שורה 5: |
שורה 5: |
| גורמים מגבילים פועלים בדרך כלל לפי "[[חוק החבית]]" של ליביג. הלוח הקצר ביותר בחבית קובע מה תהיה כמות המים שנוכל לאחסן בה, בלי תלות בשאלה כמה ארוכים שאר הלוחות המרכיבים את דפנותיה. באופן דומה גם הגורם המגביל האפקטיבי יהיה הגורם שחסרונו (או נוכחותו - במקרה של [[זיהום]]) תהיה המשמעותית ביותר, גם אם כל שאר הגורמים המגבילים נמצאים בשפע. כך לדוגמה, מים מהווים גורם מגביל מרכזי עבור צמחי בר בישראל. כאשר מסירים את המגבלה הזאת, לדוגמה בעונות של שפע מים, יש צמיחה במספר הצמחים ובקצב הגידול שלהם, עד שנתקלים במגבלה בשל גורם מגביל אחר, כמו כמות האור, כמות חומרי ההזנה או גורמים אחרים. | | גורמים מגבילים פועלים בדרך כלל לפי "[[חוק החבית]]" של ליביג. הלוח הקצר ביותר בחבית קובע מה תהיה כמות המים שנוכל לאחסן בה, בלי תלות בשאלה כמה ארוכים שאר הלוחות המרכיבים את דפנותיה. באופן דומה גם הגורם המגביל האפקטיבי יהיה הגורם שחסרונו (או נוכחותו - במקרה של [[זיהום]]) תהיה המשמעותית ביותר, גם אם כל שאר הגורמים המגבילים נמצאים בשפע. כך לדוגמה, מים מהווים גורם מגביל מרכזי עבור צמחי בר בישראל. כאשר מסירים את המגבלה הזאת, לדוגמה בעונות של שפע מים, יש צמיחה במספר הצמחים ובקצב הגידול שלהם, עד שנתקלים במגבלה בשל גורם מגביל אחר, כמו כמות האור, כמות חומרי ההזנה או גורמים אחרים. |
| | | |
− | לעיתים קרובות הדיון ב[[אקולוגיה]] על גורמים מגבילים אינו נוגע לפרט יחיד או אפילו למין בודד אלא ל[[מערכת אקולוגית]] שלמה או מערכת גדולה יותר - דוגמת כלל היצורים החיים בים. כאשר מסתכלים על יצורים חיים ביולוגים, גורמים מגבילים משפיעים הן על השרידה של היצור הבודד והן על הכמות, השרידות ויכולת הרבייה של צאצאים פוריים. | + | לעיתים קרובות הדיון ב[[אקולוגיה]] על גורמים מגבילים אינו נוגע לפרט יחיד או אפילו למין בודד אלא ל[[מערכת אקולוגית]] שלמה או מערכת גדולה יותר - דוגמת כלל היצורים החיים בים. כאשר מסתכלים על יצורים חיים ביולוגים, גורמים מגבילים משפיעים הן על השרידה של היצור הבודד והן על הכמות, השרידות ויכולת הרבייה של צאצאים פוריים. |
| | | |
| יצורים חיים ביולוגים צריכים להתרבות כדי להעביר הלאה את המטען הגנטי שלהם. דבר זה נעשה באמצעות חלוקה ביצורים חד-תאיים כמו חיידקים, או באמצעות רבייה מינית ביצורים רב תאיים כמו יונקים, דגים או חרקים. את היכולת להעביר הלאה את הגנים ניתן לחלק לשלושה שלבים: | | יצורים חיים ביולוגים צריכים להתרבות כדי להעביר הלאה את המטען הגנטי שלהם. דבר זה נעשה באמצעות חלוקה ביצורים חד-תאיים כמו חיידקים, או באמצעות רבייה מינית ביצורים רב תאיים כמו יונקים, דגים או חרקים. את היכולת להעביר הלאה את הגנים ניתן לחלק לשלושה שלבים: |
שורה 44: |
שורה 44: |
| ===גורמים מגבילים של משאבים מזון ואנרגיה=== | | ===גורמים מגבילים של משאבים מזון ואנרגיה=== |
| ;גורם מגביל של מים: | | ;גורם מגביל של מים: |
− | כמו רוב בעלי החיים ביבשה בני אדם חייבים לשתות [[מים מתוקים]]. יש צריכה מינימלית של כמה ליטרים ביום שאדם חייב לשתות כדי לשרוד. כמות המים הזו יכולה לעלות עקב פעילות גופנית מאומצת יותר או עקב אקלים חם רב יותר הגורם להזעה, או עקב מחלה הגורמת לשלשול או חום. הצריכה היומית הישירה של אדם מודרני היא גדולה הרבה יותר מאשר מים לשתייה - מים לבישול, לכביסה, לניקוי כלים והבית, מים להדחת שירותים ומים לשימושי תעשייה שונים. הצריכה הישירה של מים היא נמוכה לעומת [[טביעת רגל מימית]] - שכוללת את סך כמות המים שאדם צורך, גם בעקבות ניצול המים לשם השקיית יבולים שהאדם אוכל או מים מתוקים שמזדהמים עקב פעילות של האדם. רוב המים שאדם צורך בצורה זו הם מים לגידול מזון. לכן בחברות עתיקות שבהן רוב הערך הקלורי היה מגיע מקרבת מקום, המגבלה של מים הייתה קודם כל מגבלה של כמות המזון. עם זאת מזון ניתן לשמור למשך זמן רב ואילו מים לא תמיד ניתן לאגור באופן דומה בגלל מגבלות של אידוי ואגירה. בספר [[התמוטטות]] טוען [[ג'ארד דיימונד]] כי [[בני המאיה]] שנטשו