שינויים

'''החלום האמריקאי''' (באנגלית: '''The American Dream''') הוא מושג המתאר חיים של [[עושר]] הצלחה וסיפוק הנמצאים כביכול בהישג ידם של תושבי ארצות הברית, ובצורה רחבה יותר - אחד ה[[מיתוס|מיתוסים]] החשובים של ה[[קפיטליזם]] לפיהם השקעה של מאמץ או מזל (על ידי השכלה, עבודה קשה, פרסום, יופי וכו') יכולים להתרגם לעושר כלכלי שבתורו מוביל ל[[רווחה]] וסיפוק בחיים. בדרך כלל מתייחס המושג לביטחון כלכלי ונוחיות חומרית, אך יכול לתאר גם חלום של פרסום והצלחה בלתי מוגבלת. עבור מהגרים, שחורים, נשים ואנשים במעמדות חברתיים נמוכים החלום האמריקאי קשור גם לשבירת מגבלות חברתיות, אתניות, או מעמדיות.  

'''החלום האמריקאי''' (באנגלית: '''The American Dream''') הוא מושג המתאר חיים של [[עושר]] הצלחה וסיפוק הנמצאים כביכול בהישג ידם של תושבי ארצות הברית, ובצורה רחבה יותר - אחד ה[[מיתוס|מיתוסים]] החשובים של ה[[קפיטליזם]] לפיהם השקעה של מאמץ או מזל (על ידי השכלה, עבודה קשה, פרסום, יופי וכו') יכולים להתרגם לעושר כלכלי שבתורו מוביל ל[[רווחה]] וסיפוק בחיים. בדרך כלל מתייחס המושג לביטחון כלכלי ונוחיות חומרית, אך יכול לתאר גם חלום של פרסום והצלחה בלתי מוגבלת. עבור מהגרים, שחורים, נשים ואנשים במעמדות חברתיים נמוכים החלום האמריקאי קשור גם לשבירת מגבלות חברתיות, אתניות, או מעמדיות.  

החלום האמריקאי קשור לרעיונות של [[ניידות חברתית]] ו[[גמול לכשרון]] (מריטוקרטיה) - התדמית של ארצות הברית כ"ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות", ארץ שבה כל אדם יכול להגשים את החלום שלו אם הוא מוכשר מספיק, חרוץ מספיק ושאפתן מספיק. היחס לחלום האמריקאי כרוך ביחס לקפיטליזם האמריקאי, למריטוקרטיה המתקיימת כביכול בארצות הברית, ולחירויות המעוגנות כביכול בחוקת ארצות הברית.

החלום האמריקאי קשור לרעיונות של [[ניידות חברתית]] ו[[גמול לכשרון]] (מריטוקרטיה) - התדמית של ארצות הברית כ"ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות", ארץ שבה כל אדם יכול להגשים את החלום שלו אם הוא מוכשר מספיק, חרוץ מספיק ושאפתן מספיק. היחס לחלום האמריקאי כרוך ביחס לקפיטליזם האמריקאי, למריטוקרטיה המתקיימת כביכול בארצות הברית, ולחירויות המעוגנות כביכול בחוקת ארצות הברית.  

הביטוי הופיע לראשונה ב-1931 בספרו של ג'יימס טראסלו אדמס, "האפוס של אמריקה", שם והוגדר כחזון של חיי עושר ושגשוג והזדמנויות לכל, בהתאם ליכולתו של הפרט להשיגם. עם זאת הרעיון הזה קיים עוד קודם לכן בספרות ובתרבות של ארצות הברית במאה ה-19 ועוד קודם לכן.  

הביטוי הופיע לראשונה ב-1931 בספרו של ג'יימס טראסלו אדמס, "האפוס של אמריקה", שם והוגדר כחזון של חיי עושר ושגשוג והזדמנויות לכל, בהתאם ליכולתו של הפרט להשיגם. עם זאת הרעיון הזה קיים עוד קודם לכן בספרות ובתרבות של ארצות הברית במאה ה-19 ועוד קודם לכן.  

