שינויים

מאז פרוץ מלחמת לבנון השניה, מתכתבים בבלוגספירה פרו ישראלים עם פרו לבנונים. חלקם עושה זאת רק כדי להעביר מסרי נאצה, הרוב שואלים שאלות, מהגגים או מנסים לתקשר עם "הצד השני". הבעיה היא שגם כאשר שני הצדדים מעוניינים בתקשורת ובדיון פורה, התוצאה היא בדרך כלל הרבה מלל ומעט תקשורת.  

מאז פרוץ מלחמת לבנון השניה, מתכתבים בבלוגספירה פרו ישראלים עם פרו לבנונים. חלקם עושה זאת רק כדי להעביר מסרי נאצה, הרוב שואלים שאלות, מהגגים או מנסים לתקשר עם "הצד השני". הבעיה היא שגם כאשר שני הצדדים מעוניינים בתקשורת ובדיון פורה, התוצאה היא בדרך כלל הרבה מלל ומעט תקשורת.  

   

   

תופעה זו אינה ייחודית לסכסוך האחרון, אפשר לתת דוגמאות נוספות: את הוויכוח המתמשך בין ימין ושמאל כלכלי. ויכוחים בין דתיים לחילונים, ליברלים ושמרנים וכו'. מובן שלא כל הוויכוחים הם בין שני צדדים בלבד.  

תופעה זו אינה ייחודית לסכסוך האחרון, אפשר לתת דוגמאות נוספות: את הוויכוח המתמשך בין ימין ושמאל כלכלי. ויכוחים בין דתיים לחילונים, ליברלים ושמרנים וכו'. מובן שלא כל הוויכוחים הם בין שני צדדים בלבד.  

בדיון אנושי יש בדרך כלל חילופי דברים המערבבים: הנחות יסוד, עובדות, השערות, דעות קדומות, מוסכמות מדעיות, מחקרים וסקרים, ניסיון אישי, הקשים לוגיים, ערכים והעדפות.  

בדיון אנושי יש בדרך כלל חילופי דברים המערבבים: הנחות יסוד, עובדות, השערות, דעות קדומות, מוסכמות מדעיות, מחקרים וסקרים, ניסיון אישי, הקשים לוגיים, ערכים והעדפות.  

===תקשורת ישירה===

===תקשורת ישירה===

היסטורית, יש בידי בני האדם כמה מדיות או כלי תקשורת, כשלכל אחד מהם יתרונות וחסרונות משלו. המדיה דרכה מועברת התקשורת משפיעה מאוד על אופן הדיון. כמה דוגמאות:  

היסטורית, יש בידי בני האדם כמה מדיות או כלי תקשורת, כשלכל אחד מהם יתרונות וחסרונות משלו. המדיה דרכה מועברת התקשורת משפיעה מאוד על אופן הדיון. כמה דוגמאות:  

* '''דיבור'''- מאפשר תקשורת דו סיטרית טובה, אבל בעייתי ככל שמספר המשתתפים גדל. מקשה על התעמקות בנושאים, בגלל הקושי לחזור אחורה, או לרדת לעומק של מושג ואז לחזור לחוט הטיעון המקורי.  

* '''דיבור'''- מאפשר תקשורת דו סיטרית טובה, אבל בעייתי ככל שמספר המשתתפים גדל. מקשה על התעמקות בנושאים, בגלל הקושי לחזור אחורה, או לרדת לעומק של מושג ואז לחזור לחוט הטיעון המקורי.  

* '''הרצאה''' - מאפשרת תקשורת עם קבוצה גדולה, אבל בכיוון אחד בעיקר, עם "חוט" טיעונים שנבנה מראש. מצריך איסוף משתתפים במקום וזמן, דבר המקשה על פיתוח ואיסוף מידע חדש.  

* '''הרצאה''' - מאפשרת תקשורת עם קבוצה גדולה, אבל בכיוון אחד בעיקר, עם "חוט" טיעונים שנבנה מראש. מצריך איסוף משתתפים במקום וזמן, דבר המקשה על פיתוח ואיסוף מידע חדש.  

