתן לספק מי ברז ראויים, ומי השתייה הופכים להיות עוד סחורה בתשלום במקום זכות בסיסית של כל אזרח. פוליטיקאים סוחרים בנכסי הכלל ונוהגים להעבירם לידיים פרטיות משיקולים זרים, שאינם מובאים לידיעת הציבור. חוף הים, הגבעה והרחוב אינם רק נדל"ן. אסור למכור את העתיד בשם צרכים צרים ומיידיים. תפקיד המערכת השלטונית הוא לשמור על המרחב הציבורי, ולא למסור אותו לחזקת בעלי אינטרסים על חשבון האזרחים. מים, אוויר נקי ושטחים ירוקים הם זכויות יסוד של כל אזרח, וגורלם של כל אלה רשאי להיקבע רק בשיתוף הציבור ומשיקולים של טובת הכלל.

===עיר העתיד, עיר מקיימת===

===עיר העתיד, עיר מקיימת===

דמיינו עיר עם מרכז תוסס, עסקים מקומיים ש[[מכפיל מקומי 3|הרווחים שלהם נשארים בקהילה]], מקום מועדף ל[[הולכי רגל]] ומסלולי [[אופניים]] שחוצים את העיר. דמיינו [[תחבורה ציבורית]] נקייה שמאפשרת נסיעה מהירה ונוחה ממקום למקום ומערך של תשלומי אגרה בשעות הגודש לאלו שמגיעים במכוניתם הפרטית מחוץ לעיר. דמיינו [[עירוב שימושי קרקע|אזורי מגורים משולבים עם עסקים]], ומכסת דירות מובטחת ומסובסדת לצעירים, לזוגות, למשפחות ולעובדים. דמיינו גינות ציבוריות במרחק חמש דקות מכל בניין וחיי תרבות תוססים. דמיינו עיר שהתשתיות שלה חוסכות אנרגיה, עיר שהפסולת שלה הופכת למשאב כלכלי. דמיינו עתיד אפשרי. [[עירוניות מתחדשת|הוא קורה בעולם]] – והוא יכול לקרות גם כאן.  

דמיינו עיר עם מרכז תוסס, עסקים מקומיים ש[[מכפיל מקומי 3|הרווחים שלהם נשארים בקהילה]], מקום מועדף ל[[הולכי רגל]] ומסלולי [[אופניים]] שחוצים את העיר. דמיינו [[תחבורה ציבורית]] נקייה שמאפשרת נסיעה מהירה ונוחה ממקום למקום ומערך של תשלומי אגרה בשעות הגודש לאלו שמגיעים במכוניתם הפרטית מחוץ לעיר. דמיינו [[עירוב שימושי קרקע|אזורי מגורים משולבים עם עסקים]], ומכסת דירות מובטחת ומסובסדת לצעירים, לזוגות, למשפחות ולעובדים. דמיינו גינות ציבוריות במרחק חמש דקות מכל בניין וחיי תרבות תוססים. דמיינו עיר שהתשתיות שלה חוסכות אנרגיה, עיר שהפסולת שלה הופכת למשאב כלכלי. דמיינו עתיד אפשרי. [[עירוניות מתחדשת|הוא קורה בעולם]] – והוא יכול לקרות גם כאן.  

התנועה הירוקה תוביל מהפך ברשויות המקומיות והאזוריות. ניהול התחבורה, העסקים, המגורים, המים, האנרגיה, הגינות, הפסולת ועוד – כל אלה תובעים חשיבה סביבתית מקיימת – איך לנהל את העולם היום לטובת כל תושבי העיר, היום ובעתיד. על מנת שזה יקרה, על הרשויות לקבל הרבה יותר עצמאות וסמכויות ביצוע בתחום הסביבתי, ועל המדינה לבנות מנגנון של תמריצים לעודד מעבר ל[[אקולוגיה עירונית|עיר ירוקה]] בכל גווניה. כבר כיום, הערים בעולם וגם בישראל מובילות בתחומן את העשייה הסביבתית ואת מאמצי ההתמודדות עם [[שינויי אקלים|משבר האקלים]]. יש להסיר את החסמים הבולמים את המשך התקדמותן בכיוון זה.

