שינויים

חומרי הגלם מחולקים גם ל'''[[משאבים מתכלים|חומרי גלם מתכלים]]''' כמו [[נפט]], [[פחם]], או [[פלדה]], לבין חומרי גלם שאינם מתכלים או '''[[משאבים מתחדשים]]''' כמו [[עץ]], מוצרי מזון, בד עוד. חומרי גלם מתחדשים הם בעלי קצב התחדשות וקצב זה תלוי בדרך כלל בבריאות של [[מערכות אקולוגיות]] וב[[חקלאות|מערכות חקלאיות]] שתומכות בהפקתם וכן בתשומות למערכות חקלאיות - כמו [[נפט]] להפקת [[חומרי הדברה]], [[אשלג]], [[פוספט]] ו[[גז טבעי]] להפקת [[דשן כימי]].

חומרי הגלם מחולקים גם ל'''[[משאבים מתכלים|חומרי גלם מתכלים]]''' כמו [[נפט]], [[פחם]], או [[פלדה]], לבין חומרי גלם שאינם מתכלים או '''[[משאבים מתחדשים]]''' כמו [[עץ]], מוצרי מזון, בד עוד. חומרי גלם מתחדשים הם בעלי קצב התחדשות וקצב זה תלוי בדרך כלל בבריאות של [[מערכות אקולוגיות]] וב[[חקלאות|מערכות חקלאיות]] שתומכות בהפקתם וכן בתשומות למערכות חקלאיות - כמו [[נפט]] להפקת [[חומרי הדברה]], [[אשלג]], [[פוספט]] ו[[גז טבעי]] להפקת [[דשן כימי]].  

רוב אנשים לא מודעים לכמויות העצומות של חומרי גלם שהוצאו מהטבע לשם בניית המוצרים סביבם. דבר זה נובע מהסיבה שאנו מסתכלים בתוצר הסופי כמו שולחן עץ או מקרר מאלומיניום ולא בכמות העצומה של חומרי גלם בהם השתמשו לייצור המוצרים.  

רוב אנשים לא מודעים לכמויות העצומות של חומרי גלם שהוצאו מהטבע לשם בניית המוצרים סביבם. דבר זה נובע מהסיבה שאנו מסתכלים בתוצר הסופי כמו שולחן עץ או מקרר מאלומיניום ולא בכמות העצומה של חומרי גלם בהם השתמשו לייצור המוצרים.  

יש הבדל בין חומרי גלם לבין '''[[משאבי טבע]]'''. קיימים משאבי טבע כמו [[שכבת האוזון]] או [[מחזור הזרחן]] שהם לא חומרי גלם אלא מספקים "משאב טבע" של שירות (הגנה מפני קרינת UV מהשמש) או מאפשרים קבלת משאב טבע אחר (כמו מים נקיים). לעומת זאת חומרי גלם מעובדים (כמו פלדה) מופקים אמנם ממשאבי טבע ראשוניים (כמו עופרות ברזל יחד עם עופרות פחם) אבל ניתן לפעמים למחזר אותם מתוך פסולת (תוך השקעת אנרגיה).  

יש הבדל בין חומרי גלם לבין '''[[משאבי טבע]]'''. קיימים משאבי טבע כמו [[שכבת האוזון]] או [[מחזור הזרחן]] שהם לא חומרי גלם אלא מספקים "משאב טבע" של שירות (הגנה מפני קרינת UV מהשמש) או מאפשרים קבלת משאב טבע אחר (כמו מים נקיים). לעומת זאת חומרי גלם מעובדים (כמו פלדה) מופקים אמנם ממשאבי טבע ראשוניים (כמו עופרות ברזל יחד עם עופרות פחם) אבל ניתן לפעמים למחזר אותם מתוך פסולת (תוך השקעת אנרגיה).  

