שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

גז טבעי (הצגת מקור)

גרסה מ־21:02, 29 במרץ 2021

הוסרו 11 בתים ,  21:02, 29 במרץ 2021
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 5: שורה 5:  
==שוק הגז העולמי==
 
==שוק הגז העולמי==
 
{{הפניה לערך מורחב|משק האנרגיה העולמי}}
 
{{הפניה לערך מורחב|משק האנרגיה העולמי}}
−
בניגוד ל[[נפט]] ול[[פחם]], יש קושי לנייד גז טבעי על פני מרחקים גדולים (ראו הסבר בהמשך) מסיבות אלה, שוק הגז העולמי מורכב למעשה ממספר שווקים אזוריים (שמשפיעים זה על זה), שבכל אחד מהם יש היצע מקומי וביקוש מקומי לגז טבעי. בשנים האחרונות, עקב התדלדלות הפקת הגז בכמה אזורי ביקוש יחסית לצריכה שלהם, לדוגמה באירופה ובמזרח הרחוק, יש שוק גדל ל[[גז מנוזל]], שמחירו גבוה פי כמה יחסית לגז טבעי מקומי.
+
בניגוד ל[[נפט]] ול[[פחם]], יש קושי לנייד גז טבעי על פני מרחקים גדולים (ראו הסבר בהמשך) מסיבות אלה, שוק הגז העולמי מורכב למעשה ממספר שווקים אזוריים (שמשפיעים זה על זה), שבכל אחד מהם יש היצע מקומי וביקוש מקומי לגז טבעי. בשנים האחרונות, עקב התדלדלות הפקת הגז בכמה אזורי ביקוש יחסית לצריכה שלהם, לדוגמה באירופה ובמזרח הרחוק, יש שוק גדל ל[[גז מנוזל]], שמחירו גבוה פי כמה יחסית לגז טבעי מקומי.  
    
[[תמונה:Gas prices history.JPG|ממוזער|450 px|מחירי הגז בארצות הברית, אירופה ויפן החל משנות ה-60, בניכוי מגמות אינפלציה.]]
 
[[תמונה:Gas prices history.JPG|ממוזער|450 px|מחירי הגז בארצות הברית, אירופה ויפן החל משנות ה-60, בניכוי מגמות אינפלציה.]]
−
מחירי הגז הטבעי בעולם, שונים בשווקים מקומיים שונים כמו אירופה, ארצות הברית ויפן. מחירי הגז עולים במגמה ארוכת טווח של פי 2 כל 20 שנה, כאשר בשנים האחרונות חלה החרפה בהתייקרות ברוב השווקים.
+
מחירי הגז הטבעי בעולם, שונים בשווקים מקומיים שונים כמו אירופה, ארצות הברית ויפן. מחירי הגז עולים במגמה ארוכת טווח של פי 2 כל 20 שנה, כאשר בשנים האחרונות חלה החרפה בהתייקרות ברוב השווקים.  
 
להלן מחירי הגז הטבעי, בדולר ליחידת אנרגיה בריטית (MMBTU) במונחי מחירים קבועים של שנת 2005 (בניכוי [[אינפלציה]]), כפי שפורסמו על ידי הבנק העולמי:
 
להלן מחירי הגז הטבעי, בדולר ליחידת אנרגיה בריטית (MMBTU) במונחי מחירים קבועים של שנת 2005 (בניכוי [[אינפלציה]]), כפי שפורסמו על ידי הבנק העולמי:
−
<ref name="wb_gas">[http://siteresources.worldbank.org/INTPROSPECTS/Resources/334934-1304428586133/PINK_DATA.xls מחירי סחורות, הבנק העולמי]
+
<ref name="wb_gas">[http://siteresources.worldbank.org/INTPROSPECTS/Resources/334934-1304428586133/PINK_DATA.xls מחירי סחורות, הבנק העולמי]
 
, [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdG0tbnBmVldNVE9hR1g5WW42S25ldEE&usp=drive_web#gid=0 מגמות היסטוריות של מחירי הגז] 1960-2011, במחירים ריאליים של 2005, לפי הבנק העולמי
 
, [https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdG0tbnBmVldNVE9hR1g5WW42S25ldEE&usp=drive_web#gid=0 מגמות היסטוריות של מחירי הגז] 1960-2011, במחירים ריאליים של 2005, לפי הבנק העולמי
 
