שינויים

* [[מלח בישול]] - לשם שיפור הטעם, השפעה על החלבון בבשר וכן להארכת חיי מדף.

* [[מלח בישול]] - לשם שיפור הטעם, השפעה על החלבון בבשר וכן להארכת חיי מדף.

* ניטראטים - לשם מתן צבע אדום (אשפרה), לטעם ולהארכת חיי מדף.

* ניטראטים - לשם מתן צבע אדום (אשפרה), לטעם ולהארכת חיי מדף.

* Ascorbic acid - לשם האצה של תגובת אשפרה.

* Ascorbic acid - לשם האצה של תגובת אשפרה.

* פוספטים - לשם עיצוב מבנה החלבון ולשם ספיגת מים.

* פוספטים - לשם עיצוב מבנה החלבון ולשם ספיגת מים.

* [[חומרי שימור|חומרי שימור כימיקלים]] - לשם הארכת חיי מדף.

* [[חומרי שימור|חומרי שימור כימיקלים]] - לשם הארכת חיי מדף.

בשנת 2010 נמכרו כ-20 אלף המבורגרים ביום, לא כולל מכירות ברשת [[מקדונלד'ס]]. [http://www.themarker.com/misc/1.581423] גורמים בענף ההמבורגרים בישראל העריכו בשנת 2014 כי הענף גדל וכי בישראל נצרכים כמיליון המבורגרים בחודש. [http://www.israelhayom.co.il/article/239225] נכון לשנת 2013, משקל המבורגר ממוצע בישראל עומד על כ-220 גרם. אחוז המלח שיש בבשר ההמבורגר נע בין 0.6% ב[[מקדונלדס]] לבין 1% ואף 1.5% ברשתות אחרות. כמות השומן הרווי בקציצת ההמבורגר נעה בין 5% (בלאק) ל-7% (מקדונלד'ס). [http://www.mako.co.il/news-specials/our-food/Article-d8cb7afe68b8241004.htm]

בשנת 2010 נמכרו כ-20 אלף המבורגרים ביום, לא כולל מכירות ברשת [[מקדונלד'ס]]. [http://www.themarker.com/misc/1.581423] גורמים בענף ההמבורגרים בישראל העריכו בשנת 2014 כי הענף גדל וכי בישראל נצרכים כמיליון המבורגרים בחודש. [http://www.israelhayom.co.il/article/239225] נכון לשנת 2013, משקל המבורגר ממוצע בישראל עומד על כ-220 גרם. אחוז המלח שיש בבשר ההמבורגר נע בין 0.6% ב[[מקדונלדס]] לבין 1% ואף 1.5% ברשתות אחרות. כמות השומן הרווי בקציצת ההמבורגר נעה בין 5% (בלאק) ל-7% (מקדונלד'ס). [http://www.mako.co.il/news-specials/our-food/Article-d8cb7afe68b8241004.htm]

על-פי נתוני "נילסן", נכון לשנת 2006 בישראל קנו בחנויות כ-5,500 טונות נקניקיות בשנה, בשוק שמגלגל כ-110 מיליון שקלים. כלל שוק הנקניקיות הישראלי (כולל אלו הנמכרות במגזר המוסדי ובמסעדות) מגיע ל-10,000 טון בשנה, שהם כ-250 מיליון נקניקיות. היצרנים העיקריים המתחרים בשוק המקומי הם "זוגלובק" (כ-42%), "טירת צבי" (כ-27%), "יחיעם" (כ-11%) ו"עוף טוב" (כ-7%). הנקניקייה הפופולרית ביותר היא נקניקיית עוף והנמכרות ביותר הן נקניקיות עוף של "טירת צבי" במארז של 1 ק"ג.<ref name="ynet2006">[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3216458,00.html נקניקיות - בין הלחמנייה לחרדל] רותי קינן, 15.2.2016 ynet</ref>  

על-פי נתוני "נילסן", נכון לשנת 2006 בישראל קנו בחנויות כ-5,500 טונות נקניקיות בשנה, בשוק שמגלגל כ-110 מיליון שקלים. כלל שוק הנקניקיות הישראלי (כולל אלו הנמכרות במגזר המוסדי ובמסעדות) מגיע ל-10,000 טון בשנה, שהם כ-250 מיליון נקניקיות. היצרנים העיקריים המתחרים בשוק המקומי הם "זוגלובק" (כ-42%), "טירת צבי" (כ-27%), "יחיעם" (כ-11%) ו"עוף טוב" (כ-7%). הנקניקייה הפופולרית ביותר היא נקניקיית עוף והנמכרות ביותר הן נקניקיות עוף של "טירת צבי" במארז של 1 ק"ג.<ref name="ynet2006">[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3216458,00.html נקניקיות - בין הלחמנייה לחרדל] רותי קינן, 15.2.2016 ynet</ref>  

היות ובשנת 2006 חיו בישראל 7 מיליון תושבים, פירוש הדבר שישראלי ממוצע אכל 35 נקניקיות בשנה, שהם 1.4 ק"ג בשנה או 120 גרם נקניקיות בחודש. להשוואה - אזרחי ארצות הברית צורכים בשנה כ-70 נקניקיות בשנה.