התנועה הירוקה תוביל מהפך ברשויות המקומיות והאזוריות. ניהול התחבורה, העסקים, המגורים, המים, האנרגיה, הגינות, הפסולת ועוד – כל אלה תובעים חשיבה סביבתית מקיימת – איך לנהל את העולם היום לטובת כל תושבי העיר, היום ובעתיד. על מנת שזה יקרה, על הרשויות לקבל הרבה יותר עצמאות וסמכויות ביצוע בתחום הסביבתי, ועל המדינה לבנות מנגנון של תמריצים לעודד מעבר ל[[אקולוגיה עירונית|עיר ירוקה]] בכל גווניה. כבר כיום, הערים בעולם וגם בישראל מובילות בתחומן את העשייה הסביבתית ואת מאמצי ההתמודדות עם [[שינויי אקלים|משבר האקלים]]. יש להסיר את החסמים הבולמים את המשך התקדמותן בכיוון זה.

===לא משאירים אף ילד מאחור===

===לא משאירים אף ילד מאחור===

===שלום – צורך ביטחוני, כלכלי, סביבתי ומוסרי===

===שלום – צורך ביטחוני, כלכלי, סביבתי ומוסרי===

התנועה הירוקה תומכת בפתרון של שלום בין ישראל לפלסטינים על יסוד העיקרון של שתי מדינות לשני עמים. שלום ישראלי-פלסטיני במתווה של שתי מדינות הוא צורך ביטחוני, כלכלי, חברתי, סביבתי ומוסרי, והוא תנאי חיוני לביטחון המדינה, לשגשוגה וליציבותה. קווי המתאר של ההסדר שורטטו במהלך סבבי המשא ומתן הפורמליים שנערכו עד כה בין שני הצדדים, וביוזמות שלום בלתי פורמליות של גורמים בחברה האזרחית. כדי לסיים את הסכסוך ולהשיג הסדר, על ישראל לנהל משא ומתן אפקטיבי עם הפלסטינים, וכן עם סוריה ועם לבנון. אנו נקדם שיח מפוקח עם כל אחד משכנינו שמוכן לשוחח איתנו, על מנת לבחון כל אפשרות לשותפים לשלום עד תום.

התנועה הירוקה תומכת בפתרון של שלום בין ישראל לפלסטינים על יסוד העיקרון של שתי מדינות לשני עמים. שלום ישראלי-פלסטיני במתווה של שתי מדינות הוא צורך ביטחוני, כלכלי, חברתי, סביבתי ומוסרי, והוא תנאי חיוני לביטחון המדינה, לשגשוגה וליציבותה. קווי המתאר של ההסדר שורטטו במהלך סבבי המשא ומתן הפורמליים שנערכו עד כה בין שני הצדדים, וביוזמות שלום בלתי פורמליות של גורמים בחברה האזרחית. כדי לסיים את הסכסוך ולהשיג הסדר, על ישראל לנהל משא ומתן אפקטיבי עם הפלסטינים, וכן עם סוריה ועם לבנון. אנו נקדם שיח מפוקח עם כל אחד משכנינו שמוכן לשוחח איתנו, על מנת לבחון כל אפשרות לשותפים לשלום עד תום.

ישראלים רבים איבדו בשנים האחרונות את האמונה בשלום ובדו שיח. התעצמות הגורמים הקיצוניים, התגברות השנאה וההסתה, עליית האיסלאם הרדיקלי ופיתוח הגרעין האיראני הן סכנות מוחשיות לביטחון מדינת ישראל ולעתיד המזרח התיכון. על כל הסכם מדיני שייחתם בין הצדדים להבטיח את ביטחונם האישי של אזרחי ישראל. על כל הסכם גם לספק ערבויות לביטחונה של מדינת ישראל מפני איומים אסטרטגיים על קיומה בטווח הקצר ובטווח הארוך.

