שינויים

  כיצד יכולים בני אדם לפתח יכולת לפתור את בעיותיהם בעצמם."

  כיצד יכולים בני אדם לפתח יכולת לפתור את בעיותיהם בעצמם."

קורנליוס קסטוריאדיס, הקדמה כללית ל-"כתבים פוליטיים וחברתיים" כרך א', הוצ' אוניברסיטת מינסוטה 1988, ע' 21

קורנליוס קסטוריאדיס, הקדמה כללית ל-"כתבים פוליטיים וחברתיים" כרך א', הוצ' אוניברסיטת מינסוטה 1988, ע' 21

רוב בני חווה רוצים להיות חופשים, כלומר לחיות בהתאם להחלטותיהם, רק מעטים רוצים לשלוט באחרים. אך חופש מלא יש רק למי שחי לבדו - מרצונו. רוב האנשים מעדיפים לחיות בחברה. אי אפשר להיות חופשי לחלוטין בחברה. כל חברה מבוססת על החלטות המחייבות את כל חבריה. ללא אפשרות לקבל החלטות כאלה אין החברה קיימת כחברה. אך רק לעתים נדירות מסכימים כולם בחברה להחלטה. ברוב ההחלטות יש מיעוט המתנגד להחלטת הרוב אך מציית לה. כך זה ברוב המדינות, המשפחות, מקומות העבודה, ומוסדות הלימוד.

רוב בני חווה רוצים להיות חופשים, כלומר לחיות בהתאם להחלטותיהם, רק מעטים רוצים לשלוט באחרים. אך חופש מלא יש רק למי שחי לבדו - מרצונו. רוב האנשים מעדיפים לחיות בחברה. אי אפשר להיות חופשי לחלוטין בחברה. כל חברה מבוססת על החלטות המחייבות את כל חבריה. ללא אפשרות לקבל החלטות כאלה אין החברה קיימת כחברה. אך רק לעתים נדירות מסכימים כולם בחברה להחלטה. ברוב ההחלטות יש מיעוט המתנגד להחלטת הרוב אך מציית לה. כך זה ברוב המדינות, המשפחות, מקומות העבודה, ומוסדות הלימוד.

כאשר החלטות מתקבלות ברוב קולות נאלץ המיעוט לחיות לפי החלטות של אחרים ולכן אינו חפשי, אך אי-חופש זה הוא זמני. חופש מלא לכולם כל הזמן איננו אפשרי בחברה.

כאשר החלטות מתקבלות ברוב קולות נאלץ המיעוט לחיות לפי החלטות של אחרים ולכן אינו חפשי, אך אי-חופש זה הוא זמני. חופש מלא לכולם כל הזמן איננו אפשרי בחברה.

למרות זאת מעדיף הרוב לחיות בחברה ולא כבודדים כי לחיים בחברה יש יתרונות רבים.

למרות זאת מעדיף הרוב לחיות בחברה ולא כבודדים כי לחיים בחברה יש יתרונות רבים.

למרות שחופש מלא לכולם כל הזמן אינו אפשרי בחברה אפשר תמיד להגדיל את מידת החופש בה. למשל, כשנציגים שנבחרו על ידי האזרחים מחליטים עבור כולם יש לאזרחים יותר חופש ממצב בו יחיד ("מלך") שלא נבחר על ידי האזרחים, מחליט מה תעשה החברה כולה.

למרות שחופש מלא לכולם כל הזמן אינו אפשרי בחברה אפשר תמיד להגדיל את מידת החופש בה. למשל, כשנציגים שנבחרו על ידי האזרחים מחליטים עבור כולם יש לאזרחים יותר חופש ממצב בו יחיד ("מלך") שלא נבחר על ידי האזרחים, מחליט מה תעשה החברה כולה.

"משטר" הוא מערכת לקבלת החלטות עבור חברה שלמה. ההיסטוריה של המשטרים היא ההיסטוריה של המאבקים לשינוי המשטרים כך שיעניקו יותר חופש לנשלטים. המניע למאבקים אלה היא שאיפת רוב האזרחים לחופש, לחיות לפי החלטותיהם ולא לפי החלטות אחרים. המאבקים לשינוי משטרים הגדילו את החופש של רוב האזרחים במדינה, בעבודה, בלימודים, ובמשפחה. כיום יש לרוב האנשים בעולם יותר חופש מבעבר. רבים מאמינים כי חופש מרבי בחברה קיים כאשר נציגים שנבחרו בבחירות מחליטים עבור החברה כולה.

