שינויים

'''דיני הגבלים עסקיים''' - הם חוקים לצמצום ו/או פיקוח על ההגבלים עסקיים, במטרה לעודד תחרות ולהקטין [[ריכוזיות כלכלית]].[http://www.antitrust.gov.il/about/about1.aspx] חקיקת חוקים הלא החלה בארצות הברית בשנות ה-20 והתקדמה משם למדינות אחרות בעולם.  

'''דיני הגבלים עסקיים''' - הם חוקים לצמצום ו/או פיקוח על ההגבלים עסקיים, במטרה לעודד תחרות ולהקטין [[ריכוזיות כלכלית]].[http://www.antitrust.gov.il/about/about1.aspx] חקיקת חוקים הלא החלה בארצות הברית בשנות ה-20 והתקדמה משם למדינות אחרות בעולם.  

חוקים הגבלים עסקיים יוצאים מנקודת הנחה כי במקרים רבים [[שוק תחרותי|תחרות כלכלית]] היא דבר רצוי מבחינת [[רווחה חברתית]], ופועלים לשם ביטול של הגבלים עסקיים או ביצוע [[רגולציה]] עליהם כולל אפשרות של הטלת קנסות ולפעמים הטלת עונשי מאסר על פגיעה בתחרות. בארצות הברית מכונה ענף דיני ההגבלים העסקיים Antitrust Law (על שם הכינוי של מונופולים וקרטלים בעבר - trust), ובבריטניה Competition Law. בישראל, עיקר הפיקוח על התחרות מתבצע בידי [[רשות ההגבלים העסקיים]] (כיום (2019) נקראת רשות התחרות), בהתאם לחוק ההגבלים העסקיים שנחקק בשנת 1988 לאחר שעבר התאמה וחיזוק לעומת חוק אחר משנת 1959. הצורך בהגבלים עסקיים עלה באופן ברור בסוף המאה ה-19 בארצות הברית תקופת "ציפוי הזהב" או תקופת [[הברונים השודדים]] - בעלי הון ניצלו [[ייתרונות לגודל]], קשרים עם הממשל, תאומים בין אנשי עסקים ומניפולציות נוספות כדי להקים [[מונופול|מונופולים]] ו[[קרטל|קרטלים]] בתחומי תעשייה ופיננסים רבים מנעו תחרות ופגעו בצרכנים עובדים וספקים. כוחם היה כה רב עד כי יכלו להכתיב לממשל מדיניות כלכלית בתמורה לסיוע פיננסי.  

חוקים הגבלים עסקיים יוצאים מנקודת הנחה כי במקרים רבים [[שוק תחרותי|תחרות כלכלית]] היא דבר רצוי מבחינת [[רווחה חברתית]], ופועלים לשם ביטול של הגבלים עסקיים או ביצוע [[רגולציה]] עליהם כולל אפשרות של הטלת קנסות ולפעמים הטלת עונשי מאסר על פגיעה בתחרות. בארצות הברית מכונה ענף דיני ההגבלים העסקיים Antitrust Law (על שם הכינוי של מונופולים וקרטלים בעבר - trust), ובבריטניה Competition Law. בישראל, עיקר הפיקוח על התחרות מתבצע בידי [[רשות ההגבלים העסקיים]] (כיום (2019) נקראת רשות התחרות), בהתאם לחוק ההגבלים העסקיים שנחקק בשנת 1988 לאחר שעבר התאמה וחיזוק לעומת חוק אחר משנת 1959. הצורך בהגבלים עסקיים עלה באופן ברור בסוף המאה ה-19 בארצות הברית תקופת "ציפוי הזהב" או תקופת [[הברונים השודדים]] - בעלי הון ניצלו [[ייתרונות לגודל]], קשרים עם הממשל, תאומים בין אנשי עסקים ומניפולציות נוספות כדי להקים [[מונופול|מונופולים]] ו[[קרטל|קרטלים]] בתחומי תעשייה ופיננסים רבים מנעו תחרות ופגעו בצרכנים עובדים וספקים. כוחם היה כה רב עד כי יכלו להכתיב לממשל מדיניות כלכלית בתמורה לסיוע פיננסי.  

