שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 4 בתים ,  17:57, 29 במרץ 2021
מ
החלפת טקסט – " " ב־" "
שורה 3: שורה 3:  
השם האנגלי Potash נובע מ-"pot ash", (סיר אפר) שמתייחס לאפר צמחים שנבטל במים בתוך סיר. זו הייתה שיטת הייצור העיקרית של אשלג לפני [[המהפכה התעשייתית]].  
 
השם האנגלי Potash נובע מ-"pot ash", (סיר אפר) שמתייחס לאפר צמחים שנבטל במים בתוך סיר. זו הייתה שיטת הייצור העיקרית של אשלג לפני [[המהפכה התעשייתית]].  
 
==שוק האשלג העולמי==
 
==שוק האשלג העולמי==
רוב הפקת האשלג בעולם מתבצעת במכרות בהם כורים סילביט - המינרל העיקרי ממנו מפיקים אשלג. במתקן ליד המכרה מתבצעת הפרדת האשלג מהסילביט. האשלג מצוי במספר מוגבל של אתרים בעולם, כך שהפקתו מוגבלת ונוצרת [[תחרות בין מעטים]] ולא [[שוק משוכלל]]. 7 [[תאגיד|תאגידים]] הפועלים ב-12 מדינות מפיקים כ-80% מתפוקת האשלג העולמית השנתית. שני תאגידים, האחד ב[[קנדה]] (פוטאש) והשני ברוסיה אחראים להפקת מעל ל-55% מכלל תפוקת האשלג העולמית השנתית, והם בעלי השפעה מכרעת על מגמות המחיר בשוק העולמי.<ref name="m-mifratz">[http://www.m-mifratz.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=301025&act=view&dbid=katavot&dataid=4&fid=f4&name=Deshenews2.pdf אשלג בישראל] הדשן של השכן, עיתון מידע למגדלים, פברואר 2011, גליון 2, תש"ח תשומות חקלאיות, התאחדות הארגונים הכלכליים </ref>
+
רוב הפקת האשלג בעולם מתבצעת במכרות בהם כורים סילביט - המינרל העיקרי ממנו מפיקים אשלג. במתקן ליד המכרה מתבצעת הפרדת האשלג מהסילביט. האשלג מצוי במספר מוגבל של אתרים בעולם, כך שהפקתו מוגבלת ונוצרת [[תחרות בין מעטים]] ולא [[שוק משוכלל]]. 7 [[תאגיד|תאגידים]] הפועלים ב-12 מדינות מפיקים כ-80% מתפוקת האשלג העולמית השנתית. שני תאגידים, האחד ב[[קנדה]] (פוטאש) והשני ברוסיה אחראים להפקת מעל ל-55% מכלל תפוקת האשלג העולמית השנתית, והם בעלי השפעה מכרעת על מגמות המחיר בשוק העולמי.<ref name="m-mifratz">[http://www.m-mifratz.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=301025&act=view&dbid=katavot&dataid=4&fid=f4&name=Deshenews2.pdf אשלג בישראל] הדשן של השכן, עיתון מידע למגדלים, פברואר 2011, גליון 2, תש"ח תשומות חקלאיות, התאחדות הארגונים הכלכליים </ref>
    
עתודות האשלג הגדולות נמצאות ב[[קנדה]] (4,400 מיליוני טונות), [[רוסיה]] (3300), בילרוסיה (750), ו[[ברזיל]] (300). סך עתודות האשלג העולמיות עומדות על 9,500 מיליוני טונות. ההפקה השנתית העולמית של אשלג עומדת, נכון ל-2010 על 33 מיליוני טונות.<ref name="Jasinski">Stephen M. Jasinski [http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/commodity/potash/mcs-2011-potas.pdf Potash], USGS Mineral Commodity Summary 2011</ref>  
 