"משטר" הוא מערכת לקבלת החלטות עבור חברה שלמה. ההיסטוריה של המשטרים היא ההיסטוריה של המאבקים לשינוי המשטרים כך שיעניקו יותר חופש לנשלטים. המניע למאבקים אלה היא שאיפת רוב האזרחים לחופש, לחיות לפי החלטותיהם ולא לפי החלטות אחרים. המאבקים לשינוי משטרים הגדילו את החופש של רוב האזרחים במדינה, בעבודה, בלימודים, ובמשפחה. כיום יש לרוב האנשים בעולם יותר חופש מבעבר. רבים מאמינים כי חופש מרבי בחברה קיים כאשר נציגים שנבחרו בבחירות מחליטים עבור החברה כולה.

זה היה נכון לפני שמחשבים יכלו לקלוט נתונים מטלפונים. כאשר מחשבים קולטים נתונים מטלפונים אפשר להקים משטר בו כל אזרח זכאי להציע, לדון, ולהצביע בכל החלטה המחייבת את כל החברה. משטר כזה נקרא "דמוקרטיה ישירה".

זה היה נכון לפני שמחשבים יכלו לקלוט נתונים מטלפונים. כאשר מחשבים קולטים נתונים מטלפונים אפשר להקים משטר בו כל אזרח זכאי להציע, לדון, ולהצביע בכל החלטה המחייבת את כל החברה. משטר כזה נקרא "דמוקרטיה ישירה".

==קפיטליזם? סוציאליזם? קומוניזם? אנרכיזם? ==

==קפיטליזם? סוציאליזם? קומוניזם? אנרכיזם? ==

כיום חיים רוב האנשים במשטר בו קומץ זעיר מחליט את כל ההחלטות הקובעות במדינה, בתעשייה, בחקלאות, במסחר, זהו הקפיטליזם. החלטות אלה קובעות את גורלם של מיליונים אך הקומץ המחליט מודרך רק על ידי שאיפתו להגדיל את רווחיו ושליטתו, לא את רווחת העובדים או החברה כולה. במשטר כזה סובלים רוב האזרחים מתיסכול, מחלוקת, ומצוקה פוליטית או כלכלית. מצוקה פוליטית נובעת מכך שאנשים אינם יכולים להשתתף בהחלטות הקובעות את חייהם.

כיום חיים רוב האנשים במשטר בו קומץ זעיר מחליט את כל ההחלטות הקובעות במדינה, בתעשייה, בחקלאות, במסחר, זהו הקפיטליזם. החלטות אלה קובעות את גורלם של מיליונים אך הקומץ המחליט מודרך רק על ידי שאיפתו להגדיל את רווחיו ושליטתו, לא את רווחת העובדים או החברה כולה. במשטר כזה סובלים רוב האזרחים מתיסכול, מחלוקת, ומצוקה פוליטית או כלכלית. מצוקה פוליטית נובעת מכך שאנשים אינם יכולים להשתתף בהחלטות הקובעות את חייהם.

איזו חלופה נותרה? אנרכיזם? האנרכיסטים מתנגדים לחברה של מיליוני אזרחים.

איזו חלופה נותרה? אנרכיזם? האנרכיסטים מתנגדים לחברה של מיליוני אזרחים.

הם מציעים לפרק את החברה לקומונות קטנות המנוהלות בידי חבריהן ולהקים פדרציה של קומונות כאלה. אנרכיסטים רבים מתנגדים גם להחלטות רוב, ודורשים החלטות של קונצנזוס (כלומר – מבוססות על הסכמה כללית, ללא מתנגדים). ברוב הנושאים קשה מאוד להשיג קונצנזוס אך גם כשזה אפשרי זה דורש זמן רב. אולם החלטות פוליטיות רבות מחייבות הכרעה מהירה. יתר על כן, רוב האנשים בחברה תעשייתית של מיליוני אזרחים, מסרבים לוותר על היתרונות הנובעים מחיים בחברה גדולה. מה יש לאנרכיזם להציע לאנשים אלה?