היות ובשנת 2006 חיו בישראל 7 מיליון תושבים, פירוש הדבר שישראלי ממוצע אכל 35 נקניקיות בשנה, שהם 1.4 ק"ג בשנה או 120 גרם נקניקיות בחודש. להשוואה - אזרחי ארצות הברית צורכים בשנה כ-70 נקניקיות בשנה.

נוסף לכך ילדים רבים צורכים מזון בקפיטריות ובארוחות מוכנות מטעם בתי הספר והגנים, שמכילים כמות לא ידועה של בשר באיכות עיבוד לא ידועה. בנוסף לכך בגלל הטיפול בבשר-בקר מיובא של הזרקת מים וחומרים נוספים עלולים להיות חששות גם מבשר שלכאורה נראה לא מעובד.

נוסף לכך ילדים רבים צורכים מזון בקפיטריות ובארוחות מוכנות מטעם בתי הספר והגנים, שמכילים כמות לא ידועה של בשר באיכות עיבוד לא ידועה. בנוסף לכך בגלל הטיפול בבשר-בקר מיובא של הזרקת מים וחומרים נוספים עלולים להיות חששות גם מבשר שלכאורה נראה לא מעובד.

== השפעות בריאותיות של בשר מעובד ==

== השפעות בריאותיות של בשר מעובד ==

=== תמותה כללית ומחלות לב ===

=== תמותה כללית ומחלות לב ===

מחקר משנת 2013 שבוצע בקרב מעל 400 אלף בני אדם עם מידע מלא לגבי הרגלי עישון, [[פעילות גופנית]], אינדקס BMI למשקל גוף, מצא קשר סטטיסטי מתון בין אכילת בשר מעובד לבין הגברת הסיכוי לתמותה, בעיקר ממחלות לב וכן בגלל מחלות סרטניות וסיבות מוות נוספות. צריכה גבוהה של בשר אדום ובמיוחד של בשר מעובד מגבירה את הסיכון הכללי למות. לפי הערכת החוקרים, כ-3% מתוך מקרי המוות בתקופת המחקר היו יכולים להימנע אם כל הנחקרים היו אוכלים פחות מ-20 גרם בשר ביום. אם מנטרלים גורמי סיכון אחרים כמו [[עישון]] ו[[מחסור בפעילות גופנית]] צריכה של בשר אדום בכמות גדולה מעלה את הסיכון למוות במחקר ב-14% וצריכה של בשר אדום מעובד מעלה את הסיכון ב-40%.<ref>Sabine Rohrmann et al, [http://www.biomedcentral.com/1741-7015/11/63 Meat consumption and mortality - results from the European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition], BMC Medicine 2013, 11:63 doi:10.1186/1741-7015-11-63</ref>

מחקר משנת 2013 שבוצע בקרב מעל 400 אלף בני אדם עם מידע מלא לגבי הרגלי עישון, [[פעילות גופנית]], אינדקס BMI למשקל גוף, מצא קשר סטטיסטי מתון בין אכילת בשר מעובד לבין הגברת הסיכוי לתמותה, בעיקר ממחלות לב וכן בגלל מחלות סרטניות וסיבות מוות נוספות. צריכה גבוהה של בשר אדום ובמיוחד של בשר מעובד מגבירה את הסיכון הכללי למות. לפי הערכת החוקרים, כ-3% מתוך מקרי המוות בתקופת המחקר היו יכולים להימנע אם כל הנחקרים היו אוכלים פחות מ-20 גרם בשר ביום. אם מנטרלים גורמי סיכון אחרים כמו [[עישון]] ו[[מחסור בפעילות גופנית]] צריכה של בשר אדום בכמות גדולה מעלה את הסיכון למוות במחקר ב-14% וצריכה של בשר אדום מעובד מעלה את הסיכון ב-40%.<ref>Sabine Rohrmann et al, [http://www.biomedcentral.com/1741-7015/11/63 Meat consumption and mortality - results from the European Prospective Investigation into Cancer and Nutrition], BMC Medicine 2013, 11:63 doi:10.1186/1741-7015-11-63</ref>

=== סרטן ===

=== סרטן ===

{{גורם מסרטן וודאי}}

{{גורם מסרטן וודאי}}

בשנת 2015 פרסם ארגון הבריאות העולמי כי בשר מעובד כמו המבורגר, נקניקיות, פסטרמה הוא [[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|גורם מסרטן וודאי]] בבני אדם. צריכה יומית של 50 גרם בשר מעובד מגדילה את הסיכון ללקות ב[[סרטן המעי הגס]] ב-18%. פאנל המומחים של הסוכנות הלאומית לחקר הסרטן (IARC), ששייכת לארגון הבריאות העולמי, כלל 22 מומחים מעשר מדינות שונות, והוא בחן כ-800 מחקרים משני העשורים האחרונים שבחנו את הקשר בין צריכת בשר מעובד ובשר אדום לבין הסיכון ללקות בסרטן.<ref name="iarc">[http://www.iarc.fr/en/media-centre/pr/2015/pdfs/pr240_E.pdf IARC Monographs evaluate consumption of red meat and processed meat] 26 October 2015</ref> חלק מהמחקרים הם מחקרים משותפים לבדיקת שני הנושאים, כ-700 מחקרים אפידמיולוגיים שימשו לבדיקת הקשר צריכת בשר אדום לבין סרטן וכ-400 מחקרים שימשו לבדיקת הקשר בין צריכת בשר מעובד לבין סרטן. <ref name="iarc_QA"/> פרסום זה חיזק פרסום של ארגון הבריאות העולמי משנת 2002 שקרא לציבור להקטין את צריכת הבשר המעובד ובשר אדום. <ref name="iarc_QA"/>