חלק מעריהם במאות ה-8 ו-9 לספירה עשו זאת בגלל משבר שהתפתח עקב מחסור במים והשפעת מחסור זה על החקלאות. גם באזור [[הסהר הפורה]] התרחשה דעיכה תרבותית וכלכלית שדיימונד מייחס לירידה בכמות הגשמים באזור. תהליך דומה התרחש באזור הסהרה שעבר מדבור. מצוקה של מים מתוקים מאיימת מדי פעם גם על מדינות מודרניות - דוגמאות הן ירדן, ישראל, וקייפטאון בדרום אפריקה. ובאופן כללי יותר [[משבר המים העולמי]]. יש פתרונות שונים כמו חסכון במים, הקטנת אובדן מים, והתפלת מים אבל לכל הפתרונות האלה יש גם חסרונות ובעיות. לדוגמה התפלת מים דורשת השקעת [[אנרגיה]] ובדרך כלל היא תלויה ב[[דלק מחצבי]]. השגת [[אנרגיה מתחדשת]] דורשת שטח ומשאבים נוספים לשם תחזוקה. | + | כמו רוב בעלי החיים ביבשה בני אדם חייבים לשתות [[מים מתוקים]]. יש צריכה מינימלית של כמה ליטרים ביום שאדם חייב לשתות כדי לשרוד. כמות המים הזו יכולה לעלות עקב פעילות גופנית מאומצת יותר או עקב אקלים חם רב יותר הגורם להזעה, או עקב מחלה הגורמת לשלשול או חום. הצריכה היומית הישירה של אדם מודרני היא גדולה הרבה יותר מאשר מים לשתייה - מים לבישול, לכביסה, לניקוי כלים והבית, מים להדחת שירותים ומים לשימושי תעשייה שונים. הצריכה הישירה של מים היא נמוכה לעומת [[טביעת רגל מימית]] - שכוללת את סך כמות המים שאדם צורך, גם בעקבות ניצול המים לשם השקיית יבולים שהאדם אוכל או מים מתוקים שמזדהמים עקב פעילות של האדם. רוב המים שאדם צורך בצורה זו הם מים לגידול מזון. לכן בחברות עתיקות שבהן רוב הערך הקלורי היה מגיע מקרבת מקום, המגבלה של מים הייתה קודם כל מגבלה של כמות המזון. עם זאת מזון ניתן לשמור למשך זמן רב ואילו מים לא תמיד ניתן לאגור באופן דומה בגלל מגבלות של אידוי ואגירה. בספר [[התמוטטות]] טוען [[ג'ארד דיימונד]] כי [[בני המאיה]] שנטשו חלק מעריהם במאות ה-8 ו-9 לספירה עשו זאת בגלל משבר שהתפתח עקב מחסור במים והשפעת מחסור זה על החקלאות. גם באזור [[הסהר הפורה]] התרחשה דעיכה תרבותית וכלכלית שדיימונד מייחס לירידה בכמות הגשמים באזור. תהליך דומה התרחש באזור הסהרה שעבר מדבור. מצוקה של מים מתוקים מאיימת מדי פעם גם על מדינות מודרניות - דוגמאות הן ירדן, ישראל, וקייפטאון בדרום אפריקה. ובאופן כללי יותר [[משבר המים העולמי]]. יש פתרונות שונים כמו חסכון במים, הקטנת אובדן מים, והתפלת מים אבל לכל הפתרונות האלה יש גם חסרונות ובעיות. לדוגמה התפלת מים דורשת השקעת [[אנרגיה]] ובדרך כלל היא תלויה ב[[דלק מחצבי]]. השגת [[אנרגיה מתחדשת]] דורשת שטח ומשאבים נוספים לשם תחזוקה. |
| | | |
| ;גורם מגביל של מזון: | | ;גורם מגביל של מזון: |
שורה 51: |
שורה 51: |
| לפני [[המהפכה הלשונית]] אחד הגורמים המגבילים לגבי כל מיני האדם היה שטח - חלקים מכדור הארץ היו בלתי נגישים עקב אקלים קר מידי וכן מעברים ימיים גדולים מידי שהגבילו את האדם ליבשות אירו-אסיה ואפריקה. לאחר המהפכה הלשונית והתפשטות ההומו ספאינס פותחו החוט והמחט (מעצם) והאדם יישב מקומות צפוניים יותר, וכן הצליח להגיע לאוסטרליה ולאמריקה. | | לפני [[המהפכה הלשונית]] אחד הגורמים המגבילים לגבי כל מיני האדם היה שטח - חלקים מכדור הארץ היו בלתי נגישים עקב אקלים קר מידי וכן מעברים ימיים גדולים מידי שהגבילו את האדם ליבשות אירו-אסיה ואפריקה. לאחר המהפכה הלשונית והתפשטות ההומו ספאינס פותחו החוט והמחט (מעצם) והאדם יישב מקומות צפוניים יותר, וכן הצליח להגיע לאוסטרליה ולאמריקה. |
| | | |
