שינויים

לאורך שנים רבות מאז [[המהפכה התעשייתית]], השתפר הביטחון התזונתי בעולם. המקרים של [[רעב המוני]] הצטמצמו בעקבות [[המהפכה הירוקה]] ושיפור [[התנובה החקלאית]] של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]]. [[רעב]] הפך להיות נדיר במדינות מפותחות ולאחר מכן גם במדינות מתפתחות רבות.  

לאורך שנים רבות מאז [[המהפכה התעשייתית]], השתפר הביטחון התזונתי בעולם. המקרים של [[רעב המוני]] הצטמצמו בעקבות [[המהפכה הירוקה]] ושיפור [[התנובה החקלאית]] של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]]. [[רעב]] הפך להיות נדיר במדינות מפותחות ולאחר מכן גם במדינות מתפתחות רבות.  

יש מספר תהליכים שמקשים על שמירת ביטחון תזונתי בעולם. מצד אחד [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] תורמים לעלייה בביקוש למזון. מדינות כמו הודו וסין מגדילות את הביקוש שלהם ל[[השפעות סביבתיות של מזון מהחי|מזון מהחי]] ובכך מעלים עוד את הביקוש למזון. [[דלק ביולוגי]] מציב תחרות בפני גידול חקלאי למזון ולוקח ממנו משאבים לשם [[תחבורה]]. מצד שני יש [[השפעות סביבתיות]] שגורמות לקשיים בהספקת המזון: [[התחממות עולמית]] שגוררת [[שינויי אקלים]] כך שגשמים לא נופלים במקום ובזמן שבו הם נחוצים; [[שיא תפוקת הגז]], [[שיא תפוקת הנפט]] שתורמים לעליית מחירי [[גז טבעי|הגז הטבעי]] וה[[נפט]] ולייקור תשומות לחקלאות של [[דשן כימי]], [[חומרי הדברה]], שימוש בציוד חקלאי כן הובלת המזון וקירור המזון; "[[משבר המים העולמי]]"; בנייה על אדמות חקלאיות של מגורים, מסחר ותשתיות לטובת [[עיור]] ו[[פרבור]]; הרס קרקעות חקלאות על ידי [[המלחת קרקע]], [[זיהום קרקע]]. עוד סיבות הן פגיעה מתמשכת בפוריות ה[[קרקע]] ו[[סחף קרקע]] בעקבות [[בירוא יערות]].  

יש מספר תהליכים שמקשים על שמירת ביטחון תזונתי בעולם. מצד אחד [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] תורמים לעלייה בביקוש למזון. מדינות כמו הודו וסין מגדילות את הביקוש שלהם ל[[השפעות סביבתיות של מזון מהחי|מזון מהחי]] ובכך מעלים עוד את הביקוש למזון. [[דלק ביולוגי]] מציב תחרות בפני גידול חקלאי למזון ולוקח ממנו משאבים לשם [[תחבורה]]. מצד שני יש [[השפעות סביבתיות]] שגורמות לקשיים בהספקת המזון: [[התחממות עולמית]] שגוררת [[שינויי אקלים]] כך שגשמים לא נופלים במקום ובזמן שבו הם נחוצים; [[שיא תפוקת הגז]], [[שיא תפוקת הנפט]] שתורמים לעליית מחירי [[גז טבעי|הגז הטבעי]] וה[[נפט]] ולייקור תשומות לחקלאות של [[דשן כימי]], [[חומרי הדברה]], שימוש בציוד חקלאי כן הובלת המזון וקירור המזון; "[[משבר המים העולמי]]"; בנייה על אדמות חקלאיות של מגורים, מסחר ותשתיות לטובת [[עיור]] ו[[פרבור]]; הרס קרקעות חקלאות על ידי [[המלחת קרקע]], [[זיהום קרקע]]. עוד סיבות הן פגיעה מתמשכת בפוריות ה[[קרקע]] ו[[סחף קרקע]] בעקבות [[בירוא יערות]].  

כל עוד אין מצב של [[קטסטרופה מלתוסיאנית]] יש קשר ישיר בין [[עוני]] ו[[אי שוויון כלכלי]] בקרב מדינות עשירות לבין רמות צריכה של מזון ואי-ביטחון תזונתי. חלק ניכר מהמשפחות לא סובלות בדרך כלל מרעב כרוני; משפחות עניות יותר סובלות לעיתים מרעב ספורדי. במדינות העניות, יש אחוזים גדולים בהרבה של [[תת תזונה]] וכלל האוכלוסייה ובמיוחד התושבים העניים חשופים לסיכון של [[רעב המוני]]. דבר זה נכון במיוחד בנוגע לעניים החיים בערים, בזמן רעב יתכנו מצבים בהם עניים כפריים נהנים מגישה טובה יותר למזון יחסית לעשירים עירוניים.  

כל עוד אין מצב של [[קטסטרופה מלתוסיאנית]] יש קשר ישיר בין [[עוני]] ו[[אי שוויון כלכלי]] בקרב מדינות עשירות לבין רמות צריכה של מזון ואי-ביטחון תזונתי. חלק ניכר מהמשפחות לא סובלות בדרך כלל מרעב כרוני; משפחות עניות יותר סובלות לעיתים מרעב ספורדי. במדינות העניות, יש אחוזים גדולים בהרבה של [[תת תזונה]] וכלל האוכלוסייה ובמיוחד התושבים העניים חשופים לסיכון של [[רעב המוני]]. דבר זה נכון במיוחד בנוגע לעניים החיים בערים, בזמן רעב יתכנו מצבים בהם עניים כפריים נהנים מגישה טובה יותר למזון יחסית לעשירים עירוניים.  

==היסטוריה==

==היסטוריה==

===גבולות לצמיחה ומשברי המזון של המאה ה-21===

===גבולות לצמיחה ומשברי המזון של המאה ה-21===

האופטימיות בתחום המזון נמשכה במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. קריאת אזהרה נכתבה על ידי בני הזוג ארליך בסוף שנות ה-60 בספר [[פצצת האוכלוסין]]. תיאור מפורט ומדוייק יותר של האופי הדינמי של בעיות המזון, המשאבים והאוכלוסין נכתב בספר [[גבולות לצמיחה]] בשנת 1972. בספר לראשונה נלקחו היבטים רבים בחשבון כאשר יש ניסיון להתייחס אליהם באופן כמותי ועם השפעות דינמיות של התחומים השונים זה על זה. הספר כלל מגבלות של 4 משאבים מתחדשים (מזון קרקע ואדמה; מים; יערות; מגוון מינים ושירותי המערכת האקולוגית) ומגבלות של 3 משאבים מתכלים ([[דלק מחצבי]], [[חומרים מתכלים]] אחרים וכיורים לפסולת ולזיהום). עם זאת הדיון בנושאים אלה נתקע במשך שנים רבות, הן בגלל אמירות גורפות ונחרצות מידי (לדוגמה של ארליך) שחזו משבר עוד בשנות ה-70, והן בגלל פרשנות מוטעית לספר גבולות לצמיחה מצד כלכלנים(לדוגמה טענה מוטעית לפיה הספר חזה משבר מתכות בשנות ה-90). בספר קיימים מספר תסריטים שבהן מחסור במשאבים כמו [[אנרגיה מחצבית]] או [[פוספטים]] מוביל לירידה ב[[פריון הקרקע]]. אפשרות נוספת היא פגיעה באיכות הקרקע על ידי [[זיהום]] או על ידי הרס הקרקע. בכל האפשרויות האלה מתקיים תרחיש של ירידה בכמות הקלוריות הזמינה לנפש עד לאפשרות של התמוטטות החברה.