הם מציעים לפרק את החברה לקומונות קטנות המנוהלות בידי חבריהן ולהקים פדרציה של קומונות כאלה. אנרכיסטים רבים מתנגדים גם להחלטות רוב, ודורשים החלטות של קונצנזוס (כלומר – מבוססות על הסכמה כללית, ללא מתנגדים). ברוב הנושאים קשה מאוד להשיג קונצנזוס אך גם כשזה אפשרי זה דורש זמן רב. אולם החלטות פוליטיות רבות מחייבות הכרעה מהירה. יתר על כן, רוב האנשים בחברה תעשייתית של מיליוני אזרחים, מסרבים לוותר על היתרונות הנובעים מחיים בחברה גדולה. מה יש לאנרכיזם להציע לאנשים אלה?

לאנרכיזם אין הצעה כיצד לנהל חברה תעשייתית בת מיליוני אזרחים.

לאנרכיזם אין הצעה כיצד לנהל חברה תעשייתית בת מיליוני אזרחים.

משטר המבוסס על עיקרון זה הוא שלטון עצמי של הנשלטים.

משטר המבוסס על עיקרון זה הוא שלטון עצמי של הנשלטים.

כל האזרחים הם הכנסת והממשלה. המחשבים אינם מחליטים שום החלטה. הם רק קולטים, מאחסנים, ומצרפים - תוך שניות - מיליוני החלטות לסכום יחיד. המחשבים מאפשרים לברר תוך שניות מה החליטו כל האזרחים. טכנולוגיה זו מוכיחה עצמה כאמינה בכל בנק בעולם במשך יותר מעשרים שנה. כיום אי אפשר להפעיל בנק או סופרמרקט בלעדיה. אין קושי ליישמה להחלטות פוליטיות. יישומה להחלטות פוליטיות יבטל את הצורך בנציגים. כאשר כל האזרחים אינם יכולים להחליט בכל נושא פוליטי עליהם להחליט מי יחליט במקומם. אך כאשר כל האזרחים יכולים להחליט בכל נושא פוליטי אין מקום למישהו שמחליט במקומם.

כל האזרחים הם הכנסת והממשלה. המחשבים אינם מחליטים שום החלטה. הם רק קולטים, מאחסנים, ומצרפים - תוך שניות - מיליוני החלטות לסכום יחיד. המחשבים מאפשרים לברר תוך שניות מה החליטו כל האזרחים. טכנולוגיה זו מוכיחה עצמה כאמינה בכל בנק בעולם במשך יותר מעשרים שנה. כיום אי אפשר להפעיל בנק או סופרמרקט בלעדיה. אין קושי ליישמה להחלטות פוליטיות. יישומה להחלטות פוליטיות יבטל את הצורך בנציגים. כאשר כל האזרחים אינם יכולים להחליט בכל נושא פוליטי עליהם להחליט מי יחליט במקומם. אך כאשר כל האזרחים יכולים להחליט בכל נושא פוליטי אין מקום למישהו שמחליט במקומם.

כשאדם יכול להחליט בעצמו אסור שאחר יחליט במקומו כי זה יוצר חוסר אחריות ושחיתות.

כשאדם יכול להחליט בעצמו אסור שאחר יחליט במקומו כי זה יוצר חוסר אחריות ושחיתות.

  "אין חובת ציות להחלטה בלי סמכות להצביע בעדה או נגדה".

  "אין חובת ציות להחלטה בלי סמכות להצביע בעדה או נגדה".

גם מאבק זה, שיהיה קשה וחריף בהרבה מהמאבק נגד מלך ישיג לבסוף את מטרותיו. הוא ייתן לאזרחים חופש רב יותר מכפי שיש להם כיום. אזרחים לא ייוצגו על ידי נציגים אלא יוכלו להצביע בעצמם על כל החלטה פוליטית. נשים לא תיוצגנה על ידי בעליהן אלא תייצגנה את עצמן. עובדים לא ייוצגו על ידי איגוד מקצועי אלא יחליטו בעצמם כל החלטה הנוגעת לעבודתם. תלמידים לא ייוצגו על ידי הורים או מורים אלא ייצגו את עצמם. כל אזרח יוכל להציע ולהצביע בכל החלטה הנוגעת למדינתו, למגוריו, לעבודתו, ללימודיו, למשפחתו.

גם מאבק זה, שיהיה קשה וחריף בהרבה מהמאבק נגד מלך ישיג לבסוף את מטרותיו. הוא ייתן לאזרחים חופש רב יותר מכפי שיש להם כיום. אזרחים לא ייוצגו על ידי נציגים אלא יוכלו להצביע בעצמם על כל החלטה פוליטית. נשים לא תיוצגנה על ידי בעליהן אלא תייצגנה את עצמן. עובדים לא ייוצגו על ידי איגוד מקצועי אלא יחליטו בעצמם כל החלטה הנוגעת לעבודתם. תלמידים לא ייוצגו על ידי הורים או מורים אלא ייצגו את עצמם. כל אזרח יוכל להציע ולהצביע בכל החלטה הנוגעת למדינתו, למגוריו, לעבודתו, ללימודיו, למשפחתו.