− | כמו כל המינים כמות המזון שניתן להשיג או לגדל בשטח נתון, הוא אחד הגורמים המגבילים בכל התרבויות האנושיות. [[תהליך ארוך טווח]] של [[המהפכה החקלאית]] אפשר לבני אדם לגדל (ברוב שטחי כדור הארץ) כמות גדולה של צמחים מזינים. דבר זה גרר גידול משמעותי בכמות האוכלוסייה. לאורך כעשרת אלפים שנה שיכללו אנשים טכנולוגיות, זרעים ושיטות חדשות להגדלת [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] במובנים של כמות תנובה לשטח אדמה נתון. הדבר גרר גידול איטי של כמות האוכלוסייה האנושית. בד בבד היה תהליך איטי של [[בירוא יערות]] והגדלת השטח החקלאי וכן הכשרת שטחים חקלאיים או מציאת זנים של בעלי חיים או צמחים שיכלו לגדול ולספק מזון במקומות שלא היו אפשריים בעבר. | + | כמו כל המינים כמות המזון שניתן להשיג או לגדל בשטח נתון, הוא אחד הגורמים המגבילים בכל התרבויות האנושיות. [[תהליך ארוך טווח]] של [[המהפכה החקלאית]] אפשר לבני אדם לגדל (ברוב שטחי כדור הארץ) כמות גדולה של צמחים מזינים. דבר זה גרר גידול משמעותי בכמות האוכלוסייה. לאורך כעשרת אלפים שנה שיכללו אנשים טכנולוגיות, זרעים ושיטות חדשות להגדלת [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] במובנים של כמות תנובה לשטח אדמה נתון. הדבר גרר גידול איטי של כמות האוכלוסייה האנושית. בד בבד היה תהליך איטי של [[בירוא יערות]] והגדלת השטח החקלאי וכן הכשרת שטחים חקלאיים או מציאת זנים של בעלי חיים או צמחים שיכלו לגדול ולספק מזון במקומות שלא היו אפשריים בעבר. |
| | | |
| לפני כ-250 שנה החלה תהליך נוסף של מהפכה חקלאית הודות ל[[מיכון החקלאות]]. תהליך עוד יותר משמעותי היה עקב פיתוח הכימיה, אגרונומיה ותודות ל[[כרייה]] של [[זרחן]] [[אשלג]], [[נפט]] ו[[גז טבעי]] - [[המהפכה הירוקה]]. דבר זה הגדיל מאוד את כמות המזון שניתן לגדל והביא לגידול כמות האוכלוסייה במהלך המאה ה-20. | | לפני כ-250 שנה החלה תהליך נוסף של מהפכה חקלאית הודות ל[[מיכון החקלאות]]. תהליך עוד יותר משמעותי היה עקב פיתוח הכימיה, אגרונומיה ותודות ל[[כרייה]] של [[זרחן]] [[אשלג]], [[נפט]] ו[[גז טבעי]] - [[המהפכה הירוקה]]. דבר זה הגדיל מאוד את כמות המזון שניתן לגדל והביא לגידול כמות האוכלוסייה במהלך המאה ה-20. |
שורה 58: |
שורה 58: |
| גידול מספיק מזון בחקלאות אינו מספיק - יש גם להגן על הצמחים והמזון מפני פגעי מזג אוויר, מפני בעלי חיים ("מזיקים לחקלאות") כמו חרקים ועכברים, ומפני יצורים חד תאיים (פטריות, חיידקים וירוסים) שעלולים לתקוף את צמחי החקלאות או לפגוע במזון עצמו ("מזון מקולקל"). יש לספק הגנה לצמחים מפני צמחים אחרים ("עשבים רעים"). בניסיון לשמור על המזון באופן זמני ניתן לרוב התחום הזה מענה רחב על ידי [[חומרי הדברה]] אבל ישנו תהליך של התרגלות מזיקים לחומרי הדברה. כמו כן רוב חומרי ההדברה תלויים ב[[נפט]]. | | גידול מספיק מזון בחקלאות אינו מספיק - יש גם להגן על הצמחים והמזון מפני פגעי מזג אוויר, מפני בעלי חיים ("מזיקים לחקלאות") כמו חרקים ועכברים, ומפני יצורים חד תאיים (פטריות, חיידקים וירוסים) שעלולים לתקוף את צמחי החקלאות או לפגוע במזון עצמו ("מזון מקולקל"). יש לספק הגנה לצמחים מפני צמחים אחרים ("עשבים רעים"). בניסיון לשמור על המזון באופן זמני ניתן לרוב התחום הזה מענה רחב על ידי [[חומרי הדברה]] אבל ישנו תהליך של התרגלות מזיקים לחומרי הדברה. כמו כן רוב חומרי ההדברה תלויים ב[[נפט]]. |
| | | |
− | מענה אחר כרוך ב[[שימור מזון]] ואיפסון בטוח של מזון למנוע קלקול שלו בשל חום, קור, בעלי חיים או יצורים חד תאיים. באופן מסורתי הדבר בוצע על ידי עישון, המלחה, החמצה, ייבוש. וכן על ידי [[ממגורות]]. פתרונות מודרניים כוללים את הפתרונות האלה יחד עם פתרונות נוספים כמו פסטור, קירור המזון כולל הובלה בקירור, הוספת [[חומרי שימור]], הרתחה ושימוש ב[[קופסאות שימורים]], ייבוש המזון, ואריזות שונות של המזון (בעיקר במוצרי פלסטיק). למרות כל מאמצים אלה גם היום ב[[שוק המזון העולמי]] כשליש מהמזון הולך לאיבוד. | + | מענה אחר כרוך ב[[שימור מזון]] ואיפסון בטוח של מזון למנוע קלקול שלו בשל חום, קור, בעלי חיים או יצורים חד תאיים. באופן מסורתי הדבר בוצע על ידי עישון, המלחה, החמצה, ייבוש. וכן על ידי [[ממגורות]]. פתרונות מודרניים כוללים את הפתרונות האלה יחד עם פתרונות נוספים כמו פסטור, קירור המזון כולל הובלה בקירור, הוספת [[חומרי שימור]], הרתחה ושימוש ב[[קופסאות שימורים]], ייבוש המזון, ואריזות שונות של המזון (בעיקר במוצרי פלסטיק). למרות כל מאמצים אלה גם היום ב[[שוק המזון העולמי]] כשליש מהמזון הולך לאיבוד. |
| | | |