דיני הגבלים עסקיים הם אמצעי ברמה הלאומית שממוקד בהיבטים של [[מיקרו-כלכלה]] ובעיקר בנושא של כוח שוק - כמות המתחרים בשוק וברמת התאום ביניהם מול הצרכנים. עם זאת ייתכנו תהליכי ריכוזיות ברמה בינלאומית על ידי תהליכי [[גלובליזציה]] וכן תהליכים נוספים של סחיטת הטבות מהשלטונות או פגיעה בצרכנים על ידי כלל הפירמות בענף או חלקן גם ללא קיום של קרטל אוליגופול או מונופול דבר הבא לידי ביטוי בתחום של [[כשלי שוק]] וכן בבעיות של [[קיימות]] ו[[תכנון ארוך טווח]]. למרות הניסיון למנוע הגבלים עסקיים, קיימת מגמה של הגדלת הריכוזיות הכלכלית בענפים רבים ברמה עולמית ולאומית כאחד. דברים אלה נובעים בין היתר מ[[קשרי הון-שלטון]], [[השפעות ההון על העיתונות]], [[יתרונות לגודל|יתרונות לגודל עקב טכנולוגיה]] והיבטים נוספים של ריכוזיות כלכלית עקב התחזקות של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]].  

דיני הגבלים עסקיים הם אמצעי ברמה הלאומית שממוקד בהיבטים של [[מיקרו-כלכלה]] ובעיקר בנושא של כוח שוק - כמות המתחרים בשוק וברמת התאום ביניהם מול הצרכנים. עם זאת ייתכנו תהליכי ריכוזיות ברמה בינלאומית על ידי תהליכי [[גלובליזציה]] וכן תהליכים נוספים של סחיטת הטבות מהשלטונות או פגיעה בצרכנים על ידי כלל הפירמות בענף או חלקן גם ללא קיום של קרטל אוליגופול או מונופול דבר הבא לידי ביטוי בתחום של [[כשלי שוק]] וכן בבעיות של [[קיימות]] ו[[תכנון ארוך טווח]]. למרות הניסיון למנוע הגבלים עסקיים, קיימת מגמה של הגדלת הריכוזיות הכלכלית בענפים רבים ברמה עולמית ולאומית כאחד. דברים אלה נובעים בין היתר מ[[קשרי הון-שלטון]], [[השפעות ההון על העיתונות]], [[יתרונות לגודל|יתרונות לגודל עקב טכנולוגיה]] והיבטים נוספים של ריכוזיות כלכלית עקב התחזקות של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]].  

==היסטוריה==

==היסטוריה==

לאחר מלחמת האזרחים החלו להופיע בארצות הברית מספר גדל והולך של מונופולים וטרסטים. אלו נשלטו על ידי אנשי עסקים שחלשו על אימפריות עיסקיות גדלות והולכות, שפגיעתן בציבור הלכה ונחשפה , עד שזכו לכינוי "[[הברונים השודדים]]". תחילה היה מדובר במונופולים מקומיים כמו חברות רכבות שניצלו את זה שרכבת באותה תקופה היתה [[מונופול טבעי]] שכן איש לא יסלול עוד מסילה כדי להתחרות בחברת רכבת בעלות של מיליארדים. עם הזמן חברות אלה התגמדו מול המונופול הארצי של סטנדרט אויל שנשלטה על ידי רוקפלר, ויצרה מונופול ארצי בתחום הנפט ועל ידי קבוצת הטרסטים שנשלטה על ידי הבנקאי ג'י פי. מורגן. במקרים אלה הטרסים לא היו רק מונופולים מול צרנכנים אלא גם קבוצות עסקיות שעסקו בתחומים שונים והשפיעו על החקיקה ועל אכיפת חוקים על ידי הממשלה או בתי משפט. הטרסטים השפיעו על תנאי העסקה של עובדים בשוק העבודה, על בחירת נשיאים, על חוקים, ואיימו על מתחרים ועל נותני ספקים. לדוגמה רוקלפר היה תאגיד כה גדול עד כי יכל לאיים על חברות הרכבות שעד אז נחשבו לתאגידים החזקים.