ברור שכל ניסיון להקים משטר כזה יתקל בהתנגדות נמרצת ויוכל להתממש רק לאחר מאבק קשה שימשך שנים רבות. אך בסופו של דבר תקום דמוקרטיה ישירה במדינה, במגורים, בעבודה, בלימודים, במשפחה. דמוקרטיה ישירה איננה ערובה לכך שהחלטותיה תהיינה חיוביות. היא עשויה להחליט החלטות שליליות (איך שלא נגדיר "חיובי/שלילי"). אך אפשרות זו קיימת בכל משטר. יתרון הדמוקרטיה הישירה על משטר נציגים הוא בחופש המירבי שיש לרוב בה (כי הוא חי לפי החלטותיו) ובשוויון בסמכות הפוליטית של כל אזרחיה.

ברור שכל ניסיון להקים משטר כזה יתקל בהתנגדות נמרצת ויוכל להתממש רק לאחר מאבק קשה שימשך שנים רבות. אך בסופו של דבר תקום דמוקרטיה ישירה במדינה, במגורים, בעבודה, בלימודים, במשפחה. דמוקרטיה ישירה איננה ערובה לכך שהחלטותיה תהיינה חיוביות. היא עשויה להחליט החלטות שליליות (איך שלא נגדיר "חיובי/שלילי"). אך אפשרות זו קיימת בכל משטר. יתרון הדמוקרטיה הישירה על משטר נציגים הוא בחופש המירבי שיש לרוב בה (כי הוא חי לפי החלטותיו) ובשוויון בסמכות הפוליטית של כל אזרחיה.

ברור שדמוקרטיה ישירה זקוקה לחוקה שתאפשר לכל אזרח להעלות הצעה לדיון, להשמיע דעה בדיון על ההצעות, ולבחור החלטה.

ברור שדמוקרטיה ישירה זקוקה לחוקה שתאפשר לכל אזרח להעלות הצעה לדיון, להשמיע דעה בדיון על ההצעות, ולבחור החלטה.

כל האזרחים יחליטו על איזה החלטות להפעיל את הכללים 1, 2, 3.

כל האזרחים יחליטו על איזה החלטות להפעיל את הכללים 1, 2, 3.

עקרונות אלה - המגינים על כל מיעוט - ישכנעו את החוששים להימצא במיעוט בדמוקרטיה ישירה, לתמוך בה. תמיכה כזאת הכרחית לקיום דמוקרטיה ישירה. כי ללא הבטחת זכויות המיעוט בחוקה - ובחיי יומיום - תהפוך דמוקרטיה ישירה לזירת מאבק בין מיעוט לרוב מאבק שעשוי להרוס את המשטר. הקפדה על זכויות המיעוט והיחיד תתרום לכך שדמוקרטיה ישירה תהיה בת קיימא, שכל אזרחיה יתמכו בה ואף ייהנו לחיות בה.

עקרונות אלה - המגינים על כל מיעוט - ישכנעו את החוששים להימצא במיעוט בדמוקרטיה ישירה, לתמוך בה. תמיכה כזאת הכרחית לקיום דמוקרטיה ישירה. כי ללא הבטחת זכויות המיעוט בחוקה - ובחיי יומיום - תהפוך דמוקרטיה ישירה לזירת מאבק בין מיעוט לרוב מאבק שעשוי להרוס את המשטר. הקפדה על זכויות המיעוט והיחיד תתרום לכך שדמוקרטיה ישירה תהיה בת קיימא, שכל אזרחיה יתמכו בה ואף ייהנו לחיות בה.

==תשובות לביקורת==

==תשובות לביקורת==

מידע זה ניתן לרכוש באמצעות הטלוויזיה מאנשים שהנושא הנדון הוא מקצועם. כאשר מידע זה ניתן לכל אזרח יכול כל אזרח – בלי הכשרה נוספת - להחליט (להעדיף) באיזו אופציה לבחור. יש לשאול את מי שסבור כי אדם רגיל אינו יכול לקבל החלטה פוליטית שקולה ואחראית בגלל חוסר מידע: האם נשיא ארצות הברית בקי בכל נושא עליו הוא מחליט? כמובן שלא! שום נשיא אינו מומחה לכל נושא עליו הוא מחליט. ב- 1945 לא היה לנשיא טרומן שום מושג על הפצצה האטומית. הוא אפילו לא ידע על קיומה. למרות זאת, שלושה שבועות לאחר שנודע לו על הפצצה האטומית הוא (והוא בלבד) החליט להטילה על הירושימה.