| ;גורם מגביל של אקלים: | | ;גורם מגביל של אקלים: |
− | [[אקלים]] תמיד היה גורם מגביל עבור בני האדם הן בגלל הקושי לחיות ולשרוד בגלל תנאי האקלים עצמם, ולאחר [[המהפכה החקלאית]], בגלל הקושי לקיים [[חקלאות]] בתנאי אקלים קשים. עם השנים בני האדם פיתחו שיטות שונות להתמודד עם אקלים עויין ודרכים להשגת מזון. למרות זאת יש מספר ביומות ותנאי אקלים שבהם עד היום בני אדם מתקשים לשרוד בהם: | + | [[אקלים]] תמיד היה גורם מגביל עבור בני האדם הן בגלל הקושי לחיות ולשרוד בגלל תנאי האקלים עצמם, ולאחר [[המהפכה החקלאית]], בגלל הקושי לקיים [[חקלאות]] בתנאי אקלים קשים. עם השנים בני האדם פיתחו שיטות שונות להתמודד עם אקלים עויין ודרכים להשגת מזון. למרות זאת יש מספר ביומות ותנאי אקלים שבהם עד היום בני אדם מתקשים לשרוד בהם: |
| * אקלים קר מאוד ו/או קר ויבש - כמו אנטרקטיקה, הטונדרה הסיבירית, הקוטב הצפוני, קנדה ואלסקה. מעבר לקושי לשרוד, ואיום תמידי בקפיאה בקור, קשה מאוד לקיים חקלאות ורוב המזון במקומות אלה מקורו בציד או דיג (באופן מסורתי), בגידול איילים (גרינלנד) או ביבוא מזון (בתקופה המודרנית) כאשר הסיבה להמשך הקיום במקומות אלה הוא בדרך כלל [[כרייה]] של מינרלים ו[[נפט]]. | | * אקלים קר מאוד ו/או קר ויבש - כמו אנטרקטיקה, הטונדרה הסיבירית, הקוטב הצפוני, קנדה ואלסקה. מעבר לקושי לשרוד, ואיום תמידי בקפיאה בקור, קשה מאוד לקיים חקלאות ורוב המזון במקומות אלה מקורו בציד או דיג (באופן מסורתי), בגידול איילים (גרינלנד) או ביבוא מזון (בתקופה המודרנית) כאשר הסיבה להמשך הקיום במקומות אלה הוא בדרך כלל [[כרייה]] של מינרלים ו[[נפט]]. |
| * אקלים חם מאוד ויבש - כמו מדבר סהרה, מדבר קלהרי, מדבריות בסין, מדבריות באוסטרליה, מדבריות ביבשת אמריקה. עד היום אזורים אלה אינם מיושבים ברובם. מזון שמגודל שם בדרך כלל מבוסס על רעיית צאן. בישובים גדולים חייבים לייבא מזון מבחוץ. מקומות יישוב גדולים מבוססים בדרך כלל על כרייה של [[נפט]] או מינרלים. | | * אקלים חם מאוד ויבש - כמו מדבר סהרה, מדבר קלהרי, מדבריות בסין, מדבריות באוסטרליה, מדבריות ביבשת אמריקה. עד היום אזורים אלה אינם מיושבים ברובם. מזון שמגודל שם בדרך כלל מבוסס על רעיית צאן. בישובים גדולים חייבים לייבא מזון מבחוץ. מקומות יישוב גדולים מבוססים בדרך כלל על כרייה של [[נפט]] או מינרלים. |
שורה 71: |
שורה 71: |
| | | |
| ;גורם מגביל של אנרגיה: | | ;גורם מגביל של אנרגיה: |
− | ניתן להסתכל על חלק מצריכת המזון (השגת מספיק אנרגיה כימית) כסוג של השגת אנרגיה. במהלך 300 אלף השנים האחרונות האדם משתמש בניצול אנרגיה מלבד מזון - עצים כדי להדליק אש. משום כך אזורים בלי עצים (מדבריות, טונדרה) הם מקומות עם התיישבות אנושית נמוכה יותר. במהלך ההיסטוריה האנושית [[צריכת האנרגיה]] האנושית גדלה מאוד, והאדם השתמש בה ליותר ויותר שימושים כמו [[כרייה]] של חומרי גלם, [[בנייה]], ייצור [[מוצרים]], [[תחבורה]], [[חקלאות]], [[אנרגיה וצבאות|צבאות]] ועוד. מגמה זו התחזקה מאז [[המהפכה התעשייתית]]. האנרגיה משמשת כיום את האדם בשלושה אפיקים חשובים - מים, חקלאות והשגת מזון, קיום של [[טכנולוגיה]], תובלה ומוצרים שונים וקיום של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] תקשורת והספקת שירותים (כגון תחבורה). שימוש ב[[טכנולוגיה]] ומוסדות הם כיום דברים בעל חשיבות אבולוציונית גדולה לאדם - הן בהתמודדות שלו מול מינים אחרים והן בהתמודדות מול בני אדם או חברות-אדם אחרות. משום כך ניתן לראות בהספקה של אנרגיה שלא למטרות מזון (כמו לשם תפעול צבאות, ייצור מוצרים, תפעול מחרשות, הפעלת מעליות וחלק מייצור החשמל) כסוג של גורם מגביל. | + | ניתן להסתכל על חלק מצריכת המזון (השגת מספיק אנרגיה כימית) כסוג של השגת אנרגיה. במהלך 300 אלף השנים האחרונות האדם משתמש בניצול אנרגיה מלבד מזון - עצים כדי להדליק אש. משום כך אזורים בלי עצים (מדבריות, טונדרה) הם מקומות עם התיישבות אנושית נמוכה יותר. במהלך ההיסטוריה האנושית [[צריכת האנרגיה]] האנושית גדלה מאוד, והאדם השתמש בה ליותר