האופטימיות בתחום המזון נמשכה במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. קריאת אזהרה נכתבה על ידי בני הזוג ארליך בסוף שנות ה-60 בספר [[פצצת האוכלוסין]]. תיאור מפורט ומדוייק יותר של האופי הדינמי של בעיות המזון, המשאבים והאוכלוסין נכתב בספר [[גבולות לצמיחה]] בשנת 1972. בספר לראשונה נלקחו היבטים רבים בחשבון כאשר יש ניסיון להתייחס אליהם באופן כמותי ועם השפעות דינמיות של התחומים השונים זה על זה. הספר כלל מגבלות של 4 משאבים מתחדשים (מזון קרקע ואדמה; מים; יערות; מגוון מינים ושירותי המערכת האקולוגית) ומגבלות של 3 משאבים מתכלים ([[דלק מחצבי]], [[חומרים מתכלים]] אחרים וכיורים לפסולת ולזיהום). עם זאת הדיון בנושאים אלה נתקע במשך שנים רבות, הן בגלל אמירות גורפות ונחרצות מידי (לדוגמה של ארליך) שחזו משבר עוד בשנות ה-70, והן בגלל פרשנות מוטעית לספר גבולות לצמיחה מצד כלכלנים(לדוגמה טענה מוטעית לפיה הספר חזה משבר מתכות בשנות ה-90). בספר קיימים מספר תסריטים שבהן מחסור במשאבים כמו [[אנרגיה מחצבית]] או [[פוספטים]] מוביל לירידה ב[[פריון הקרקע]]. אפשרות נוספת היא פגיעה באיכות הקרקע על ידי [[זיהום]] או על ידי הרס הקרקע. בכל האפשרויות האלה מתקיים תרחיש של ירידה בכמות הקלוריות הזמינה לנפש עד לאפשרות של התמוטטות החברה.

הביולוג ו[[היסטוריה סביבתית|ההיסטוריון הסביבתי]] [[ג'ארד דיימונד]], תיעד כאמור בספר [[התמוטטות]] מקרים רבים שבהם משבר סביבתי ומשברי ניהול בחקלאות הביאו לרעב המוני, מלחמות והתמוטטות חברתית בחברות עבר. דיימונד מספק גם דוגמאות לכלכלות מודרנית שבהן יש חקלאות בלתי יציבה מבחינה סביבתית כמו: סין, אוסטרליה, מונטנה בארצות הברית. לפי דיימונד, גם [[רצח העם ברואנדה]] בשנת 1994 נבע בחלקו מסיבות של פיצוץ אוכלוסין ומשבר חקלאי חמור ולא רק משנאה אתנית. הספרים של דיימונד (כולל [[רובים חיידקים ופלדה]]) תארו גם את התפתחות החקלאות ומנגנונים רבים הקשורים בה כתהליך דינמי ומורכב הכולל לדוגמה תחלואה במחלות ומגיפות בגלל מגע עם חיות מבוייתות וכן את הגידול של האוכלוסייה בעקבות הגדלת הפריון ואת הירידה בביטחון התזונתי במהלך [[המהפכה החקלאית]] בראשית ימי החקלאות. הם גם תארו דפוס חוזר של [[נעילה טכנולוגית]] במספר חברות שכולל מספר שלבים:

הביולוג ו[[היסטוריה סביבתית|ההיסטוריון הסביבתי]] [[ג'ארד דיימונד]], תיעד כאמור בספר [[התמוטטות]] מקרים רבים שבהם משבר סביבתי ומשברי ניהול בחקלאות הביאו לרעב המוני, מלחמות והתמוטטות חברתית בחברות עבר. דיימונד מספק גם דוגמאות לכלכלות מודרנית שבהן יש חקלאות בלתי יציבה מבחינה סביבתית כמו: סין, אוסטרליה, מונטנה בארצות הברית. לפי דיימונד, גם [[רצח העם ברואנדה]] בשנת 1994 נבע בחלקו מסיבות של פיצוץ אוכלוסין ומשבר חקלאי חמור ולא רק משנאה אתנית. הספרים של דיימונד (כולל [[רובים חיידקים ופלדה]]) תארו גם את התפתחות החקלאות ומנגנונים רבים הקשורים בה כתהליך דינמי ומורכב הכולל לדוגמה תחלואה במחלות ומגיפות בגלל מגע עם חיות מבוייתות וכן את הגידול של האוכלוסייה בעקבות הגדלת הפריון ואת הירידה בביטחון התזונתי במהלך [[המהפכה החקלאית]] בראשית ימי החקלאות. הם גם תארו דפוס חוזר של [[נעילה טכנולוגית]] במספר חברות שכולל מספר שלבים:

# גידול של הפריון החקלאי עקב טכניקה חדשה, מציאת משאבים חדשים או שינוי טכנולוגי.  

# גידול של הפריון החקלאי עקב טכניקה חדשה, מציאת משאבים חדשים או שינוי טכנולוגי.  

# גידול מהיר של האוכלוסייה עקב זמינות של יותר מזון.

# גידול מהיר של האוכלוסייה עקב זמינות של יותר מזון.

;ארגון המזון העולמי:

;ארגון המזון העולמי:

נייר של ארגון המזון העולמי בוחן מגמות ארוכות טווח עד 2050 וחוזה כי בהינתן מספר הנחות ניתן להזין את כל האוכלוסייה העולמית במספיק מזון ואף להגדיל את כמות הקלוריות לנפש ולהוריד את מספר הרעבים. המחקר מתבסס על הערכות האו"ם על תרחישי גידול אוכלוסין וגידול בתמ"ג שיובילו לגידול בביקוש למזון, אף כי בקצב נמוך יותר משהיה בעבר. מול גידול זה המחקר מנסה להעריך כיצד ניתן להגדיל את היבולים החקלאיים על ידי הגדלת כמות [[אדמה חקלאית|האדמה החקלאית המעובדת]], כמות המים המוקדשים להשקיית יבולים והגדלת ה[[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]]. לטענת המחקר למרות שיש מגבלות שונות שיביאו לצמיחה נמוכה יותר בתוספת המזון, הביקוש הכולל יכול לענות על ההיצע. עם זאת ייתכנו בעיות אזוריות, שכן לא תמיד ניתן לממש את הפוטנציאל של הגדלת היבולים החקלאיים בשל בעיות כמו מדיניות, מחלות, השקעות נדרשות וכו'. כמו כן [[מזון מול דלק|גידולי חקלאות להפקת דלק]] יכולים להיות בעיה רצינית להספקת המזון לאנשים. [http://www.fao.org/fileadmin/templates/esa/Global_persepctives/world_ag_2030_50_2012_rev.pdf]