</ref>
 
</ref>
שורה 40: שורה 40:  
|}
 
|}
   −
מחירי הגז הטבעי, בדומה ל[[דלקים מחצביים]] אחרים, מושפעים ממספר גורמים. גורמים שמובילים להוזלת מחירי האנרגיה כוללים:  
+
מחירי הגז הטבעי, בדומה ל[[דלקים מחצביים]] אחרים, מושפעים ממספר גורמים. גורמים שמובילים להוזלת מחירי האנרגיה כוללים:  
−
* [[חידוש טכנולוגי|טכנולוגיות חדשות]] של גילוי והפקה של [[דלק מחצבי]] קונבנציונלי ([[גז]], [[נפט]], [[פחם]]) הגורמות להגדלת מאגרי האנרגיה ולהגדלת ההיצע. גז ונפט משפיעים זה על זה בצורה חזקה יותר היות ויש טכנולוגיות כמו הפקת חשמל, תחבורה ותעשייה שבהן התחליפיות ביניהן קלה יחסית.  
+
* [[חידוש טכנולוגי|טכנולוגיות חדשות]] של גילוי והפקה של [[דלק מחצבי]] קונבנציונלי ([[גז]], [[נפט]], [[פחם]]) הגורמות להגדלת מאגרי האנרגיה ולהגדלת ההיצע. גז ונפט משפיעים זה על זה בצורה חזקה יותר היות ויש טכנולוגיות כמו הפקת חשמל, תחבורה ותעשייה שבהן התחליפיות ביניהן קלה יחסית.  
 
* טכנולוגיות חדשות להפקת אנרגיות ממאגרי אנרגיה נוספים "לא קונבנציונליים" כמו [[פצלי גז]] ו[[פצלי שמן]]. בשנים האחרונות יש השפעה של פצלי גז על מחירי הגז הטבעי בארצות הברית (ראו בהמשך).  
 
* טכנולוגיות חדשות להפקת אנרגיות ממאגרי אנרגיה נוספים "לא קונבנציונליים" כמו [[פצלי גז]] ו[[פצלי שמן]]. בשנים האחרונות יש השפעה של פצלי גז על מחירי הגז הטבעי בארצות הברית (ראו בהמשך).  
 
* טכנולוגיות חדשות להפקת אנרגיות נוספות ([[אנרגיה גרעינית]], [[אנרגיות מתחדשות]])  
 
* טכנולוגיות חדשות להפקת אנרגיות נוספות ([[אנרגיה גרעינית]], [[אנרגיות מתחדשות]])  
שורה 53: שורה 53:  
נוסף לגורמים אלה, יש גורמים קצרי טווח כמו ספקולציות, חשש ממלחמות ומשברים כלכליים שמעלים ומורידים את המחיר אך אינם משפיעים הרבה על הטווח הארוך. דוגמאות לכך הן השפעות חרם הנפט שגרם לעליה זמנית במחירי האנרגיה, או את [[המשבר הכלכלי של 2008]] שגרם לצניחה זמנית ממחירי השיא של אותה שנה.
 