למונח כמה הגדרות על פי הרקע התרבותי של החולמים.  

למונח כמה הגדרות על פי הרקע התרבותי של החולמים.  

עבור מהגרים, בעיקר ממדינות שבהן אין [[דמוקרטיה]] ויש שחיתות, גזענות או רדיפה פוליטית או דתית, החלום נקשר לעתים קרובות להגירה אל ארצות הברית, כיוון שחלום על חופש הדתי, השגשוג הכלכלי והמריטוקרטיה הם שהביאו לעתים קרובות מהגרים לחופי ארצות הברית. עבור שחורים, יהודים ונשים החלום קשור ליכולת להגיע למעמד חברתי ולמקצועות שהיו סגורים בפניהם בעבר מכורח חוקים מפלים והפליה תרבותית - כגון יכולת להחזיק ברכוש, משרות ניהול, עבודה במקצועות כמו רפואה, עריכת דין וכו'. כך שהמונח קשור קשר הדוק לתחומים של [[הפליה]], היכולת להתגבר על [[מלכודות עוני]], ועל [[אי שוויון פוליטי]].  

עבור מהגרים, בעיקר ממדינות שבהן אין [[דמוקרטיה]] ויש שחיתות, גזענות או רדיפה פוליטית או דתית, החלום נקשר לעתים קרובות להגירה אל ארצות הברית, כיוון שחלום על חופש הדתי, השגשוג הכלכלי והמריטוקרטיה הם שהביאו לעתים קרובות מהגרים לחופי ארצות הברית. עבור שחורים, יהודים ונשים החלום קשור ליכולת להגיע למעמד חברתי ולמקצועות שהיו סגורים בפניהם בעבר מכורח חוקים מפלים והפליה תרבותית - כגון יכולת להחזיק ברכוש, משרות ניהול, עבודה במקצועות כמו רפואה, עריכת דין וכו'. כך שהמונח קשור קשר הדוק לתחומים של [[הפליה]], היכולת להתגבר על [[מלכודות עוני]], ועל [[אי שוויון פוליטי]].  

החלום האמריקאי עבר שינוי עם השנים. במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 החלום היה חלק מהמיתוס הפרוטסטנטי של עבודה קשה, חסכנות, למדנות ויכולת להשתכר יותר ולחסוך ולהשקיע למן עצמך והדורות הבאים. בעשורים מאז התחזקות [[תרבות הצריכה]] וביתר שאת מאז תום מלחמת העולם השנייה והגידול ב[[פרבור]], אמריקאים רבים משתמשים במושג במשמעות של הצלחה בחיים שהיא תוצאה של עבודה קשה (בביטויים כמו "לחיות את החלום האמריקאי"). במשמעותו הפופולרית, הביטוי מתייחס לרוב להגשמת החלום האמריקאי באופן חומרי של צרכנות מופגנת הקשורה לחיים בפרברים. בית צמוד קרקע, מכונית גדולה, שני ילדים, חיית מחמד, משרה נוחה, פנאי וספורט.

החלום האמריקאי עבר שינוי עם השנים. במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 החלום היה חלק מהמיתוס הפרוטסטנטי של עבודה קשה, חסכנות, למדנות ויכולת להשתכר יותר ולחסוך ולהשקיע למן עצמך והדורות הבאים. בעשורים מאז התחזקות [[תרבות הצריכה]] וביתר שאת מאז תום מלחמת העולם השנייה והגידול ב[[פרבור]], אמריקאים רבים משתמשים במושג במשמעות של הצלחה בחיים שהיא תוצאה של עבודה קשה (בביטויים כמו "לחיות את החלום האמריקאי"). במשמעותו הפופולרית, הביטוי מתייחס לרוב להגשמת החלום האמריקאי באופן חומרי של צרכנות מופגנת הקשורה לחיים בפרברים. בית צמוד קרקע, מכונית גדולה, שני ילדים, חיית מחמד, משרה נוחה, פנאי וספורט.

