שורה 3: |
שורה 3: |
| אוסטרום נולדה לאב יהודי ולאם פרוטסטנטית. בשנת 1954 היא סיימה לימודי תואר ראשון במדע המדינה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. וסיימה לימודי תואר שני בשנת 1962 ולימודי דוקטורט במדע המדינה בשנת 1965, באותה אוניברסיטה. אוסטרום שימשה כפרופסור למדע המדינה וכמנהלת סדנה בהגות מדינית וניתוח מדיניות באוניברסיטת אינדיאנה (בלומינגטון). היא הייתה המסיידת והנשיאה של "המכון לחקר של מגוון מוסדי" (Center for the Study of Institutional Diversity) באוניברסיטת אריזונה (טמפה). | | אוסטרום נולדה לאב יהודי ולאם פרוטסטנטית. בשנת 1954 היא סיימה לימודי תואר ראשון במדע המדינה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. וסיימה לימודי תואר שני בשנת 1962 ולימודי דוקטורט במדע המדינה בשנת 1965, באותה אוניברסיטה. אוסטרום שימשה כפרופסור למדע המדינה וכמנהלת סדנה בהגות מדינית וניתוח מדיניות באוניברסיטת אינדיאנה (בלומינגטון). היא הייתה המסיידת והנשיאה של "המכון לחקר של מגוון מוסדי" (Center for the Study of Institutional Diversity) באוניברסיטת אריזונה (טמפה). |
| | | |
− | אוסטרום היתה חוקרת מובילה עבור "התכנית למחקר של משאבי טבע וחקלאות בת קיימא" (SANREM CRSP) שנוהל על ידי Virginia Tech ונוסד על ידי USAID. משנת 2008 היא ובעלה וינסנט אוסטרום (Vincent Ostrom) ייעצו למגזין Transnational Corporations Review. | + | אוסטרום היתה חוקרת מובילה עבור "התכנית למחקר של משאבי טבע וחקלאות בת קיימא" (SANREM CRSP) שנוהל על ידי Virginia Tech ונוסד על ידי USAID. משנת 2008 היא ובעלה וינסנט אוסטרום (Vincent Ostrom) ייעצו למגזין Transnational Corporations Review. |
| | | |
| אוסטרום הייתה מומחית בתחום יוזמה קולקטיבית, [[אמון]] ו[[משאבי הכלל]]. [[כלכלה מוסדית|גישתה המוסדית ]]לנושאי מדיניות ציבורית זכתה להכרה כגישה נפרדת בתחום [[תאוריית הבחירה הציבורית]]. היא חיברה ספרים רבים בתחום התאוריה הארגונית, מדע המדינה ומנהל ציבורי. | | אוסטרום הייתה מומחית בתחום יוזמה קולקטיבית, [[אמון]] ו[[משאבי הכלל]]. [[כלכלה מוסדית|גישתה המוסדית ]]לנושאי מדיניות ציבורית זכתה להכרה כגישה נפרדת בתחום [[תאוריית הבחירה הציבורית]]. היא חיברה ספרים רבים בתחום התאוריה הארגונית, מדע המדינה ומנהל ציבורי. |
| ==עבודתה== | | ==עבודתה== |
− | העבודות המוקדמות של אוסטרום מדגישות את התפקיד של בחירות ציבוריות בהחלטות שמשפיעות על הייצור של מוצרים ציבוריים ושירותים ציבוריים. בין העבודות הידועות ביותר בתחום זה קיים המחקר שלה על תפקודי המשטרה של אזור סט.לואיס. עבודותיה המאוחרות, שהן גם מפורסמות יותר, התמקדו בשאלה כיצד בני אדם מקיימים קשר-גומלין עם [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] כדי לשמור על תפוקות [[קיימות|בנות קיימא]] של [[משאבי טבע]]. הקטגוריה של [[מוצר משותף|משאבים משותפים]] בכלכלה כוללת התייחסות ל[[יערות]], [[שדות דיג]], [[נפט|שדות נפט]], שדות מרעה, ומערכות השקייה. היא קיימה את מחקרי השדה שלה על ניהול של שדות מרעה על ידי תושבים מקומיים באפריקה ועל ניהול של מערכות השקייה בכפרים במערב נפאל (לדוגמה Dang Deukhuri). העבודה שלה מתארת כיצד חברות פיתחו מגוון של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] לשם ניהול של [[משאבי טבע]] והימנעות מקריסה אקולוגית במקרים רבים, עם כי בחלק מהמקרים חלק מההסדרים נכשלו במניעה של דלדול המשאב עד לכילוי מלא שלו. עבודתה מדגישה את הטבע רב-הפנים של האיטראקציות בין בני אדם לסביבה והיא יוצאת נגד "תרופת פלא" חובקת כל ויחידה לכל הבעיות האקולוגיות-חברתיות. | + | העבודות המוקדמות של אוסטרום מדגישות את התפקיד של בחירות ציבוריות בהחלטות שמשפיעות על הייצור של מוצרים ציבוריים ושירותים ציבוריים. בין העבודות הידועות ביותר בתחום זה קיים המחקר שלה על תפקודי המשטרה של אזור סט.