נוסף לגורמים אלה, יש גורמים קצרי טווח כמו ספקולציות, חשש ממלחמות ומשברים כלכליים שמעלים ומורידים את המחיר אך אינם משפיעים הרבה על הטווח הארוך. דוגמאות לכך הן השפעות חרם הנפט שגרם לעליה זמנית במחירי האנרגיה, או את [[המשבר הכלכלי של 2008]] שגרם לצניחה זמנית ממחירי השיא של אותה שנה.
   −
ב-50 השנים האחרונות, (לגביהם ישנם נתוני מחירים ריאליים מהבנק העולמי), הגורמים ארוכי הטווח שמעלים את הביקוש לאנרגיה חזקים יותר מהגורמים שמעלים את ההיצע, כך שמחירי האנרגיה בכלל והגז בפרט נמצאים במגמת עלייה ארוכת טווח.<ref name="wb_gas"/> ישנם מומחי אנרגיה וכלכלנים החושבים שפצלי הגז הטבעי יובילו לירידה דרמטית במחירי הגז וה[[נפט]] (שהוא מוצר חלופי לגז) בעולם. בשנים האחרונות נתגלו מרבצים גדולים של [[פצלי גז]] בארצות הברית ונתגלה פוטנציאל למרבצים גדולים עוד יותר בסין ובמדינות נוספות. הדבר הוביל גורמים רבים להאמין כי צפויה ירידה חדה במחירי הגז והנפט עקב העליה בהיצע ועקב הורדה זמנית של מחירי הגז בארצות הברית. כך לדוגמה חזה 'בנק אוף אמריקה', ביוני 2012, כי מחירי הדלק בעולם יצנחו בתוך שנתיים ב-50% לרמה של 50 דולר לחבית[http://www.themarker.com/wallstreet/1.1880792], עם זאת נכון לאפריל 2014 המחירים נשארו ברמה של 100 דולר לחבית[http://www.oil-price.net/]
+
ב-50 השנים האחרונות, (לגביהם ישנם נתוני מחירים ריאליים מהבנק העולמי), הגורמים ארוכי הטווח שמעלים את הביקוש לאנרגיה חזקים יותר מהגורמים שמעלים את ההיצע, כך שמחירי האנרגיה בכלל והגז בפרט נמצאים במגמת עלייה ארוכת טווח.<ref name="wb_gas"/> ישנם מומחי אנרגיה וכלכלנים החושבים שפצלי הגז הטבעי יובילו לירידה דרמטית במחירי הגז וה[[נפט]] (שהוא מוצר חלופי לגז) בעולם. בשנים האחרונות נתגלו מרבצים גדולים של [[פצלי גז]] בארצות הברית ונתגלה פוטנציאל למרבצים גדולים עוד יותר בסין ובמדינות נוספות. הדבר הוביל גורמים רבים להאמין כי צפויה ירידה חדה במחירי הגז והנפט עקב העליה בהיצע ועקב הורדה זמנית של מחירי הגז בארצות הברית. כך לדוגמה חזה 'בנק אוף אמריקה', ביוני 2012, כי מחירי הדלק בעולם יצנחו בתוך שנתיים ב-50% לרמה של 50 דולר לחבית[http://www.themarker.com/wallstreet/1.1880792], עם זאת נכון לאפריל 2014 המחירים נשארו ברמה של 100 דולר לחבית[http://www.oil-price.net/]
    
בנובמבר 2013 פרסמה [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]] תחזית לגבי מחירי הנפט והגז עד 2035, למרות הדעה האופטימית של הסוכנות על [[פצלי נפט]] ו[[פצלי גז]], היא חוזה עליה מתונה במחירי הגז ועליה חדה יותר במחירי הנפט בגלל שילוב של המשך ביקושי האנרגיה, וכן בגלל שהפקת הגז והנפט מסתמכת יותר ויותר על מקורות מסובכים ויקרים יותר. ד"ר פתיח בירול, הכלכלן הראשי של הסוכנות אמר בשיחה עם עיתון גלובס: "רוב המדינות המייצאות נפט זקוקות למחיר של 90 דולר לחבית כדי לשמור על איזון תקציבי. הפקת הנפט הלא-קונבנציונלי בטכנולוגיות חדשות והפקת נפט מהמאגרים החדשים שהתגלו בים העמוק מחייבת מחיר ממוצע של 80 דולר לחבית כדי שתהיה כדאית מבחינה כלכלית. לכן אהיה מופתע לראות ירידה במחיר הנפט, אלא אם כן כלכלת העולם תידרדר למשבר כלכלי עמוק. לאורך זמן לא נחזור יותר לסביבת מחירים של 50-60 דולר לחבית" [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000897022]
 
בנובמבר 2013 פרסמה [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]] תחזית לגבי מחירי הנפט והגז עד 2035, למרות הדעה האופטימית של הסוכנות על [[פצלי נפט]] ו[[פצלי גז]], היא חוזה עליה מתונה במחירי הגז ועליה חדה יותר במחירי הנפט בגלל שילוב של המשך ביקושי האנרגיה, וכן בגלל שהפקת הגז והנפט מסתמכת יותר ויותר על מקורות מסובכים ויקרים יותר. ד"ר פתיח בירול, הכלכלן הראשי של הסוכנות אמר בשיחה עם עיתון גלובס: "רוב המדינות המייצאות נפט זקוקות למחיר של 90 דולר לחבית כדי לשמור על איזון תקציבי. הפקת הנפט הלא-קונבנציונלי בטכנולוגיות חדשות והפקת נפט מהמאגרים החדשים שהתגלו בים העמוק מחייבת מחיר ממוצע של 80 דולר לחבית כדי שתהיה כדאית מבחינה כלכלית. לכן אהיה מופתע לראות ירידה במחיר הנפט, אלא אם כן כלכלת העולם תידרדר למשבר כלכלי עמוק. לאורך זמן לא נחזור יותר לסביבת מחירים של 50-60 דולר לחבית" [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000897022]
שורה 68: שורה 68:  
===גילוי מאגרי גז חדשים===
 