נייר של ארגון המזון העולמי בוחן מגמות ארוכות טווח עד 2050 וחוזה כי בהינתן מספר הנחות ניתן להזין את כל האוכלוסייה העולמית במספיק מזון ואף להגדיל את כמות הקלוריות לנפש ולהוריד את מספר הרעבים. המחקר מתבסס על הערכות האו"ם על תרחישי גידול אוכלוסין וגידול בתמ"ג שיובילו לגידול בביקוש למזון, אף כי בקצב נמוך יותר משהיה בעבר. מול גידול זה המחקר מנסה להעריך כיצד ניתן להגדיל את היבולים החקלאיים על ידי הגדלת כמות [[אדמה חקלאית|האדמה החקלאית המעובדת]], כמות המים המוקדשים להשקיית יבולים והגדלת ה[[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]]. לטענת המחקר למרות שיש מגבלות שונות שיביאו לצמיחה נמוכה יותר בתוספת המזון, הביקוש הכולל יכול לענות על ההיצע. עם זאת ייתכנו בעיות אזוריות, שכן לא תמיד ניתן לממש את הפוטנציאל של הגדלת היבולים החקלאיים בשל בעיות כמו מדיניות, מחלות, השקעות נדרשות וכו'. כמו כן [[מזון מול דלק|גידולי חקלאות להפקת דלק]] יכולים להיות בעיה רצינית להספקת המזון לאנשים. [http://www.fao.org/fileadmin/templates/esa/Global_persepctives/world_ag_2030_50_2012_rev.pdf]

דו"ח של ראש המודיעין האמריקאי שהתפרסם באפריל 2013, צופה כי מחירי המזון בעולם ימשיכו להיות תנודתיים עקב שורה של גורמים טבעיים והחלטות מדיניות. הדו"ח מציין כי בטווח הקרוב משבר המזון ימשיך עקב גורמים הטבעיים כמו [[הצפות]], [[בצורת]], [[גלי חום]] ו[[מחלות חקלאיות]] של היבולים ושל בעלי חיים. צעדי מדיניות עשויים להחמיר את המשבר כוללים איסור ייצוא, והסטה של גידולים חקלאיים לשימושים אחרים כמו [[עיור]] וכן קניה וחכירה של אדמות חקלאיות בידי מדינות זרות.[http://www.intelligence.senate.gov/130312/clapper.pdf]

דו"ח של ראש המודיעין האמריקאי שהתפרסם באפריל 2013, צופה כי מחירי המזון בעולם ימשיכו להיות תנודתיים עקב שורה של גורמים טבעיים והחלטות מדיניות. הדו"ח מציין כי בטווח הקרוב משבר המזון ימשיך עקב גורמים הטבעיים כמו [[הצפות]], [[בצורת]], [[גלי חום]] ו[[מחלות חקלאיות]] של היבולים ושל בעלי חיים. צעדי מדיניות עשויים להחמיר את המשבר כוללים איסור ייצוא, והסטה של גידולים חקלאיים לשימושים אחרים כמו [[עיור]] וכן קניה וחכירה של אדמות חקלאיות בידי מדינות זרות.[http://www.intelligence.senate.gov/130312/clapper.pdf]

   

   

הדו"ח מציין כי מדינות שאינן מצוידות במשאבים מאבדות את ה[[אמון]] ביכולתו של [[שוק משוכלל|שוק העולמי]] לספק משאבים חיוניים, ומגבירות את המאמצים כדי להגן על האוכלוסייה שלהן. לטענת הדו"ח יש סיכוי גבוה כי מאמצים אלו יהוו איום על הספקת המזון העולמי. לשם דוגמה מדינות מתפתחות כמו סין ומדינות במפרץ הפרסי קונות אדמות חקלאות ואדמות מרעה ברחבי העולם כאמצעי גידור נגד המשך מגמות הגידול בביקושים והמשאבים שמתקשים לספק ביקושים אלה. הספקת המזון נמצא בסכנה גם מצג מחלות של גרעיני תבואה וזרעי שמן וכן ממחלות שמועברות על ידי בעלי חיים כמו H5N1 ומחלת הפה והטלפיים. בו בזמן התשומות החקלאיות כמו [[מים]], [[דשן]], [[קרקע]] ו[[נפט]] הופכות להיות נדירות ויקרות יותר, ומחריפות את מגמות התייקרות המזון.

הדו"ח מציין כי מדינות שאינן מצוידות במשאבים מאבדות את ה[[אמון]] ביכולתו של [[שוק משוכלל|שוק העולמי]] לספק משאבים חיוניים, ומגבירות את המאמצים כדי להגן על האוכלוסייה שלהן. לטענת הדו"ח יש סיכוי גבוה כי מאמצים אלו יהוו איום על הספקת המזון העולמי. לשם דוגמה מדינות מתפתחות כמו סין ומדינות במפרץ הפרסי קונות אדמות חקלאות ואדמות מרעה ברחבי העולם כאמצעי גידור נגד המשך מגמות הגידול בביקושים והמשאבים שמתקשים לספק ביקושים אלה. הספקת המזון נמצא בסכנה גם מצג מחלות של גרעיני תבואה וזרעי שמן וכן ממחלות שמועברות על ידי בעלי חיים כמו H5N1 ומחלת הפה והטלפיים. בו בזמן התשומות החקלאיות כמו [[מים]], [[דשן]], [[קרקע]] ו[[נפט]] הופכות להיות נדירות ויקרות יותר, ומחריפות את מגמות התייקרות המזון.  

בטווח הקצר, בצורת במערב התיכון בארצות הברית ועליית ביקושים של [[מזון מול דלק]] וכיבול להאבסת בהמות, צפוי כי מחיר ה[[תירס]] יעלה. מחלת חיטה בשם "חידלון הקנה" שמופצת על ידי גזע עמיד של פטריות [[Ug99]] מתפשטת במדינות אפריקה ואסיה וצפוי להגיע לדרום מזרח אסיה (הודו וסין) ולהקטין את תנובת ה[[חיטה]]. יש עליה בתנובת החיטה של מזרח אירופה, אבל יש תנודתיות ביבולים והממשלה במדינות אלה הוכיחה כי היא מוכנה להטיל מגבלות ייצוא.  

בטווח הקצר, בצורת במערב התיכון בארצות הברית ועליית ביקושים של [[מזון מול דלק]] וכיבול להאבסת בהמות, צפוי כי מחיר ה[[תירס]] יעלה. מחלת חיטה בשם "חידלון הקנה" שמופצת על ידי גזע עמיד של פטריות [[Ug99]] מתפשטת במדינות אפריקה ואסיה וצפוי להגיע לדרום מזרח אסיה (הודו וסין) ולהקטין את תנובת ה[[חיטה]]. יש עליה בתנובת החיטה של מזרח אירופה, אבל יש תנודתיות ביבולים והממשלה במדינות אלה הוכיחה כי היא מוכנה להטיל מגבלות ייצוא.  

