שינויים

<big>'''אנרגיה'''</big>

<big>'''אנרגיה'''</big>

העולם חייב ליישם במהירות יעילות אנרגטית ושימור אנרגיה מסיבי, ועליו להחליף דלקים מאובנים עם אנרגיות מתחדשות עם פליטות נמוכות של פחמן (איור 1H) ומקורות אנרגיה נקיים יותר אחרים, אם הם בטוחים לאנשים ולסביבה (איור S2). עלינו להשאיר את המלאי הנותר של דלקים מאובנים באדמה (ראו את מועדי הזמן ב-IPCC 2018) ועלינו לקדם בזהירות פליטות שליליות יעילות תוך שימוש בטכנולוגיה כמו שאיבת פחמן מהמקור ולכידתו מהאוויר ובעיקר על ידי שיפור מערכות טבע (ראו סעיף "טבע"). מדינות עשירות יותר צריכות לתמוך במדינות עניות במעבר החוצה מדלקים מאובנים. עלינו לבטל במהירות סובסידיות לדלקים מאובנים (תמונה 1o) ולהשתמש במדיניות אפקטיבית והוגנת לצורך עליה מתמדת של מחירי הפחמן כדי לרסן את השימוש בהם.

העולם חייב ליישם במהירות יעילות אנרגטית ושימור אנרגיה מסיבי, ועליו להחליף דלקים מאובנים עם אנרגיות מתחדשות עם פליטות נמוכות של פחמן (איור 1H) ומקורות אנרגיה נקיים יותר אחרים, אם הם בטוחים לאנשים ולסביבה (איור S2). עלינו להשאיר את המלאי הנותר של דלקים מאובנים באדמה (ראו את מועדי הזמן ב-IPCC 2018) ועלינו לקדם בזהירות פליטות שליליות יעילות תוך שימוש בטכנולוגיה כמו שאיבת פחמן מהמקור ולכידתו מהאוויר ובעיקר על ידי שיפור מערכות טבע (ראו סעיף "טבע"). מדינות עשירות יותר צריכות לתמוך במדינות עניות במעבר החוצה מדלקים מאובנים. עלינו לבטל במהירות סובסידיות לדלקים מאובנים (תמונה 1o) ולהשתמש במדיניות אפקטיבית והוגנת לצורך עליה מתמדת של מחירי הפחמן כדי לרסן את השימוש בהם.

<big>'''מזהמים קצרי חיים'''</big>

<big>'''מזהמים קצרי חיים'''</big>

עלינו להפחית באופן מיידי את הפליטות של מזהמי-אקלים קצרי-חיים, כולל מתאן (איור 2b), פחמן שחור (פיח) ו[[HFC|פחמימנים הידרופלואוריים]] (HFC). פעולה זו עשויה להאט את לולאות המשוב על האקלים ועשויה להפחית את מגמת ההתחממות לטווח הקצר ביותר מ-50% במהלך העשורים הבאים, ובכך להציל בני אדם ולהגדיל את [[פריון חקלאי|תנובת היבול]] עקב הפחתת זיהום האוויר (Shindell et al. 2017). הסכם קיגאלי משנת 2016 להפחתת HFCs הוא דבר מבורך.

עלינו להפחית באופן מיידי את הפליטות של מזהמי-אקלים קצרי-חיים, כולל מתאן (איור 2b), פחמן שחור (פיח) ו[[HFC|פחמימנים הידרופלואוריים]] (HFC). פעולה זו עשויה להאט את לולאות המשוב על האקלים ועשויה להפחית את מגמת ההתחממות לטווח הקצר ביותר מ-50% במהלך העשורים הבאים, ובכך להציל בני אדם ולהגדיל את [[פריון חקלאי|תנובת היבול]] עקב הפחתת זיהום האוויר (Shindell et al. 2017). הסכם קיגאלי משנת 2016 להפחתת HFCs הוא דבר מבורך.