===גילוי מאגרי גז חדשים===
 
על פי David L. Goodstein קצב הגילוי העולמי של מאגרי גז טבעי חדשים, הגיע לשיא בשנות ה-60 של המאה ה-20 וקצב הגילוי יורד מאז בהדרגה. [http://books.google.com/books?id=nHrv78UlK7wC&hl=iw]
 
על פי David L. Goodstein קצב הגילוי העולמי של מאגרי גז טבעי חדשים, הגיע לשיא בשנות ה-60 של המאה ה-20 וקצב הגילוי יורד מאז בהדרגה. [http://books.google.com/books?id=nHrv78UlK7wC&hl=iw]
−
[[קובץ:Gas discovery production rate.png|ממוזער|400px|קצב גילוי מאגרי גז חדשים, לעומת קצב הפקת המאגרים, בממוצע נע של 7 שנים. הממוצע בוצע בגלל שיש שנים שבהם גילוי מאגרי גז גדולים. היחס בין כמות הגז שמוצאים לבין כמות הגז שמפיקים יורד עם השנים.]]
+
[[קובץ:Gas discovery production rate.png|ממוזער|400px|קצב גילוי מאגרי גז חדשים, לעומת קצב הפקת המאגרים, בממוצע נע של 7 שנים. הממוצע בוצע בגלל שיש שנים שבהם גילוי מאגרי גז גדולים. היחס בין כמות הגז שמוצאים לבין כמות הגז שמפיקים יורד עם השנים.]]
 
סגן נשיא [[תאגיד]] האנרגיה [[אקסון מוביל]], Harry J. Longwell, טען בשנת 2002 כי השיא העולמי של גילויי הגז התרחש בסוף שנות ה-90, וטען כי מאז יש ירידה חדה בקצב גילוי מאגרי גז.[http://www.worldenergysource.com/articles/pdf/longwell_WE_v5n3.pdf] קצב הגילוי של מאגרים חדשים ירד מתחת לקצב צריכת הגז בשנת 1980. הפער בין הצריכה וגילוי מאגרי גז חדשים הלך ועלה מאז.  
 
סגן נשיא [[תאגיד]] האנרגיה [[אקסון מוביל]], Harry J. Longwell, טען בשנת 2002 כי השיא העולמי של גילויי הגז התרחש בסוף שנות ה-90, וטען כי מאז יש ירידה חדה בקצב גילוי מאגרי גז.[http://www.worldenergysource.com/articles/pdf/longwell_WE_v5n3.pdf] קצב הגילוי של מאגרים חדשים ירד מתחת לקצב צריכת הגז בשנת 1980. הפער בין הצריכה וגילוי מאגרי גז חדשים הלך ועלה מאז.  
   שורה 88: שורה 88:  
סוכנות אמריקאית בשם South Asia Regional Initiative for Energy מעריכה כי 80% מההוצאות של הקמת צינור חדש הן על כוח עבודה וחומרים, וכל היתר הוא על הוצאות נלוות כגון מיסוי, סקרים הנדסיים, תשלום על זכויות דרך, הוצאות מימון וכו'. גודל הצינור משפיעה בצורה חזקה על מחיר ההקמה. צינור בקוטר 12 אינצ' ביבשה עולה בממוצע כ-300 אלף דולר למייל, ואילו צינור בקוטר 42 אינצ' עולה פי 5 - כ-1.5 מיליון דולר למייל. בין השנים 1995 ל-2000 עלו מחירי הקמת הצינורות היבשתיים ב-38% וצינורות ימיים התייקרו ב-60%. הקמת צינור יבשתי עלתה בממוצע 1.3 מיליון דולר למייל לעומת הקמת צינור ימי שעלתה 2.5 מיליון דולר למייל. [http://www.sari-energy.org/PageFiles/What_We_Do/activities/GEMTP/CEE_NATURAL_GAS_VALUE_CHAIN.pdf]  
 