עתודות האשלג הגדולות נמצאות ב[[קנדה]] (4,400 מיליוני טונות), [[רוסיה]] (3300), בילרוסיה (750), ו[[ברזיל]] (300). סך עתודות האשלג העולמיות עומדות על 9,500 מיליוני טונות. ההפקה השנתית העולמית של אשלג עומדת, נכון ל-2010 על 33 מיליוני טונות.<ref name="Jasinski">Stephen M. Jasinski [http://minerals.usgs.gov/minerals/pubs/commodity/potash/mcs-2011-potas.pdf Potash], USGS Mineral Commodity Summary 2011</ref>  
שורה 9: שורה 9:  
יוצא מכך שאם הצריכה לא תגדל, ואם לא יתגלו מאגרי אשלג חדשים, יעברו 316 שנים עד שיכלו עתודות האשלג כליל. עם זאת לא ברור האם יש [[שיא תפוקה]] באשלג ומה איכות העתודות שנותרו. עתודות בעלות איכות נמוכה יותר, יצטרכו יותר אנרגיה כדי להפיק אותן ויגרמו ליותר זיהום בתהליך ההפקה. כך לדוגמה [[ברזיל]] היא בעלת עתודות אשלג עצומות לכאורה, אך מייבאת 90% מהאשלג אותו היא צורכת. אין הערכות באשר למועד [[שיא תפוקת האשלג]] העולמי, וכנראה שהוא נמצא בעתיד הרחוק, הרבה יותר מאשר שיאי תפוקה או אפילו כילוי של [[משאבים מתכלים]] אחרים.
 
יוצא מכך שאם הצריכה לא תגדל, ואם לא יתגלו מאגרי אשלג חדשים, יעברו 316 שנים עד שיכלו עתודות האשלג כליל. עם זאת לא ברור האם יש [[שיא תפוקה]] באשלג ומה איכות העתודות שנותרו. עתודות בעלות איכות נמוכה יותר, יצטרכו יותר אנרגיה כדי להפיק אותן ויגרמו ליותר זיהום בתהליך ההפקה. כך לדוגמה [[ברזיל]] היא בעלת עתודות אשלג עצומות לכאורה, אך מייבאת 90% מהאשלג אותו היא צורכת. אין הערכות באשר למועד [[שיא תפוקת האשלג]] העולמי, וכנראה שהוא נמצא בעתיד הרחוק, הרבה יותר מאשר שיאי תפוקה או אפילו כילוי של [[משאבים מתכלים]] אחרים.
   −
היבואניות הגדולות של אשלג בעולם הן [[סין]], [[ארצות הברית]], [[ברזיל]], ו[[הודו]] - אלו הן מדינות שמייצרות חלק גדול מהמזון בעולם, באמצעות [[חקלאות תעשייתית]] - במיוחד גידול של [[דגנים]] שונים.
+
היבואניות הגדולות של אשלג בעולם הן [[סין]], [[ארצות הברית]], [[ברזיל]], ו[[הודו]] - אלו הן מדינות שמייצרות חלק גדול מהמזון בעולם, באמצעות [[חקלאות תעשייתית]] - במיוחד גידול של [[דגנים]] שונים.  
   −
מחירי האשלג עברו עליות בעקבות עליית מחירי הנפט והסחורות האחרות שהיו בשנת 2007-2009. מחיר טונה מטרית של אשלג (יחידת נפח) עמד על 150 דולר עד שנת 2008. מחירי השוק בוונקובר קנדה הגיעו ל-872 דולר לטונה ב-2009, שהיו שיא של כל הזמנים.[http://www.potashinvestingnews.com/354-potash-prices-at-record-high.html] בשנת 2011 מחירי האשלג ירדו ל-470 דולר לטונה מטרית ובשנת 2019 מחיר האשלג עומד על כ-220 דולר .[http://www.infomine.com/investment/metal-prices/potash/all/] נראה כי גורמים קצרי-טווח כמו ספקולציות , משברי אשראי וכדומה הם עיקר ההשפעה על מחיר האשלג ולא תהליכים ארוכי טווח.  
+
מחירי האשלג עברו עליות בעקבות עליית מחירי הנפט והסחורות האחרות שהיו בשנת 2007-2009. מחיר טונה מטרית של אשלג (יחידת נפח) עמד על 150 דולר עד שנת 2008. מחירי השוק בוונקובר קנדה הגיעו ל-872 דולר לטונה ב-2009, שהיו שיא של כל הזמנים.[http://www.potashinvestingnews.com/354-potash-prices-at-record-high.html] בשנת 2011 מחירי האשלג ירדו ל-470 דולר לטונה מטרית ובשנת 2019 מחיר האשלג עומד על כ-220 דולר .[http://www.infomine.com/investment/metal-prices/potash/all/] נראה כי גורמים קצרי-טווח כמו ספקולציות , משברי אשראי וכדומה הם עיקר ההשפעה על מחיר האשלג ולא תהליכים ארוכי טווח.  
    