רוב החברות המסורתיות, בתקופה שלאחר [[המהפכה החקלאית]] היו חברות שחולקו למעמדות נוקשים. אדם שנולד במעד מסויים בדרך כלל גם מת באותו מעמד בלי שיש לו בדרך כלל יכולת לעבור למעמד אחר.

רוב החברות המסורתיות, בתקופה שלאחר [[המהפכה החקלאית]] היו חברות שחולקו למעמדות נוקשים. אדם שנולד במעד מסויים בדרך כלל גם מת באותו מעמד בלי שיש לו בדרך כלל יכולת לעבור למעמד אחר.

בימי חמורבי, מלך בבל לפני כ-3,700 שנה, הבחינו בין שלושה מעמדות של בני אדם - "אדם נעלה", "אדם נחות" ועבדים ושפחות. מבנה החוקים והחברה שיקפו הבחנות אלה - לדוגמה העונשים על פגיעה ב"אדם נעלה" חמורים בהרבה יחסית לפגיעה ב"אדם נחות" או בשפחה. עבור חמורבי, ברור מאליו שבני האדם לא נוצרו שווים, וההסבר לדבר זה הוא שכך יצר אותם האל. {{הערה|[[קיצור תולדות האנושות]] [[יובל נח הררי]]}} החברה בסין החברה חולה ל-4 מעמדות - מדענים ואצולה, איכרים (בעלי אדמות), אומנים וסוחרים, שנחשבו למעמד הנחות ביותר משום שאינם מייצרים. בשלב מאוחר יותר נעשה ניסיון לקדם מריטוקרטיה על ידי בחינות שוות לכל למעמד הפקידות שניהל את המדינה. <ref name="shechter0614"/>

בימי חמורבי, מלך בבל לפני כ-3,700 שנה, הבחינו בין שלושה מעמדות של בני אדם - "אדם נעלה", "אדם נחות" ועבדים ושפחות. מבנה החוקים והחברה שיקפו הבחנות אלה - לדוגמה העונשים על פגיעה ב"אדם נעלה" חמורים בהרבה יחסית לפגיעה ב"אדם נחות" או בשפחה. עבור חמורבי, ברור מאליו שבני האדם לא נוצרו שווים, וההסבר לדבר זה הוא שכך יצר אותם האל. {{הערה|[[קיצור תולדות האנושות]] [[יובל נח הררי]]}} החברה בסין החברה חולה ל-4 מעמדות - מדענים ואצולה, איכרים (בעלי אדמות), אומנים וסוחרים, שנחשבו למעמד הנחות ביותר משום שאינם מייצרים. בשלב מאוחר יותר נעשה ניסיון לקדם מריטוקרטיה על ידי בחינות שוות לכל למעמד הפקידות שניהל את המדינה. <ref name="shechter0614"/>

בהודו הייתה ועדיין מתקיימת במידה רבה חלוקה לקאסטות. קאסטות של סוחרים, של אומנים, שואבי מים וכו', ועד לקסטה הנמוכה ביותר של "כת הטמאים". פרופ' [[יובל נח הררי]] טוען בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] שעם הזמן הלכו והקצינו ההפרדות בין המעמדות השונים, והחלוקה לקאסטות הלכה והשתכללה עם עוד ועוד קאסטות שנוספו לה. בהודו ההפרדה בין מעמדות קשורה לאמונות דתיות, כך שלדוגמה יש איסורי חיתון, איסורי מגע, איסורי ישיבה משותפת במקומות אכילה ואפילו איסורי מגע בצל ביחס לקאסטות שונות (במיוחד האיסורים הם מול כת הטמאים). חלק מהמהפכה שיזם [[מהטמה גנדי]] הייתה לנסות להקטין את ההפרדה בין המעמדות השונים.  