*'''סדנה''' - מעין ניסיון לשלב בין דיבור לבין הרצאה. יש צורך בתאום זמן ומקום, יש צורך במנחה. התעמקות באה על חשבון מגוון דעות, בגלל זמן קצוב. כמו דיבור - קשה גם להתעמק וגם לשמור על חוט טיעון.  

*'''סדנה''' - מעין ניסיון לשלב בין דיבור לבין הרצאה. יש צורך בתאום זמן ומקום, יש צורך במנחה. התעמקות באה על חשבון מגוון דעות, בגלל זמן קצוב. כמו דיבור - קשה גם להתעמק וגם לשמור על חוט טיעון.  

*'''עיתונות כתובה''' - שילוב בין המידיות הטלוויזיונית לבין עומק גדול יותר שנותנת המילה הכתובה. גם כאן, בגלל שיקולי כלכלה, קשה להרחיב רעיונות, ויש השפעה של בעלי ממון.  

*'''עיתונות כתובה''' - שילוב בין המידיות הטלוויזיונית לבין עומק גדול יותר שנותנת המילה הכתובה. גם כאן, בגלל שיקולי כלכלה, קשה להרחיב רעיונות, ויש השפעה של בעלי ממון.  

===תקשורת באינטרנט===

===תקשורת באינטרנט===

האינטרנט מאפשר בפעם הראשונה, מבחינה טכנית קיום של דיון בעל משתתפים רבים, בלי מגבלות של זמן ומרחב , מצד אחד (בניגוד לתקשורת הישירה), ומצד שני תקשורת של שידור וקליטה בין כל השותפים לדיון (בניגוד לתקשורת ההמונים שבה יש שידור על ידי מעטים וקליטה על ידי רבים). אבל הכלים שיש לנו עד כה באינטרנט אינם מיטביים לקיום דיונים.  

האינטרנט מאפשר בפעם הראשונה, מבחינה טכנית קיום של דיון בעל משתתפים רבים, בלי מגבלות של זמן ומרחב , מצד אחד (בניגוד לתקשורת הישירה), ומצד שני תקשורת של שידור וקליטה בין כל השותפים לדיון (בניגוד לתקשורת ההמונים שבה יש שידור על ידי מעטים וקליטה על ידי רבים). אבל הכלים שיש לנו עד כה באינטרנט אינם מיטביים לקיום דיונים.  

* '''פורום''' - הפורום מאפשר תקשורת רב משתתפים. הצרה שפורום נוטה לבדר את הדיון (דיון שמתחיל בנושא אחד מתפצל לכמה נושאים או מוסט לנושא אחר). היות ובפורום מי שמגיב לאט תגובתו אינה נצפית, הפורום מתגמל אמירות מכעיסות ומהירות, על פני אמירות מרגיעות או איטיות. אין יכולת עריכה לאחור.  

* '''פורום''' - הפורום מאפשר תקשורת רב משתתפים. הצרה שפורום נוטה לבדר את הדיון (דיון שמתחיל בנושא אחד מתפצל לכמה נושאים או מוסט לנושא אחר). היות ובפורום מי שמגיב לאט תגובתו אינה נצפית, הפורום מתגמל אמירות מכעיסות ומהירות, על פני אמירות מרגיעות או איטיות. אין יכולת עריכה לאחור.  

*'''בלוג''' - הבלוג הוא המקביל של כיכר העיר או המכתב או הספר. צרתו של הבלוג הוא שהוא אישי מאוד. כמו בפורום, אין יכולות עריכה אחורה. הבלוג והפורום הם מקומות לכתוב עוד ועוד, אבל זה לאו דווקא תורם לאיכות הדיון.

*'''בלוג''' - הבלוג הוא המקביל של כיכר העיר או המכתב או הספר. צרתו של הבלוג הוא שהוא אישי מאוד. כמו בפורום, אין יכולות עריכה אחורה. הבלוג והפורום הם מקומות לכתוב עוד ועוד, אבל זה לאו דווקא תורם לאיכות הדיון.  