המודיעין האמריקאי צופה כי יש איום חלש בשל סכסוך מזון ישיר בין מדינות, אבל יש סיכוי לסכסוך בין חוואים לבין חקלאים. כמו כן יש סיכוי למחלוקות על [[אזורי דיג]] שנפגעו עקב [[דייג יתר]]. במדינות בעלות משטר חלש עשויות קבוצות אופוזיציה להשתמש במחירי המזון העולים כדי לקדם את האג'נדה שלהן להפלת המשטר הקיים. [http://www.intelligence.senate.gov/130312/clapper.pdf]

המודיעין האמריקאי צופה כי יש איום חלש בשל סכסוך מזון ישיר בין מדינות, אבל יש סיכוי לסכסוך בין חוואים לבין חקלאים. כמו כן יש סיכוי למחלוקות על [[אזורי דיג]] שנפגעו עקב [[דייג יתר]]. במדינות בעלות משטר חלש עשויות קבוצות אופוזיציה להשתמש במחירי המזון העולים כדי לקדם את האג'נדה שלהן להפלת המשטר הקיים. [http://www.intelligence.senate.gov/130312/clapper.pdf]

;כנס האו"ם בנושא מסחר ופיתוח:

;כנס האו"ם בנושא מסחר ופיתוח:

הביולוג [[פול ארליך]], מי שכתב את הספר [[פצצת האוכלוסין]], מציין כי לגידול האוכלוסין יש השלכות רבות אחרות. לדוגמה איכות האדמות החקלאיות יורדת בגלל חוק [[תפוקה שולית פוחתת]]. כך שאם מליון התושבים הראשונים במדינה מסויימת משתמשים באדמות החקלאיות ובמים הטובים ביותר, המיליון הבאים משתמשים במשאבים פחות יציבים ופחות איכותיים. במילים אחרות, גידול האוכלוסין יוצר השפעה לא רק דרך גידול הביקוש למזון, אלא גם על היצע המזון. השפעות אלה [[אי לינאריות|אינן לינאריות]]. כאשר יש [[צפיפות אוכלוסין]] נמוכה ומשאבים רבים, השפעות על היצע המזון הן נמוכות, וככלל שיש יותר אנשים השפעתן גדלה:

הביולוג [[פול ארליך]], מי שכתב את הספר [[פצצת האוכלוסין]], מציין כי לגידול האוכלוסין יש השלכות רבות אחרות. לדוגמה איכות האדמות החקלאיות יורדת בגלל חוק [[תפוקה שולית פוחתת]]. כך שאם מליון התושבים הראשונים במדינה מסויימת משתמשים באדמות החקלאיות ובמים הטובים ביותר, המיליון הבאים משתמשים במשאבים פחות יציבים ופחות איכותיים. במילים אחרות, גידול האוכלוסין יוצר השפעה לא רק דרך גידול הביקוש למזון, אלא גם על היצע המזון. השפעות אלה [[אי לינאריות|אינן לינאריות]]. כאשר יש [[צפיפות אוכלוסין]] נמוכה ומשאבים רבים, השפעות על היצע המזון הן נמוכות, וככלל שיש יותר אנשים השפעתן גדלה:

*גידול האוכלוסין מביא לצמצום [[שימושי קרקע|השטח החקלאי]]. הדבר גם מגביר את התמריץ של חקלאים להפוך את שטחי האדמה שלהם לשטחי נדל"ן, ובנייה על אדמות חקלאיות לצורכי דיור, מסחר, ותשתיות כמו כבישים.  

*גידול האוכלוסין מביא לצמצום [[שימושי קרקע|השטח החקלאי]]. הדבר גם מגביר את התמריץ של חקלאים להפוך את שטחי האדמה שלהם לשטחי נדל"ן, ובנייה על אדמות חקלאיות לצורכי דיור, מסחר, ותשתיות כמו כבישים.  

*גידול האוכלוסין מגדיל גם את [[משבר המים העולמי]] וגורם להטיית מים מהחקלאות אל המגזר הפרטי, ולייקור המים שהם משאב חיוני לחקלאות. גידול האוכלוסייה משפיע בדרכים נוספות על משק המים על ידי איטום פני הקרקע, [[זיהום מי תהום]], הגברת [[המלחת מי תהום]] על ידי שאיבת יתר והקטנת מאגרי המים בגלל הגדלת הביקוש למים.  

*גידול האוכלוסין מגדיל גם את [[משבר המים העולמי]] וגורם להטיית מים מהחקלאות אל המגזר הפרטי, ולייקור המים שהם משאב חיוני לחקלאות. גידול האוכלוסייה משפיע בדרכים נוספות על משק המים על ידי איטום פני הקרקע, [[זיהום מי תהום]], הגברת [[המלחת מי תהום]] על ידי שאיבת יתר והקטנת מאגרי המים בגלל הגדלת הביקוש למים.  

* גידול האוכלוסייה מגביר את ה[[משק האנרגיה העולמי|ביקוש לאנרגיה]] ודבר זה מייקר את התשומות לגידול מזון.  

* גידול האוכלוסייה מגביר את ה[[משק האנרגיה העולמי|ביקוש לאנרגיה]] ודבר זה מייקר את התשומות לגידול מזון.  

===גידול בדרישה למוצרים מהחי===

===גידול בדרישה למוצרים מהחי===

בעוד במערב גדל טרנד של צמחונות וטבעונות, המגמה השלטת בעולם היא שיפור במצבם הכלכלי של מיליארדי אנשים. חלק מהשפעת שינוי זה הוא גידול בביקוש מצידם למוצרים מהחי. בעלי החיים, בעיקר תרנגולות, פרות וכבשים מספקים חלב, בשר וביצים, ודורשים שטחי מרעה וגידול תבואה. כיום חלק נכבד מהגרעינים בעולם מגודלים להאכלת בעלי חיים שאינם אדם. לפי [[החוק השני של התרמודינמיקה]] גידול כזה חייב להסתכם בבזבוז אנרגיה - כלומר שמזון המופק מבעל החיים יספק פחות אנרגיה יחסית לצריכת אנרגיה ישירה ממזון צמחי. לכן הדרישה הגדלה למוצרים מהחי פירושה גם הגדלת הדרישה למזון מהצומח.

בעוד במערב גדל טרנד של צמחונות וטבעונות, המגמה השלטת בעולם היא שיפור במצבם הכלכלי של מיליארדי אנשים. חלק מהשפעת שינוי זה הוא גידול בביקוש מצידם למוצרים מהחי. בעלי החיים, בעיקר תרנגולות, פרות וכבשים מספקים חלב, בשר וביצים, ודורשים שטחי מרעה וגידול תבואה. כיום חלק נכבד מהגרעינים בעולם מגודלים להאכלת בעלי חיים שאינם אדם. לפי [[החוק השני של התרמודינמיקה]] גידול כזה חייב להסתכם בבזבוז אנרגיה - כלומר שמזון המופק מבעל החיים יספק פחות אנרגיה יחסית לצריכת אנרגיה ישירה ממזון צמחי. לכן הדרישה הגדלה למוצרים מהחי פירושה גם הגדלת הדרישה למזון מהצומח.

===שוק הסחורות העולמי===

===שוק הסחורות העולמי===

===מחלות חקלאיות===

===מחלות חקלאיות===

מחלות שמשפיעות על בעלי חיים או גידולים חקלאיים עלולת להיות בעלות השפעות הרות אסון על זמינות המזון, במיוחד אם לא קיימות "תוכניות מגרה" למקרים כאלה. דוגמה היסטורית בולטת למצב כזה היא [[רעב תפוחי האדמה באירלנד]] שגרם לרעב המוני והגירה של מיליוני אירים. [[Ug99]] שפוגע ב[[חיטה]] ויוצר את מחלת "חידלון הקנה" עלול לגרום לאובדן 100% מהיבול בשדה. מחלה זו קיימת בשדות חיטה במספר מדינות באפריקה ובמזרח התיכון והיא עלולה להתפשט במהירות למדינות אחרות. דוגמה נוספת למחלה חקלאית היא [[מחלת פנמה]] שפוגעת בבננות והובילה כבר להרס מוחלט של בננות ממין "קבנדיש". דוגמאות למחלות של בעלי חיים בחקלאות היא התפרצות של [[מחלת הפה והטלפיים]] ו"מחלת הפרה המשוגעת".