בהודו הייתה ועדיין מתקיימת במידה רבה חלוקה לקאסטות. קאסטות של סוחרים, של אומנים, שואבי מים וכו', ועד לקסטה הנמוכה ביותר של "כת הטמאים". פרופ' [[יובל נח הררי]] טוען בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] שעם הזמן הלכו והקצינו ההפרדות בין המעמדות השונים, והחלוקה לקאסטות הלכה והשתכללה עם עוד ועוד קאסטות שנוספו לה. בהודו ההפרדה בין מעמדות קשורה לאמונות דתיות, כך שלדוגמה יש איסורי חיתון, איסורי מגע, איסורי ישיבה משותפת במקומות אכילה ואפילו איסורי מגע בצל ביחס לקאסטות שונות (במיוחד האיסורים הם מול כת הטמאים). חלק מהמהפכה שיזם [[מהטמה גנדי]] הייתה לנסות להקטין את ההפרדה בין המעמדות השונים.  

באירופה של ימי הביניים הייתה חברה מעמדית שהתחלקה לאצילים ואבירים, סוחרים ובנקאים, אומנים ואמנים, איכרים ולבסוף וואסלים או [[צמית|צמיתים]]. גם באירופה שלאחר [[המהפכה התעשייתית]] נמשכה החלוקה. באנגליה החלוקה הייתה לאצילים ובני משפחת המלוכה, מתחתם לורדים ובעלי אדמות, קצינים ואבירים, פקידים בכירים ומשכילים, אנשי כמורה, איכרים עצמאים ומתחתם פועלים עובדי כפיים. גם במדינות אירופאיות אחרות הייתה חלוקה למעמדות שונים שקשה להתנייד ביניהם ונקבעו גם קודי לבוש שנועדו למנוע ערבוב בין אנשים ממעמד שונה. <ref name="shechter0614">[http://www.themarker.com/magazine/1.2337113# איזהו עשיר? שנולד כזה] אשר שכטר, דה מרקר, 12.06.2014 </ref>

באירופה של ימי הביניים הייתה חברה מעמדית שהתחלקה לאצילים ואבירים, סוחרים ובנקאים, אומנים ואמנים, איכרים ולבסוף וואסלים או [[צמית|צמיתים]]. גם באירופה שלאחר [[המהפכה התעשייתית]] נמשכה החלוקה. באנגליה החלוקה הייתה לאצילים ובני משפחת המלוכה, מתחתם לורדים ובעלי אדמות, קצינים ואבירים, פקידים בכירים ומשכילים, אנשי כמורה, איכרים עצמאים ומתחתם פועלים עובדי כפיים. גם במדינות אירופאיות אחרות הייתה חלוקה למעמדות שונים שקשה להתנייד ביניהם ונקבעו גם קודי לבוש שנועדו למנוע ערבוב בין אנשים ממעמד שונה. <ref name="shechter0614">[http://www.themarker.com/magazine/1.2337113# איזהו עשיר? שנולד כזה] אשר שכטר, דה מרקר, 12.06.2014 </ref>

ניידות בין מעמדות התקיימה לעיתים נדירות - על ידי נישואים (נדירים יחסית) בין אציל לבין פשוטת עם, או עליה בדרגות בעקבות הטבה שסיפק אצילים ופטרונים שונים. כך לדוגמה עבד יכול היה להשתחרר על ידי אדון נדיב, אדם פשוט שהציל קצין בקרב היה יכול לעלות בדרגה וכו'.

ניידות בין מעמדות התקיימה לעיתים נדירות - על ידי נישואים (נדירים יחסית) בין אציל לבין פשוטת עם, או עליה בדרגות בעקבות הטבה שסיפק אצילים ופטרונים שונים. כך לדוגמה עבד יכול היה להשתחרר על ידי אדון נדיב, אדם פשוט שהציל קצין בקרב היה יכול לעלות בדרגה וכו'.  

===עליית רעיונות השוויון והניידות חברתית===

===עליית רעיונות השוויון והניידות חברתית===

קיימות ביקורות שונות על רעיון "החלום האמריקאי" בגרסאות השונות שלו. סוג אחד של ביקורות הוא שהחלום האמריקאי הוא מצב רצוי, אבל הוא לא מתקיים בפועל - אנשים מוכשרים ועובדים קשה אבל אין גמול למאמץ והניידות החברתית היא נמוכה. יש הטוענים כי דבר זה התקיים מאז ומתמיד, ויש כאלו שטוענים כי מגמה זו החריפה בשנים האחרונות בעקבות [[קפיטליזם למקורבים]] או [[קפיטליזם תאגידי]].  