ויותר שימושים כמו [[כרייה]] של חומרי גלם, [[בנייה]], ייצור [[מוצרים]], [[תחבורה]], [[חקלאות]], [[אנרגיה וצבאות|צבאות]] ועוד. מגמה זו התחזקה מאז [[המהפכה התעשייתית]]. האנרגיה משמשת כיום את האדם בשלושה אפיקים חשובים - מים, חקלאות והשגת מזון, קיום של [[טכנולוגיה]], תובלה ומוצרים שונים וקיום של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] תקשורת והספקת שירותים (כגון תחבורה). שימוש ב[[טכנולוגיה]] ומוסדות הם כיום דברים בעל חשיבות אבולוציונית גדולה לאדם - הן בהתמודדות שלו מול מינים אחרים והן בהתמודדות מול בני אדם או חברות-אדם אחרות. משום כך ניתן לראות בהספקה של אנרגיה שלא למטרות מזון (כמו לשם תפעול צבאות, ייצור מוצרים, תפעול מחרשות, הפעלת מעליות וחלק מייצור החשמל) כסוג של גורם מגביל. |
| | | |
| [[המהפכה הירוקה]] הספקה של [[אקסרגיה]] היא גם הבסיס לרוב ה[[חקלאות]] בשל התלות של [[חקלאות תעשייתית]] בתשומות גבוהות של אנרגיה הן בצורה ישירה (חריש, השקיה לדוגמה) הן כדי לייצר תשומות חיוניות כמו [[חומרי הדברה]], ו[[דשן כימי]]. | | [[המהפכה הירוקה]] הספקה של [[אקסרגיה]] היא גם הבסיס לרוב ה[[חקלאות]] בשל התלות של [[חקלאות תעשייתית]] בתשומות גבוהות של אנרגיה הן בצורה ישירה (חריש, השקיה לדוגמה) הן כדי לייצר תשומות חיוניות כמו [[חומרי הדברה]], ו[[דשן כימי]]. |
שורה 77: |
שורה 77: |
| ===גורמים מגבילים של התגוננות מפני איומים=== | | ===גורמים מגבילים של התגוננות מפני איומים=== |
| ;גורם מגביל של מחלות ומגיפות: | | ;גורם מגביל של מחלות ומגיפות: |
− | אחד הגורמים המגבילים החזקים ביותר בקרב בני אדם במשך אלפי שנים היה מחלות זיהומיות ומגפות. | + | אחד הגורמים המגבילים החזקים ביותר בקרב בני אדם במשך אלפי שנים היה מחלות זיהומיות ומגפות. |
| | | |
| דבר זה אינו ייחודי רק לאדם. עדות אחת לחשיבות הכללית של התמודדות מול מחלות מדבקות בקרב יצורים רב-תאיים היא הפיתוח של מערכת החיסונית וההגנות של הגוף מול חיידקים וטפילים - תאי דם לבנים, לימוד של המערכת החיסונית, מנגנון העלאת החום בזמן מחלה, רוק, שערות באף, שעווה באוזניים ועוד מנגנונים המסייעים לגוף להתגונן מפני איומים חיצוניים. עדות נוספת לחשיבות הכוללת של דבר זה היא רבייה מינית. רבייה מינית כרוכה במחיר עצום ביחס למין - חצי מהאוכלוסייה אינו יכול להתרבות בכוחות עצמו, יש צורך במציאת בן זוג, בחיזור ולעיתים קרובות לתחזק את הקשר. הפופולריות של פתרון זה בקרב יצורים רב-תאיים מעידה כי יש לפתרון זה גם יתרון גבוה של [[מגוון]]. חלק גדול מהיתרון של מגוון הוא היכולת להתמודד עם איומים ביולוגיים מצד יצורים חד-תאיים. | | דבר זה אינו ייחודי רק לאדם. עדות אחת לחשיבות הכללית של התמודדות מול מחלות מדבקות בקרב יצורים רב-תאיים היא הפיתוח של מערכת החיסונית וההגנות של הגוף מול חיידקים וטפילים - תאי דם לבנים, לימוד של המערכת החיסונית, מנגנון העלאת החום בזמן מחלה, רוק, שערות באף, שעווה באוזניים ועוד מנגנונים המסייעים לגוף להתגונן מפני איומים חיצוניים. עדות נוספת לחשיבות הכוללת של דבר זה היא רבייה מינית. רבייה מינית כרוכה במחיר עצום ביחס למין - חצי מהאוכלוסייה אינו יכול להתרבות בכוחות עצמו, יש צורך במציאת בן זוג, בחיזור ולעיתים קרובות לתחזק את הקשר. הפופולריות של פתרון זה בקרב יצורים רב-תאיים מעידה כי יש לפתרון זה גם יתרון גבוה של [[מגוון]]. חלק גדול מהיתרון של מגוון הוא היכולת להתמודד עם איומים ביולוגיים מצד יצורים חד-תאיים. |
שורה 97: |
שורה 97: |
| אחד הגורמים המגבילים בקרב האוכלוסייה האנושית הן מלחמות. קבוצה אחת תקפה אוכלוסיה אחרת או איימה עליה בתקיפה כזו. מלחמות מגבילות את האוכלוסייה בכמה דרכים. | | אחד הגורמים המגבילים בקרב האוכלוסייה האנושית הן מלחמות. קבוצה אחת תקפה אוכלוסיה אחרת או איימה עליה בתקיפה כזו. מלחמות מגבילות את האוכלוסייה בכמה דרכים. |