בשנת 2015 פרסם ארגון הבריאות העולמי כי בשר מעובד כמו המבורגר, נקניקיות, פסטרמה הוא [[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|גורם מסרטן וודאי]] בבני אדם. צריכה יומית של 50 גרם בשר מעובד מגדילה את הסיכון ללקות ב[[סרטן המעי הגס]] ב-18%. פאנל המומחים של הסוכנות הלאומית לחקר הסרטן (IARC), ששייכת לארגון הבריאות העולמי, כלל 22 מומחים מעשר מדינות שונות, והוא בחן כ-800 מחקרים משני העשורים האחרונים שבחנו את הקשר בין צריכת בשר מעובד ובשר אדום לבין הסיכון ללקות בסרטן.<ref name="iarc">[http://www.iarc.fr/en/media-centre/pr/2015/pdfs/pr240_E.pdf IARC Monographs evaluate consumption of red meat and processed meat] 26 October 2015</ref> חלק מהמחקרים הם מחקרים משותפים לבדיקת שני הנושאים, כ-700 מחקרים אפידמיולוגיים שימשו לבדיקת הקשר צריכת בשר אדום לבין סרטן וכ-400 מחקרים שימשו לבדיקת הקשר בין צריכת בשר מעובד לבין סרטן. <ref name="iarc_QA"/> פרסום זה חיזק פרסום של ארגון הבריאות העולמי משנת 2002 שקרא לציבור להקטין את צריכת הבשר המעובד ובשר אדום. <ref name="iarc_QA"/>

לטענת ד"ר Kurt Straif, חבר בכיר ב-IARC, הסיכון של אדם בודד לפתח סרטן המעי הגס כתוצאה מאכילת בשר מעובד הוא נמוך, אבל הסיכון גדל ככל שכמות הבשר גדלה. כמו כן עקב הכמות הגדולה של בני אדם שצורכים בשר מעובד, יש לבשר מעובד השפעה משמעותית על בריאות הציבור.<ref name="iarc"/> לפי מחקר של ארגון הבריאות העולמי על [[נטל תחלואה|נטל התחלואה]] בעולם, בשר מעובד תורם לכ-34 אלף מקרי מוות בשנה כתוצאה מסרטן. <ref name="iarc_QA"/>

לטענת ד"ר Kurt Straif, חבר בכיר ב-IARC, הסיכון של אדם בודד לפתח סרטן המעי הגס כתוצאה מאכילת בשר מעובד הוא נמוך, אבל הסיכון גדל ככל שכמות הבשר גדלה. כמו כן עקב הכמות הגדולה של בני אדם שצורכים בשר מעובד, יש לבשר מעובד השפעה משמעותית על בריאות הציבור.<ref name="iarc"/> לפי מחקר של ארגון הבריאות העולמי על [[נטל תחלואה|נטל התחלואה]] בעולם, בשר מעובד תורם לכ-34 אלף מקרי מוות בשנה כתוצאה מסרטן. <ref name="iarc_QA"/>

* נורית קדוש, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4764469,00.html יצרניות הבשר המעובד מחפשות יחצן שיחלץ אותן מהברוך התדמיתי], 10.2.2016, כלכליסט

* נורית קדוש, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4764469,00.html יצרניות הבשר המעובד מחפשות יחצן שיחלץ אותן מהברוך התדמיתי], 10.2.2016, כלכליסט

* [http://www.the7eye.org.il/195084 עיתונות מעובדת- ב-ynet נרתמים למען תעשיית הבשר - על חשבון בריאות הציבור], אלון שפון, דורית אדלר וחגית אולנובסקי, העין השביעית, 27.2.2016

* [http://www.the7eye.org.il/195084 עיתונות מעובדת- ב-ynet נרתמים למען תעשיית הבשר - על חשבון בריאות הציבור], אלון שפון, דורית אדלר וחגית אולנובסקי, העין השביעית, 27.2.2016

* נורית קדוש, [http://www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3701099,00.html לא משמרים את המכירות: השנה שתעשיית הבשר המעובד תרצה לשכוח], כלכליסט, 6.11.2016

* נורית קדוש, [http://www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3701099,00.html לא משמרים את המכירות: השנה שתעשיית הבשר המעובד תרצה לשכוח], כלכליסט, 6.11.2016

== הערות שוליים ==

== הערות שוליים ==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}