<big>'''טבע'''</big>

<big>'''טבע'''</big>

עלינו להגן ולשחזר את המערכות האקולוגיות של כדור הארץ. פִיטוֹפְּלַנְקְטוֹן, שוניות אלמוגים, יערות, סוואנות, ערבות, אדמות ביצה, אדמות כבול, קרקעות, מנגרובים ועשבי-ים תורמים רבות לקליטת פחמן דו חמצני מהאטמוספירה. צמחים ימיים ויבשתיים, בעלי חיים ומיקרו-אורגניזמים ממלאים תפקידים משמעותיים במחזור ובאחסון של פחמן וחומרי הזנה. עלינו לצמצם במהירות אובדן בתי גידול ובמגוון ביולוגי (איור 1F -1G), להגן על היערות הראשוניים הנותרים, במיוחד אלה עם מאגרי פחמן גבוהים, ועל יערות אחרים בעלי היכולת לקלוט פחמן (שימור יערות Proforestation), תוך ייעור-מחדש בקנה-מידה עצום במקומות המתאימים. למרות שאדמות זמינות עשויות להיות מוגבלות, ניתן להשיג עד שליש מהפחתת הפליטות הנדרשת עד שנת 2030 בהסכם פריז (להתחממות של פחות מ-2 מעלות צלזיוס) באמצעות פתרונות אקלים טבעיים אלה (Griscom et al. 2017).

עלינו להגן ולשחזר את המערכות האקולוגיות של כדור הארץ. פִיטוֹפְּלַנְקְטוֹן, שוניות אלמוגים, יערות, סוואנות, ערבות, אדמות ביצה, אדמות כבול, קרקעות, מנגרובים ועשבי-ים תורמים רבות לקליטת פחמן דו חמצני מהאטמוספירה. צמחים ימיים ויבשתיים, בעלי חיים ומיקרו-אורגניזמים ממלאים תפקידים משמעותיים במחזור ובאחסון של פחמן וחומרי הזנה. עלינו לצמצם במהירות אובדן בתי גידול ובמגוון ביולוגי (איור 1F -1G), להגן על היערות הראשוניים הנותרים, במיוחד אלה עם מאגרי פחמן גבוהים, ועל יערות אחרים בעלי היכולת לקלוט פחמן (שימור יערות Proforestation), תוך ייעור-מחדש בקנה-מידה עצום במקומות המתאימים. למרות שאדמות זמינות עשויות להיות מוגבלות, ניתן להשיג עד שליש מהפחתת הפליטות הנדרשת עד שנת 2030 בהסכם פריז (להתחממות של פחות מ-2 מעלות צלזיוס) באמצעות פתרונות אקלים טבעיים אלה (Griscom et al. 2017).

<big>'''מזון'''</big>

<big>'''מזון'''</big>

[[צמחונות|אכילת מזון שרובו מבוסס-צמחים]] תוך הפחתת הצריכה העולמית של מוצרים מן החי (איור 1C-D), ובמיוחד בעלי חיים מעלי גירה (Ripple et al. 2014), יכולה לשפר את בריאות האדם ולהפחית באופן משמעותי את פליטת גזי החממה (כולל מתאן בסעיף "מזהמים קצרי-חיים"). יתרה מזאת, זה ישחרר שטחי יבולים לגידול מזון צמחי לבני אדם במקום מזון להאכלת בעלי חיים, תוך שחרור של כמה שטחי מרעה לתמיכה בפתרונות אקלים טבעיים (ראו פרק "טבע"). יש חשיבות רבה לשיטות גידולים כגון מינימום חריש אדמה המגדילים את הפחמן בקרקע. עלינו להפחית בצורה דרסטית את הכמות העצומה של בזבוז המזון ברחבי העולם.

[[צמחונות|אכילת מזון שרובו מבוסס-צמחים]] תוך הפחתת הצריכה העולמית של מוצרים מן החי (איור 1C-D), ובמיוחד בעלי חיים מעלי גירה (Ripple et al. 2014), יכולה לשפר את בריאות האדם ולהפחית באופן משמעותי את פליטת גזי החממה (כולל מתאן בסעיף "מזהמים קצרי-חיים"). יתרה מזאת, זה ישחרר שטחי יבולים לגידול מזון צמחי לבני אדם במקום מזון להאכלת בעלי חיים, תוך שחרור של כמה שטחי מרעה לתמיכה בפתרונות אקלים טבעיים (ראו פרק "טבע"). יש חשיבות רבה לשיטות גידולים כגון מינימום חריש אדמה המגדילים את הפחמן בקרקע. עלינו להפחית בצורה דרסטית את הכמות העצומה של בזבוז המזון ברחבי העולם.

<big>'''כלכלה'''</big>

<big>'''כלכלה'''</big>

יש לצמצם במהירות הפקת-יתר של חומרים וניצול יתר של [[מערכות אקולוגיות]], המונע על ידי [[צמיחה כלכלית]], על מנת לשמור על קיימות ארוכת טווח של ה[[ביוספרה]]. אנו זקוקים ל[[כלכלה נטולת פחמן]] העונה באופן מפורש על תלות אנושית בביוספרה וקווי-מדיניות המנחים את ההחלטות הכלכליות בהתאם. המטרות שלנו צריכות לעבור מצמיחת [[תוצר מקומי גולמי|תוצר]] ורדיפה אחר עודף לקיום בר-קיימא של מערכות אקולוגיות ולשיפור [[רווחה חברתית|רווחת האדם]] על ידי עדיפות לצרכים בסיסיים וצמצום אי השוויון.