| * התוצאה של מלחמה היא אובדן חיים בדרך כלל משני הצדדים עקב הלחימה עצמה. בקבוצות של [[ציידים לקטים]] ובעמים עתיקים הדבר היה כרוך לעיתים ברצח של הגברים עצמם ולקיחת הנשים כשפחות. במקרים אחרים הייתה פגיעה גם בנשים ובילדים ומקרים של רצח עם. כמובן שמלחמות לא היו מוגבלות להרג של צד אחד כך שהדבר האט את גידול האוכלוסייה. לאחר מכן במלחמות בין ערי מדינה ומלחמות בין עמים המלחמות הפכו דבר נדיר יותר, ומקיף יותר. גורלם של המנוצחים היה מוות, עבדות או גירוש או תשלום מיסים כבדים. | | * התוצאה של מלחמה היא אובדן חיים בדרך כלל משני הצדדים עקב הלחימה עצמה. בקבוצות של [[ציידים לקטים]] ובעמים עתיקים הדבר היה כרוך לעיתים ברצח של הגברים עצמם ולקיחת הנשים כשפחות. במקרים אחרים הייתה פגיעה גם בנשים ובילדים ומקרים של רצח עם. כמובן שמלחמות לא היו מוגבלות להרג של צד אחד כך שהדבר האט את גידול האוכלוסייה. לאחר מכן במלחמות בין ערי מדינה ומלחמות בין עמים המלחמות הפכו דבר נדיר יותר, ומקיף יותר. גורלם של המנוצחים היה מוות, עבדות או גירוש או תשלום מיסים כבדים. |
− | * לעיתים קרובות השפעות הלוואי של המלחמה הורגות ומגבילות את הגידול לא פחות מהמלחמה עצמה - השפעות לוואי כמו [[מהפכות]], [[רעב המוני]], [[מגיפות]], פגיעה ביבולים ועוד. דוגמאות כוללות הרג של אזרחים וחיילים במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית, השפעת הספרדית בתום מלחמת העולם הראשונה, הרעב בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה ועוד. חלק מהשפעת מלחמת העולם השנייה על העולם הייתה לא רק בהרוגים עצמם אלא מתנאי המצוקה שהיא יצרה - לדוגמה נשים שלא ילדו בזמן הלחימה, שהפריון שלהן נפגע בגלל חשיפה לרעלים או תת-תזונה. או שבתום המלחמה לא יכלו לגדל כמות גדולה של ילדים בגלל מצוקה כלכלית. | + | * לעיתים קרובות השפעות הלוואי של המלחמה הורגות ומגבילות את הגידול לא פחות מהמלחמה עצמה - השפעות לוואי כמו [[מהפכות]], [[רעב המוני]], [[מגיפות]], פגיעה ביבולים ועוד. דוגמאות כוללות הרג של אזרחים וחיילים במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית, השפעת הספרדית בתום מלחמת העולם הראשונה, הרעב בארץ ישראל בזמן מלחמת העולם הראשונה ועוד. חלק מהשפעת מלחמת העולם השנייה על העולם הייתה לא רק בהרוגים עצמם אלא מתנאי המצוקה שהיא יצרה - לדוגמה נשים שלא ילדו בזמן הלחימה, שהפריון שלהן נפגע בגלל חשיפה לרעלים או תת-תזונה. או שבתום המלחמה לא יכלו לגדל כמות גדולה של ילדים בגלל מצוקה כלכלית. |
| * המלחמות יצרו צורך מתמיד בהקצאת משאבים לייצור [[נשק|כלי נשק]], צבאות ולהכשרת חיילים. הכשרת חיילים פירושה [[התמחות]] שהקטינה את כמות הידע המקצועי והידיים העובדות בתחום החקלאי. תשומת הלב של השליט היה לכיוון הצבאי ולאו דווקא לפיתוח ושמירה על החקלאות - דבר שיצר פגיעות שונות בה. דוגמה בולטת להיבטים אלה הם [[בני המאיה]] שהיו עסוקים במלחמות פנימיות ולא שמו לב להתדרדרות החקלאות ומשק המים שלהם. חשוב עוד יותר מכך היא ההשפעה של מלחמות על המבנה הפוליטי של האנושות - מחבורות קטנות, לנגידויות, לשבטים ולערי מדינה, נסיכויות ומדינות-לאום. | | * המלחמות יצרו צורך מתמיד בהקצאת משאבים לייצור [[נשק|כלי נשק]], צבאות ולהכשרת חיילים. הכשרת חיילים פירושה [[התמחות]] שהקטינה את כמות הידע המקצועי והידיים העובדות בתחום החקלאי. תשומת הלב של השליט היה לכיוון הצבאי ולאו דווקא לפיתוח ושמירה על החקלאות - דבר שיצר פגיעות שונות בה. דוגמה בולטת להיבטים אלה הם [[בני המאיה]] שהיו עסוקים במלחמות פנימיות ולא שמו לב להתדרדרות החקלאות ומשק המים שלהם. חשוב עוד יותר מכך היא ההשפעה של מלחמות על המבנה הפוליטי של האנושות - מחבורות קטנות, לנגידויות, לשבטים ולערי מדינה, נסיכויות ומדינות-לאום. |
| | | |
שורה 105: |
שורה 105: |