לאחר מלחמת האזרחים החלו להופיע בארצות הברית מספר גדל והולך של מונופולים וטרסטים. אלו נשלטו על ידי אנשי עסקים שחלשו על אימפריות עיסקיות גדלות והולכות, שפגיעתן בציבור הלכה ונחשפה , עד שזכו לכינוי "[[הברונים השודדים]]". תחילה היה מדובר במונופולים מקומיים כמו חברות רכבות שניצלו את זה שרכבת באותה תקופה היתה [[מונופול טבעי]] שכן איש לא יסלול עוד מסילה כדי להתחרות בחברת רכבת בעלות של מיליארדים. עם הזמן חברות אלה התגמדו מול המונופול הארצי של סטנדרט אויל שנשלטה על ידי רוקפלר, ויצרה מונופול ארצי בתחום הנפט ועל ידי קבוצת הטרסטים שנשלטה על ידי הבנקאי ג'י פי. מורגן. במקרים אלה הטרסים לא היו רק מונופולים מול צרנכנים אלא גם קבוצות עסקיות שעסקו בתחומים שונים והשפיעו על החקיקה ועל אכיפת חוקים על ידי הממשלה או בתי משפט. הטרסטים השפיעו על תנאי העסקה של עובדים בשוק העבודה, על בחירת נשיאים, על חוקים, ואיימו על מתחרים ועל נותני ספקים. לדוגמה רוקלפר היה תאגיד כה גדול עד כי יכל לאיים על חברות הרכבות שעד אז נחשבו לתאגידים החזקים.

בשנת 1890 עבר חוק ההגבלים העסקיים של שרמן. הממשלה החלה להגיש תביעות נגד טרסים במסגרת חוק זה. חלקם היום מוצלחים וחלקם לא. בחלקם נדרשו כמה שנים כדי להגיע להכרעה כולל ערעורים. בשנת 19014 עודכן החוק על ידי חוק ההגבלים העסקים של קלייטון. מקרים בולטים של שימוש בחוק ההגבלים של שרמן היו:

בשנת 1890 עבר חוק ההגבלים העסקיים של שרמן. הממשלה החלה להגיש תביעות נגד טרסים במסגרת חוק זה. חלקם היום מוצלחים וחלקם לא. בחלקם נדרשו כמה שנים כדי להגיע להכרעה כולל ערעורים. בשנת 19014 עודכן החוק על ידי חוק ההגבלים העסקים של קלייטון. מקרים בולטים של שימוש בחוק ההגבלים של שרמן היו:

* United States v. Microsoft Corp סוכם בשנת 2001 ללא פרוק חברת מיקרוסופט.  

* United States v. Microsoft Corp סוכם בשנת 2001 ללא פרוק חברת מיקרוסופט.  

למרות השימוש בחוק ההגבלים העסקיים הוא לא תמיד הצליח להגביל את כוחן של חברות גדולות מליצור שיתופי פעולה. לדוגמה ארבע חברות שולטות בארה"ב על שוק הבשר ומספר דומה שולט על שוק הסלולר בארה"ב. חלק מההשפעה של רוקפלר ומורגן נמשכה עוד אחרי שכוחם נשבר לכאורה (על ידי היותם בדירקטורים של הרבה חברות), מצד שני חלק מהיכולת לפעול מול חברות הענק שלהן היתה קשורה לזה שהם הזקנו או בחרו לסגת מניהול החברות עוד לפני ההכרעה בנושא.  

למרות השימוש בחוק ההגבלים העסקיים הוא לא תמיד הצליח להגביל את כוחן של חברות גדולות מליצור שיתופי פעולה. לדוגמה ארבע חברות שולטות בארה"ב על שוק הבשר ומספר דומה שולט על שוק הסלולר בארה"ב. חלק מההשפעה של רוקפלר ומורגן נמשכה עוד אחרי שכוחם נשבר לכאורה (על ידי היותם בדירקטורים של הרבה חברות), מצד שני חלק מהיכולת לפעול מול חברות הענק שלהן היתה קשורה לזה שהם הזקנו או בחרו לסגת מניהול החברות עוד לפני ההכרעה בנושא.  