מחלות שמשפיעות על בעלי חיים או גידולים חקלאיים עלולת להיות בעלות השפעות הרות אסון על זמינות המזון, במיוחד אם לא קיימות "תוכניות מגרה" למקרים כאלה. דוגמה היסטורית בולטת למצב כזה היא [[רעב תפוחי האדמה באירלנד]] שגרם לרעב המוני והגירה של מיליוני אירים. [[Ug99]] שפוגע ב[[חיטה]] ויוצר את מחלת "חידלון הקנה" עלול לגרום לאובדן 100% מהיבול בשדה. מחלה זו קיימת בשדות חיטה במספר מדינות באפריקה ובמזרח התיכון והיא עלולה להתפשט במהירות למדינות אחרות. דוגמה נוספת למחלה חקלאית היא [[מחלת פנמה]] שפוגעת בבננות והובילה כבר להרס מוחלט של בננות ממין "קבנדיש". דוגמאות למחלות של בעלי חיים בחקלאות היא התפרצות של [[מחלת הפה והטלפיים]] ו"מחלת הפרה המשוגעת".

יש חשיבות ל[[מגוון גנטי]] של צמחים ובעלי חיים בחקלאות בין היתר על ידי [[בנק זרעים]] ושימור של [[גזעי בר של צמחי תרבות]] - לדוגמה שימור זני בר של חיטה. המגוון הגנטי מאפשר התמודדות טובה יותר מול מחלות. חוקרים מחפשים מינים שעמידים למחלות וחוקרים גנטיקה שלהם בניסיון להכניס אותה לזנים מודרניים.  

יש חשיבות ל[[מגוון גנטי]] של צמחים ובעלי חיים בחקלאות בין היתר על ידי [[בנק זרעים]] ושימור של [[גזעי בר של צמחי תרבות]] - לדוגמה שימור זני בר של חיטה. המגוון הגנטי מאפשר התמודדות טובה יותר מול מחלות. חוקרים מחפשים מינים שעמידים למחלות וחוקרים גנטיקה שלהם בניסיון להכניס אותה לזנים מודרניים.  

קיים מרוץ מתמיד בין החקלאים ומדענים לבין גורמי מחלות, שכן קיים תהליך אבולוציוני של עמידות מחוללי מחלות להגנות שונות כולל [[חומרי הדברה]]. דוגמה מרכזית בתחום היא [[עמידות לאנטיביוטיקה |התרגלות לאנטיביוטיקה]] של חיידקים שונים הגורמים למחלות שונות. בשנת 2013 הודיעה ארצות הברית על הקטנת השימוש באנטיביוטיקה שניתנת לחיות, במאמץ להאט את ההתרגלות לאנטיביוטיקה. באופן דומה חיידקים, וירוסים וסוגי פטריות שונות מקיימים תהליכים של התרגלות ל[[חומרי הדברה]] ולהגנות שונות (במסגרת ברירה גנטית ו[[הנדסה גנטית]]) שפותחו על ידי חקלאים כדי להגן על צמחים.  

קיים מרוץ מתמיד בין החקלאים ומדענים לבין גורמי מחלות, שכן קיים תהליך אבולוציוני של עמידות מחוללי מחלות להגנות שונות כולל [[חומרי הדברה]]. דוגמה מרכזית בתחום היא [[עמידות לאנטיביוטיקה |התרגלות לאנטיביוטיקה]] של חיידקים שונים הגורמים למחלות שונות. בשנת 2013 הודיעה ארצות הברית על הקטנת השימוש באנטיביוטיקה שניתנת לחיות, במאמץ להאט את ההתרגלות לאנטיביוטיקה. באופן דומה חיידקים, וירוסים וסוגי פטריות שונות מקיימים תהליכים של התרגלות ל[[חומרי הדברה]] ולהגנות שונות (במסגרת ברירה גנטית ו[[הנדסה גנטית]]) שפותחו על ידי חקלאים כדי להגן על צמחים.  

   

   

[[סיכוני אסון עולמיים|תרחיש "יום הדין"]] עבור החקלאות ועבור האנושות כולה, שורטט בספר המדע הבדיוני "בכלות העשב" על ידי ג'ון כריסטופר. בספר מתרחשת מחלה ב[[דגנים]] אשר מתפשטת במהירות בגידולי האורז והחיטה והתוצאה היא [[רעב המוני]], ומלחמת הכל בכל.

[[סיכוני אסון עולמיים|תרחיש "יום הדין"]] עבור החקלאות ועבור האנושות כולה, שורטט בספר המדע הבדיוני "בכלות העשב" על ידי ג'ון כריסטופר. בספר מתרחשת מחלה ב[[דגנים]] אשר מתפשטת במהירות בגידולי האורז והחיטה והתוצאה היא [[רעב המוני]], ומלחמת הכל בכל.

===הגנה על המזון מפני בעלי חיים וצמחיה ===

===הגנה על המזון מפני בעלי חיים וצמחיה ===

חרקים, ובעלי חיים אחרים כמו מכרסמים וסוגי ציפורים שונות אוכלים את התנובה בשדה ובבתי אריזה. הפתרונות המקובלים ביותר לכך הם שימוש בחומרי הדברה ו[[הדברה ביולוגית]] בשדה, ושימוש בחומרי הדברה והגנה פיסית בבתי אריזה. כמו כן יש סוגי עשבים ש"פולשים" לקרקע.

חרקים, ובעלי חיים אחרים כמו מכרסמים וסוגי ציפורים שונות אוכלים את התנובה בשדה ובבתי אריזה. הפתרונות המקובלים ביותר לכך הם שימוש בחומרי הדברה ו[[הדברה ביולוגית]] בשדה, ושימוש בחומרי הדברה והגנה פיסית בבתי אריזה. כמו כן יש סוגי עשבים ש"פולשים" לקרקע.  

באופן דומה להתרגלות לאנטיביוטיקה בקרב חיידקים יש תהליך של מרוץ של התרגלות של בעלי חיים לחומרי הדברה. לדוגמה התרגלות של חרקים, לדוגמה חגבים או [[ארבה]] וכן מיני תולעים הפוגעים בעצים לחומרי הדברה מסוגים שונים. שמירה על המזון לבני האדם מפני בעלי חיים כוללת גם מאבק מתמיד בחולדות, מיני ציפורים שמנסים לפרוץ ל[[ממגורה|ממגורות]]. כמו כן בני אדם נלחמים בציפורים המנסות לאכול דגים מ[[בריכות דגים]].