| הנטייה זאת קיימת גם בקרב פרימטים וקופי-אדם אחרים כמו שימפנזות או גורילות. פירוש הדבר הריון ארוך, הולדת מספר נמוך של צאצאים בכל הריון (בדרך כלל צאצא אחד), טיפול ממושך בצאצא ובגרות מינית בגיל מבוגר יחסית. להשוואה - ראו כלבים גדולים, חתולים גדולים כמו אריה או טיגריס או דובקים שבהם מולידים יותר צאצאים, אחוז נמוך יותר שלהם שורד וזמן הבגרות המינית הוא קצר יתר. בקרב בני האדם נטיה זו היא חזקה עוד יותר מאשר שאר המינים של קופי האדם. | | הנטייה זאת קיימת גם בקרב פרימטים וקופי-אדם אחרים כמו שימפנזות או גורילות. פירוש הדבר הריון ארוך, הולדת מספר נמוך של צאצאים בכל הריון (בדרך כלל צאצא אחד), טיפול ממושך בצאצא ובגרות מינית בגיל מבוגר יחסית. להשוואה - ראו כלבים גדולים, חתולים גדולים כמו אריה או טיגריס או דובקים שבהם מולידים יותר צאצאים, אחוז נמוך יותר שלהם שורד וזמן הבגרות המינית הוא קצר יתר. בקרב בני האדם נטיה זו היא חזקה עוד יותר מאשר שאר המינים של קופי האדם. |
| | | |
− | התינוק האנושי הוא יצור חסר ישע שאינו יכול ללכת עד גיל שנה לפחות ואינו עצמאי עד גיל שנתיים לפחות. הסיבה לחוסר העצמאות של התינוק היא בחלקה הגדול הראש הגדול ביחס לגוף. הריון ממושך יותר היה יכול לסייע להוליד ילדים גדולים ועצמאיים יותר אבל היה מקשה על תהליך הלידה. הריון קצר יותר או הולדת ראש קטן יותר פירושם התפתחות איטית יותר של הילד מאוחר יותר. הולדת תאומים פירושה השקעה גדולה יותר בכל ילד, ובזמנים פרה מודרניים פירושה היה לעיתים קרובות קבלת סיוע מצד קרובים או השבט או אובדן של אחד מהילדים. כמו כן הדבר כרוך בסיכון גבוה יותר עבור האם. היבטים אלה זה יוצרים איזון ביניהם ומגבילים את כמות הילדים שכל אישה אנושית יכולה להוליד. | + | התינוק האנושי הוא יצור חסר ישע שאינו יכול ללכת עד גיל שנה לפחות ואינו עצמאי עד גיל שנתיים לפחות. הסיבה לחוסר העצמאות של התינוק היא בחלקה הגדול הראש הגדול ביחס לגוף. הריון ממושך יותר היה יכול לסייע להוליד ילדים גדולים ועצמאיים יותר אבל היה מקשה על תהליך הלידה. הריון קצר יותר או הולדת ראש קטן יותר פירושם התפתחות איטית יותר של הילד מאוחר יותר. הולדת תאומים פירושה השקעה גדולה יותר בכל ילד, ובזמנים פרה מודרניים פירושה היה לעיתים קרובות קבלת סיוע מצד קרובים או השבט או אובדן של אחד מהילדים. כמו כן הדבר כרוך בסיכון גבוה יותר עבור האם. היבטים אלה זה יוצרים איזון ביניהם ומגבילים את כמות הילדים שכל אישה אנושית יכולה להוליד. |
| | | |
− | אחת ההשפעות המשמעותיות של [[המהפכה החקלאית]] הייתה היכולת של נשים ללדת יותר צאצאים במהלך חייהם. [[ציידים לקטים]] הם ברוב המקרים נוודים שכן הם צריכים לעבור לאזורים שבהם יש יותר מזון ללקט ויותר ציד. פירוש הדבר שיש לשאת ילדים קטנים, לכל הפחות עד גיל שנה, ובדרך כלל מעבר לכך שכן היה צורך ללכת מרחקים גדולים. יותר מידי ילדים קטנים עבור החבורה או השבט פירושם סיכון לרעב. החקלאות לוותה בדרך כלל במעבר לישובי קבע. פירוש הדבר היה שניתן היה ללדת ילדים במרווחים קטנים יותר האחד מהשני. | + | אחת ההשפעות המשמעותיות של [[המהפכה החקלאית]] הייתה היכולת של נשים ללדת יותר צאצאים במהלך חייהם. [[ציידים לקטים]] הם ברוב המקרים נוודים שכן הם צריכים לעבור לאזורים שבהם יש יותר מזון ללקט ויותר ציד. פירוש הדבר שיש לשאת ילדים קטנים, לכל הפחות עד גיל שנה, ובדרך כלל מעבר לכך שכן היה צורך ללכת מרחקים גדולים. יותר מידי ילדים קטנים עבור החבורה או השבט פירושם סיכון לרעב. החקלאות לוותה בדרך כלל במעבר לישובי קבע. פירוש הדבר היה שניתן היה ללדת ילדים במרווחים קטנים יותר האחד מהשני. |
| | | |
| עם החקלאות החל תהליך של [[התמחות כלכלית]] שהלך והתעצם עוד יותר בעקבות [[המהפכה התעשייתית]]. דבר זה הגדיל בהרבה הן את זמן של חניכת הילדים וההשקעה בכל ילד (כיום 18 שנות לימוד לפחות ולפעמים לימודים עד גיל 30) וקיצר את זמן הפריון של נשים. בהתאם לכך גדלה ההשקעה בכל ילד וקטן עוד יותר מספר הילדים בכל משפחה. תהליך זה מכונה [[מעבר דמוגרפי]]. | | עם החקלאות החל תהליך של [[התמחות כלכלית]] שהלך והתעצם עוד יותר בעקבות [[המהפכה התעשייתית]]. דבר זה הגדיל בהרבה הן את זמן של חניכת הילדים וההשקעה בכל ילד (כיום 18 שנות לימוד לפחות ולפעמים לימודים עד גיל 30) וקיצר את זמן הפריון של נשים. בהתאם לכך גדלה ההשקעה בכל ילד וקטן עוד יותר מספר הילדים בכל משפחה. תהליך זה מכונה [[מעבר דמוגרפי]]. |
