שינויים

לאחר פיתוח מנוע הבעירה הפנימית ולאחר מכן מנועי הסילון שמבוססים על נפט, התפתחה ה[[תיירות]] ביחס לתקופה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 (שהתבססה על אוניות מפרש ומרכבות ולאחר מכן על אוניות קיטור, רכבות קיטור וצפלין). השפעות של התיירות הזו כוללות פיתוח כלכלת תיירות במקומות רבים בעולם, אבל גם פגיעות שונות כגון מסחור של אזורים מסויימים. השפעה נוספת היא איום על החוסן הבריאותי והעברת מגיפות. החלופות לתיירות במטוסים כיום הן בעיקר אוניות ורכבות. פיתוחים עתידיים הנשקלים למצב של מחסור בנפט כוללים פיתוח של [[צפלין]]. רכבות מהירות יכולות להיות תחליף למטוסים, אבל בשל מהירותן הגבוהה הן סובלות בדרך כלל מחיכוך גבוה ולכן גם הן צרכניות אנרגיה גדולה.  

לאחר פיתוח מנוע הבעירה הפנימית ולאחר מכן מנועי הסילון שמבוססים על נפט, התפתחה ה[[תיירות]] ביחס לתקופה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20 (שהתבססה על אוניות מפרש ומרכבות ולאחר מכן על אוניות קיטור, רכבות קיטור וצפלין). השפעות של התיירות הזו כוללות פיתוח כלכלת תיירות במקומות רבים בעולם, אבל גם פגיעות שונות כגון מסחור של אזורים מסויימים. השפעה נוספת היא איום על החוסן הבריאותי והעברת מגיפות. החלופות לתיירות במטוסים כיום הן בעיקר אוניות ורכבות. פיתוחים עתידיים הנשקלים למצב של מחסור בנפט כוללים פיתוח של [[צפלין]]. רכבות מהירות יכולות להיות תחליף למטוסים, אבל בשל מהירותן הגבוהה הן סובלות בדרך כלל מחיכוך גבוה ולכן גם הן צרכניות אנרגיה גדולה.  

פיתוח התעופה האזרחית איפשר לא רק ניידות של תיירים אלא גם ניידות של עובדים, וחשוב מכך מנהלי [[תאגידים]] ופירמות ופיתוח של [[מסחר בינלאומי]], [[השקעות רב-לאומיות]]. דבר זה פיתח מאוד את התפשטות התאגידים לכדי [[תאגידים רב לאומיים]] שיש להם ספקים, יצרני משנה, עובדים, צרכנים ומשקיעים מכל העולם וחיזק מאוד את התפשטות ה[[גלובליזציה]]. ללא שוק התעופה הענף יתקשו מנהלים להגיע לפגישות עסקים במדינות אחרות. החלופות שיש לכך היום הן פגישות וירטואליות, שיחות בטלפונים ומיילים.  

פיתוח התעופה האזרחית איפשר לא רק ניידות של תיירים אלא גם ניידות של עובדים, וחשוב מכך מנהלי [[תאגידים]] ופירמות ופיתוח של [[מסחר בינלאומי]], [[השקעות רב-לאומיות]]. דבר זה פיתח מאוד את התפשטות התאגידים לכדי [[תאגידים רב לאומיים]] שיש להם ספקים, יצרני משנה, עובדים, צרכנים ומשקיעים מכל העולם וחיזק מאוד את התפשטות ה[[גלובליזציה]]. ללא שוק התעופה הענף יתקשו מנהלים להגיע לפגישות עסקים במדינות אחרות. החלופות שיש לכך היום הן פגישות וירטואליות, שיחות בטלפונים ומיילים.  

גם לניידות שוק העבודה העולמי יש חשיבות לקיום הטיסות שכן הדבר מאפשר לאנשים לעבור בקלות רבה יותר בין מדינות ולשמור על קשר עם המשפחה. הניידות המוגברת של עובדים מקלה על תאגידים גדולים (בעיקר בארצות הברית ואירופה) למצוא עובדים בעלי הכישורים המתאימים להם. מצד שני ניידות מוגברת של עובדים בין מקומות עבודה גורמת לשחיקת [[הון חברתי]] ופירור של קהילות. [[דן אריאלי]] דן בספר [[לא רציונלי, אבל לא נורא]] על ההשפעה שיש לדבר זה על הקושי של עובדים ליצר קשרים חברתיים ורומנטיים.  