ישראלים רבים איבדו בשנים האחרונות את האמונה בשלום ובדו שיח. התעצמות הגורמים הקיצוניים, התגברות השנאה וההסתה, עליית האיסלאם הרדיקלי ופיתוח הגרעין האיראני הן סכנות מוחשיות לביטחון מדינת ישראל ולעתיד המזרח התיכון. על כל הסכם מדיני שייחתם בין הצדדים להבטיח את ביטחונם האישי של אזרחי ישראל. על כל הסכם גם לספק ערבויות לביטחונה של מדינת ישראל מפני איומים אסטרטגיים על קיומה בטווח הקצר ובטווח הארוך.  

אנו מצפים משותפנו לשלום בצד הפלשתינאי לחנך לשלום עם מדינת ישראל, להילחם במילים ובמעשים נגד הטרור, ולדבר, כמו סאדאת בזמנו, אל הפחדים של החברה ישראלית. אנו, מצידנו, מחויבים להבהיר, במילים ובמעשים, לפלשתינאים, לעולם, ולעצמנו שאנו איננו בני ערובה של מאחזים לא חוקיים, תפיסות ביטחוניות קצרות טווח ודמוניזציה של שכנינו.

אנו מצפים משותפנו לשלום בצד הפלשתינאי לחנך לשלום עם מדינת ישראל, להילחם במילים ובמעשים נגד הטרור, ולדבר, כמו סאדאת בזמנו, אל הפחדים של החברה ישראלית. אנו, מצידנו, מחויבים להבהיר, במילים ובמעשים, לפלשתינאים, לעולם, ולעצמנו שאנו איננו בני ערובה של מאחזים לא חוקיים, תפיסות ביטחוניות קצרות טווח ודמוניזציה של שכנינו.  

אנו ערים לעוני הקשה בשטחים ובעזה, ולהשפלות היום-יומיות הנובעות מאמצעי הביטחון משלנו, ויודעים שהללו, לא פחות מאידאולוגיה של שנאה, הם כר פורה לקיצוניות. אנו נאזן את צרכי הביטחון קצרי טווח ההכרחיים עם שינוי המציאות היום-יומית בשטח על מנת לעודד תנאים הכרחיים לפיוס בין העמים.

אנו ערים לעוני הקשה בשטחים ובעזה, ולהשפלות היום-יומיות הנובעות מאמצעי הביטחון משלנו, ויודעים שהללו, לא פחות מאידאולוגיה של שנאה, הם כר פורה לקיצוניות. אנו נאזן את צרכי הביטחון קצרי טווח ההכרחיים עם שינוי המציאות היום-יומית בשטח על מנת לעודד תנאים הכרחיים לפיוס בין העמים.

על פי התפיסה הירוקה, ביטחון אינו רק עניין צבאי. עלינו להרחיב את הראייה הביטחונית כך שתכלול את כל ההיבטים והגורמים שקיומנו מושפע מהם ותלוי בהם, ובראשם משק המים ומשק האנרגיה. הידלדלות מקורות המים במזרח התיכון, שינויי האקלים שיפגעו ביבולים ויאיימו על ערי החוף, האמרת מחירי המזון והאנרגיה - כל אלו הינם איומים אסטרטגיים לשלום וליציבות במזרח התיכון, שאינם חמורים פחות מהאיומים הצבאיים.  

על פי התפיסה הירוקה, ביטחון אינו רק עניין צבאי. עלינו להרחיב את הראייה הביטחונית כך שתכלול את כל ההיבטים והגורמים שקיומנו מושפע מהם ותלוי בהם, ובראשם משק המים ומשק האנרגיה. הידלדלות מקורות המים במזרח התיכון, שינויי האקלים שיפגעו ביבולים ויאיימו על ערי החוף, האמרת מחירי המזון והאנרגיה - כל אלו הינם איומים אסטרטגיים לשלום וליציבות במזרח התיכון, שאינם חמורים פחות מהאיומים הצבאיים.  

===דת ומדינה – דיאלוג במקום קיטוב===

===דת ומדינה – דיאלוג במקום קיטוב===

יש וימשיכו להיות בישראל מחלוקות פוליטיות, מתחים בין השקפות שונות וויכוח על מקומה של הדת בחיים הציבוריים. אך אסור שהשיח הדתי-חילוני בישראל יתנהל רק כהורדת ידיים. אפשר למתן את המתחים. אפשר להגיע להסכמות ולנהל דיאלוג אחר בין הקבוצות.