קיימות ביקורות שונות על רעיון "החלום האמריקאי" בגרסאות השונות שלו. סוג אחד של ביקורות הוא שהחלום האמריקאי הוא מצב רצוי, אבל הוא לא מתקיים בפועל - אנשים מוכשרים ועובדים קשה אבל אין גמול למאמץ והניידות החברתית היא נמוכה. יש הטוענים כי דבר זה התקיים מאז ומתמיד, ויש כאלו שטוענים כי מגמה זו החריפה בשנים האחרונות בעקבות [[קפיטליזם למקורבים]] או [[קפיטליזם תאגידי]].  

ביקורת אחרת על רעיון החלום האמריקאי היא שמדובר במצב לא רצוי אשר הנזק שנגרם בגללו רב על התועלת. ביקורת אחת היא שגם אם יש סיכוי לעניים להפוך לעשירים רוב העניים נדפקים מסידור כזה. טיעון דומה הוא ששוויון הזדמנויות (גם אם הוא היה אמיתי) אינו דבר חיובי בהכרח. טיעון אחר הוא שהדבר מייצר חברה תחרותית ואלימה שמזיקה לעניים, למעמד הביניים ולעשירים כאחד. ביקורת אחרת היא שהחלום האמריקאי הוא אשליה - עושר חומרי לא מביא הרגשה אמיתית של רווחה, רוגע או [[שביעות רצון]] - הרדיפה אחרי העושר, במיוחד כשהיא מוגזמת, עלולה לגרום להזנחה של הנפש. הרדיפה אחרי החלום האמריקאי, במיוחד כשהיא מקבלת עידוד על ידי [[פרסום]], בתקשורת ובמערכת החינוך גורמת שורה של נזקים לכלל החברה - הן דרך נזקים חברתיים כמו פשיעה או נזקים נפשיים והן דרך [[השפעות סביבתיות]] הן בארצות הברית והן במדינות אחרות שמנסות לחקות את ארצות הברית ו/או מושפעות מהפעילות הכלכלית והסביבתית והתרבותית שלה.

ביקורת אחרת על רעיון החלום האמריקאי היא שמדובר במצב לא רצוי אשר הנזק שנגרם בגללו רב על התועלת. ביקורת אחת היא שגם אם יש סיכוי לעניים להפוך לעשירים רוב העניים נדפקים מסידור כזה. טיעון דומה הוא ששוויון הזדמנויות (גם אם הוא היה אמיתי) אינו דבר חיובי בהכרח. טיעון אחר הוא שהדבר מייצר חברה תחרותית ואלימה שמזיקה לעניים, למעמד הביניים ולעשירים כאחד. ביקורת אחרת היא שהחלום האמריקאי הוא אשליה - עושר חומרי לא מביא הרגשה אמיתית של רווחה, רוגע או [[שביעות רצון]] - הרדיפה אחרי העושר, במיוחד כשהיא מוגזמת, עלולה לגרום להזנחה של הנפש. הרדיפה אחרי החלום האמריקאי, במיוחד כשהיא מקבלת עידוד על ידי [[פרסום]], בתקשורת ובמערכת החינוך גורמת שורה של נזקים לכלל החברה - הן דרך נזקים חברתיים כמו פשיעה או נזקים נפשיים והן דרך [[השפעות סביבתיות]] הן בארצות הברית והן במדינות אחרות שמנסות לחקות את ארצות הברית ו/או מושפעות מהפעילות הכלכלית והסביבתית והתרבותית שלה.

===תגמול למאמץ וכשרון===

===תגמול למאמץ וכשרון===

גישות אחרות לשוויון הן שילוב בין שוויון הזדמנויות, שוויון בפועל ובין ערכים נוספים כמו [[אמפתיה]], [[סולידריות]], [[דמוקרטיה]], [[קיימות]], [[בריאות]] וכדומה - בני האדם לא נולדים שווים ואין להם שוויון הזדמנויות וגם לא שוויון בפועל, אבל מצד שני החברה דואגת לכך שאי השוויון לא יהיה גדול מדי כדי למנוע מתחים ובעיות הנגרמות מאי שוויון, מתחרותיות גדולה מידי המובילה לניצול ולרמיה, לבעיות ב[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]].  