גם לניידות שוק העבודה העולמי יש חשיבות לקיום הטיסות שכן הדבר מאפשר לאנשים לעבור בקלות רבה יותר בין מדינות ולשמור על קשר עם המשפחה. הניידות המוגברת של עובדים מקלה על תאגידים גדולים (בעיקר בארצות הברית ואירופה) למצוא עובדים בעלי הכישורים המתאימים להם. מצד שני ניידות מוגברת של עובדים בין מקומות עבודה גורמת לשחיקת [[הון חברתי]] ופירור של קהילות. [[דן אריאלי]] דן בספר [[לא רציונלי, אבל לא נורא]] על ההשפעה שיש לדבר זה על הקושי של עובדים ליצר קשרים חברתיים ורומנטיים.  

* בשנת 2007 הכנסות המדינות הערביות יגיעו ל-700 עד 800 מיליארד דולר, וב-2008 צפוי שהן יחצו קו ה-1,000 מיליארד דולר.  

* בשנת 2007 הכנסות המדינות הערביות יגיעו ל-700 עד 800 מיליארד דולר, וב-2008 צפוי שהן יחצו קו ה-1,000 מיליארד דולר.  

* רזרבות מטבע החוץ האמיתיות של העולם המוסלמי צפויות להגיע בשנים הקרובות ל-1,500 מיליארד דולר.  

* רזרבות מטבע החוץ האמיתיות של העולם המוסלמי צפויות להגיע בשנים הקרובות ל-1,500 מיליארד דולר.  

* חלוקת הכנסות - ערב הסעודית מקבלת כ-250 מיליארד דולר בשנה, נסיכויות המפרץ כ-180 מיליארד, איראן היא בעלת הכנסות של 100 מיליארד דולר בשנה מייצוא נפט, גז ותזקיקים. הכנסות איראן מייצוא הנפט והגז של בשש השנים שחלפו: לפחות 350 מיליארד דולר. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3468966,00.html]

* חלוקת הכנסות - ערב הסעודית מקבלת כ-250 מיליארד דולר בשנה, נסיכויות המפרץ כ-180 מיליארד, איראן היא בעלת הכנסות של 100 מיליארד דולר בשנה מייצוא נפט, גז ותזקיקים. הכנסות איראן מייצוא הנפט והגז של בשש השנים שחלפו: לפחות 350 מיליארד דולר. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3468966,00.html]

דוגמה נוספת למדינות שהתעשרו מנפט כוללות "נסיכויות נפט" שונות ברחבי העולם כמו טרנידד-טובוגו, וכן את רוסיה.  

דוגמה נוספת למדינות שהתעשרו מנפט כוללות "נסיכויות נפט" שונות ברחבי העולם כמו טרנידד-טובוגו, וכן את רוסיה.  

השפעה אחת של הנפט על הצבאות המודרניים היא שימוש במשאיות (שהייתה קיימת כבר בתקופת מלחמת האזרחים בספרד) לשם הובלת נשק, חיילים והספקה ממקום למקום. אחת המגבלות העיקריות של צבאות הוא הספקה של מזון, מים ותחמושת ללוחמים - מכאן האמרה "הצבא צועד על קיבתו".  

השפעה אחת של הנפט על הצבאות המודרניים היא שימוש במשאיות (שהייתה קיימת כבר בתקופת מלחמת האזרחים בספרד) לשם הובלת נשק, חיילים והספקה ממקום למקום. אחת המגבלות העיקריות של צבאות הוא הספקה של מזון, מים ותחמושת ללוחמים - מכאן האמרה "הצבא צועד על קיבתו".  

לפני עידן הדלק המחצבי החיילים הלכו ברגל והספקה לכוחות הלוחמים בוצעה בעיקר על ידי כרכרות ובפרדות משא, או בגמלים וכן על ידי מיסוי ושוד של האוכלוסייה המקומית שהייתה בקרבת הצבא. בתקופה מודרנית יותר אך לפני ה[[נפט]] היה צריך להשתמש ב[[רכבות]] המונעות בקיטור או בספינות להוביל את החיילים. מינוע הכוחות וההספקה קיצר את זמני הלחימה והקטין את הבעיות הלוגיסטיות שכן לפני כן נדרשו לפעמים שבועות וחודשים של נסיגות והתקדמויות (לדוגמה במלחמת העצמאות של ארצות הברית). גנרלים יכלו לנייד כוחות ממקום למקום וכך להשתמש בכוח צבאי קטן יותר כדי להגן על שטח גדול יותר. מצד שני עבור כוחות תוקפים הדבר איפשר ביצוע מתקפות פתע באגפי האויב.