==מגבלות על כריית מינרלים==

==מגבלות על כריית מינרלים==

הגורמים שעלולים להגביל את הזמינות של חומרי גלם מתכלים כמו מתכות ומינרלים כוללים את:

הגורמים שעלולים להגביל את הזמינות של חומרי גלם מתכלים כמו מתכות ומינרלים כוללים את:

* '''זמינות האנרגיה''' - בעקבות מחסור או התייקרות של האנרגיה (ראו [[שיא תפוקת הנפט]]) או בעקבות [[השפעות סביבתיות]] של שימוש באנרגיה כמו [[התחממות עולמית]].

* '''זמינות האנרגיה''' - בעקבות מחסור או התייקרות של האנרגיה (ראו [[שיא תפוקת הנפט]]) או בעקבות [[השפעות סביבתיות]] של שימוש באנרגיה כמו [[התחממות עולמית]].

* '''זמינות של מים''' - להפרדת מינרלים - בעקבות ירידה ישירה או התייקרות או בעקבות השפעות סביבתיות של שימוש במים לעיבוד עופרות.

* '''זמינות של מים''' - להפרדת מינרלים - בעקבות ירידה ישירה או התייקרות או בעקבות השפעות סביבתיות של שימוש במים לעיבוד עופרות.  

* '''זמינות אדמה''' - העדפה של החברה להשתמש באדמה ל[[שימושי קרקע]] אחרים מאשר ייצור מינרלים או קליטת הפסולת - קרקע היא משאב מוגבל הנחוץ לשם שימושים אנושיים ישירים כמו [[מגורים]], תעשייה, מסחר, ותחבורה; שימושים עקיפים כמו [[חקלאות]] ומרעה (לשם מזון, ביגוד, [[ביומסה]]), שימושים חקלאיים ואנושיים עקיפים יותר כמו [[מערכות אקולוגיות]] המשמשות כספקיות של [[שירותים אקולוגיים]] עבור מערכות חקלאיות ואנושיות וכן שטחים נוספים שמורות טבע ושמירה על [[מגוון מינים]], איזורים בעלי משמעות תרבותית.  

* '''זמינות אדמה''' - העדפה של החברה להשתמש באדמה ל[[שימושי קרקע]] אחרים מאשר ייצור מינרלים או קליטת הפסולת - קרקע היא משאב מוגבל הנחוץ לשם שימושים אנושיים ישירים כמו [[מגורים]], תעשייה, מסחר, ותחבורה; שימושים עקיפים כמו [[חקלאות]] ומרעה (לשם מזון, ביגוד, [[ביומסה]]), שימושים חקלאיים ואנושיים עקיפים יותר כמו [[מערכות אקולוגיות]] המשמשות כספקיות של [[שירותים אקולוגיים]] עבור מערכות חקלאיות ואנושיות וכן שטחים נוספים שמורות טבע ושמירה על [[מגוון מינים]], איזורים בעלי משמעות תרבותית.  

* '''אי סיבולת של הקהילה להשלכות של תעשיית הכרייה''' - ל[[כרייה]] יש השלכות סביבתיות רבות כמו [[זיהום מים]] וכאשר יש רצון לכרות משאבים בסמוך לביתם, התושבים מתנגדים ובכך מעכבים ומייקרים את הכרייה. השלכות אלו גוררות גם [[השפעות חיצוניות]] שמוטלות על ידי תעשיות הכרייה על כלל החברה. דוגמה לדבר כזה בישראל הוא המאבק סביב [[שדה בריר]] ליד ערד.  

* '''אי סיבולת של הקהילה להשלכות של תעשיית הכרייה''' - ל[[כרייה]] יש השלכות סביבתיות רבות כמו [[זיהום מים]] וכאשר יש רצון לכרות משאבים בסמוך לביתם, התושבים מתנגדים ובכך מעכבים ומייקרים את הכרייה. השלכות אלו גוררות גם [[השפעות חיצוניות]] שמוטלות על ידי תעשיות הכרייה על כלל החברה. דוגמה לדבר כזה בישראל הוא המאבק סביב [[שדה בריר]] ליד ערד.  