==מגבלות על פעילות נגד הגבלים עסקיים==

==מגבלות על פעילות נגד הגבלים עסקיים==

לפי [[כלכלה נאו-קלאסית]] עיקר הבעיה בקיום של מונופול או קרטל היא בעיה [[מיקרו-כלכלה|מיקרו-כלכלית]] של פגיעה ב"רווחה הכלכלית" - הן לצרכנים והן ליצרנים יש "תועלת" ומצב תחרותי מביא את השוק ל[[יעילות פארטו]] שממקסמת את הרווחה. הקיום של מונופול לא רק מביא למצב שבו מוכרים כמות קטנה יותר במחיר גבוה יותר לעומת פתרון תחרותי, אלא יוצר מצב של "אובדן רווחה" שבו התועלת של כל היצרנים (עסק הבודד במקרה של מונופול) יחד עם התועלת של כל הצרכנים היא נמוכה יותר לעומת סך התועלת החברתית ממצב תחרותי.  

לפי [[כלכלה נאו-קלאסית]] עיקר הבעיה בקיום של מונופול או קרטל היא בעיה [[מיקרו-כלכלה|מיקרו-כלכלית]] של פגיעה ב"רווחה הכלכלית" - הן לצרכנים והן ליצרנים יש "תועלת" ומצב תחרותי מביא את השוק ל[[יעילות פארטו]] שממקסמת את הרווחה. הקיום של מונופול לא רק מביא למצב שבו מוכרים כמות קטנה יותר במחיר גבוה יותר לעומת פתרון תחרותי, אלא יוצר מצב של "אובדן רווחה" שבו התועלת של כל היצרנים (עסק הבודד במקרה של מונופול) יחד עם התועלת של כל הצרכנים היא נמוכה יותר לעומת סך התועלת החברתית ממצב תחרותי.  

נקודת השקפה זו מתעלמת מ[[כשלי שוק]] נוספים -(כמו כשלים הנוגעים ל[[מידע א-סימטרי]], [[רציונליות חלקית]], [[סיכון מוסרי]]) וכן מהיבטים נוספים שעלולים לגרום פגיעה ב[[רווחה חברתית]] כולל [[כלכלה פוליטית|השפעות פוליטיות]] של עסקים גדולים ושל [[תאגידים]], השפעות תרבותיות של תאגידים (כולל השפעה על טעמי הצרכנים), ושינוי "חוקי המשחק" (או שינוי ב[[כלכלה מוסדית|מוסדות החברתיים-כלכליים]]) על ידי חברות גדולות. לדוגמה ניצול חולשות של צרכנים, פרסום לקטינים, יצירת [[התמכרות]] בקרב הצרכנים, [[לובי פוליטי]], החלת חוקים להגנת זכויות אזרח על תאגידים, תרומות של עסקים לפוליטיקאים, [[תביעות השתקה]], שיחוד חוקי של פקידים, שופטים ורגולטורים, קידום תרבות מושחתת (לדוגמה הטיית מכרזים), [[השפעה חיצונית|החצנה של עלויות על הציבור]] ומניעת [[הפנמת עלויות]], פגיעה ב[[קיימות]] ופגיעות ארוכות טווח ברווחה (שיכולות להתרחש גם בשוק תחרותי כגון פגיעה ב[[מחזור הזרחן]] או [[התחממות עולמית]]), ועוד פרקטיקות של [[קפיטליזם של מקורבים]] - כל אלה לא מכוסות על ידי חוקי הגבלים עסקיים.

נקודת השקפה זו מתעלמת מ[[כשלי שוק]] נוספים -(כמו כשלים הנוגעים ל[[מידע א-סימטרי]], [[רציונליות חלקית]], [[סיכון מוסרי]]) וכן מהיבטים נוספים שעלולים לגרום פגיעה ב[[רווחה חברתית]] כולל [[כלכלה פוליטית|השפעות פוליטיות]] של עסקים גדולים ושל [[תאגידים]], השפעות תרבותיות של תאגידים (כולל השפעה על טעמי הצרכנים), ושינוי "חוקי המשחק" (או שינוי ב[[כלכלה מוסדית|מוסדות החברתיים-כלכליים]]) על ידי חברות גדולות. לדוגמה ניצול חולשות של צרכנים, פרסום לקטינים, יצירת [[התמכרות]] בקרב הצרכנים, [[לובי פוליטי]], החלת חוקים להגנת זכויות אזרח על תאגידים, תרומות של עסקים לפוליטיקאים, [[תביעות השתקה]], שיחוד חוקי של פקידים, שופטים ורגולטורים, קידום תרבות מושחתת (לדוגמה הטיית מכרזים), [[השפעה חיצונית|החצנה של עלויות על הציבור]] ומניעת [[הפנמת עלויות]], פגיעה ב[[קיימות]] ופגיעות ארוכות טווח ברווחה (שיכולות להתרחש גם בשוק תחרותי כגון פגיעה ב[[מחזור הזרחן]] או [[התחממות עולמית]]), ועוד פרקטיקות של [[קפיטליזם של מקורבים]] - כל אלה לא מכוסות על ידי חוקי הגבלים עסקיים.