מידע זה ניתן לרכוש באמצעות הטלוויזיה מאנשים שהנושא הנדון הוא מקצועם. כאשר מידע זה ניתן לכל אזרח יכול כל אזרח – בלי הכשרה נוספת - להחליט (להעדיף) באיזו אופציה לבחור. יש לשאול את מי שסבור כי אדם רגיל אינו יכול לקבל החלטה פוליטית שקולה ואחראית בגלל חוסר מידע: האם נשיא ארצות הברית בקי בכל נושא עליו הוא מחליט? כמובן שלא! שום נשיא אינו מומחה לכל נושא עליו הוא מחליט. ב- 1945 לא היה לנשיא טרומן שום מושג על הפצצה האטומית. הוא אפילו לא ידע על קיומה. למרות זאת, שלושה שבועות לאחר שנודע לו על הפצצה האטומית הוא (והוא בלבד) החליט להטילה על הירושימה.

תחילה הזמין מומחים לנושא ושמע את דעותיהם ולאחר מכן – החליט. החלטה זו – ככל החלטה – לא נבעה מבקיאותו בנושא וגם לא מניסיונו אלא מערכיו של טרומן. טרומן היה אדם ממוצע לחלוטין. הוא לא היה גאון או בעל כישרון מיוחד. לכל אזרח נורמלי יש אותה יכולת כמו לטרומן. כאשר מומחים (שנבחרו בהגרלה מתוך ציבור המומחים לנושא) יופיעו בטלביזיה, יסבירו לציבור הרחב את האופציות השונות ותוצאותיהן האפשריות, ויענו לשאלות הציבור, ירכשו האזרחים מידע הדרוש להחלטה. בתום הדיון יוכלו האזרחים לקבל החלטה כמו טרומן. האם יחליטו כמוהו? זה תלוי בערכיהם, לא במידע שברשותם.

תחילה הזמין מומחים לנושא ושמע את דעותיהם ולאחר מכן – החליט. החלטה זו – ככל החלטה – לא נבעה מבקיאותו בנושא וגם לא מניסיונו אלא מערכיו של טרומן. טרומן היה אדם ממוצע לחלוטין. הוא לא היה גאון או בעל כישרון מיוחד. לכל אזרח נורמלי יש אותה יכולת כמו לטרומן. כאשר מומחים (שנבחרו בהגרלה מתוך ציבור המומחים לנושא) יופיעו בטלביזיה, יסבירו לציבור הרחב את האופציות השונות ותוצאותיהן האפשריות, ויענו לשאלות הציבור, ירכשו האזרחים מידע הדרוש להחלטה. בתום הדיון יוכלו האזרחים לקבל החלטה כמו טרומן. האם יחליטו כמוהו? זה תלוי בערכיהם, לא במידע שברשותם.

עובדה היא כי אותו מידע מאפשר תמיד החלטות שונות.

עובדה היא כי אותו מידע מאפשר תמיד החלטות שונות.

כל מינוי בדמוקרטיה ישירה חייב להיעשות באמצעות הגרלה מתוך ציבור המומחים לנושא הנדון. מינוי בהגרלה ימנע שחיתות כי לכל מועמד יש בדיוק אותו סיכוי להיבחר. אין בוחרים, אין את מי לשחד ואין את מי לרמות. התוצאה אינה תלויה באיש. בחירות הן קרקע פורייה לשחיתות כי כל מועמד מנסה להכשיל יריבים, לרכוש מצביעים בהבטחות שאינו יכול לקיים, להעלים מהם החלטות שאינן לרוחם, ואחרי הבחירות – להתכחש למה שהבטיח.

כל מינוי בדמוקרטיה ישירה חייב להיעשות באמצעות הגרלה מתוך ציבור המומחים לנושא הנדון. מינוי בהגרלה ימנע שחיתות כי לכל מועמד יש בדיוק אותו סיכוי להיבחר. אין בוחרים, אין את מי לשחד ואין את מי לרמות. התוצאה אינה תלויה באיש. בחירות הן קרקע פורייה לשחיתות כי כל מועמד מנסה להכשיל יריבים, לרכוש מצביעים בהבטחות שאינו יכול לקיים, להעלים מהם החלטות שאינן לרוחם, ואחרי הבחירות – להתכחש למה שהבטיח.