באופן דומה להתרגלות לאנטיביוטיקה בקרב חיידקים יש תהליך של מרוץ של התרגלות של בעלי חיים לחומרי הדברה. לדוגמה התרגלות של חרקים, לדוגמה חגבים או [[ארבה]] וכן מיני תולעים הפוגעים בעצים לחומרי הדברה מסוגים שונים. שמירה על המזון לבני האדם מפני בעלי חיים כוללת גם מאבק מתמיד בחולדות, מיני ציפורים שמנסים לפרוץ ל[[ממגורה|ממגורות]]. כמו כן בני אדם נלחמים בציפורים המנסות לאכול דגים מ[[בריכות דגים]].

===פרבור ועיור===

===פרבור ועיור===

צמיחה כלכלית משפיעה בדרכים שונות על [[בזבוז מזון]] - במדינות עניות צמיחה כלכלית יכולה לגרום להקטנת הבזבוז על ידי שיפור תנאי אחסנה של תבואה ומנעת קלקול בדרכים שונות. אבל בזבוז מזון נגרם גם בגלל מזון שלא נאכל ונזרק - בעיקר במדינות עשירות יותר, וצמיחה כלכלית עלולה להגביר השפעה זו.  

צמיחה כלכלית משפיעה בדרכים שונות על [[בזבוז מזון]] - במדינות עניות צמיחה כלכלית יכולה לגרום להקטנת הבזבוז על ידי שיפור תנאי אחסנה של תבואה ומנעת קלקול בדרכים שונות. אבל בזבוז מזון נגרם גם בגלל מזון שלא נאכל ונזרק - בעיקר במדינות עשירות יותר, וצמיחה כלכלית עלולה להגביר השפעה זו.  

משוואת [[I=PAT]] מצביעה על כך שצמיחה כלכלית, יחד עם גידול האוכלוסייה, מהווה משתנה בסיסי שמגדיל את רוב [[השפעה סביבתית|הנזקים הסביבתיים]] שבתורם משפיעים על הביטחון התזונתי. לדוגמה צמיחה כלכלית גורמת להגדלת דרישה להספקת [[נייר]], ו[[מוצרי-עץ]] שמובילים ל[[כריתת יערות]]; צמיחה כלכלית מובילה להגדלת השימוש ב[[רכב פרטי]] ובחשמל שגורמים לעוד [[התחממות עולמית]]; הצמיחה הכלכלית גוררת הגדלת הדרישה למים, לשטחי קרקע, להגדלת ה[[זיהום]] ועוד השפעות רבות, שכולן מערערות את [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] שתומכות את המערכות החקלאיות ומספקות להן [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]].

משוואת [[I=PAT]] מצביעה על כך שצמיחה כלכלית, יחד עם גידול האוכלוסייה, מהווה משתנה בסיסי שמגדיל את רוב [[השפעה סביבתית|הנזקים הסביבתיים]] שבתורם משפיעים על הביטחון התזונתי. לדוגמה צמיחה כלכלית גורמת להגדלת דרישה להספקת [[נייר]], ו[[מוצרי-עץ]] שמובילים ל[[כריתת יערות]]; צמיחה כלכלית מובילה להגדלת השימוש ב[[רכב פרטי]] ובחשמל שגורמים לעוד [[התחממות עולמית]]; הצמיחה הכלכלית גוררת הגדלת הדרישה למים, לשטחי קרקע, להגדלת ה[[זיהום]] ועוד השפעות רבות, שכולן מערערות את [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] שתומכות את המערכות החקלאיות ומספקות להן [[שירותי המערכת האקולוגית|שירותים אקולוגיים]].

==השלכות של העדר בטחון תזונתי==

==השלכות של העדר בטחון תזונתי==

ההשלכה הבולטת והמיידית ביותר של העדר בטחון תזונתי היא אי שקט חברתי: החל מחוסר שביעות רצון מהמשטר, עבור בהחלפת ממשלות בבחירות ועבור במרידות, מהפכות, מלחמות, מלחמות אזרחים, ורצח עם.  

ההשלכה הבולטת והמיידית ביותר של העדר בטחון תזונתי היא אי שקט חברתי: החל מחוסר שביעות רצון מהמשטר, עבור בהחלפת ממשלות בבחירות ועבור במרידות, מהפכות, מלחמות, מלחמות אזרחים, ורצח עם.  

לדוגמה, יש חוקרים הטוענים כי המהפכות בעולם הערבי שהתרחשו בתוניס, לוב, מצרים, תימן וסוריה נגרמו בין היתר עקב [[רעב המוני|רעב]] הולך ומתפשט עקב משבר המזון העולמי של 2008. ועליות מחירי המזון שנמשכו גם לאחריו. לטענת 3 חוקרים מניו אינגלנד, Marco Lagi, Karla Z. Bertrand, וYaneer Bar-Yam, קיים מתאם ברור בין עליית מחירי המזון בשנים 2008 ו-2011 (לפי אינדקס מחירי המזון של ארגון המזון העולמי) לבין מהומות שהיו ב-2008 בהודו, מוזמביק, סודן, מצרים, תימן, מוזמביק, חוף השנהב, האיטי, סומליה ותוניס. וכן למהומות "האביב הערבי" בשנת 2011 בתוניס, אלג'יר, לוב, מצרים, סוריה, תימן, עיראק, אוגנדה, עומאן, ומאוריטניה. [http://www.businessinsider.com/food-prices-and-social-unrest-chart-2012-11]

לדוגמה, יש חוקרים הטוענים כי המהפכות בעולם הערבי שהתרחשו בתוניס, לוב, מצרים, תימן וסוריה נגרמו בין היתר עקב [[רעב המוני|רעב]] הולך ומתפשט עקב משבר המזון העולמי של 2008. ועליות מחירי המזון שנמשכו גם לאחריו. לטענת 3 חוקרים מניו אינגלנד, Marco Lagi, Karla Z. Bertrand, וYaneer Bar-Yam, קיים מתאם ברור בין עליית מחירי המזון בשנים 2008 ו-2011 (לפי אינדקס מחירי המזון של ארגון המזון העולמי) לבין מהומות שהיו ב-2008 בהודו, מוזמביק, סודן, מצרים, תימן, מוזמביק, חוף השנהב, האיטי, סומליה ותוניס. וכן למהומות "האביב הערבי" בשנת 2011 בתוניס, אלג'יר, לוב, מצרים, סוריה, תימן, עיראק, אוגנדה, עומאן, ומאוריטניה. [http://www.businessinsider.com/food-prices-and-social-unrest-chart-2012-11]

[[המהפכה הצרפתית]] התרחשה בין היתר על רקע רעב מתפשט בקרב עניי צרפת. עם זאת, ההיסטוריון יובל הררי טוען כי שינוי ב[[סדר מדומיין|סדר חברתי]] מתרחש על ידי שינוי של [[מיתוס|מיתוסים]] שרווחים בחברה. ללא שינויים אלה, העניים פשוט גוועים ברעב, משום שאין להם אתוס משותף שאיתו הם יכולים להחליף את המשטר הקודם.  

[[המהפכה הצרפתית]] התרחשה בין היתר על רקע רעב מתפשט בקרב עניי צרפת. עם זאת, ההיסטוריון יובל הררי טוען כי שינוי ב[[סדר מדומיין|סדר חברתי]] מתרחש על ידי שינוי של [[מיתוס|מיתוסים]] שרווחים בחברה. ללא שינויים אלה, העניים פשוט גוועים ברעב, משום שאין להם אתוס משותף שאיתו הם יכולים להחליף את המשטר הקודם.  