* '''ויקיפדיה''' - הוויקי הוא כנראה אמצעי התקשורת הטוב ביותר בכל הנוגע לקרבה לויקי דיון. היכולת לפצל ולאחד דיונים, להגיב לדיונים לאחר זמן, ולבצע עריכות, מאפשר (לפחות טכנית) תקשורת רב ערוצית, קיום דיון מסודר ובלתי מתלהם. ויקי הוא טכנולוגיה כללית שויקיפדיה היא אחד היישומים שלה. אבל אין הכרח שזה יהיה היישום היחידי.  

* '''ויקיפדיה''' - הוויקי הוא כנראה אמצעי התקשורת הטוב ביותר בכל הנוגע לקרבה לויקי דיון. היכולת לפצל ולאחד דיונים, להגיב לדיונים לאחר זמן, ולבצע עריכות, מאפשר (לפחות טכנית) תקשורת רב ערוצית, קיום דיון מסודר ובלתי מתלהם. ויקי הוא טכנולוגיה כללית שויקיפדיה היא אחד היישומים שלה. אבל אין הכרח שזה יהיה היישום היחידי.  

* על המשתתפים המרכיבים פורטל ויקי דיון להחליט לפני תחילת הדיון מה המטרות של הדיון

* על המשתתפים המרכיבים פורטל ויקי דיון להחליט לפני תחילת הדיון מה המטרות של הדיון

* כמו בוויקיפדיה, יש לאפשר השתתפות של כל מי שרוצה להשתתף. היות והוויקידיון עוסק תמיד בנושאים רגישים, יש לתת דגש רב יותר להגנה מפני טרולים, כלומר אנשים הרוצים לפוצץ את הדיון. אחת הדרישות ההגיונית היא שעריכה בוויקידיון תדרוש הזדהות (אפשר להשאיר דפים מסויימים (כמו פניות לנציג עמדה זו וזו) לגישה אנונימית. היות ויש חשש לזיופים, יש משתמשים רשומים נדרשים לציין את ה"רקע" שלהם.  

* כמו בוויקיפדיה, יש לאפשר השתתפות של כל מי שרוצה להשתתף. היות והוויקידיון עוסק תמיד בנושאים רגישים, יש לתת דגש רב יותר להגנה מפני טרולים, כלומר אנשים הרוצים לפוצץ את הדיון. אחת הדרישות ההגיונית היא שעריכה בוויקידיון תדרוש הזדהות (אפשר להשאיר דפים מסויימים (כמו פניות לנציג עמדה זו וזו) לגישה אנונימית. היות ויש חשש לזיופים, יש משתמשים רשומים נדרשים לציין את ה"רקע" שלהם.  

* יש לאפשר מתן ביטוי לכל קשת הדעות בנושא, גם לאלו החושבים שהדיון עצמו הוא מיותר לחלוטין ו/או יש לאפשר במה החל מאלו המאמינים שיש להשמיד את הצד השני, עבור באלו שאינם מאמינים לצד השני, ועד כאלו שמאמינים בדיון מוגבל. אך אין הדבר אומר שלכל הדעות הללו יהיה משקל שווה בוויקי דיון. כאלו החושבים שאין מה לדבר כלל עם הצד השני, יכולים להביע עמדה זו, ולנסות להשפיע על אנשים בעלי סט אמונות של אנשים שיבחרו "להקשיב" להם. מעבר לזה, אין הם יכולים להשתתף (או שיש להם יכולת מוגבלת להשתתף) בדיונים שהנחת היסוד שלהם היא ששניתן לדבר עם הצד השני.  