זה מושחת ומשחית אך זה נובע משיטת מינוי נציגים באמצעות בחירות, לא מהפוליטיקה.

זה מושחת ומשחית אך זה נובע משיטת מינוי נציגים באמצעות בחירות, לא מהפוליטיקה.

החלטות על ביצוע מדיניות עונות לשאלה: איך לעשות?

החלטות על ביצוע מדיניות עונות לשאלה: איך לעשות?

עיקר הפוליטיקה הן החלטות " מה לעשות". הן קובעות מה תעשה החברה.

עיקר הפוליטיקה הן החלטות " מה לעשות". הן קובעות מה תעשה החברה.

בדמוקרטיה ישירה זכאי כל אזרח להציע, לדון, ולהצביע, בכל החלטה כזאת. החלטה כזאת תלויה רק בהעדפותיו של אדם ואלה נקבעות על ידי ערכיו.

בדמוקרטיה ישירה זכאי כל אזרח להציע, לדון, ולהצביע, בכל החלטה כזאת. החלטה כזאת תלויה רק בהעדפותיו של אדם ואלה נקבעות על ידי ערכיו.

דמוקרטיה ישירה מבוססת על התחשבות וסיוע לזולת/לקהילה/לחברה ותיצור אווירה שתטפח התחשבות כזאת כי כל משטר מעצב את מניעי אלה החיים בו - בדמותו.

דמוקרטיה ישירה מבוססת על התחשבות וסיוע לזולת/לקהילה/לחברה ותיצור אווירה שתטפח התחשבות כזאת כי כל משטר מעצב את מניעי אלה החיים בו - בדמותו.

דמוקרטיה ישירה היא לא רק שיטה לקבלת החלטות פוליטיות, היא גם אמצעי לטיפוח סוג אחר של מניעים: יצירתיות, אחראיות, וסיוע לזולת.   מניעים אלה קיימים אצל רוב האנשים אך משטר הנציגים מדכא אותם בעוד שדמוקרטיה ישירה מטפחת אותם.

דמוקרטיה ישירה היא לא רק שיטה לקבלת החלטות פוליטיות, היא גם אמצעי לטיפוח סוג אחר של מניעים: יצירתיות, אחראיות, וסיוע לזולת. מניעים אלה קיימים אצל רוב האנשים אך משטר הנציגים מדכא אותם בעוד שדמוקרטיה ישירה מטפחת אותם.

קבלת החלטות גוררת אחריות לתוצאות ההחלטות. רבים פוחדים מאחריות זו ומעדיפים שאחרים יחליטו במקומם. הם פוחדים להחליט בעצמם על חייהם. לכן הם מתנגדים לדמוקרטיה ישירה. בעיה זו ידועה כ"מנוס מחופש" - ומבגרות. זו גישה של ילדים החרדים לאבד את אהבת הוריהם על החלטה שתכעיס אותם. בוגרים הסובלים מגישה זו זקוקים לסיוע וטיפול. הניסיון הטיפולי מלמד שאפשר להתגבר על פחד מחופש ולרכוש גישה בוגרת בה מכיר אדם באחריותו להחלטותיו ומעדיף להחליט בעצמו מאשר לחיות במצב בו אחרים מחליטים עבורו.

קבלת החלטות גוררת אחריות לתוצאות ההחלטות. רבים פוחדים מאחריות זו ומעדיפים שאחרים יחליטו במקומם. הם פוחדים להחליט בעצמם על חייהם. לכן הם מתנגדים לדמוקרטיה ישירה. בעיה זו ידועה כ"מנוס מחופש" - ומבגרות. זו גישה של ילדים החרדים לאבד את אהבת הוריהם על החלטה שתכעיס אותם. בוגרים הסובלים מגישה זו זקוקים לסיוע וטיפול. הניסיון הטיפולי מלמד שאפשר להתגבר על פחד מחופש ולרכוש גישה בוגרת בה מכיר אדם באחריותו להחלטותיו ומעדיף להחליט בעצמו מאשר לחיות במצב בו אחרים מחליטים עבורו.

