שורה 20: |
שורה 20: |
| מגזר משקי החי הוא גורם משמעותי בתרומתו ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]]. נכון לשנת 2007, משקי החי אחראים לכ-18% מפליטות [[גז חממה|גזי החממה]] כפי שהדבר נמדד ביחידות שוות ערך ל[[פחמן דו חמצני]]. לפי דו"ח האו"ם, השפעה זו גדולה יותר מאשר ענף התחבורה. | | מגזר משקי החי הוא גורם משמעותי בתרומתו ל[[התחממות עולמית|התחממות העולמית]]. נכון לשנת 2007, משקי החי אחראים לכ-18% מפליטות [[גז חממה|גזי החממה]] כפי שהדבר נמדד ביחידות שוות ערך ל[[פחמן דו חמצני]]. לפי דו"ח האו"ם, השפעה זו גדולה יותר מאשר ענף התחבורה. |
| | | |
− | משקי החי אחראים לכ-9% מהפליטות של [[פחמן דו חמצני]] שמקורו הוא אנושי. הגורם העיקרי לפליטות אלה הוא שינוי אופיין של קרקעות, בעיקר [[ברוא יערות]], הנגרם עקב התפשטות של אדמות מרעה ושל שטחי חקלאות לגידול מזון לבעלי חיים בתעשיית המזון מהחי. | + | משקי החי אחראים לכ-9% מהפליטות של [[פחמן דו חמצני]] שמקורו הוא אנושי. הגורם העיקרי לפליטות אלה הוא שינוי אופיין של קרקעות, בעיקר [[ברוא יערות]], הנגרם עקב התפשטות של אדמות מרעה ושל שטחי חקלאות לגידול מזון לבעלי חיים בתעשיית המזון מהחי. |
| | | |
| משקי החי פולטים כ-37% מה[[מתאן]] שמקורו הוא אנושי (בעל [[פוטנציאל התחממות עולמית]], GWP, גדול פי 23 מפחמן דו חמצני) וכ-65% מה[[חנקן דו-חמצני]] שמקורו הוא אנושי (בעל GWP גדול פי 296 מפחמן דו חמצני). | | משקי החי פולטים כ-37% מה[[מתאן]] שמקורו הוא אנושי (בעל [[פוטנציאל התחממות עולמית]], GWP, גדול פי 23 מפחמן דו חמצני) וכ-65% מה[[חנקן דו-חמצני]] שמקורו הוא אנושי (בעל GWP גדול פי 296 מפחמן דו חמצני). |
שורה 90: |
שורה 90: |
| יש מספר דרכים בניסיונות להקטין את השפעות תעשיית המזון מהחי על הסביבה. לדוגמה יש ניסיון במחלבות בארץ להקטין את הזיהום שנגרם מתשטיפים של זבל ומתשטיפי חלב. ויש גם מתקנים להפקת אנרגיה מהמתאן הנפלט מבקר. | | יש מספר דרכים בניסיונות להקטין את השפעות תעשיית המזון מהחי על הסביבה. לדוגמה יש ניסיון במחלבות בארץ להקטין את הזיהום שנגרם מתשטיפים של זבל ומתשטיפי חלב. ויש גם מתקנים להפקת אנרגיה מהמתאן הנפלט מבקר. |
| | | |
− | עם זאת דברים אלה מקטינים רק חלק מההשפעות - לדוגמה צריכת המשאבים של חיות המגודלות במשקים ומספקות מזון מהחי תמיד תהיה גבוהה יותר מצריכת מזונות ממקור צמחי בגלל [[החוק השני של התרמודינמיקה]] - פרות וחיות אחרות הן בהיבט הזה "מנועי חום" ולכן הם בהכרח גורמים לאובדן אנרגיה. בחוות קטנות, כאשר בעלי חיים מהווים אחוז קטן מהמשק וצורכים משאבים שהם בגדר שוליים או זבל הם יכולים לפעמים שלא לבוא על חשבון משאבים צמחיים ואף להשלים אותם. | + | עם זאת דברים אלה מקטינים רק חלק מההשפעות - לדוגמה צריכת המשאבים של חיות המגודלות במשקים ומספקות מזון מהחי תמיד תהיה גבוהה יותר מצריכת מזונות ממקור צמחי בגלל [[החוק השני של התרמודינמיקה]] - פרות וחיות אחרות הן בהיבט הזה "מנועי חום" ולכן הם בהכרח גורמים לאובדן אנרגיה. בחוות קטנות, כאשר בעלי חיים מהווים אחוז קטן מהמשק וצורכים משאבים שהם בגדר שוליים או זבל הם יכולים לפעמים שלא לבוא על חשבון משאבים צמחיים ואף להשלים אותם. |