שורה 113: |
שורה 113: |
| הפירוש של דבר זה הוא שגורמים שבעבר לא היו גורמים מגבילים, הפכו להיות גורמים מגבילים בחברה המודרנית (לכל הפחות ברמת הפרט וכנראה גם ברמת מדינות) - לדוגמה יכולת קרוא וכתוב, והספקה של חינוך (למשך 18 שנים לפחות) מזון בריא והגנה הפכו גורמים מגבילים גם אם בעבר לא נחשבו שכאלה - שכן יש להם השפעה על היכולת של הילדים למצוא בני או בנות זוג בעתיד ומשפיעה על הכמות של ילדים שהם מסוגלים להוליד ולפרנס. ברמת המדינה היכולת שלה לשמור על יתרון של השכלה או יכולת טכנולוגית עשוי להיות גורם חשוב בשמירה על הביטחון או ביכולת לקיים אוכלוסיה גדולה בתחרות כלכלית או צבאית מול מדינות אחרות. | | הפירוש של דבר זה הוא שגורמים שבעבר לא היו גורמים מגבילים, הפכו להיות גורמים מגבילים בחברה המודרנית (לכל הפחות ברמת הפרט וכנראה גם ברמת מדינות) - לדוגמה יכולת קרוא וכתוב, והספקה של חינוך (למשך 18 שנים לפחות) מזון בריא והגנה הפכו גורמים מגבילים גם אם בעבר לא נחשבו שכאלה - שכן יש להם השפעה על היכולת של הילדים למצוא בני או בנות זוג בעתיד ומשפיעה על הכמות של ילדים שהם מסוגלים להוליד ולפרנס. ברמת המדינה היכולת שלה לשמור על יתרון של השכלה או יכולת טכנולוגית עשוי להיות גורם חשוב בשמירה על הביטחון או ביכולת לקיים אוכלוסיה גדולה בתחרות כלכלית או צבאית מול מדינות אחרות. |
| | | |
− | מחלות מדבקות, ותאונות הן [[קידום בריאות ורפואה מונעת לילדים|גורמי סיכון בריאותיים חשובים בקרב ילדים]] ומשפיעים בצורה חזקה על כמות הילדים שיגיעו לגיל בגרות מינית. גורם המחלות המדבקות היה עד לתחילת המאה ה-20 בחברות המערביות ומאוחר יותר בחברות אחרות גורם מגביל חשוב מאוד לכלל האוכלוסייה. מומים מולדים וסיבוכים שנגרמו בזמן ההריון הם גורם סיכון משמעותי שנותר איום על חייהם של תינוקות. לאחר סיבות אלה הסיכון המרכזי בחברות מודרניות לילדים קטנים הוא מצד תאונות שונות כמו [[תאונות דרכים]], חנק, נפילה וטביעה. | + | מחלות מדבקות, ותאונות הן [[קידום בריאות ורפואה מונעת לילדים|גורמי סיכון בריאותיים חשובים בקרב ילדים]] ומשפיעים בצורה חזקה על כמות הילדים שיגיעו לגיל בגרות מינית. גורם המחלות המדבקות היה עד לתחילת המאה ה-20 בחברות המערביות ומאוחר יותר בחברות אחרות גורם מגביל חשוב מאוד לכלל האוכלוסייה. מומים מולדים וסיבוכים שנגרמו בזמן ההריון הם גורם סיכון משמעותי שנותר איום על חייהם של תינוקות. לאחר סיבות אלה הסיכון המרכזי בחברות מודרניות לילדים קטנים הוא מצד תאונות שונות כמו [[תאונות דרכים]], חנק, נפילה וטביעה. |
| ===מגבלות פוליטיות=== | | ===מגבלות פוליטיות=== |
− | עד לתקופה המודרנית הצרוך להתגונן מול אויבים השפיעה בצורה חזקה על המבנה החברתי והפוליטי של החברות האנושיות ויצר מגבלות שונות. לדוגמה מעמד של שליטים/לוחמים או של שודדים\ שליטים היו במשך חלק גדול מההיסטוריה מעמד שליט יציב או לא יציב שנאלץ להשקיע משאבים רבים בחיזוק שלטונו. פירוש הדבר השקעת משאבים רבים נוספים (לשם טקסים לדוגמה, לשם השגת תמיכת שליטים קטנים יותר) וכן קבלת החלטות שהייתה לא פעם גרועה וגרמה נזקים לחלקים גדולים באוכלוסיה (בהקשרים של בטיחות הילדים, מחלות, יבולים ועוד). דוגמה לכך היא [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]]. | + | עד לתקופה המודרנית הצרוך להתגונן מול אויבים השפיעה בצורה חזקה על המבנה החברתי והפוליטי של החברות האנושיות ויצר מגבלות שונות. לדוגמה מעמד של שליטים/לוחמים או של שודדים\ שליטים היו במשך חלק גדול מההיסטוריה מעמד שליט יציב או לא יציב שנאלץ להשקיע משאבים רבים בחיזוק שלטונו. פירוש הדבר השקעת משאבים רבים נוספים (לשם טקסים לדוגמה, לשם השגת תמיכת שליטים קטנים יותר) וכן קבלת החלטות שהייתה לא פעם גרועה וגרמה נזקים לחלקים גדולים באוכלוסיה (בהקשרים של בטיחות הילדים, מחלות, יבולים ועוד). דוגמה לכך היא [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]]. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |