שינויים

=== מדד Theil===

=== מדד Theil===

מדד Theil {{כ}}(Theil index) הינו נפוץ פחות ממדד ג'יני. יתרונו בכך שהוא אדיטיבי על פני תתי-קבוצות או אזורים של המדינה- כך שאם יודעים את מדד אי השוויון של שתי קבוצות במדינה, ניתן להגיע במדד זה גם למדד אי השוויון במדינה כולה. חסרונו בכך שאין לו הצגה פשוטה וברורה כמו שיש למדד ג'יני, בעיה נוספת היא שגם מדד זה אינו אינטואיטיבי וקשה להבין מבחינה מעשית מה אומר גידול באי שוויון כזה. מדד Theil הוא חלק ממשפחה שלמה של מדדים לבחינת אי שוויון הקרויה generalized entropy index. [http://web.worldbank.org/WBSITE/EXTERNAL/TOPICS/EXTPOVERTY/EXTPA/0,,contentMDK:20238991~menuPK:492138~pagePK:148956~piPK:216618~theSitePK:430367,00.html]

מדד Theil {{כ}}(Theil index) הינו נפוץ פחות ממדד ג'יני. יתרונו בכך שהוא אדיטיבי על פני תתי-קבוצות או אזורים של המדינה- כך שאם יודעים את מדד אי השוויון של שתי קבוצות במדינה, ניתן להגיע במדד זה גם למדד אי השוויון במדינה כולה. חסרונו בכך שאין לו הצגה פשוטה וברורה כמו שיש למדד ג'יני, בעיה נוספת היא שגם מדד זה אינו אינטואיטיבי וקשה להבין מבחינה מעשית מה אומר גידול באי שוויון כזה. מדד Theil הוא חלק ממשפחה שלמה של מדדים לבחינת אי שוויון הקרויה generalized entropy index. [http://web.worldbank.org/WBSITE/EXTERNAL/TOPICS/EXTPOVERTY/EXTPA/0,,contentMDK:20238991~menuPK:492138~pagePK:148956~piPK:216618~theSitePK:430367,00.html]

===מדד הובר===

===מדד הובר===

זהו מדד פשוט יותר להבנה ממדד ג'יני ובו בודקים כמה מרוויחה קבוצה אחת של עשירים מול קבוצה אחרת של עניים. לדוגמה בני העשירון העליון מול העשירון התחתון או מול עשירונים אחרים. כמה מרוויחים בני החמישיון העליון (20 האחוזים העשירים) בהשוואה לכל שאר העשירונים, כמה מרוויח המאיון העליון, האלפיון העליון וכו' ביחס לכל השאר או ביחס להכנסה החציונית. חסרון של השוואה זו שהיא עלולה לפספס התקרבות או התרחקות של מעמד הביניים מהעשירים או מהעניים. יתרונה הוא שקל הרבה יותר להבין אותה בהשוואה לשיטות אחרות, וגם ברור יותר מה ההשלכות של שינויים בה על פני זמן.  

זהו מדד פשוט יותר להבנה ממדד ג'יני ובו בודקים כמה מרוויחה קבוצה אחת של עשירים מול קבוצה אחרת של עניים. לדוגמה בני העשירון העליון מול העשירון התחתון או מול עשירונים אחרים. כמה מרוויחים בני החמישיון העליון (20 האחוזים העשירים) בהשוואה לכל שאר העשירונים, כמה מרוויח המאיון העליון, האלפיון העליון וכו' ביחס לכל השאר או ביחס להכנסה החציונית. חסרון של השוואה זו שהיא עלולה לפספס התקרבות או התרחקות של מעמד הביניים מהעשירים או מהעניים. יתרונה הוא שקל הרבה יותר להבין אותה בהשוואה לשיטות אחרות, וגם ברור יותר מה ההשלכות של שינויים בה על פני זמן.  

מדד ג'יני ו-Theil-index יתנו מספרים דומים להתפלגויות שונות, ולכן הם יכולים לבלבל אותנו בכל מה שקשור להכנסות של בני המעמדות הנמוכים. אם אנו מתעניינים בגורלם של העניים ביותר, מדד מתאים יותר הוא השוואה ישיר כמו כמה מתוך ההכנסה הלך ל-10 אחוז העניים ביותר.  

מדד ג'יני ו-Theil-index יתנו מספרים דומים להתפלגויות שונות, ולכן הם יכולים לבלבל אותנו בכל מה שקשור להכנסות של בני המעמדות הנמוכים. אם אנו מתעניינים בגורלם של העניים ביותר, מדד מתאים יותר הוא השוואה ישיר כמו כמה מתוך ההכנסה הלך ל-10 אחוז העניים ביותר.  

===יחס פלמה===

===יחס פלמה===

==מגבלות של מדדי אי שוויון כלכלי==

==מגבלות של מדדי אי שוויון כלכלי==

מדדי אי שוויון עלולים להטעות. ייתכן לדוגמה שהמצוקה בקרב השכבות העניות הולכת וגוברת עקב התייקרות הדיור לדוגמה, אבל דבר זה לא ישתקף בהכרח בשינוי בהכנסות, ויכול אפילו להיעלם כאשר מסתכלים על [[הכנסה ריאלית]] - ההכנסה במובן של כוח קניית מוצרים - שכן הפרופורציה שבה אנשים רוכשים דברים עשויה להשתנות בין עשירונים שונים. ייתכן שהכנסת העניים אינה משתנה לאורך השנים אך הם עובדים קשה יותר, יותר מבני המשפחה עובדים, או לחלופין שיש תהליך הפוך של עבודה פחות מאומצת.  

מדדי אי שוויון עלולים להטעות. ייתכן לדוגמה שהמצוקה בקרב השכבות העניות הולכת וגוברת עקב התייקרות הדיור לדוגמה, אבל דבר זה לא ישתקף בהכרח בשינוי בהכנסות, ויכול אפילו להיעלם כאשר מסתכלים על [[הכנסה ריאלית]] - ההכנסה במובן של כוח קניית מוצרים - שכן הפרופורציה שבה אנשים רוכשים דברים עשויה להשתנות בין עשירונים שונים. ייתכן שהכנסת העניים אינה משתנה לאורך השנים אך הם עובדים קשה יותר, יותר מבני המשפחה עובדים, או לחלופין שיש תהליך הפוך של עבודה פחות מאומצת.  

בחלק מהמקרים התשלום לעובדים חזקים ו/או למנהלים נעשה לא רק דרך שכר אלא דרך הטבות שונות כגון: קביעות, קבלת אופציות, מנוי במועדוני רכישה, מינויים עתידיים, תשלומי פנסיות. כך בישראל, חלק מהעובדים בעשירונים הגבוהים, בעיקר עובדים בשירות המדינה ובשווקים אוליגופולים (משרדי ממשלה, אנשי צבא, עובדי בנקים, חברת החשמל ועוד), נהנים מתנאי פנסיה נדיבים מאוד, אך אלה אינה נספרים כחלק משכרם ואינם משפיעים על חישובי פערי הכנסות. קביעות היא גם סוג של הטבה משמעותית במשק או במקצועות שבהם חלק משמעותי מהעובדים המבוגרים לא מצליחים למצוא פרנסה מקצועית.  

בחלק מהמקרים התשלום לעובדים חזקים ו/או למנהלים נעשה לא רק דרך שכר אלא דרך הטבות שונות כגון: קביעות, קבלת אופציות, מנוי במועדוני רכישה, מינויים עתידיים, תשלומי פנסיות. כך בישראל, חלק מהעובדים בעשירונים הגבוהים, בעיקר עובדים בשירות המדינה ובשווקים אוליגופולים (משרדי ממשלה, אנשי צבא, עובדי בנקים, חברת החשמל ועוד), נהנים מתנאי פנסיה נדיבים מאוד, אך אלה אינה נספרים כחלק משכרם ואינם משפיעים על חישובי פערי הכנסות. קביעות היא גם סוג של הטבה משמעותית במשק או במקצועות שבהם חלק משמעותי מהעובדים המבוגרים לא מצליחים למצוא פרנסה מקצועית.  

פערים בהוצאות עשויים לשקף הוצאות רצוניות (כמו קנייה של עוד בגדים או מזון איכותי יותר) או עקב הוצאות הגנתיות (שיקום עקב אסון טבע לדוגמה), ייתכן גם שהאנשים מוציאים יותר כי הם חוסכים אחוז נמוך יותר מהכסף.  

פערים בהוצאות עשויים לשקף הוצאות רצוניות (כמו קנייה של עוד בגדים או מזון איכותי יותר) או עקב הוצאות הגנתיות (שיקום עקב אסון טבע לדוגמה), ייתכן גם שהאנשים מוציאים יותר כי הם חוסכים אחוז נמוך יותר מהכסף.  

אחת המגבלות של רוב המדדים של אי שוויון כלכלי היא שברוב המדדים בוחנים פערי הכנסה, אך אלו אינם משקפים פערים ברכוש והון, ואת הפערים העתידיים בהכנסות שפערים ברכוש והון גורמים. לדוגמה מהגר משכיל ומהגר לא משכיל מגיעים למדינה בחוסר כל (לדוגמה עולים לישראל בשנות ה-30 או ה-50), אם מודדים את הכנסות שלהם בשנת העלייה, הכנסות שלהן זהות משום ששניהם עובדים בתחילה בעבודה לא מקצועית כלשהי. אבל המהגר המשכיל הוא בעל [[הון אנושי]] - לדוגמה רופא שמתחיל לעבוד כעבור זמן מה במקצוע שלו ומרוויח הכנסה גבוהה הרבה יותר.

אחת המגבלות של רוב המדדים של אי שוויון כלכלי היא שברוב המדדים בוחנים פערי הכנסה, אך אלו אינם משקפים פערים ברכוש והון, ואת הפערים העתידיים בהכנסות שפערים ברכוש והון גורמים. לדוגמה מהגר משכיל ומהגר לא משכיל מגיעים למדינה בחוסר כל (לדוגמה עולים לישראל בשנות ה-30 או ה-50), אם מודדים את הכנסות שלהם בשנת העלייה, הכנסות שלהן זהות משום ששניהם עובדים בתחילה בעבודה לא מקצועית כלשהי. אבל המהגר המשכיל הוא בעל [[הון אנושי]] - לדוגמה רופא שמתחיל לעבוד כעבור זמן מה במקצוע שלו ומרוויח הכנסה גבוהה הרבה יותר.  

העדר גידול בפערי הכנסה על פני תקופה לאו דווקא אומר שאין תהליך של גידול באי-ביטחון התעסוקתי של עובדים בגלל כניסת הון או תחרות מחו"ל. לדוגמה שכר של פועלי רכב או פלדה בארצות הברית לא משתנה הרבה במשך 20 שנה - אבל אז סוגרים מפעלים רבים ומעבירים אותם לסין.

העדר גידול בפערי הכנסה על פני תקופה לאו דווקא אומר שאין תהליך של גידול באי-ביטחון התעסוקתי של עובדים בגלל כניסת הון או תחרות מחו"ל. לדוגמה שכר של פועלי רכב או פלדה בארצות הברית לא משתנה הרבה במשך 20 שנה - אבל אז סוגרים מפעלים רבים ומעבירים אותם לסין.