===פגיעה נוספת במערכות אקולוגיות===

===פגיעה נוספת במערכות אקולוגיות===

בספר [[התמוטטות]], מביא דיימונד מספר רב של מקרים בהם מצוקת מזון על רקע גידול אוכלוסין ושיטות חקלאיות לא בנות קיימא, הובילה לאימוץ פתרונות קצרי טווח. פתרונות אלה איפשרו לתמוך בגודל האוכלוסייה במשך זמן מה, אבל בהמשך הובילו להרס אקולוגי נרחב יותר, והרס זה הוביל להתרסקות של החקלאות, ייצור המזון והציביליזציה שנשענה על חקלאות זו. דוגמה בולטת לתהליכים אלה הן פרקטיקות ההשקיה בקרב האנסאזי שהובילו ל[[סחף קרקע]].  

בספר [[התמוטטות]], מביא דיימונד מספר רב של מקרים בהם מצוקת מזון על רקע גידול אוכלוסין ושיטות חקלאיות לא בנות קיימא, הובילה לאימוץ פתרונות קצרי טווח. פתרונות אלה איפשרו לתמוך בגודל האוכלוסייה במשך זמן מה, אבל בהמשך הובילו להרס אקולוגי נרחב יותר, והרס זה הוביל להתרסקות של החקלאות, ייצור המזון והציביליזציה שנשענה על חקלאות זו. דוגמה בולטת לתהליכים אלה הן פרקטיקות ההשקיה בקרב האנסאזי שהובילו ל[[סחף קרקע]].  

דוגמה נפוצה למנגנון זה הן בחקלאות מסורתית והן בחברות מודרניות היא [[כריתת יערות]] בניסיון לפנות שטחים נוספים לחקלאות. היבט זה התקיים בחברת איי הפסחא, בני המאיה, איי מונגרנווה ועוד. בירוא היערות גרם ל[[סחף קרקע]] שפגע קשות בחקלאות והוביל לקריסה גדולה עוד יותר. דוגמאות מודרניות לבירוא יערות עקב לחץ חקלאי הן [[חקלאות כרות והבער]] והן קיימות במדינות עניות רבות.

דוגמה נפוצה למנגנון זה הן בחקלאות מסורתית והן בחברות מודרניות היא [[כריתת יערות]] בניסיון לפנות שטחים נוספים לחקלאות. היבט זה התקיים בחברת איי הפסחא, בני המאיה, איי מונגרנווה ועוד. בירוא היערות גרם ל[[סחף קרקע]] שפגע קשות בחקלאות והוביל לקריסה גדולה עוד יותר. דוגמאות מודרניות לבירוא יערות עקב לחץ חקלאי הן [[חקלאות כרות והבער]] והן קיימות במדינות עניות רבות.

[[גידול אוכלוסיית ישראל]] הוא הגורם המרכזי שמשפיע על הביטחון התזונתי בישראל. הגידול גורר את הורדת הביטחון הסביבתי על ידי ייקור המזון ותלות גוברת והולכת בייבוא מזון, על ידי מספר היבטים:  

[[גידול אוכלוסיית ישראל]] הוא הגורם המרכזי שמשפיע על הביטחון התזונתי בישראל. הגידול גורר את הורדת הביטחון הסביבתי על ידי ייקור המזון ותלות גוברת והולכת בייבוא מזון, על ידי מספר היבטים:  

* יותר אנשים במדינה פירושם הגדלת הביקוש למזון.  

* יותר אנשים במדינה פירושם הגדלת הביקוש למזון.  

* בצד היצע המזון גידול האוכלוסין מביא [[חקלאות בישראל|לצמצום השטח החקלאי]] הזמין בישראל. הדבר גם מגביר את התמריץ של חקלאים להפוך את שטחי האדמה שלהם לשטחי נדל"ן, ובנייה על אדמות חקלאיות לצורכי דיור, מסחר, ותשתיות כמו כבישים. צמצום שטחי החקלאות מואץ גם בגלל [[פרבור בישראל]].  

* בצד היצע המזון גידול האוכלוסין מביא [[חקלאות בישראל|לצמצום השטח החקלאי]] הזמין בישראל. הדבר גם מגביר את התמריץ של חקלאים להפוך את שטחי האדמה שלהם לשטחי נדל"ן, ובנייה על אדמות חקלאיות לצורכי דיור, מסחר, ותשתיות כמו כבישים. צמצום שטחי החקלאות מואץ גם בגלל [[פרבור בישראל]].  

* גידול האוכלוסין מגדיל גם את [[משק המים בישראל|צריכת המים בישראל]] וגורם להטיית מים מהחקלאות אל המגזר הפרטי, ולייקור המים שהם משאב חיוני לחקלאות. גידול האוכלוסייה משפיע בדרכים נוספות על משק המים על ידי איטום פני הקרקע, [[זיהום מי תהום]], הגברת [[המלחת מי תהום]] על ידי [[שאיבת יתר]] והקטנת מאגרי המים בגלל הגדלת הביקוש למים. נכון לשנת 2014 הדבר מקבל מענה זמני על ידי [[התפלת מים]] אבל התפלה כזו תלויה במחירי האנרגיה ובזמינות האנרגיה, ובכל מקרה התפלה מייקרת את הפקת המים.  

* גידול האוכלוסין מגדיל גם את [[משק המים בישראל|צריכת המים בישראל]] וגורם להטיית מים מהחקלאות אל המגזר הפרטי, ולייקור המים שהם משאב חיוני לחקלאות. גידול האוכלוסייה משפיע בדרכים נוספות על משק המים על ידי איטום פני הקרקע, [[זיהום מי תהום]], הגברת [[המלחת מי תהום]] על ידי [[שאיבת יתר]] והקטנת מאגרי המים בגלל הגדלת הביקוש למים. נכון לשנת 2014 הדבר מקבל מענה זמני על ידי [[התפלת מים]] אבל התפלה כזו תלויה במחירי האנרגיה ובזמינות האנרגיה, ובכל מקרה התפלה מייקרת את הפקת המים.  

* גידול האוכלוסייה מגביר את ה[[משק האנרגיה בישראל|ביקוש לאנרגיה]] ודבר זה מייקר את התשומות לגידול מזון.  

* גידול האוכלוסייה מגביר את ה[[משק האנרגיה בישראל|ביקוש לאנרגיה]] ודבר זה מייקר את התשומות לגידול מזון.  