יש לצמצם במהירות הפקת-יתר של חומרים וניצול יתר של [[מערכות אקולוגיות]], המונע על ידי [[צמיחה כלכלית]], על מנת לשמור על קיימות ארוכת טווח של ה[[ביוספרה]]. אנו זקוקים ל[[כלכלה נטולת פחמן]] העונה באופן מפורש על תלות אנושית בביוספרה וקווי-מדיניות המנחים את ההחלטות הכלכליות בהתאם. המטרות שלנו צריכות לעבור מצמיחת [[תוצר מקומי גולמי|תוצר]] ורדיפה אחר עודף לקיום בר-קיימא של מערכות אקולוגיות ולשיפור [[רווחה חברתית|רווחת האדם]] על ידי עדיפות לצרכים בסיסיים וצמצום אי השוויון.

<big>'''אוכלוסייה'''</big>

<big>'''אוכלוסייה'''</big>

עם עלייה של כ-80 מיליון איש בשנה, או יותר מ-200,000 ליום (איור 1A-B), יש [[ייצוב אוכלוסין|לייצב את אוכלוסיית העולם]] - ובאופן אידאלי, לצמצם בהדרגה - במסגרת המבטיחה שלמות חברתית. ישנם קווי מדיניות מוכחים ויעילים המחזקים את זכויות האדם תוך הפחתת שיעורי הפוריות ומפחתים את ההשפעות של גידול האוכלוסייה על פליטת גזי חממה ואובדן המגוון הביולוגי. מדיניות זו כוללת להפוך את שירותי תכנון המשפחה זמינים לכל האנשים, הסרת חסמים בגישה אל והשגת שוויון מגדרי מלא, כולל חינוך יסודי ותיכוני כנורמה עולמית לכולם, במיוחד נערות ונשים צעירות (Bongaarts ו-O’Neill 2018).

עם עלייה של כ-80 מיליון איש בשנה, או יותר מ-200,000 ליום (איור 1A-B), יש [[ייצוב אוכלוסין|לייצב את אוכלוסיית העולם]] - ובאופן אידאלי, לצמצם בהדרגה - במסגרת המבטיחה שלמות חברתית. ישנם קווי מדיניות מוכחים ויעילים המחזקים את זכויות האדם תוך הפחתת שיעורי הפוריות ומפחתים את ההשפעות של גידול האוכלוסייה על פליטת גזי חממה ואובדן המגוון הביולוגי. מדיניות זו כוללת להפוך את שירותי תכנון המשפחה זמינים לכל האנשים, הסרת חסמים בגישה אל והשגת שוויון מגדרי מלא, כולל חינוך יסודי ותיכוני כנורמה עולמית לכולם, במיוחד נערות ונשים צעירות (Bongaarts ו-O’Neill 2018).

<big>'''מסקנות'''</big>

<big>'''מסקנות'''</big>

הפחתה והתאמה לשינויי אקלים תוך כיבוד המגוון של בני האדם כרוכה בתמורות משמעותיות בדרכים בהן החברה העולמית מתפקדת ומקיימת אינטראקציה עם מערכות אקולוגיות טבעיות. אנו מעודדים מהגידול האחרון של דאגה. גופים ממשלתיים מכריזים הצהרות חירום אקלימיות. [[שביתת תלמידים למען האקלים|תלמידי בתי הספר שובתים]]. תביעות על השמדת-אקולוגית (Ecocide) נמשכות בבתי המשפט. תנועות שורשיות אזרחיות דורשות שינוי, ומדינות רבות, מחוזות, ערים ועסקים מגיבים.

הפחתה והתאמה לשינויי אקלים תוך כיבוד המגוון של בני האדם כרוכה בתמורות משמעותיות בדרכים בהן החברה העולמית מתפקדת ומקיימת אינטראקציה עם מערכות אקולוגיות טבעיות. אנו מעודדים מהגידול האחרון של דאגה. גופים ממשלתיים מכריזים הצהרות חירום אקלימיות. [[שביתת תלמידים למען האקלים|תלמידי בתי הספר שובתים]]. תביעות על השמדת-אקולוגית (Ecocide) נמשכות בבתי המשפט. תנועות שורשיות אזרחיות דורשות שינוי, ומדינות רבות, מחוזות, ערים ועסקים מגיבים.