בשנת 2011 כתב [[ג'רמי גרנתהם]], משקיע בריטי שעומד בראש פירמת השקעות ענק בשם GMO, דו"ח על סיכונים סביבתיים לאנושות. גרנתהם אופטימי לגבי [[שיא תפוקת הנפט]] והתייקרות של מתכות וטוען כי בשני התחומים תהיה התייקרות מחירים אבל לא אסון. לעומת זאת, הסכנה העיקרית אותה מזהה גרנתהם היא בעיה של [[בטחון תזונתי]] עקב שילוב של מחסור באשלג וב[[פוספט]] ועקב [[סחף קרקע]]. הוא חוזה שהתדלדלות משאבים אלה תרום לכך שיהיה "בלתי אפשרי" להאכיל את [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה עולמית]] בת כ-10 מיליארד בני אדם שצפויה להיות בתוך 50 שנה, וכי משבר כזה לא יהיה בעתיד הרחוק אלא בימי חיינו. [http://davidruyet.files.wordpress.com/2011/08/jgletter_resourcelimitations2_2q11.pdf]
 
בשנת 2011 כתב [[ג'רמי גרנתהם]], משקיע בריטי שעומד בראש פירמת השקעות ענק בשם GMO, דו"ח על סיכונים סביבתיים לאנושות. גרנתהם אופטימי לגבי [[שיא תפוקת הנפט]] והתייקרות של מתכות וטוען כי בשני התחומים תהיה התייקרות מחירים אבל לא אסון. לעומת זאת, הסכנה העיקרית אותה מזהה גרנתהם היא בעיה של [[בטחון תזונתי]] עקב שילוב של מחסור באשלג וב[[פוספט]] ועקב [[סחף קרקע]]. הוא חוזה שהתדלדלות משאבים אלה תרום לכך שיהיה "בלתי אפשרי" להאכיל את [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה עולמית]] בת כ-10 מיליארד בני אדם שצפויה להיות בתוך 50 שנה, וכי משבר כזה לא יהיה בעתיד הרחוק אלא בימי חיינו. [http://davidruyet.files.wordpress.com/2011/08/jgletter_resourcelimitations2_2q11.pdf]
שורה 35: שורה 35:  
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Potash אשלג] בוויקיפדיה האנגלית
 
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Potash אשלג] בוויקיפדיה האנגלית
* [http://www.themarker.com/markets/1.1913993 "מכירת כיל לפוטאש מנוגדת לעיקרון השמירה על האינטרסים של המדינה"] התנועה לאיכות השלטון ו[[אדם טבע ודין]] מתנגדות למכירת [[כי"ל]] לפוטאש הקנדית. אורה קורן, דה מארקר, 24.1.2013
+
* [http://www.themarker.com/markets/1.1913993 "מכירת כיל לפוטאש מנוגדת לעיקרון השמירה על האינטרסים של המדינה"] התנועה לאיכות השלטון ו[[אדם טבע ודין]] מתנגדות למכירת [[כי"ל]] לפוטאש הקנדית. אורה קורן, דה מארקר, 24.1.2013
 
* [http://www.themarker.com/markets/1.1938486 פוטאש מקפיאה הניסיון לרכוש את כיל "בעקבות המצב הפוליטי בישראל"] יורם גביזון, דה מארקר, 26.2.2013
 
* [http://www.themarker.com/markets/1.1938486 פוטאש מקפיאה הניסיון לרכוש את כיל "בעקבות המצב הפוליטי בישראל"] יורם גביזון, דה מארקר, 26.2.2013
 
* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.2084769 אורלקלי מפרקת את הקרטל בשוק האשלג העולמי; פוטאש צונחת ב-23%] דה מרקר, 30.07.2013
 
* [http://www.themarker.com/wallstreet/1.2084769 אורלקלי מפרקת את הקרטל בשוק האשלג העולמי; פוטאש צונחת ב-23%] דה מרקר, 30.07.2013

תפריט ניווט