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Food_security ביטחון תזונתי] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Food_security ביטחון תזונתי] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.fao.org/worldfoodsituation/foodpricesindex/en/ אינדקס מחיר המזון] של ארגון המזון העולמי

* [http://www.fao.org/worldfoodsituation/foodpricesindex/en/ אינדקס מחיר המזון] של ארגון המזון העולמי

* [http://unctad.org/en/PublicationsLibrary/ditcted2012d3_en.pdf תתעוררו לפני שיהיה מאוחר - להפוך את החקלאות לבת קיימא עכשיו למען בטחון תזונתי באקלים משתנה], כנס ארגון האומות המאוחדות על מסחר ופיתוח, 2013  

* [http://unctad.org/en/PublicationsLibrary/ditcted2012d3_en.pdf תתעוררו לפני שיהיה מאוחר - להפוך את החקלאות לבת קיימא עכשיו למען בטחון תזונתי באקלים משתנה], כנס ארגון האומות המאוחדות על מסחר ופיתוח, 2013  

* [http://www.fao.org/fileadmin/templates/esa/Global_persepctives/world_ag_2030_50_2012_rev.pdf World agriculture towards 2030/2050: The 2012 Revision] ארגון המזון העולמי

* [http://www.fao.org/fileadmin/templates/esa/Global_persepctives/world_ag_2030_50_2012_rev.pdf World agriculture towards 2030/2050: The 2012 Revision] ארגון המזון העולמי

* [http://www.foodsecurityportal.org/ פורטל הבטחון התזונתי], על ידי IFPRI, מכון מחקר במימון ממשלות ותאגידים.  

* [http://www.foodsecurityportal.org/ פורטל הבטחון התזונתי], על ידי IFPRI, מכון מחקר במימון ממשלות ותאגידים.  

* [http://www.isees.org.il/DMPage.aspx?MenuId=3&ItemId=545&mytabsmenu=xxx זוהו הגורמים למשבר המזון העולמי שהתרחש ב-2007-2008], חדשות [[האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה]], 24.01.2011

* [http://www.isees.org.il/DMPage.aspx?MenuId=3&ItemId=545&mytabsmenu=xxx זוהו הגורמים למשבר המזון העולמי שהתרחש ב-2007-2008], חדשות [[האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה]], 24.01.2011

* [http://ideas.repec.org/a/eee/ecolec/v69y2010i8p1639-1645.html Place oriented ecological footprint analysis -- The case of Israel's grain supply] Meidad Kissinger, Dan Gottlieb, Ecological Economics, v69, june 2010

* [http://ideas.repec.org/a/eee/ecolec/v69y2010i8p1639-1645.html Place oriented ecological footprint analysis -- The case of Israel's grain supply] Meidad Kissinger, Dan Gottlieb, Ecological Economics, v69, june 2010

* [https://www.youtube.com/watch?v=uem2ceZMxYk האם אנחנו באמת זקוקים לחקלאות התעשייתית כדי להאכיל את העולם?], סרטון קצר, Anna Lappé & Food MythBusters, 2012

* [https://www.youtube.com/watch?v=uem2ceZMxYk האם אנחנו באמת זקוקים לחקלאות התעשייתית כדי להאכיל את העולם?], סרטון קצר, Anna Lappé & Food MythBusters, 2012

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1217450.html מומחים מזהירים: על הרשויות בארץ להיערך למחסור עתידי במוצרי מזון חיוניים] צפריר רינת, הארץ 27/02/11

* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1217450.html מומחים מזהירים: על הרשויות בארץ להיערך למחסור עתידי במוצרי מזון חיוניים] צפריר רינת, הארץ 27/02/11

* [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-4023514,00.html האו"ם: מחירי המזון בעולם עלו לשיא היסטורי] ynet 3.2.2011

* [http://www.ynet.co.il/articles/1,7340,L-4023514,00.html האו"ם: מחירי המזון בעולם עלו לשיא היסטורי] ynet 3.2.2011

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4096357,00.html מי ברעב, מי ברווח] יוסי אלוף, ynet 17.07.2011

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4096357,00.html מי ברעב, מי ברווח] יוסי אלוף, ynet 17.07.2011

* [http://www.themarker.com/consumer/prices/1.1802131 משרד החקלאות: מוצרי החלב, הביצים והעוף יתייקרו עד 17%] דה מארקר, 15.08.2012

* [http://www.themarker.com/consumer/prices/1.1802131 משרד החקלאות: מוצרי החלב, הביצים והעוף יתייקרו עד 17%] דה מארקר, 15.08.2012

* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/397/110.html שטחים תמורת מזון: מלחמת האוכל הגדולה כבר החלה] אסף צחור, מעריב, 21.8.2012

* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/397/110.html שטחים תמורת מזון: מלחמת האוכל הגדולה כבר החלה] אסף צחור, מעריב, 21.8.2012

* [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1806652 מה יקרה אם לא נפסיק לבזבז מזון] ברונו פרמונטייה, לה מונד, הארץ, 22.08.2012  

* [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1806652 מה יקרה אם לא נפסיק לבזבז מזון] ברונו פרמונטייה, לה מונד, הארץ, 22.08.2012  

* [http://www.businessinsider.com/food-prices-and-social-unrest-chart-2012-11 Remember All Those "Pro-Democracy" Protests Last Year? Here's What They Were Really About...] Henry Blodget, Business Insider, 25.11.2012

* [http://www.businessinsider.com/food-prices-and-social-unrest-chart-2012-11 Remember All Those "Pro-Democracy" Protests Last Year? Here's What They Were Really About...] Henry Blodget, Business Insider, 25.11.2012

* [http://www.guardian.co.uk/environment/blog/2013/mar/06/food-riots-new-normal מדוע סביר שמהומות מזון יהפכו לדבר נורמלי] בלוג בגרדיאן, מרץ 2013

* [http://www.guardian.co.uk/environment/blog/2013/mar/06/food-riots-new-normal מדוע סביר שמהומות מזון יהפכו לדבר נורמלי] בלוג בגרדיאן, מרץ 2013

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.2213122 יותר חם, יותר צפוף - המגמות הסביבתיות הצפויות בשנים הקרובות] אלונה שפר (קארו), 09.01.2014  

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.2213122 יותר חם, יותר צפוף - המגמות הסביבתיות הצפויות בשנים הקרובות] אלונה שפר (קארו), 09.01.2014  

* [[עידן דורפמן]], [http://globeblog.co.il/2014/11/11/%D7%9C%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A2-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A2%D7%A8-%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%95/ לנטוע את היער ולאכול אותו], [[GLOBEBLOG]], 11.11.2014

* [[עידן דורפמן]], [http://globeblog.co.il/2014/11/11/%D7%9C%D7%A0%D7%98%D7%95%D7%A2-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%A2%D7%A8-%D7%95%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%9C-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%95/ לנטוע את היער ולאכול אותו], [[GLOBEBLOG]], 11.11.2014

* [http://www.cbs.gov.il/shnaton65/st19_23x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2012] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2014, לוח 19.23

* [http://www.cbs.gov.il/shnaton65/st19_23x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2012] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2014, לוח 19.23  

* [http://b.3cdn.net/nefoundation/1bfd1f66401d3b5f4b_fsm6vjoti.pdf Urgent recall - Our food system under review] [[הקרן לכלכלה חדשה]]

* [http://b.3cdn.net/nefoundation/1bfd1f66401d3b5f4b_fsm6vjoti.pdf Urgent recall - Our food system under review] [[הקרן לכלכלה חדשה]]

* [https://www.haaretz.co.il/news/world/1.7651068 האו"ם: שינויי אקלים מאיימים על אספקת המזון של העולם, הזמן לפעולה אוזל], ניו יורק טיימס, הארץ, 08.08.2019

* [https://www.haaretz.co.il/news/world/1.7651068 האו"ם: שינויי אקלים מאיימים על אספקת המזון של העולם, הזמן לפעולה אוזל], ניו יורק טיימס, הארץ, 08.08.2019