==דיני הגבלים עסקיים בישראל==

==דיני הגבלים עסקיים בישראל==

חלק מהממונים על הגבלים עסקיים בעבר הם בעלי קשרים בחברות המונופוליסטיות וחלקם עברו לעבוד בחברות שהן במעמד של מונופול או אוליגופול. דבר זה נחשב לחלק מ[[שיטת הדלת המסתובבת]] ו[[קשרי הון-שלטון]]. הדבר בולט במיוחד כחלק מ[[קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל]].  

חלק מהממונים על הגבלים עסקיים בעבר הם בעלי קשרים בחברות המונופוליסטיות וחלקם עברו לעבוד בחברות שהן במעמד של מונופול או אוליגופול. דבר זה נחשב לחלק מ[[שיטת הדלת המסתובבת]] ו[[קשרי הון-שלטון]]. הדבר בולט במיוחד כחלק מ[[קשרי הון-שלטון במשק הגז הטבעי בישראל]].  

* [[יורם טורבוביץ']] (שהיה ממונה בשנים 1992-1996). טורבוביץ' שכיהן בעברו כראש לשכת ראש הממשלה [[אהוד אולמרט ]] המליץ על רונית קן לתפקיד, לאחר סיום תפקידו מונה ליו"ר דלק אנרגיה שפועלת בתחום [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי בישראל]]. <ref>{{קישור כללי|הכותב =יורם גביזון|כתובת =http://www.themarker.com/markets/1.564620|כותרת = יורם טורבוביץ' - המולטי-מיליונר החדש של משקיעי הגז|אתר = the marker|תאריך = 20 בינואר 2010}}</ref>

* [[יורם טורבוביץ']] (שהיה ממונה בשנים 1992-1996). טורבוביץ' שכיהן בעברו כראש לשכת ראש הממשלה [[אהוד אולמרט ]] המליץ על רונית קן לתפקיד, לאחר סיום תפקידו מונה ליו"ר דלק אנרגיה שפועלת בתחום [[גז טבעי בישראל|הגז הטבעי בישראל]]. <ref>{{קישור כללי|הכותב =יורם גביזון|כתובת =http://www.themarker.com/markets/1.564620|כותרת = יורם טורבוביץ' - המולטי-מיליונר החדש של משקיעי הגז|אתר = the marker|תאריך = 20 בינואר 2010}}</ref>

* [[רונית קן]] (היתה הממונה על הגבלים עסקיים בשנים 2005 - 2011) בעקבות נסיגת חברת בריטיש מחיפושי הגז, חיפש הגאולוג, יוסי לנגוצקי, שותפים חדשים. הוא פנה לחברות דלק אליהם הצטרפה אחרי שנה חברת נובל אנרג'י. כל החברות האלו עסקו בחיפוש והפקת גז ולכן הייתה סבירות גדולה שיווצר מונופול. רונית קן התעלמה מחשש זה ונתנה לשותפות "פטור מהסדר כובל" תחת הטענה ש"היקף ההשקעות ומימדי הסיכון בפרויקט מחייבים את שיתוף הפעולה בין הצדדים". רונית קן היא אשתו של אייל קן, חבר של [[ליגד רוטלוי]], הבעלים של רציו וחברת התקשורת דלין. [[אייל קן]] יחד עם רוטלוי ודלק השקעות הגישו בקשה לזיכיון חדש עבור ערוץ 2.{{הערה|שם=תחקיר ערוץ 11|1=[http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=1964095 ערוץ 1 מבט שני: בכייה לדורות? - חלק א]}} לאחר פרישתה, מונתה לדירקטורית בחברת הגז "רציו". <ref>{{קישור כללי|הכותב =אבי בר-אלי|כתובת =http://www.themarker.com/dynamo/1.2234756|כותרת = רונית קן, יצחק תשובה ורציו מציגים: חתונה מאוחרת|אתר = the marker|תאריך = 4 בפברואר 2014}}</ref> אי ההכרזה על הסדר כובל על ידי קן הוא הרקע להחלטת דוד גילה להכריז על הסדר כובל בתחום הגז בשנת 2014, דבר שהיווה את הרקע ל[[מתווה הגז]].  