יש תומכי "דמוקרטיה ישירה" שאין להם הגדרה ברורה למושג זה. הם תומכים במשאלי עם על החלטות פוליטיות, ובקרה ציבורית על נציגים. אך מתנגדים לעיקרון הקובע כי "לכל אזרח זכות הצבעה בכל החלטה פוליטית". הם תומכים בשלטון נציגים מתוקן. אלה הם רפורמיסטיים ("מתקנים") השואפים לתקן משטר נציגים, לעקור שחיתות, להרחיב סמכויות אזרחים, אך מתנגדים לדמוקרטיה ישירה. הם מתנגדים לשלטון ישיר של האזרחים ושואפים לתקן את משטר הנציגים. הם אויבי דמוקרטיה ישירה הנושאים את שמה לשווא ומתעים רבים מתומכיה. למרות זאת יכולים תומכי דמוקרטיה ישירה לפעול במשותף עם בעלי גישה זו תוך הכרה בשוני שבין שתי הגישות ותוך כיבוד הדדי של שוני זה. ברור כי כאשר תיווצר אפשרות להקים דמוקרטיה ישירה תפרדנה הדרכים. אך עד לאותו מצב יכולים אלה הרוצים לתקן משטר נציגים ואלה הרוצים לבטלו לצאת נשכרים משיתוף פעולה ביניהם. שיתוף פעולה הוא אמצעי ולא מטרה. יש להניח לו בסיום תפקידו. אין גם לנקוט באמצעים שמהותם נוגדת את המטרה. יש להיזהר מהגישה המוטעית של "המטרה מקדשת את האמצעים", למעשה כל אמצעי מעצב את מטרתו בדמותו. האמצעי להעברת מסר הוא עצמו חלק מהמסר. שום מטרה חיובית לא קודמה על ידי אמצעי שלילי. להיפך, מטרות חיוביות רבות הושחתו בגלל שימוש באמצעים שמהותם מנוגדת למהות מטרתם. גם האופן בו מפיצים מסר הוא חלק מהמסר. אי אפשר לקדם דמוקרטיה ישירה באמצעים אנטי-דמוקרטים. גם באמצעי חיובי יש להשתמש כל עוד הוא משרת את המטרה. כאשר אמצעי הופך למטרה בפני עצמה יש לזנוח אותו. יש להיזהר מהנטייה להפוך אמצעי למטרה. אסור שאמצעים יהפכו למטרות.

יש תומכי "דמוקרטיה ישירה" שאין להם הגדרה ברורה למושג זה. הם תומכים במשאלי עם על החלטות פוליטיות, ובקרה ציבורית על נציגים. אך מתנגדים לעיקרון הקובע כי "לכל אזרח זכות הצבעה בכל החלטה פוליטית". הם תומכים בשלטון נציגים מתוקן. אלה הם רפורמיסטיים ("מתקנים") השואפים לתקן משטר נציגים, לעקור שחיתות, להרחיב סמכויות אזרחים, אך מתנגדים לדמוקרטיה ישירה. הם מתנגדים לשלטון ישיר של האזרחים ושואפים לתקן את משטר הנציגים. הם אויבי דמוקרטיה ישירה הנושאים את שמה לשווא ומתעים רבים מתומכיה. למרות זאת יכולים תומכי דמוקרטיה ישירה לפעול במשותף עם בעלי גישה זו תוך הכרה בשוני שבין שתי הגישות ותוך כיבוד הדדי של שוני זה. ברור כי כאשר תיווצר אפשרות להקים דמוקרטיה ישירה תפרדנה הדרכים. אך עד לאותו מצב יכולים אלה הרוצים לתקן משטר נציגים ואלה הרוצים לבטלו לצאת נשכרים משיתוף פעולה ביניהם. שיתוף פעולה הוא אמצעי ולא מטרה. יש להניח לו בסיום תפקידו. אין גם לנקוט באמצעים שמהותם נוגדת את המטרה. יש להיזהר מהגישה המוטעית של "המטרה מקדשת את האמצעים", למעשה כל אמצעי מעצב את מטרתו בדמותו. האמצעי להעברת מסר הוא עצמו חלק מהמסר. שום מטרה חיובית לא קודמה על ידי אמצעי שלילי. להיפך, מטרות חיוביות רבות הושחתו בגלל שימוש באמצעים שמהותם מנוגדת למהות מטרתם. גם האופן בו מפיצים מסר הוא חלק מהמסר. אי אפשר לקדם דמוקרטיה ישירה באמצעים אנטי-דמוקרטים. גם באמצעי חיובי יש להשתמש כל עוד הוא משרת את המטרה. כאשר אמצעי הופך למטרה בפני עצמה יש לזנוח אותו. יש להיזהר מהנטייה להפוך אמצעי למטרה. אסור שאמצעים יהפכו למטרות.