לשם דוגמה, ריכוז ה[[נחושת]] בעופרה בארצות הברית לפני 1910 היה בין 2% ל-2.5%. מאז הייתה ירידה מונוטונית - 1.5% בשנות 1930, 1% ב-1950 0.6% בשנת 1970 ו-0.5% בשנת 1995. בשנות השלושים והשמונים היתה עליה מסויימת בריכוז הממוצע שנמדד בגלל השפל הכלכלי בשנים אלו, שגרם לסגירה של המכרות העניים יותר. <ref name="Meadows106">[[דונאלה מדווז]] ואחרים, [[גבולות לצמיחה (ספר) |גבולות לצמיחה: עדכון לאחר 30 שנה]], 2004, עמ' 106</ref>

לשם דוגמה, ריכוז ה[[נחושת]] בעופרה בארצות הברית לפני 1910 היה בין 2% ל-2.5%. מאז הייתה ירידה מונוטונית - 1.5% בשנות 1930, 1% ב-1950 0.6% בשנת 1970 ו-0.5% בשנת 1995. בשנות השלושים והשמונים היתה עליה מסויימת בריכוז הממוצע שנמדד בגלל השפל הכלכלי בשנים אלו, שגרם לסגירה של המכרות העניים יותר. <ref name="Meadows106">[[דונאלה מדווז]] ואחרים, [[גבולות לצמיחה (ספר) |גבולות לצמיחה: עדכון לאחר 30 שנה]], 2004, עמ' 106</ref>

מגמות של ירידה ריכוז המתכת בעופרה ברמה העולמית, יורד מאז אמצע המאה ה-19 מתועדות לגבי [[נחושת]], [[עופרת]], [[אבץ]], [[כסף]], [[זהב]], אורניום, ויהלומים.<ref name="Yellishetty2012">[http://eplca.jrc.ec.europa.eu/uploads/rawmat-Yellishetty-Abiotic-Resource-Depletion-LCA-Where-From-Here.pdf Abiotic Resource Depletion & LCA: Where From Here?], Dr Mohan Yellishetty,

מגמות של ירידה ריכוז המתכת בעופרה ברמה העולמית, יורד מאז אמצע המאה ה-19 מתועדות לגבי [[נחושת]], [[עופרת]], [[אבץ]], [[כסף]], [[זהב]], אורניום, ויהלומים.<ref name="Yellishetty2012">[http://eplca.jrc.ec.europa.eu/uploads/rawmat-Yellishetty-Abiotic-Resource-Depletion-LCA-Where-From-Here.pdf Abiotic Resource Depletion & LCA: Where From Here?], Dr Mohan Yellishetty,

נובמבר 2012</ref> אלו לאו דווקא המינרלים החשובים ביותר לאדם, ולאו דווקא המינרלים שתהליך ההפקה שלהם יתייקר בצורה הדרסטית או המוקדמת ביותר, אלא פשוט המינרלים שיש לגביהם מידע ברור ואמין יותר יחסית לרוב המינרלים האחרים.  

נובמבר 2012</ref> אלו לאו דווקא המינרלים החשובים ביותר לאדם, ולאו דווקא המינרלים שתהליך ההפקה שלהם יתייקר בצורה הדרסטית או המוקדמת ביותר, אלא פשוט המינרלים שיש לגביהם מידע ברור ואמין יותר יחסית לרוב המינרלים האחרים.  

