שורה 9: |
שורה 9: |
| # אילו מטרות מקבלות איזו קדימות ובאיזו מידה אנו נפנה משאבים עבורה. | | # אילו מטרות מקבלות איזו קדימות ובאיזו מידה אנו נפנה משאבים עבורה. |
| | | |
− | ניתן לגלות את התשובה לשאלה הראשונה, לפחות בצורה חלקית, על ידי הסחורות ושירותים הנקנות ונמכרות ב[[שוק]]. שוק זה שייך לאנשים ובכך חושף את משאלותיהם.<ref>הערה מאת דרור: לא את כל המשאלות שלנו השוק באמת יכול לגלות, כי לא כל משאלה ניתן לתרגם למוצרים שאפשר למצוא בשוק. לדוגמה אם יש לי מטרה שילדי יחיו, קשה לי להגן עליהם מבעיות נפוצות כמו תאונות דרכים, מזון לא בריא, מלחמות או איום בשואה אקולוגית. גם מטרות אחרות כמו השגת שלווה נפשית, או ידידי נפש, או השגת מטרה "גדולה מאיתנו" לא בהכרח מקבלות ביטוי טוב בשוק.</ref> | + | ניתן לגלות את התשובה לשאלה הראשונה, לפחות בצורה חלקית, על ידי הסחורות ושירותים הנקנות ונמכרות ב[[שוק]]. שוק זה שייך לאנשים ובכך חושף את משאלותיהם.<ref>הערה מאת דרור: לא את כל המשאלות שלנו השוק באמת יכול לגלות, כי לא כל משאלה ניתן לתרגם למוצרים שאפשר למצוא בשוק. לדוגמה אם יש לי מטרה שילדי יחיו, קשה לי להגן עליהם מבעיות נפוצות כמו תאונות דרכים, מזון לא בריא, מלחמות או איום בשואה אקולוגית. גם מטרות אחרות כמו השגת שלווה נפשית, או ידידי נפש, או השגת מטרה "גדולה מאיתנו" לא בהכרח מקבלות ביטוי טוב בשוק.</ref> |
| | | |
| אנשים נחשבים כיצורים בלתי יציבים ולפיכך ההון ייצבר ככל שישנו סחר רב יותר במוצרים ושירותים, הנאמדים בערך הנסחר בשוק. תהליך זה מוביל ל[[צמיחה כלכלית]] ללא חסמים. | | אנשים נחשבים כיצורים בלתי יציבים ולפיכך ההון ייצבר ככל שישנו סחר רב יותר במוצרים ושירותים, הנאמדים בערך הנסחר בשוק. תהליך זה מוביל ל[[צמיחה כלכלית]] ללא חסמים. |
שורה 17: |
שורה 17: |
| '''[[כלכלה סביבתית]]''' היא נגזרת של כלכלה נאו-קלאסית, היא סבורה ש[[רווחה חברתית|רווחה אנושית]] תלויה במידה רבה ב[[שירותי המערכת האקולוגיות|שירותים שהמערכת האקולוגית]] יכולה לספק ובהתחשב ב[[זיהום]] הנגרם כתוצאה מהפקה ושימוש באותם משאבים אך המיקוד שלה שוב ממוקד סביב מטרה נורמטיבית של השגת יעילות פארטו. | | '''[[כלכלה סביבתית]]''' היא נגזרת של כלכלה נאו-קלאסית, היא סבורה ש[[רווחה חברתית|רווחה אנושית]] תלויה במידה רבה ב[[שירותי המערכת האקולוגיות|שירותים שהמערכת האקולוגית]] יכולה לספק ובהתחשב ב[[זיהום]] הנגרם כתוצאה מהפקה ושימוש באותם משאבים אך המיקוד שלה שוב ממוקד סביב מטרה נורמטיבית של השגת יעילות פארטו. |
| | | |
− | '''[[כלכלה אקולוגית]]''' נוקטת בגישה שונה: כלכלה אקולוגית רואה [[ספינת החלל כדור הארץ|בכדור הארץ כספינה]] ויצור החומרים הגולמיים כמטען הנישא בבטן אותה אוניה, כלכלה אקולוגית מזהה את העובדה שאנו מנווטים בימות וטריטוריות שאינן מוכרות לנו, ולפיכך איננו יכולים לחזות את מזג האוויר למסע ומשום כך איננו יודעים בוודאות מהו משקל המטען הרצוי בכדי לשייט בבטחה - מטען רב מדי עלול לגרום לספינה לטבוע.<ref>הערה מאת דרור: לכן כלכלה אקולוגית מניחה שהקיום שלנו אינו עובדה מובטחת, כלומר עלולה להיווצר בעיית [[קיימות]] - ולפיכך נוספת מטרה נורמטיבית לכלכלה - של קיימות. זאת בניגוד או בנוסף למטרות נורמטיביות שכבר הונחו על ידי הכלכלה הנאו-קלאסית - יעילות פארטו וצמיחה כלכלית</ref> | + | '''[[כלכלה אקולוגית]]''' נוקטת בגישה שונה: כלכלה אקולוגית רואה [[ספינת החלל כדור הארץ|בכדור הארץ כספינה]] ויצור החומרים הגולמיים כמטען הנישא בבטן אותה אוניה, כלכלה אקולוגית מזהה את העובדה שאנו מנווטים בימות וטריטוריות שאינן מוכרות לנו, ולפיכך איננו יכולים לחזות את מזג האוויר למסע ומשום כך איננו יודעים בוודאות מהו משקל המטען הרצוי בכדי לשייט בבטחה - מטען רב מדי עלול לגרום לספינה לטבוע.<ref>הערה מאת דרור: לכן כלכלה אקולוגית מניחה שהקיום שלנו אינו עובדה מובטחת, כלומר עלולה להיווצר בעיית [[קיימות]] - ולפיכך נוספת מטרה נורמטיבית לכלכלה - של קיימות. זאת בניגוד או בנוסף למטרות נורמטיביות שכבר הונחו על ידי הכלכלה הנאו-קלאסית - יעילות פארטו וצמיחה כלכלית</ref> |
| | | |
| כלכלה אקולוגית מנסה להכליל במחירי המוצרים והשירותים ב[[שוק]] גם את ה[[זיהום]] הנוצר כתוצאה מניוד אותם [[חומרי גלם]], ישנם עדויות מכריעות המצביעות על כך המטען הנישא על ידי הספינה חורג מיכולתה לשוט בבטחה ולרבים מנוסעיה נמנעת הרשות לקחת עמם אפילו מעט מן הצרכים הבסיסיים שנועדו לקיומם. | | כלכלה אקולוגית מנסה להכליל במחירי המוצרים והשירותים ב[[שוק]] גם את ה[[זיהום]] הנוצר כתוצאה מניוד אותם [[חומרי גלם]], ישנם עדויות מכריעות המצביעות על כך המטען הנישא על ידי הספינה חורג מיכולתה לשוט בבטחה ולרבים מנוסעיה נמנעת הרשות לקחת עמם אפילו מעט מן הצרכים הבסיסיים שנועדו לקיומם. |