שינויים

'''אגנוטולוגיה''' (באנגלית: '''Agnotology''') היא מחקר התופעה התרבותית של [[זריעת ספק ובורות]], בייחוד באמצעות פרסומים בתקשורת או פרסומים מדעיים בלתי מדויקים או מטעים. התחדיש נטבע על ידי [[רוברט פרוקטור]] (Robert N. Proctor),‏ פרופסור באוניברסיטת סטנפורד המתמחה בהיסטוריה של מדע וטכנולוגיה אשר חקר בצורה עמוקה את [[הכחשת נזקי העישון]]. מקור שם המונח מיוונית עתיקה: ἄγνωσις (אגנוסיס) – "שאינו יודע" ו-λογία (לוגיה) – "לימוד נושא".  

'''אגנוטולוגיה''' (באנגלית: '''Agnotology''') היא מחקר התופעה התרבותית של [[זריעת ספק ובורות]], בייחוד באמצעות פרסומים בתקשורת או פרסומים מדעיים בלתי מדויקים או מטעים. התחדיש נטבע על ידי [[רוברט פרוקטור]] (Robert N. Proctor),‏ פרופסור באוניברסיטת סטנפורד המתמחה בהיסטוריה של מדע וטכנולוגיה אשר חקר בצורה עמוקה את [[הכחשת נזקי העישון]]. מקור שם המונח מיוונית עתיקה: ἄγνωσις (אגנוסיס) – "שאינו יודע" ו-λογία (לוגיה) – "לימוד נושא".  

דוגמה ראשונה במעלה לייצור מכוון של בורות המצוטטת על ידי פרוקטור היא [[הכחשת נזקי העישון]] - הקנוניה של [[חברות הטבק]] [[לייצר ספק]] לגבי [[נזקי העישון|הסיכון לחלות בסרטן כתוצאה מעישון]]. השיטות לכך היו מגוונות - החל מפרסומות, מודעות בעיתונות, מימון של "ארגוני קש" כדי שיהיו "איזון" בתקשורת למחקרים מדעיים, ועוד שיטות שמקובלות עד היום ב[[יחסי ציבור]] כדי לבלבל את הציבור ולשכנע אותו שאין לו סיכוי להבין מי צודק בוויכוח. דבר זה יוצר בקרב אנשים רבים נטייה לחזור לאמונות הישנות והמוכרות להן, במיוחד אם הם מעשנים ויש להם רצון סמוי להאמין שהעישון אינו מזיק ("הדחקת עישון"). בנוסף תחת המסווה של מחקר מדעי, מימנה תעשיית הטבק מחקרים על כל דבר מלבד סיכוני הטבק במטרה לנצל את אי הוודאות של הציבור. בין הסיבות השורשיות לבערות שמקורה בהשפעות תרבותיות אותן מונה פרוקטור: הזנחה של כלי התקשורת, סודיות וצנזורה ממשלתית, השמדת מסמכים, צורות מגוונות של בררנות, חוסר תשומת לב ושכחה פוליטית-תרבותית המוטמעת או שהיא בת מניעה.

דוגמה ראשונה במעלה לייצור מכוון של בורות המצוטטת על ידי פרוקטור היא [[הכחשת נזקי העישון]] - הקנוניה של [[חברות הטבק]] [[לייצר ספק]] לגבי [[נזקי העישון|הסיכון לחלות בסרטן כתוצאה מעישון]]. השיטות לכך היו מגוונות - החל מפרסומות, מודעות בעיתונות, מימון של "ארגוני קש" כדי שיהיו "איזון" בתקשורת למחקרים מדעיים, ועוד שיטות שמקובלות עד היום ב[[יחסי ציבור]] כדי לבלבל את הציבור ולשכנע אותו שאין לו סיכוי להבין מי צודק בוויכוח. דבר זה יוצר בקרב אנשים רבים נטייה לחזור לאמונות הישנות והמוכרות להן, במיוחד אם הם מעשנים ויש להם רצון סמוי להאמין שהעישון אינו מזיק ("הדחקת עישון"). בנוסף תחת המסווה של מחקר מדעי, מימנה תעשיית הטבק מחקרים על כל דבר מלבד סיכוני הטבק במטרה לנצל את אי הוודאות של הציבור. בין הסיבות השורשיות לבערות שמקורה בהשפעות תרבותיות אותן מונה פרוקטור: הזנחה של כלי התקשורת, סודיות וצנזורה ממשלתית, השמדת מסמכים, צורות מגוונות של בררנות, חוסר תשומת לב ושכחה פוליטית-תרבותית המוטמעת או שהיא בת מניעה.

אגנוטולוגיה מתמקדת גם בשאלות איך וכיצד צורות ידע מגוונות לא מגיעות לידי ביטוי, או שמתעלמים מהן או שהן מעוכבות. לדוגמה, ידע על טקטוניקת הלוחות צונזר וגילויו עוכב לפחות למשך עשור משום שעדויות מפתח היו מידע מסווג הקשור ללוחמה תת-ימית.

אגנוטולוגיה מתמקדת גם בשאלות איך וכיצד צורות ידע מגוונות לא מגיעות לידי ביטוי, או שמתעלמים מהן או שהן מעוכבות. לדוגמה, ידע על טקטוניקת הלוחות צונזר וגילויו עוכב לפחות למשך עשור משום שעדויות מפתח היו מידע מסווג הקשור ללוחמה תת-ימית.