יש וימשיכו להיות בישראל מחלוקות פוליטיות, מתחים בין השקפות שונות וויכוח על מקומה של הדת בחיים הציבוריים. אך אסור שהשיח הדתי-חילוני בישראל יתנהל רק כהורדת ידיים. אפשר למתן את המתחים. אפשר להגיע להסכמות ולנהל דיאלוג אחר בין הקבוצות.

יש זכות לכל קהילה לבטא את יהדותן בדרכה. חרדים, דתיים וחילוניים, על כל גווניהם, מרכיבים יחד את הפסיפס התרבותי הישראלי. יש לאפשר לכל קהילה גישה שווה, לפי גודלם, למשאבים לבתי כנסת ולחינוך. הרצון של קהילות דתיות וחרדיות לשמור על צביון דתי בשכונות מגוריהם איפה שהם רוב מוצק הוא טבעי ולגיטימי.

יש זכות לכל קהילה לבטא את יהדותן בדרכה. חרדים, דתיים וחילוניים, על כל גווניהם, מרכיבים יחד את הפסיפס התרבותי הישראלי. יש לאפשר לכל קהילה גישה שווה, לפי גודלם, למשאבים לבתי כנסת ולחינוך. הרצון של קהילות דתיות וחרדיות לשמור על צביון דתי בשכונות מגוריהם איפה שהם רוב מוצק הוא טבעי ולגיטימי.

יש זכות בסיסית לכל אדם באשר הוא לבחור את הדרך שבה הוא מתחתן וייקבר. אלה הרגעים הכי אינטימיים במעגל החיים, ואין למדינה זכות לערב בהם. יחד עם זה, לו הממסד הדתי היה מתחשב יותר ברצונות ורגשות של ציבור שאינו דתי, הרוב המכריע של המדינה הייתה מקבלת בשמחה המסגרת של הרבנות כמסגרת מקובלת לרגעים אלה. יהדות איננה רק מסגרת הלכתית – היא השפה הרוחנית של העם היהודי, והיא צריכה לשאוף לדבר לכולם. יש למסורת היהודית, כמו מסורות תרבותיות אחרות בחברה שלנו, הרבה מה ללמד אותנו על חיים מקיימים, על שימור בריאת העולם, ואל חיים צנועים, מלאים באושר.

יש זכות בסיסית לכל אדם באשר הוא לבחור את הדרך שבה הוא מתחתן וייקבר. אלה הרגעים הכי אינטימיים במעגל החיים, ואין למדינה זכות לערב בהם. יחד עם זה, לו הממסד הדתי היה מתחשב יותר ברצונות ורגשות של ציבור שאינו דתי, הרוב המכריע של המדינה הייתה מקבלת בשמחה המסגרת של הרבנות כמסגרת מקובלת לרגעים אלה. יהדות איננה רק מסגרת הלכתית – היא השפה הרוחנית של העם היהודי, והיא צריכה לשאוף לדבר לכולם. יש למסורת היהודית, כמו מסורות תרבותיות אחרות בחברה שלנו, הרבה מה ללמד אותנו על חיים מקיימים, על שימור בריאת העולם, ואל חיים צנועים, מלאים באושר.

מעבר לזכויות בסיסיות לקהילות ולאזרחים, מקום הדת והמסורת בחיים הציבוריים שלנו יקבע אך ורק דרך דיון של כבוד בין כולם, למען כולם. התנועה הירוקה תתמוך בשמירת אופיו של יום השבת כיום מנוחה, עם מרכזי תרבות ובילוי פתוחים – יום בשבוע עם אופי קהילתי ותרבותי. חווית יום הכיפורים בחברה הישראלית מלמדת שאפשר שילוב של מנהגים דתיים שגם הציבור הלא דתי מעריך תוצאותיו.

מעבר לזכויות בסיסיות לקהילות ולאזרחים, מקום הדת והמסורת בחיים הציבוריים שלנו יקבע אך ורק דרך דיון של כבוד בין כולם, למען כולם. התנועה הירוקה תתמוך בשמירת אופיו של יום השבת כיום מנוחה, עם מרכזי תרבות ובילוי פתוחים – יום בשבוע עם אופי קהילתי ותרבותי. חווית יום הכיפורים בחברה הישראלית מלמדת שאפשר שילוב של מנהגים דתיים שגם הציבור הלא דתי מעריך תוצאותיו.

===רוב ומיעוט בחברה דמוקרטית===

===רוב ומיעוט בחברה דמוקרטית===

התנועה הירוקה מאמינה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ומדינה כל אזרחיה, ואין צורך לסתירה ביניהם. לצערנו, זוהי איננה המציאות. לכל אזרח ולכל קבוצה במדינת ישראל יש זכויות בסיסיות לגישה שווה לחינוך, בריאות, תשתיות ולשוויון בהזדמנויות לפרנסה. כפי שוועדת אור תיעדה, ערבי ישראל מפלה לרע, סובלים מאי-צדק כלכלי, חברתי וסביבתי, ויש צורך ליישם מיידי את המלצות הועדה. זוהי מציאות בלתי נסבלת כשיש אזרחים סוג ב' בחברה שלנו, של חלק גרים ביישובים בלתי מוכרים, בלי חשמל ומים זורמים. מגילת העצמאות של מדינת ישראל מכריזה בבירור על הזכויות של כל אזרח במדינת ישראל והזמן הגיע לממש את ההבטחה הזאת שעליה הוקמה המדינה.

התנועה הירוקה מאמינה שמדינת ישראל היא מדינה יהודית ומדינה כל אזרחיה, ואין צורך לסתירה ביניהם. לצערנו, זוהי איננה המציאות. לכל אזרח ולכל קבוצה במדינת ישראל יש זכויות בסיסיות לגישה שווה לחינוך, בריאות, תשתיות ולשוויון בהזדמנויות לפרנסה. כפי שוועדת אור תיעדה, ערבי ישראל מפלה לרע, סובלים מאי-צדק כלכלי, חברתי וסביבתי, ויש צורך ליישם מיידי את המלצות הועדה. זוהי מציאות בלתי נסבלת כשיש אזרחים סוג ב' בחברה שלנו, של חלק גרים ביישובים בלתי מוכרים, בלי חשמל ומים זורמים. מגילת העצמאות של מדינת ישראל מכריזה בבירור על הזכויות של כל אזרח במדינת ישראל והזמן הגיע לממש את ההבטחה הזאת שעליה הוקמה המדינה.

בדמוקרטיה יש גם זכויות למיעוטים כקבוצה - לשמר ולפתח את המורשת התרבותית שלהם. ישראל לא עושה דיו על מנת לאפשר לקהילה לבטא את זהותם הקהילתית. זכות של מערכת החינוך הערבית ללמד ולעודד את המורשת וההיסטוריה הערבית, ולהפוך הלכה למעשה את ערבית כשפה רשמית נוספת של מדינת ישראל.

בדמוקרטיה יש גם זכויות למיעוטים כקבוצה - לשמר ולפתח את המורשת התרבותית שלהם. ישראל לא עושה דיו על מנת לאפשר לקהילה לבטא את זהותם הקהילתית. זכות של מערכת החינוך הערבית ללמד ולעודד את המורשת וההיסטוריה הערבית, ולהפוך הלכה למעשה את ערבית כשפה רשמית נוספת של מדינת ישראל.  

יש זכויות גם לרוב במדינה. מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שיש בה רוב לעם היהודי, והיא מקור לגאווה וליחס מיוחד ליהודיים בכל העולם. החיית השפה העברית, הפריחה של התרבות היהודית, לימוד התורה בכל גווניו, חגיגות חגי ישראל בצוותא, דאגה לאומית לעם היהודי בתפוצות, כל אלה – ולא אפלייה נגד אזרחים לא-יהודים -- ביטויים מובהקים לזהותו של מדינת ישראל כמדינה יהודית.   התנועה הירוקה שואפת ליום שמדינה פלשתינאית יכולה לאפשר ביטוי לשאיפות של העם הפלשתינאי להיות רוב במדינה שלהם.