לפני עידן הדלק המחצבי החיילים הלכו ברגל והספקה לכוחות הלוחמים בוצעה בעיקר על ידי כרכרות ובפרדות משא, או בגמלים וכן על ידי מיסוי ושוד של האוכלוסייה המקומית שהייתה בקרבת הצבא. בתקופה מודרנית יותר אך לפני ה[[נפט]] היה צריך להשתמש ב[[רכבות]] המונעות בקיטור או בספינות להוביל את החיילים. מינוע הכוחות וההספקה קיצר את זמני הלחימה והקטין את הבעיות הלוגיסטיות שכן לפני כן נדרשו לפעמים שבועות וחודשים של נסיגות והתקדמויות (לדוגמה במלחמת העצמאות של ארצות הברית). גנרלים יכלו לנייד כוחות ממקום למקום וכך להשתמש בכוח צבאי קטן יותר כדי להגן על שטח גדול יותר. מצד שני עבור כוחות תוקפים הדבר איפשר ביצוע מתקפות פתע באגפי האויב.  

השפעה אחרת של ניוד הצבאות היא גלובלית - צבאות של מדינות גדולות כמו יפן או ארצות הברית יכלו לנייד כוחות של עשרות אלפי חיילים למדינות מרוחקות ולקיים בהן מלחמה ממושכת (כמו פלישת יפן לסין, פלישת גרמניה לרוסיה, ומלחמת ויאטנם) - במלחמות עתיקות יותר הדבר היה נדיר יותר וקשה הרבה יותר (פלישת ההונים לאירופה, ומסעות הצלב - שניהם מקרים מיוחדים ולא אופניים לצבאות בעבר). דבר זה איפשר יצירה של כמה מדינות חזקות שיכולות לפגוע מבחינה צבאית בכל מדינה אחרת בעולם - במיוחד מדינת כמו ארה"ב ורוסיה ומתרגם בתורו לכוח פוליטי משמעותי. לפני עידן הנפט אפשר להשוות זאת רק למעמדה של בריטניה, שנזקקה לשם כך לקיים מושבות נרחבות בחלק גדול מהעולם דבר שהתרגם גם לעלויות גבוהות יותר ויותר עקב הדינמיקה של כיבוש זר והתנגדות מקומית שבסופו של דבר מוטטה את האימפריה הבריטית.  

השפעה אחרת של ניוד הצבאות היא גלובלית - צבאות של מדינות גדולות כמו יפן או ארצות הברית יכלו לנייד כוחות של עשרות אלפי חיילים למדינות מרוחקות ולקיים בהן מלחמה ממושכת (כמו פלישת יפן לסין, פלישת גרמניה לרוסיה, ומלחמת ויאטנם) - במלחמות עתיקות יותר הדבר היה נדיר יותר וקשה הרבה יותר (פלישת ההונים לאירופה, ומסעות הצלב - שניהם מקרים מיוחדים ולא אופניים לצבאות בעבר). דבר זה איפשר יצירה של כמה מדינות חזקות שיכולות לפגוע מבחינה צבאית בכל מדינה אחרת בעולם - במיוחד מדינת כמו ארה"ב ורוסיה ומתרגם בתורו לכוח פוליטי משמעותי. לפני עידן הנפט אפשר להשוות זאת רק למעמדה של בריטניה, שנזקקה לשם כך לקיים מושבות נרחבות בחלק גדול מהעולם דבר שהתרגם גם לעלויות גבוהות יותר ויותר עקב הדינמיקה של כיבוש זר והתנגדות מקומית שבסופו של דבר מוטטה את האימפריה הבריטית.  

===הנפט כיעד צבאי ולאומי===

===הנפט כיעד צבאי ולאומי===

השפעה צבאית ומדינית של הנפט הייתה סימון של מאגרי נפט גדולים כיעד צבאי ומדיני מצד מדינות חזקות. הדבר בא לידי ביטוי הן בזמן מלחמת העולם השנייה כאשר הגרמנים והרוסים נאבקו על השליטה על מאגרי נפט בצפון-מערב אסיה ובאירופה. חלק מקשיי התפקוד של הצבא הגרמני בשלהי מלחמת העולם השנייה נבע ממחסור בנפט.

השפעה צבאית ומדינית של הנפט הייתה סימון של מאגרי נפט גדולים כיעד צבאי ומדיני מצד מדינות חזקות. הדבר בא לידי ביטוי הן בזמן מלחמת העולם השנייה כאשר הגרמנים והרוסים נאבקו על השליטה על מאגרי נפט בצפון-מערב אסיה ובאירופה. חלק מקשיי התפקוד של הצבא הגרמני בשלהי מלחמת העולם השנייה נבע ממחסור בנפט.  

בגלל החשיבות העצומה של נפט לכלכלה כל המדינות מבטיחות שיש להן מקורות הספקה לנפט. אם זה על ידי כיבוש של מקורות נפט (לדוגמה כיבוש של האימפריה הבריטית את עירק, כיבוש עיראק על ידי ארצות הברית), אם על ידי שוחד למשטרים וניהול משטרי חסות (לדוגמה יחסי סעודיה וקטאר עם ארצות הברית) ואם על ידי השפעה דרך חברות נפט גדולות על משטרים מקומיים, ואם על ידי מסחר.  

בגלל החשיבות העצומה של נפט לכלכלה כל המדינות מבטיחות שיש להן מקורות הספקה לנפט. אם זה על ידי כיבוש של מקורות נפט (לדוגמה כיבוש של האימפריה הבריטית את עירק, כיבוש עיראק על ידי ארצות הברית), אם על ידי שוחד למשטרים וניהול משטרי חסות (לדוגמה יחסי סעודיה וקטאר עם ארצות הברית) ואם על ידי השפעה דרך חברות נפט גדולות על משטרים מקומיים, ואם על ידי מסחר.  

==השפעות סביבתיות של נפט==

==השפעות סביבתיות של נפט==

{{הפניה לערך מורחב| ערכים = [[בירוא יערות]], [[זיהום מים]], [[זיהום אוויר]], [[התחממות עולמית]]}}

{{הפניה לערך מורחב| ערכים = [[בירוא יערות]], [[זיהום מים]], [[זיהום אוויר]], [[התחממות עולמית]]}}

לנפט [[השפעות סביבתיות]] רבות בכל מהלך [[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] שלו כולל [[בירוא יערות]] לשם הקמת מתקני הקידוח וכן לשם כבישי גישה, הצינורות, מתקנים. כמו כן דליפות נפט באזורי יער עלולים לגרור [[זיהום מים]], [[זיהום קרקע]] ו[[הרס בתי גידול]] בשטח רחב ולהחריב את מקורות המחייה של חקלאים וילידים. השפעה דומה של [[זיהום מים]] ו[[זיהום ים]] היא תופעה מוכרת בהרבה כאשר היא מתרחשת בים הפתוח. בתי זיקוק לנפט גורמים נזק סביבתי נוסף בדמות [[זיהום אוויר]], [[זיהום קרקע]] ו[[זיהום מים]] ב[[חומר מסרטן|חומרים מסרטנים]] כגון [[בנזן]] ו[[מתכות כבדות]]. דוגמה לדבר זה הם [[בתי הזיקוק בחיפה]] שתורמים ל[[זיהום האוויר במפרץ חיפה]]. לבסוף, הנפט הוא חומר גלם עיקרי ל[[בנזין]] שנשרף במנועי בעירה פנימית של [[מכונית|מכוניות]], ובמנועים של סירות, אוניות, ומטוסים. דבר זה יוצר [[זיהום אוויר]] וכן גורם לשחרור כמות גבוהה של [[פחמן דו חמצני]] שהוא [[גז חממה]] חשוב הגורר [[התחממות עולמית]].