* יש לאפשר מתן ביטוי לכל קשת הדעות בנושא, גם לאלו החושבים שהדיון עצמו הוא מיותר לחלוטין ו/או יש לאפשר במה החל מאלו המאמינים שיש להשמיד את הצד השני, עבור באלו שאינם מאמינים לצד השני, ועד כאלו שמאמינים בדיון מוגבל. אך אין הדבר אומר שלכל הדעות הללו יהיה משקל שווה בוויקי דיון. כאלו החושבים שאין מה לדבר כלל עם הצד השני, יכולים להביע עמדה זו, ולנסות להשפיע על אנשים בעלי סט אמונות של אנשים שיבחרו "להקשיב" להם. מעבר לזה, אין הם יכולים להשתתף (או שיש להם יכולת מוגבלת להשתתף) בדיונים שהנחת היסוד שלהם היא ששניתן לדבר עם הצד השני.  

* בניגוד לוויקיפדיה הוויקי דיון הוא היררכי- אמירות לוגיות נובעות זו מזו, על ידי אימוץ של תת קבוצה של אמירות לוגיות, יש לכל משתתף בדיון תת קבוצה משלו. קבוצות של אנשים בעלי תתי קבוצות קרובות מספיק, יכולים להחליט על איחוד או פרוד ועל "צבע" משל עצמם.  

* בניגוד לוויקיפדיה הוויקי דיון הוא היררכי- אמירות לוגיות נובעות זו מזו, על ידי אימוץ של תת קבוצה של אמירות לוגיות, יש לכל משתתף בדיון תת קבוצה משלו. קבוצות של אנשים בעלי תתי קבוצות קרובות מספיק, יכולים להחליט על איחוד או פרוד ועל "צבע" משל עצמם.  

* בוויקידיון יש סיווג של ערכים לפי מידת ההסכמה עליהם. באופן כזה לפחות לראות לראות על מה הצדדים השונים מסכימים, ועל מה יש אי הסכמה.  

* בוויקידיון יש סיווג של ערכים לפי מידת ההסכמה עליהם. באופן כזה לפחות לראות לראות על מה הצדדים השונים מסכימים, ועל מה יש אי הסכמה.  

* טיעונים רבים חוזרים בוויכוחים שונים באותו אופן, או בצורה דומה מספיק. כדי להוסיף טיעון חדש, יש לראות שהוא לא חוזר כבר על טיעון דומה. דבר זה קל יותר בוויקידיון היות וטיעונים דומים מסתכמים על אותן הנחות יסוד. בדיונים אחרים, יש צורך להגיד "אני מסכים עם טיעון זה וזה" ולנמק עוד. בוויקידיון, כל מה שיש הוא להוסיף את דעתך על אותו טיעון (מתנגד, תומך או מידה של הסתייגות כלשהי).

* טיעונים רבים חוזרים בוויכוחים שונים באותו אופן, או בצורה דומה מספיק. כדי להוסיף טיעון חדש, יש לראות שהוא לא חוזר כבר על טיעון דומה. דבר זה קל יותר בוויקידיון היות וטיעונים דומים מסתכמים על אותן הנחות יסוד. בדיונים אחרים, יש צורך להגיד "אני מסכים עם טיעון זה וזה" ולנמק עוד. בוויקידיון, כל מה שיש הוא להוסיף את דעתך על אותו טיעון (מתנגד, תומך או מידה של הסתייגות כלשהי).  

* הוויקי דיון מקל על ההתייחסות לטיעונים שונים. ההתייחסות אינה לטיעון שעלה איש מסויים (ופסילתו בגלל שיקולי אד הומינם), אלא לטיעון עצמו. כמו כן קל יותר למצוא טיעונים ו/או דיונים.  

* הוויקי דיון מקל על ההתייחסות לטיעונים שונים. ההתייחסות אינה לטיעון שעלה איש מסויים (ופסילתו בגלל שיקולי אד הומינם), אלא לטיעון עצמו. כמו כן קל יותר למצוא טיעונים ו/או דיונים.  

* אפשר לנסות לתת מערכות ניקוד לתורמים (על פי מידת הסובלנות/כבוד/תקשורת) שהם מעודדים בקרב יריביהם.  

* אפשר לנסות לתת מערכות ניקוד לתורמים (על פי מידת הסובלנות/כבוד/תקשורת) שהם מעודדים בקרב יריביהם.