==דלדול משאבים וכלכלה נאו-קלאסית==

==דלדול משאבים וכלכלה נאו-קלאסית==

{{הפניה לערך מורחב|משאבים מתכלים}}

{{הפניה לערך מורחב|משאבים מתכלים}}

[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלנים נאו-קלאסיים]] טוענים כי אין בעיה משמעותית של דלדול משאבים. דלדול כזה, אם יתרחש, יקבל לפי טענתם, מענה מלא על ידי השוק. עלייה במחיר המשאב תגרור גילוי מרבצים חדשים שלו, והפקה מרבצים שלא היו כדאיים קודם לכן. טיעון זה מתעלם מהירידה באיכות העופרה ומכך שמרבצים חדשים יותר כבר נתגלו, ואיכות העופרות בהן נמוכה יותר.  

[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלנים נאו-קלאסיים]] טוענים כי אין בעיה משמעותית של דלדול משאבים. דלדול כזה, אם יתרחש, יקבל לפי טענתם, מענה מלא על ידי השוק. עלייה במחיר המשאב תגרור גילוי מרבצים חדשים שלו, והפקה מרבצים שלא היו כדאיים קודם לכן. טיעון זה מתעלם מהירידה באיכות העופרה ומכך שמרבצים חדשים יותר כבר נתגלו, ואיכות העופרות בהן נמוכה יותר.  

הכלכלנים טוענים גם שהעליה במחיר תגרום לתמריץ כלכלי כך שיווצרו חלופות ללא חומרי הגלם. דוגמה קלאסית בתחום זה היא פיתוח קווי תקשורת מסיבים אופטיים במקום כבלי נחושת לאחר שמחיר הנחושת עלה. גם טיעון זה בעייתי היות ועד היום לא פותחו תחליפים ליישומים אחרים של נחושת, כמו הולכת חשמל, למרות המחיר הגבוה של המתכת.

הכלכלנים טוענים גם שהעליה במחיר תגרום לתמריץ כלכלי כך שיווצרו חלופות ללא חומרי הגלם. דוגמה קלאסית בתחום זה היא פיתוח קווי תקשורת מסיבים אופטיים במקום כבלי נחושת לאחר שמחיר הנחושת עלה. גם טיעון זה בעייתי היות ועד היום לא פותחו תחליפים ליישומים אחרים של נחושת, כמו הולכת חשמל, למרות המחיר הגבוה של המתכת.

==התיישנות מכוונת==

==התיישנות מכוונת==

[[התיישנות מכוונת]] ו[[מוצר חד-פעמי]] הם שני מושגים אשר זכו להצלחה רבה בארצות הברית שלאחר מלחמת העולם השנייה, ולאחר מכן בעולם כולו, כדרך לעודד [[צמיחה כלכלית]] ותעסוקה. מוצרים שמתבלים מהר יותר פירושם צמיחה של הצריכה ומכאן האצת הכלכלה כולה.

[[התיישנות מכוונת]] ו[[מוצר חד-פעמי]] הם שני מושגים אשר זכו להצלחה רבה בארצות הברית שלאחר מלחמת העולם השנייה, ולאחר מכן בעולם כולו, כדרך לעודד [[צמיחה כלכלית]] ותעסוקה. מוצרים שמתבלים מהר יותר פירושם צמיחה של הצריכה ומכאן האצת הכלכלה כולה.  

התיישנות מכוונת יכולה להיעשות ברמה הפיזית של המוצר - לדוגמה, חלק מרכזי שמתוכנן כך שיתיישן כעבור זמן מה ויחייב את הבעלים לקנות מכשיר חדש או לתקן את המוצר בסוכנות של החברה במחיר גבוה הנובע מכך שפעמים רבות החברה היא [[מונופול]] בתחום התיקונים של המוצרים שלה, ושל הספקת חומרי חילוף למוצרים אלה.

התיישנות מכוונת יכולה להיעשות ברמה הפיזית של המוצר - לדוגמה, חלק מרכזי שמתוכנן כך שיתיישן כעבור זמן מה ויחייב את הבעלים לקנות מכשיר חדש או לתקן את המוצר בסוכנות של החברה במחיר גבוה הנובע מכך שפעמים רבות החברה היא [[מונופול]] בתחום התיקונים של המוצרים שלה, ושל הספקת חומרי חילוף למוצרים אלה.