גישות אחרות לשוויון הן שילוב בין שוויון הזדמנויות, שוויון בפועל ובין ערכים נוספים כמו [[אמפתיה]], [[סולידריות]], [[דמוקרטיה]], [[קיימות]], [[בריאות]] וכדומה - בני האדם לא נולדים שווים ואין להם שוויון הזדמנויות וגם לא שוויון בפועל, אבל מצד שני החברה דואגת לכך שאי השוויון לא יהיה גדול מדי כדי למנוע מתחים ובעיות הנגרמות מאי שוויון, מתחרותיות גדולה מידי המובילה לניצול ולרמיה, לבעיות ב[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]].  

ביקורת אחרת על שוויון הזדמנויות הוא שמדובר במצג שווא. בעוד שכולם יכולים באופן פוטנציאלי להפוך למיליונרים, הסיכויים מאוד לא שווים - רוב האנשים מקבלים כרטיס אחד או שניים להגרלה הדמיונית, כאשר העניים מקבלים כרטיסים רבים של הגרלה אחרת - הגרלה להפסיד את חייהם או ליפול לעוני, חובות, להסתבך בפשיעה או בבעיות בריאות או סמים. בעוד שהעשירים יותר מקבלים סכום כסף גדול ובנוסף לכך מאות או אלפי כרטיסי הגרלה נוספים. החלום האמריקאי רווי ב[[מלכודות עוני]] הנובעות הן מהבנייה הפיזית ([[פרבור]]), [[אי שוויון תחבורתי]], [[אי שוויון בריאותי]], [[אי שוויון בחינוך]], ו[[אי שוויון פוליטי]] שדופקים את העניים.  

ביקורת אחרת על שוויון הזדמנויות הוא שמדובר במצג שווא. בעוד שכולם יכולים באופן פוטנציאלי להפוך למיליונרים, הסיכויים מאוד לא שווים - רוב האנשים מקבלים כרטיס אחד או שניים להגרלה הדמיונית, כאשר העניים מקבלים כרטיסים רבים של הגרלה אחרת - הגרלה להפסיד את חייהם או ליפול לעוני, חובות, להסתבך בפשיעה או בבעיות בריאות או סמים. בעוד שהעשירים יותר מקבלים סכום כסף גדול ובנוסף לכך מאות או אלפי כרטיסי הגרלה נוספים. החלום האמריקאי רווי ב[[מלכודות עוני]] הנובעות הן מהבנייה הפיזית ([[פרבור]]), [[אי שוויון תחבורתי]], [[אי שוויון בריאותי]], [[אי שוויון בחינוך]], ו[[אי שוויון פוליטי]] שדופקים את העניים.  

יותר מכך כאשר [[אי השוויון הכלכלי]] גדל, התרבות הכלכלה והפוליטיקה נשלטות יותר על ידי [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] ובעקבות פגיעה ב[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] (כמו [[אוויר נקי]] או [[תחבורה ציבורית]], [[משטרה]] או [[בתי משפט]] הוגנים) הפגיעה בעניים גדלה עם הזמן והסיכוי שלהם לממש את חלום ההתעשרות או אפילו להגיע לחיים נוחים במעמד הבינוני יורדים.

יותר מכך כאשר [[אי השוויון הכלכלי]] גדל, התרבות הכלכלה והפוליטיקה נשלטות יותר על ידי [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]] ובעקבות פגיעה ב[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] (כמו [[אוויר נקי]] או [[תחבורה ציבורית]], [[משטרה]] או [[בתי משפט]] הוגנים) הפגיעה בעניים גדלה עם הזמן והסיכוי שלהם לממש את חלום ההתעשרות או אפילו להגיע לחיים נוחים במעמד הבינוני יורדים.