| | | |
| דרך אחרת להקטין את השפעות המזון מהחי היא להקטין את צריכת הבשר, הביצים והחלב, או אפילו לעבור לתזונה [[צמחונות|צמחונית]] או [[טבעונות|טבעונית]]. בקרב חלק מהצמחונים והטבעונים אחד השיקולים המרכזיים בתזונה צמחונית יותר היא הקטנת השפעה סביבתית והקטנת השפעות חברתיות של צריכת מזון מהחי. | | דרך אחרת להקטין את השפעות המזון מהחי היא להקטין את צריכת הבשר, הביצים והחלב, או אפילו לעבור לתזונה [[צמחונות|צמחונית]] או [[טבעונות|טבעונית]]. בקרב חלק מהצמחונים והטבעונים אחד השיקולים המרכזיים בתזונה צמחונית יותר היא הקטנת השפעה סביבתית והקטנת השפעות חברתיות של צריכת מזון מהחי. |
שורה 121: |
שורה 121: |
| * [http://www.themarker.com/markerweek/1.636893 איך נהפכנו לעם שזולל 106 אלף טונה בשר ב-100 שקל לק"ג?] על תעשיית הבשר בישראל, חגי עמית, 07.05.2011 The Marker | | * [http://www.themarker.com/markerweek/1.636893 איך נהפכנו לעם שזולל 106 אלף טונה בשר ב-100 שקל לק"ג?] על תעשיית הבשר בישראל, חגי עמית, 07.05.2011 The Marker |
| * [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1678186 סערת "הרפש הוורוד" בארצות הברית הביאה לקריסת יצרנית הבשר]דה מארקר, 03.04.2012 | | * [http://www.themarker.com/wallstreet/1.1678186 סערת "הרפש הוורוד" בארצות הברית הביאה לקריסת יצרנית הבשר]דה מארקר, 03.04.2012 |
− | * [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136 כל הרעל שמסתתר בבשר שאנחנו אוכלים], נטע אחיטוב, הארץ, 13.07.2012 | + | * [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136 כל הרעל שמסתתר בבשר שאנחנו אוכלים], נטע אחיטוב, הארץ, 13.07.2012 |
| * [http://www.vetserv.moag.gov.il/Vet/About/Vadot/VadatHiguiLsheriot/ ועדת היגוי לשאריות ביולוגיות וכימיות במזון מן החי] השירותים הווטרינרים ובריאות המקנה, משרד החקלאות, ישראל | | * [http://www.vetserv.moag.gov.il/Vet/About/Vadot/VadatHiguiLsheriot/ ועדת היגוי לשאריות ביולוגיות וכימיות במזון מן החי] השירותים הווטרינרים ובריאות המקנה, משרד החקלאות, ישראל |
| * מאיה פלח, [[זווית]], [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5241890,00.html אוכלים למען הסביבה: שעועית במקום בקר], וואינט, 27.4.2018 | | * מאיה פלח, [[זווית]], [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5241890,00.html אוכלים למען הסביבה: שעועית במקום בקר], וואינט, 27.4.2018 |