{{הפניה לערך מורחב|משבר המים העולמי}}

{{הפניה לערך מורחב|משבר המים העולמי}}

===עץ===

===עץ===

רוב ה[[עץ (חומר גלם)|עץ]] המנוצל בעולם הוא לחימום, ל[[בנייה]] ולרהיטים, רק מיעוט ממנו משמש כחומר גלם ל[[נייר]]: מידי שנה נכרתים 1.7 מיליארד טונות של עץ לדלק, 1 מיליארד טונות של עץ למוצרי עץ (רהיטים, עץ לבניה), וכ-300 מיליון טונות לייצור נייר. יחד עם זאת לנייר ול[[פאלפ]] (חומר הגלם המופק מעצים לשם סיבים לנייר ולטקסטיל) יש [[השפעות סביבתיות]] ניכרות אחרות כמו [[זיהום מים]] עקב שימוש ניכר בכלור לשם הלבנת הנייר ושימוש אינטנסיבי באנרגיה לצורך הכנת הפאלפ.

רוב ה[[עץ (חומר גלם)|עץ]] המנוצל בעולם הוא לחימום, ל[[בנייה]] ולרהיטים, רק מיעוט ממנו משמש כחומר גלם ל[[נייר]]: מידי שנה נכרתים 1.7 מיליארד טונות של עץ לדלק, 1 מיליארד טונות של עץ למוצרי עץ (רהיטים, עץ לבניה), וכ-300 מיליון טונות לייצור נייר. יחד עם זאת לנייר ול[[פאלפ]] (חומר הגלם המופק מעצים לשם סיבים לנייר ולטקסטיל) יש [[השפעות סביבתיות]] ניכרות אחרות כמו [[זיהום מים]] עקב שימוש ניכר בכלור לשם הלבנת הנייר ושימוש אינטנסיבי באנרגיה לצורך הכנת הפאלפ.

===חצץ===

===חצץ===

[[ברזל]] הוא המתכת השימושית ביותר לאדם -95% מכלל המתכת שמופקת בעולם היא ברזל. המחיר הנמוך ורמת הקשיחות הגבוהה הופכים אותו לחומר מקובל מאוד בבניית מכוניות, אניות, בניינים וכדומה. [[פלדה]] היא הסגסוגת הנפוצה ביותר של ברזל.

[[ברזל]] הוא המתכת השימושית ביותר לאדם -95% מכלל המתכת שמופקת בעולם היא ברזל. המחיר הנמוך ורמת הקשיחות הגבוהה הופכים אותו לחומר מקובל מאוד בבניית מכוניות, אניות, בניינים וכדומה. [[פלדה]] היא הסגסוגת הנפוצה ביותר של ברזל.

בשנת 2000 נכרו 1100 מיליוני טונות של עופרת ברזל ושוק הברזל היה בשווי 25 מיליארד דולר, כריית ברזל מתרחשת ב-48 מדינות, אבל הכמות הנכרית ב-5 המפיקות הגדולות - סין, ברזיל, אוסטרליה, רוסיה והודו מייצרת 70% מהתפוקה השנתית העולמית של עופרת הברזל. 1100 הטונות של העופרה שימשו לייצור 572 טונות של ברזל גולמי.  

בשנת 2000 נכרו 1100 מיליוני טונות של עופרת ברזל ושוק הברזל היה בשווי 25 מיליארד דולר, כריית ברזל מתרחשת ב-48 מדינות, אבל הכמות הנכרית ב-5 המפיקות הגדולות - סין, ברזיל, אוסטרליה, רוסיה והודו מייצרת 70% מהתפוקה השנתית העולמית של עופרת הברזל. 1100 הטונות של העופרה שימשו לייצור 572 טונות של ברזל גולמי.  

===פלדה===

===פלדה===