יש להזכיר לאליטיסטים כי בניגוד לביקורתו של אפלטון על הדמוקרטיה באתונה לפני 2500 שנה, סוקרטס ואריסטו תמכו בה ועד היום נהנית האנושות מפירות הדמוקרטיה האתונאית בתחום הפילוסופיה, האמנות, והפוליטיקה. דמוקרטיה ישירה תטפח מעורבות האזרח בחיי הקהילה והחברה בה הוא חי ותעורר אחריות ואכפתיות לקהילה ולחברה. היא תיצור אווירת יצירתיות ורצון טוב כלפי אחרים בניגוד לאנוכיות ואדישות לזולת שמשטרים אחרים מקרינים. היא תשנה לא רק את החברה אלא גם את האישיות. היא תהפוך את ה"פרט" מאובייקט משועמם, אדיש, בודד ואנוכי במערכת פוליטית סטטית, מושחתת, ומנוכרת, לסובייקט פעיל המעצב במודע חברה שטובת הקהילה, החברה, והאנושות, היא מטרתה.

יש להזכיר לאליטיסטים כי בניגוד לביקורתו של אפלטון על הדמוקרטיה באתונה לפני 2500 שנה, סוקרטס ואריסטו תמכו בה ועד היום נהנית האנושות מפירות הדמוקרטיה האתונאית בתחום הפילוסופיה, האמנות, והפוליטיקה. דמוקרטיה ישירה תטפח מעורבות האזרח בחיי הקהילה והחברה בה הוא חי ותעורר אחריות ואכפתיות לקהילה ולחברה. היא תיצור אווירת יצירתיות ורצון טוב כלפי אחרים בניגוד לאנוכיות ואדישות לזולת שמשטרים אחרים מקרינים. היא תשנה לא רק את החברה אלא גם את האישיות. היא תהפוך את ה"פרט" מאובייקט משועמם, אדיש, בודד ואנוכי במערכת פוליטית סטטית, מושחתת, ומנוכרת, לסובייקט פעיל המעצב במודע חברה שטובת הקהילה, החברה, והאנושות, היא מטרתה.

# אם אפשר לממש דמוקרטיה ישירה באופן מקומי, בבית, ברובע מגורים, במוסד לימודי, באזור, במועצה מקומית, בעירייה, במשרד ממשלתי יחיד, וכו', יש לעשות זאת. אין צורך להמתין עד שדמוקרטיה ישירה תמומש במדינה כולה. אם דמוקרטיה ישירה מקומית אפשרית בלי תקשורת אלקטרונית יש לממשה. גם אם ניסיון כזה יכשל הוא יתרום להפקת לקחים לניסיון הבא.

# אם אפשר לממש דמוקרטיה ישירה באופן מקומי, בבית, ברובע מגורים, במוסד לימודי, באזור, במועצה מקומית, בעירייה, במשרד ממשלתי יחיד, וכו', יש לעשות זאת. אין צורך להמתין עד שדמוקרטיה ישירה תמומש במדינה כולה. אם דמוקרטיה ישירה מקומית אפשרית בלי תקשורת אלקטרונית יש לממשה. גם אם ניסיון כזה יכשל הוא יתרום להפקת לקחים לניסיון הבא.

# יש להרבות בשימוש בהומור. בדיחה אינה רק הנאה, היא יכולה לשמש נשק פוליטי יעיל. פוליטיקה אינה חייבת להיות משעממת או קודרת.

# יש להרבות בשימוש בהומור. בדיחה אינה רק הנאה, היא יכולה לשמש נשק פוליטי יעיל. פוליטיקה אינה חייבת להיות משעממת או קודרת.

יש להציע פתרונות דמוקרטיה ישירה לכל בעיה חברתית ופוליטית. אין להסתפק בביקורת הקיים, חובה להציע פתרונות לשינוי הקיים. יש לפתח יצירתיות.  

יש להציע פתרונות דמוקרטיה ישירה לכל בעיה חברתית ופוליטית. אין להסתפק בביקורת הקיים, חובה להציע פתרונות לשינוי הקיים. יש לפתח יצירתיות.