סוכנות אמריקאית בשם South Asia Regional Initiative for Energy מעריכה כי 80% מההוצאות של הקמת צינור חדש הן על כוח עבודה וחומרים, וכל היתר הוא על הוצאות נלוות כגון מיסוי, סקרים הנדסיים, תשלום על זכויות דרך, הוצאות מימון וכו'. גודל הצינור משפיעה בצורה חזקה על מחיר ההקמה. צינור בקוטר 12 אינצ' ביבשה עולה בממוצע כ-300 אלף דולר למייל, ואילו צינור בקוטר 42 אינצ' עולה פי 5 - כ-1.5 מיליון דולר למייל. בין השנים 1995 ל-2000 עלו מחירי הקמת הצינורות היבשתיים ב-38% וצינורות ימיים התייקרו ב-60%. הקמת צינור יבשתי עלתה בממוצע 1.3 מיליון דולר למייל לעומת הקמת צינור ימי שעלתה 2.5 מיליון דולר למייל. [http://www.sari-energy.org/PageFiles/What_We_Do/activities/GEMTP/CEE_NATURAL_GAS_VALUE_CHAIN.pdf]  
   −
הקמת צינור ימי ממאגרי הגז שבים מול ישראל אל טורקיה מוערכת בעלות של כ-2.5-4 מיליארד דולר. [http://www.themarker.com/markets/1.2118676] לפי בכיר בחברת האנרגיה הטורקית Turcas Petrol מתיו בריזה, החברה מעוניינת להקים צינור באורך 470 ק"מ ממאגר "לווייתן" לנמל האנרגיה צ'יהאן שבדרום טורקיה, או לנמל אחר בשם מרסין (שהם 293 מייל). עלות ההקמה של צינור כזה שיוכל להזרים כ-16 מיליארד מ"ק (BCM) בשנה, יעלה 2.5 מיליארד דולר,[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000879068] שהם 5 מיליון דולר לק"מ, או 8.5 מיליון דולר למייל. המרחק בין אתונה לבין תל אביב הוא 1,198 ק"מ, ו[[מאגר לוויתן]] מרוחק כ-180 ק"מ מחופי ישראל. [http://www.mapcrow.info/Distance_between_Athens_GR_and_Tel_Aviv_IS.html] כך שניתן להעריך הקמת צינור דומה ליוון בכ-5 מיליארד דולר. לפי תרשים של סוכנות האנרגיה העולמית, הובלת גז למרחק כזה תוסיף לעלות הגז בין 1.5 ל-5.5 דולר ליחידת אנרגיה (כתלות בגודל הצינור). צינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן שלאורכו יכול להבנות צינור גז מבאקו באזרייבג'ן לנמל צ'יהאן שבטורקיה הוא באורך 1,776 ק"מ, ובתוספת צינור ימי מטורקיה יהיה באורך 2,240 ק"מ ועלות ההובלה בו תהיה בין 2.2 ל-6 דולר ליחידת אנרגיה.  
+
הקמת צינור ימי ממאגרי הגז שבים מול ישראל אל טורקיה מוערכת בעלות של כ-2.5-4 מיליארד דולר. [http://www.themarker.com/markets/1.2118676] לפי בכיר בחברת האנרגיה הטורקית Turcas Petrol מתיו בריזה, החברה מעוניינת להקים צינור באורך 470 ק"מ ממאגר "לווייתן" לנמל האנרגיה צ'יהאן שבדרום טורקיה, או לנמל אחר בשם מרסין (שהם 293 מייל). עלות ההקמה של צינור כזה שיוכל להזרים כ-16 מיליארד מ"ק (BCM) בשנה, יעלה 2.5 מיליארד דולר,[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000879068] שהם 5 מיליון דולר לק"מ, או 8.5 מיליון דולר למייל. המרחק בין אתונה לבין תל אביב הוא 1,198 ק"מ, ו[[מאגר לוויתן]] מרוחק כ-180 ק"מ מחופי ישראל. [http://www.mapcrow.info/Distance_between_Athens_GR_and_Tel_Aviv_IS.html] כך שניתן להעריך הקמת צינור דומה ליוון בכ-5 מיליארד דולר. לפי תרשים של סוכנות האנרגיה העולמית, הובלת גז למרחק כזה תוסיף לעלות הגז בין 1.5 ל-5.5 דולר ליחידת אנרגיה (כתלות בגודל הצינור). צינור הנפט באקו-טביליסי-ג'ייהאן שלאורכו יכול להבנות צינור גז מבאקו באזרייבג'ן לנמל צ'יהאן שבטורקיה הוא באורך 1,776 ק"מ, ובתוספת צינור ימי מטורקיה יהיה באורך 2,240 ק"מ ועלות ההובלה בו תהיה בין 2.2 ל-6 דולר ליחידת אנרגיה.  
    