לנפט [[השפעות סביבתיות]] רבות בכל מהלך [[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] שלו כולל [[בירוא יערות]] לשם הקמת מתקני הקידוח וכן לשם כבישי גישה, הצינורות, מתקנים. כמו כן דליפות נפט באזורי יער עלולים לגרור [[זיהום מים]], [[זיהום קרקע]] ו[[הרס בתי גידול]] בשטח רחב ולהחריב את מקורות המחייה של חקלאים וילידים. השפעה דומה של [[זיהום מים]] ו[[זיהום ים]] היא תופעה מוכרת בהרבה כאשר היא מתרחשת בים הפתוח. בתי זיקוק לנפט גורמים נזק סביבתי נוסף בדמות [[זיהום אוויר]], [[זיהום קרקע]] ו[[זיהום מים]] ב[[חומר מסרטן|חומרים מסרטנים]] כגון [[בנזן]] ו[[מתכות כבדות]]. דוגמה לדבר זה הם [[בתי הזיקוק בחיפה]] שתורמים ל[[זיהום האוויר במפרץ חיפה]]. לבסוף, הנפט הוא חומר גלם עיקרי ל[[בנזין]] שנשרף במנועי בעירה פנימית של [[מכונית|מכוניות]], ובמנועים של סירות, אוניות, ומטוסים. דבר זה יוצר [[זיהום אוויר]] וכן גורם לשחרור כמות גבוהה של [[פחמן דו חמצני]] שהוא [[גז חממה]] חשוב הגורר [[התחממות עולמית]].

לכל ההשפעות הסביבתיות האלה יש גם השלכות חברתיות וכלכלית רבות. לדוגמה זיהום אוויר גורר תחלואה ב[[סרטן]] ובמחלות לב, שגורמים לסבל אנושי רב וגם עולים למשק בפגיעה ברווחה, באובדן ימי עבודה לחולים ולמשפחתם, בטיפול ב[[נכות|נכים]] ובטיפול רפואי.

לכל ההשפעות הסביבתיות האלה יש גם השלכות חברתיות וכלכלית רבות. לדוגמה זיהום אוויר גורר תחלואה ב[[סרטן]] ובמחלות לב, שגורמים לסבל אנושי רב וגם עולים למשק בפגיעה ברווחה, באובדן ימי עבודה לחולים ולמשפחתם, בטיפול ב[[נכות|נכים]] ובטיפול רפואי.

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* אייל להמן ורועי קייס, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4550841,00.html קטאר, מסע למעצמה הקטנה בעולם] על העוצמה הפוליטית של [[קטאר]], ynet{{כ}}, 28.07.2014

* אייל להמן ורועי קייס, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4550841,00.html קטאר, מסע למעצמה הקטנה בעולם] על העוצמה הפוליטית של [[קטאר]], ynet{{כ}}, 28.07.2014  

* [http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_GDP_sector_composition רשימת מדינות לפי הרכב התמ"ג מסקטורים שונים] בוויקיפדיה האנגלית, כולל טבלה של אחוז התמ"ג שמקורו במשאבי טבע כמו נפט

* [http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_GDP_sector_composition רשימת מדינות לפי הרכב התמ"ג מסקטורים שונים] בוויקיפדיה האנגלית, כולל טבלה של אחוז התמ"ג שמקורו במשאבי טבע כמו נפט

* [http://www.technion.ac.il/1900/01/%d7%9e%d7%95%d7%9e%d7%97%d7%94-%d7%9e%d7%a1%d7%98%d7%a0%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%93-%d7%91%d7%94%d7%a8%d7%a6%d7%90%d7%94-%d7%91%d7%98%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%a7%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a1%d7%99/ מומחה מסטנפורד בהרצאה בטכניון: קיים סיכון גבוה לעימות בין ארה”ב לסין בשל המחסור בנפט], סיכום הרצאה של עמוס נור, מהמחלקה לגאופיזיקה בסטנפרוד. 2016

* [http://www.technion.ac.il/1900/01/%d7%9e%d7%95%d7%9e%d7%97%d7%94-%d7%9e%d7%a1%d7%98%d7%a0%d7%a4%d7%95%d7%a8%d7%93-%d7%91%d7%94%d7%a8%d7%a6%d7%90%d7%94-%d7%91%d7%98%d7%9b%d7%a0%d7%99%d7%95%d7%9f-%d7%a7%d7%99%d7%99%d7%9d-%d7%a1%d7%99/ מומחה מסטנפורד בהרצאה בטכניון: קיים סיכון גבוה לעימות בין ארה”ב לסין בשל המחסור בנפט], סיכום הרצאה של עמוס נור, מהמחלקה לגאופיזיקה בסטנפרוד. 2016