* [[רונית קן]] (היתה הממונה על הגבלים עסקיים בשנים 2005 - 2011) בעקבות נסיגת חברת בריטיש מחיפושי הגז, חיפש הגאולוג, יוסי לנגוצקי, שותפים חדשים. הוא פנה לחברות דלק אליהם הצטרפה אחרי שנה חברת נובל אנרג'י. כל החברות האלו עסקו בחיפוש והפקת גז ולכן הייתה סבירות גדולה שיווצר מונופול. רונית קן התעלמה מחשש זה ונתנה לשותפות "פטור מהסדר כובל" תחת הטענה ש"היקף ההשקעות ומימדי הסיכון בפרויקט מחייבים את שיתוף הפעולה בין הצדדים". רונית קן היא אשתו של אייל קן, חבר של [[ליגד רוטלוי]], הבעלים של רציו וחברת התקשורת דלין. [[אייל קן]] יחד עם רוטלוי ודלק השקעות הגישו בקשה לזיכיון חדש עבור ערוץ 2.{{הערה|שם=תחקיר ערוץ 11|1=[http://www.iba.org.il/program.aspx?scode=1964095 ערוץ 1 מבט שני: בכייה לדורות? - חלק א]}} לאחר פרישתה, מונתה לדירקטורית בחברת הגז "רציו". <ref>{{קישור כללי|הכותב =אבי בר-אלי|כתובת =http://www.themarker.com/dynamo/1.2234756|כותרת = רונית קן, יצחק תשובה ורציו מציגים: חתונה מאוחרת|אתר = the marker|תאריך = 4 בפברואר 2014}}</ref> אי ההכרזה על הסדר כובל על ידי קן הוא הרקע להחלטת דוד גילה להכריז על הסדר כובל בתחום הגז בשנת 2014, דבר שהיווה את הרקע ל[[מתווה הגז]].  

* [[מיכל הלפרין]]. הלפרין מונתה לממונה על הגבלים עסקיים במקום [[דוד גילה]], שהתפטר על רקע עקיפת הסמכויות שלו במשק הגז על ידי [[מתווה הגז]]. בשנת 2016 חשף עיתון דה מרקר כי הלפרין ייצגה כעורכת דין פרטית את חברת הגז ישראמקו, והיתה מעורבות מטעם החברה בגיבוש של [[מתווה הגז]]. נוסף לכך דבר זה לא דווח לציבור, וישראמקו לא מופיעה ברשימת החברות שהלפרין מנועה מלעסוק בעניינן. [http://www.themarker.com/dynamo/1.2939702] הדבר גרם להפגנות מול ביתה של הלפרין על ידי פעילי מאבק הגז [http://www.themarker.com/dynamo/1.2947035]

* [[מיכל הלפרין]]. הלפרין מונתה לממונה על הגבלים עסקיים במקום [[דוד גילה]], שהתפטר על רקע עקיפת הסמכויות שלו במשק הגז על ידי [[מתווה הגז]]. בשנת 2016 חשף עיתון דה מרקר כי הלפרין ייצגה כעורכת דין פרטית את חברת הגז ישראמקו, והיתה מעורבות מטעם החברה בגיבוש של [[מתווה הגז]]. נוסף לכך דבר זה לא דווח לציבור, וישראמקו לא מופיעה ברשימת החברות שהלפרין מנועה מלעסוק בעניינן. [http://www.themarker.com/dynamo/1.2939702] הדבר גרם להפגנות מול ביתה של הלפרין על ידי פעילי מאבק הגז [http://www.themarker.com/dynamo/1.2947035]