צינור גז הוא יעד לטרור ולכן דורש אבטחה. לדוגמה צינורות הגז בין מצרים לבין ישראל בסיני פוצצו מספר פעמים על ידי פעילי טרור מקומיים ותרמו להספקת הזרמת הגז ממצרים לישראל.  
 
צינור גז הוא יעד לטרור ולכן דורש אבטחה. לדוגמה צינורות הגז בין מצרים לבין ישראל בסיני פוצצו מספר פעמים על ידי פעילי טרור מקומיים ותרמו להספקת הזרמת הגז ממצרים לישראל.  
שורה 97: שורה 97:  
הובלת גז טבעי באוניה דורשת הנזלה שלו במתקן יקר מאוד להקמה סמוך למקום עגינת האונייה. במהלך ההנזלה של הגז אובד אחוז מהותי מהאנרגיה האצורה בגז - יש הערכות של 10%-30%. מתקני הנזלה כאלה עולים כמה מיליארדים, והם דורשים שטח רב ופגיעים למתקפות טרור וטילים.  
 
הובלת גז טבעי באוניה דורשת הנזלה שלו במתקן יקר מאוד להקמה סמוך למקום עגינת האונייה. במהלך ההנזלה של הגז אובד אחוז מהותי מהאנרגיה האצורה בגז - יש הערכות של 10%-30%. מתקני הנזלה כאלה עולים כמה מיליארדים, והם דורשים שטח רב ופגיעים למתקפות טרור וטילים.  
   −
מדינת ישראל התכוונה בעבר להקים מתקן הנזלת גז לשם ייצוא גז, בשטחה אבל ויתרה נוכח העלויות, הסיבוך התכנוני והאיום הביטחוני על מתקן גז. בעקבות הרצון לייצא גז בחנו חברות הגז ייצוא של גז בצינור אל מתקני הנזלה במקומות נוספים כגון בקפריסין או במתקן הנזלה ימי נייד של חברת וודסייד האוסטרלי, שהוא טכנולוגיה ניסיונית. נכון לשנת 2014 החברות חתמו הסכמות בראשי תיבות לחוזים לייצוא הגז בצינור אל מתקני הנזלת גז במצרים בבעלות חברה ספרדית ובריטית שייצאו לאחר מכן את הגז למדינות אחרות. לשם קליטת הגז הנוזלי יש צורך במתקן נוסף להפיכתו חזרה לגז ופיזורו לצרכנים בצנרת מקומית. [[ירדן]] לדוגמה שוקלות להקים מסוף כזה כדי לייבא גז נוזלי מקטאר.  
+
מדינת ישראל התכוונה בעבר להקים מתקן הנזלת גז לשם ייצוא גז, בשטחה אבל ויתרה נוכח העלויות, הסיבוך התכנוני והאיום הביטחוני על מתקן גז. בעקבות הרצון לייצא גז בחנו חברות הגז ייצוא של גז בצינור אל מתקני הנזלה במקומות נוספים כגון בקפריסין או במתקן הנזלה ימי נייד של חברת וודסייד האוסטרלי, שהוא טכנולוגיה ניסיונית. נכון לשנת 2014 החברות חתמו הסכמות בראשי תיבות לחוזים לייצוא הגז בצינור אל מתקני הנזלת גז במצרים בבעלות חברה ספרדית ובריטית שייצאו לאחר מכן את הגז למדינות אחרות. לשם קליטת הגז הנוזלי יש צורך במתקן נוסף להפיכתו חזרה לגז ופיזורו לצרכנים בצנרת מקומית. [[ירדן]] לדוגמה שוקלות להקים מסוף כזה כדי לייבא גז נוזלי מקטאר.  
    