לואיס. עבודותיה המאוחרות, שהן גם מפורסמות יותר, התמקדו בשאלה כיצד בני אדם מקיימים קשר-גומלין עם [[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]] כדי לשמור על תפוקות [[קיימות|בנות קיימא]] של [[משאבי טבע]]. הקטגוריה של [[מוצר משותף|משאבים משותפים]] בכלכלה כוללת התייחסות ל[[יערות]], [[שדות דיג]], [[נפט|שדות נפט]], שדות מרעה, ומערכות השקייה. היא קיימה את מחקרי השדה שלה על ניהול של שדות מרעה על ידי תושבים מקומיים באפריקה ועל ניהול של מערכות השקייה בכפרים במערב נפאל (לדוגמה Dang Deukhuri). העבודה שלה מתארת כיצד חברות פיתחו מגוון של [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] לשם ניהול של [[משאבי טבע]] והימנעות מקריסה אקולוגית במקרים רבים, עם כי בחלק מהמקרים חלק מההסדרים נכשלו במניעה של דלדול המשאב עד לכילוי מלא שלו. עבודתה מדגישה את הטבע רב-הפנים של האיטראקציות בין בני אדם לסביבה והיא יוצאת נגד "תרופת פלא" חובקת כל ויחידה לכל הבעיות האקולוגיות-חברתיות. |
| | | |
| {{מוצרים}} | | {{מוצרים}} |
שורה 22: |
שורה 22: |
| # מנגנונים לפתרון סכסוכים שהם זולים ויש אליהם גישה נוחה. | | # מנגנונים לפתרון סכסוכים שהם זולים ויש אליהם גישה נוחה. |
| # הגדרה עצמית של הקהילה שמוכרת על ידי רשויות גבוהות יותר. | | # הגדרה עצמית של הקהילה שמוכרת על ידי רשויות גבוהות יותר. |
− | # במקרה של משאבים משותפים גדולים יותר, יש צורך בארגון בצורה של ריבוי שכבות של יוזמות שמכילות זו את זו, עם קהילות קטנות שנמצאות בבסיס ומנהלות את המשאב המשותף ברמה המקומית. | + | # במקרה של משאבים משותפים גדולים יותר, יש צורך בארגון בצורה של ריבוי שכבות של יוזמות שמכילות זו את זו, עם קהילות קטנות שנמצאות בבסיס ומנהלות את המשאב המשותף ברמה המקומית. |
| | | |
| עקרונות אלה שונה במקצת במשך הזמן והורחבו כדי לכלול מספר משתנים נוספים שנראה שמשפיעים על ההצלחה של מערכות ממשלה בניהול עצמי, כולל תקשורת אפקטיבית, [[אמון|אמון פנימי]] והדדיות פנימית, ואת הטבע של מערכת המשאב כמכלול אחד. | | עקרונות אלה שונה במקצת במשך הזמן והורחבו כדי לכלול מספר משתנים נוספים שנראה שמשפיעים על ההצלחה של מערכות ממשלה בניהול עצמי, כולל תקשורת אפקטיבית, [[אמון|אמון פנימי]] והדדיות פנימית, ואת הטבע של מערכת המשאב כמכלול אחד. |
שורה 29: |
שורה 29: |
| | | |
| ===הגנת הסביבה=== | | ===הגנת הסביבה=== |
− | לפי המכון הנורווגי למחקר מקומי ועירוני (Norwegian Institute for Urban and Regional Research) אוסטרום הזהירה מפני יחידה עולמית ממשלתית בודדת לפתרון הבעיות של פעולה קולקטיבית של תאום העבודה נגד ההרס הסביבתי. חלק מהסיבה נובע מה[[מערכות מורכבות|מורכבות]] של הבעיות האלה וחלק בגלל הרבגוניות של השחקנים המעורבים. הצעתה הייתה של גישה פוליצנטרית (בעלת מרכזים רבים) שבה החלטות ניהול מרכזיות צריכות להתבצע קרוב ככל האפשר לזירה של האירועים ולסוכנים שמעורבים בנושא. | + | לפי המכון הנורווגי למחקר מקומי ועירוני (Norwegian Institute for Urban and Regional Research) אוסטרום הזהירה מפני יחידה עולמית ממשלתית בודדת לפתרון הבעיות של פעולה קולקטיבית של תאום העבודה נגד ההרס הסביבתי. חלק מהסיבה נובע מה[[מערכות מורכבות|מורכבות]] של הבעיות האלה וחלק בגלל הרבגוניות של השחקנים המעורבים. הצעתה הייתה של גישה פוליצנטרית (בעלת מרכזים רבים) שבה החלטות ניהול מרכזיות צריכות להתבצע קרוב ככל האפשר לזירה של האירועים ולסוכנים שמעורבים בנושא. |
| | | |
| ==ראו גם == | | ==ראו גם == |