יש זכויות גם לרוב במדינה. מדינת ישראל היא המדינה היחידה בעולם שיש בה רוב לעם היהודי, והיא מקור לגאווה וליחס מיוחד ליהודיים בכל העולם. החיית השפה העברית, הפריחה של התרבות היהודית, לימוד התורה בכל גווניו, חגיגות חגי ישראל בצוותא, דאגה לאומית לעם היהודי בתפוצות, כל אלה – ולא אפלייה נגד אזרחים לא-יהודים -- ביטויים מובהקים לזהותו של מדינת ישראל כמדינה יהודית. התנועה הירוקה שואפת ליום שמדינה פלשתינאית יכולה לאפשר ביטוי לשאיפות של העם הפלשתינאי להיות רוב במדינה שלהם.

===כן רב תרבותיות - לא סקטוריאליזם===

===כן רב תרבותיות - לא סקטוריאליזם===

החברה הישראלית היא רב-תרבותית. יש בה יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, אשכנזים וספרדים, ועוד. השונות התרבותית היא מקור כוח, והיא שהופכת את ישראל למדינה מרתקת, מאתגרת ומפרה את הדמיון. עם זאת, רב-תרבותיות אסור שתהפוך לסקטוריאליזם, ומדינה מגוונת אינה שם נרדף למדינה משוסעת ומקוטבת. הנזק של הגישה הסקטוריאלית הוא אובדן היכולת של הקבוצות השונות לנהל דו שיח ממשי זו עם זו, והגרוע מכל: לשלב כוחות בעיצוב העתיד המשותף שלהן כחלק מחברה אחת. האיבה, חוסר הסובלנות וההתבדלות המגזרית משתקות את יכולתה של המדינה לנהל מדיניות לטובת החברה כולה.  

החברה הישראלית היא רב-תרבותית. יש בה יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, אשכנזים וספרדים, ועוד. השונות התרבותית היא מקור כוח, והיא שהופכת את ישראל למדינה מרתקת, מאתגרת ומפרה את הדמיון. עם זאת, רב-תרבותיות אסור שתהפוך לסקטוריאליזם, ומדינה מגוונת אינה שם נרדף למדינה משוסעת ומקוטבת. הנזק של הגישה הסקטוריאלית הוא אובדן היכולת של הקבוצות השונות לנהל דו שיח ממשי זו עם זו, והגרוע מכל: לשלב כוחות בעיצוב העתיד המשותף שלהן כחלק מחברה אחת. האיבה, חוסר הסובלנות וההתבדלות המגזרית משתקות את יכולתה של המדינה לנהל מדיניות לטובת החברה כולה.  

עם זאת, רחוק מכותרות העיתונים ומהצהרות הפוליטיקאים שמקצינות את ההבדלים, במקומות שונים ברחבי הארץ יש אנשים שמתעייפים ממה שמפריד, ומחפשים את מה שמאחד. התנועה הסביבתית בישראל היא אחד מן המקומות האלה, והיא מבשרת על האפשר. כולנו אזרחים. כולנו "בעלי מניות" בחברה, שיש להם עניין בהצלחתה. כולנו ילדים של הורים, והרבה מאיתנו הורים של ילדים. כולנו דואגים לעתיד, וכולנו קשורים לפיסת הקרקע הזאת, שיותר מדי נלחמו עליה, ופחות מדי שמרו עליה. עתידנו משותף. נשגשג ביחד, או לא נשרוד בכלל. במדינה כמו בעולם.

עם זאת, רחוק מכותרות העיתונים ומהצהרות הפוליטיקאים שמקצינות את ההבדלים, במקומות שונים ברחבי הארץ יש אנשים שמתעייפים ממה שמפריד, ומחפשים את מה שמאחד. התנועה הסביבתית בישראל היא אחד מן המקומות האלה, והיא מבשרת על האפשר. כולנו אזרחים. כולנו "בעלי מניות" בחברה, שיש להם עניין בהצלחתה. כולנו ילדים של הורים, והרבה מאיתנו הורים של ילדים. כולנו דואגים לעתיד, וכולנו קשורים לפיסת הקרקע הזאת, שיותר מדי נלחמו עליה, ופחות מדי שמרו עליה. עתידנו משותף. נשגשג ביחד, או לא נשרוד בכלל. במדינה כמו בעולם.

יש צורך בדיון פתוח ודמוקרטי בין הקבוצות בחברה, ובערוצים לדבר על המשותף בינינו, בלי לכפות דבר זה על זה ובכבוד הדדי. יש ערכי יסוד שהם הבסיס לשותפות שלנו – ותוכנית הליבה בבתי הספר של כל הקבוצות והזרמים היא ביטוי חיוני לטיפוח המכנה המשותף. שלא כמו אלה המאמינים שדמוקרטיה היא משחק כוח שבו כל רווח של צד אחד הוא תבוסה של הצד השני, התנועה הירוקה סבורה שדמוקרטיה אמיתית דורשת שיח הוגן ושיוויוני בין כל חלקי החברה, על מנת להגיע להסכמות המקובלות על כולם לאור היעדים המשותפים.  

יש צורך בדיון פתוח ודמוקרטי בין הקבוצות בחברה, ובערוצים לדבר על המשותף בינינו, בלי לכפות דבר זה על זה ובכבוד הדדי. יש ערכי יסוד שהם הבסיס לשותפות שלנו – ותוכנית הליבה בבתי הספר של כל הקבוצות והזרמים היא ביטוי חיוני לטיפוח המכנה המשותף. שלא כמו אלה המאמינים שדמוקרטיה היא משחק כוח שבו כל רווח של צד אחד הוא תבוסה של הצד השני, התנועה הירוקה סבורה שדמוקרטיה אמיתית דורשת שיח הוגן ושיוויוני בין כל חלקי החברה, על מנת להגיע להסכמות המקובלות על כולם לאור היעדים המשותפים.  

הדרך להחיות את הדמוקרטיה הישראלית היא בפיתוח הקהילה האזרחית והעצמת מושג האזרחות. הישראלי צריך להיות שותף, במישרין או באמצעות נציגים, ביותר תהליכים ומוסדות שבהם מעוצבים החיים הציבוריים במדינה. אין סיבה שתהליכים אלה ייעשו במחשכים, שקולו של האינטרס הציבורי לא יישמע בהם, ושמידע יישאר עלום. יש להגביר את שיתוף הציבור בהליכים של תכנון עירוני, בקביעת תוכניות מתאר, במוסדות תרבות, חינוך, תקשורת וספורט. להפוך את הדמוקרטיה מפורמלית למהותית, פתוחה ומשתפת. במקום שהציבור ייתפס כאויב, הוא ונציגיו בארגונים הלא ממשלתיים צריכים להיות שותפים לדרך, ליוזמות ולחזון.  

הדרך להחיות את הדמוקרטיה הישראלית היא בפיתוח הקהילה האזרחית והעצמת מושג האזרחות. הישראלי צריך להיות שותף, במישרין או באמצעות נציגים, ביותר תהליכים ומוסדות שבהם מעוצבים החיים הציבוריים במדינה. אין סיבה שתהליכים אלה ייעשו במחשכים, שקולו של האינטרס הציבורי לא יישמע בהם, ושמידע יישאר עלום. יש להגביר את שיתוף הציבור בהליכים של תכנון עירוני, בקביעת תוכניות מתאר, במוסדות תרבות, חינוך, תקשורת וספורט. להפוך את הדמוקרטיה מפורמלית למהותית, פתוחה ומשתפת. במקום שהציבור ייתפס כאויב, הוא ונציגיו בארגונים הלא ממשלתיים צריכים להיות שותפים לדרך, ליוזמות ולחזון.  

הפוליטיקה בישראל סובלת ממחלות כרוניות: היעדר תכנון וחשיבה לטווח ארוך, שחיקת הסולידריות והסובלנות, קיטוב קיצוני, כוחנות, סקטוריאליות, שחיתות. משבר הפוליטיקה הישראלית הוא משבר הדמוקרטיה הישראלית. ישראלים רבים מדי זנחו את האמונה ביכולת שלהם להשפיע במשהו על חייהם ובאפשרות שמשהו כאו ישתנה. צו השעה הוא לייצר פוליטיקה אחרת. פוליטיקה שיכולה להתמודד עם המשימות של היום באמצעות תפיסות אחרות, לאור סדר עדיפויות אחר - ועם רוח   אידאליסטית מחודשת. פוליטיקה של תקווה.

הפוליטיקה בישראל סובלת ממחלות כרוניות: היעדר תכנון וחשיבה לטווח ארוך, שחיקת הסולידריות והסובלנות, קיטוב קיצוני, כוחנות, סקטוריאליות, שחיתות. משבר הפוליטיקה הישראלית הוא משבר הדמוקרטיה הישראלית. ישראלים רבים מדי זנחו את האמונה ביכולת שלהם להשפיע במשהו על חייהם ובאפשרות שמשהו כאו ישתנה. צו השעה הוא לייצר פוליטיקה אחרת. פוליטיקה שיכולה להתמודד עם המשימות של היום באמצעות תפיסות אחרות, לאור סדר עדיפויות אחר - ועם רוח אידאליסטית מחודשת. פוליטיקה של תקווה.

===פיתוח מקיים===

===פיתוח מקיים===

על מדינת ישראל להתוות תוכנית בין-משרדית רב שנתית לפיתוח מקיים -- לקבוע יעדים מדידים ליישומה לכל משרד ממשלתי, ולהפוך את המשרד להגנת הסביבה ממשרד זעיר וזעום-תקציב למשרד המסוגל להוביל תהליכים רחבי-היקף; כנסת ישראל צריכה להשלים חקיקה שירתיעו עשייה בלתי מקיימת - כמו חוק המזהם משלם -- והיא צריכה לקבוע נהלים לשיתוף הציבור במערכת שקופה ודמוקרטית; במישור המוניציפלי יש להרחיב את הסמכויות הניתנות לרשויות המקומיות להנהיג תקנות סביבתיות וליזום תהליכים להפוך את יישובם ליישוב מקיים. אבל השינוי אינו רק במדיניות. החלטות ממשלה וחוקים אינם יכולים לבדם להוביל לשינוי מעמיק ואמיתי במגמות חברתיות. את אלו יש צורך ללוות בפעולה למען שינוי תודעתי וחינוכי בחברה, בהטמעת השיח הסביבתי כחלק בלתי נפרד מן האתיקה האזרחית של המאה ה-21.

על מדינת ישראל להתוות תוכנית בין-משרדית רב שנתית לפיתוח מקיים -- לקבוע יעדים מדידים ליישומה לכל משרד ממשלתי, ולהפוך את המשרד להגנת הסביבה ממשרד זעיר וזעום-תקציב למשרד המסוגל להוביל תהליכים רחבי-היקף; כנסת ישראל צריכה להשלים חקיקה שירתיעו עשייה בלתי מקיימת - כמו חוק המזהם משלם -- והיא צריכה לקבוע נהלים לשיתוף הציבור במערכת שקופה ודמוקרטית; במישור המוניציפלי יש להרחיב את הסמכויות הניתנות לרשויות המקומיות להנהיג תקנות סביבתיות וליזום תהליכים להפוך את יישובם ליישוב מקיים. אבל השינוי אינו רק במדיניות. החלטות ממשלה וחוקים אינם יכולים לבדם להוביל לשינוי מעמיק ואמיתי במגמות חברתיות. את אלו יש צורך ללוות בפעולה למען שינוי תודעתי וחינוכי בחברה, בהטמעת השיח הסביבתי כחלק בלתי נפרד מן האתיקה האזרחית של המאה ה-21.

ישראל צריכה לערוך שידוד מערכות כולל בטיפולה בנושא הסביבתי.

ישראל צריכה לערוך שידוד מערכות כולל בטיפולה בנושא הסביבתי.