העלות של הובלת גז באונייה תלויה גם בהיצע אוניות הקירור. אנליסט גז אחד העריך את עלות זו עומדת על כ-2 דולר ליחידת אנרגיה בריטית. לפי מחקר שפורסם על ידי World Gas Conference בשנת 2003, עלות ייצוא ארוך טווח מהמזרח התיכון למזרח הרחוק באוניות בתחילת המאה ה-21 הוערכה בכ-2.8-3.4 דולר ליחידת אנרגיה. כשהיא כוללת עלויות פיתוח לפני מתקן ההנזלה, הנזלת הגז (Liquefaction), הובלת הגז באונייה, והחזרת הגז למצבו הגזי. [http://www2.hmc.edu/~evans/PipelinesTokyo.pdf] הערכה אחרת משנת 2007 היא 2.5-4.8 דולר ליחידת אנרגיה [http://www.sari-energy.org/PageFiles/What_We_Do/activities/GEMTP/CEE_NATURAL_GAS_VALUE_CHAIN.pdf] (להשוואה - גז ישראלי נמכר לחברת החשמל בכ-5.5 דולר ליחידת אנרגיה).
 
העלות של הובלת גז באונייה תלויה גם בהיצע אוניות הקירור. אנליסט גז אחד העריך את עלות זו עומדת על כ-2 דולר ליחידת אנרגיה בריטית. לפי מחקר שפורסם על ידי World Gas Conference בשנת 2003, עלות ייצוא ארוך טווח מהמזרח התיכון למזרח הרחוק באוניות בתחילת המאה ה-21 הוערכה בכ-2.8-3.4 דולר ליחידת אנרגיה. כשהיא כוללת עלויות פיתוח לפני מתקן ההנזלה, הנזלת הגז (Liquefaction), הובלת הגז באונייה, והחזרת הגז למצבו הגזי. [http://www2.hmc.edu/~evans/PipelinesTokyo.pdf] הערכה אחרת משנת 2007 היא 2.5-4.8 דולר ליחידת אנרגיה [http://www.sari-energy.org/PageFiles/What_We_Do/activities/GEMTP/CEE_NATURAL_GAS_VALUE_CHAIN.pdf] (להשוואה - גז ישראלי נמכר לחברת החשמל בכ-5.5 דולר ליחידת אנרגיה).
שורה 147: שורה 147:  
* [http://energy.gov.il/Subjects/NG/Pages/GxmsMniNGCommitee.aspx הוועדה הבינמשרדית לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל] (וועדת צמח) 2012.  
 
* [http://energy.gov.il/Subjects/NG/Pages/GxmsMniNGCommitee.aspx הוועדה הבינמשרדית לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל] (וועדת צמח) 2012.  
 
* [http://www.themarker.com/dynamo/1.1806034 גלעד ארדן: "אם יפרוץ משבר אנרגיה, ישראל תהיה בסוף התור של ספקיות הנפט"] איתי טרילניק, 21.08.2012, דה מארקר
 
* [http://www.themarker.com/dynamo/1.1806034 גלעד ארדן: "אם יפרוץ משבר אנרגיה, ישראל תהיה בסוף התור של ספקיות הנפט"] איתי טרילניק, 21.08.2012, דה מארקר
−
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4274648,00.html ביקורת על ועדת צמח: "מכירת חיסול של הגז"] אביטל להב, ynet, 29.08.2012
+
* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4274648,00.html ביקורת על ועדת צמח: "מכירת חיסול של הגז"] אביטל להב, ynet, 29.08.2012
 
* [https://www.zavit.org.il/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%92%D7%96-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A7/ האם הגז באמת ירוק?], [[זווית]], 12.3.2015
 
* [https://www.zavit.org.il/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%94%D7%92%D7%96-%D7%91%D7%90%D7%9E%D7%AA-%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A7/ האם הגז באמת ירוק?], [[זווית]], 12.3.2015
 
* ד"ר דניאל מדר, [https://www.zavit.org.il/%D7%9C%D7%90-%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A7-%D7%9B%D7%9E%D7%95-%D7%A9%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%A0%D7%95/ הצד האפל של הגז], [[זווית]], 10.10.2015
 
* ד"ר דניאל מדר, [https://www.zavit.org.il/%D7%9C%D7%90-%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A7-%D7%9B%D7%9E%D7%95-%D7%A9%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%A0%D7%95/ הצד האפל של הגז], [[זווית]], 10.10.2015
אוחזר מתוך "https://ecowiki.org.il/wiki/מיוחד:השוואה_ניידת/121587"

תפריט ניווט