שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''אוזון בגובה פני הקרקע''', (באנגלית: '''Tropospheric ozone''') או '''אוזון טרופוספרי''' או '''אוזון פוטוכימי''', הוא גז [[אוזון]] בשכבה נמוכה של האטמוספירה (ה[[טרופוספירה]]) ואשר מהוה [[זיהום אוויר]]. אוזון הוא גז רעיל בעל ריח חריף, חסר צבע ומורכב משלושה אטומי חמצן O3. אין לבלבל בין אוזון טרופוספרי שמקורו בזיהום מעשה ידי אדם, לבין [[שכבת האוזון]] שנמצאת בגובה רב ומגינה על [[הביוספרה|כל היצורים החיים]] מפני [[קרינה קוסמית]]. האוזון בגובה פני הקרקע הוא '''מזהם שניוני''' הנוצר כתוצאה מריאקציה פוטוכימית בין '''מזהמים ראשוניים''' כדוגמת [[תחמוצות חנקן]], ו[[פחמימנים]] ([[תרכובות אורגניות נדיפות]]) בנוכחות קרינת שמש. מזהמים אלה נפלטים מ[[זיהום תעשייתי]] ו[[זיהום מתחבורה]]. אוזון יכול להיווצר במורד הרוח, הרחק ממקורות היצירה של המזהמים הראשוניים.<ref name="sviva2006">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/FreedomofInformation/Documents/איכות%20אוויר/k_binyamin_1.pdf 23/10/06 – , דצמבר 2006 איכות האוויר בקריית בנימין שבקרית אתא בין ה- 21.9.2006 ], אגף איכות האוויר, המשרד להגנת הסביבה</ref> לפעמים במרחק של מאות קילומטרים. <ref name="Luria2006"/> | + | '''אוזון בגובה פני הקרקע''', (באנגלית: '''Tropospheric ozone''') או '''אוזון טרופוספרי''' או '''אוזון פוטוכימי''', הוא גז [[אוזון]] בשכבה נמוכה של האטמוספירה (ה[[טרופוספירה]]) ואשר מהוה [[זיהום אוויר]]. אוזון הוא גז רעיל בעל ריח חריף, חסר צבע ומורכב משלושה אטומי חמצן O3. אין לבלבל בין אוזון טרופוספרי שמקורו בזיהום מעשה ידי אדם, לבין [[שכבת האוזון]] שנמצאת בגובה רב ומגינה על [[הביוספרה|כל היצורים החיים]] מפני [[קרינה קוסמית]]. האוזון בגובה פני הקרקע הוא '''מזהם שניוני''' הנוצר כתוצאה מריאקציה פוטוכימית בין '''מזהמים ראשוניים''' כדוגמת [[תחמוצות חנקן]], ו[[פחמימנים]] ([[תרכובות אורגניות נדיפות]]) בנוכחות קרינת שמש. מזהמים אלה נפלטים מ[[זיהום תעשייתי]] ו[[זיהום מתחבורה]]. אוזון יכול להיווצר במורד הרוח, הרחק ממקורות היצירה של המזהמים הראשוניים.<ref name="sviva2006">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/FreedomofInformation/Documents/איכות%20אוויר/k_binyamin_1.pdf 23/10/06 – , דצמבר 2006 איכות האוויר בקריית בנימין שבקרית אתא בין ה- 21.9.2006 ], אגף איכות האוויר, המשרד להגנת הסביבה</ref> לפעמים במרחק של מאות קילומטרים. <ref name="Luria2006"/> |
| | | |
| אוזון בגובה הקרקע נחשב לגורם משמעותי ל[[מחלות לב ריאה]] - בעיקר [[אסתמה]], [[שבץ מוחי]] ו[[יתר לחץ דם]]. | | אוזון בגובה הקרקע נחשב לגורם משמעותי ל[[מחלות לב ריאה]] - בעיקר [[אסתמה]], [[שבץ מוחי]] ו[[יתר לחץ דם]]. |
שורה 11: |
שורה 11: |
| #<math>O + O_2\Rightarrow O_3 </math> | | #<math>O + O_2\Rightarrow O_3 </math> |
| | | |
− | תרכובות אורגניות נדיפות, או בשם אחר '''פחמימנים''' גורמות גם כן להיווצרות אוזון כמודגם עבור '''[[פחמן חד-חמצני]]''' (CO), שנוצר עקב בעירה בלתי שלמה ב[[מנועי בנזין]]. שרשרת התגובות מתחילה בתגובה עם רדיקל הידרוקסיד OH המביאה ליצירת אטום מימן ואחר כך רדיקל HO<sub>2</sub> המגיב עם NO ליצירת NO<sub>2</sub> - '''[[דו תחמוצת החנקן]]''' שהוא מזהם אוויר בפני עצמו הנפלט גם על ידי תעשייה וכלי רכב. | + | תרכובות אורגניות נדיפות, או בשם אחר '''פחמימנים''' גורמות גם כן להיווצרות אוזון כמודגם עבור '''[[פחמן חד-חמצני]]''' (CO), שנוצר עקב בעירה בלתי שלמה ב[[מנועי בנזין]]. שרשרת התגובות מתחילה בתגובה עם רדיקל הידרוקסיד OH המביאה ליצירת אטום מימן ואחר כך רדיקל HO<sub>2</sub> המגיב עם NO ליצירת NO<sub>2</sub> - '''[[דו תחמוצת החנקן]]''' שהוא מזהם אוויר בפני עצמו הנפלט גם על ידי תעשייה וכלי רכב. |
| #<math>OH +CO\Rightarrow H + CO_2 </math> | | #<math>OH +CO\Rightarrow H + CO_2 </math> |
| #<math>H +O_2\Rightarrow HO_2 </math> | | #<math>H +O_2\Rightarrow HO_2 </math> |
שורה 25: |
שורה 25: |
| ==תקינה== | | ==תקינה== |
| {{תבנית:זיהום אוויר}} | | {{תבנית:זיהום אוויר}} |
− | סוכנות ההגנה על הסביבה של ארצות הברית, פיתחה מדד לאיכות האוויר כדי להסביר לציבור הרחב, מהן רמות זיהום האוויר. יחידות המדידה הן מיקרוגרם למטר מעוקב, המסומן כ-ppbv או בכתיב מקוצר ppb. חשיפה בת 8 שעות לאוזון בגובה הקרקע בריכוז ממוצע של 85-104 ppbv מתוארת כ"לא בריאה לקבוצות רגישות", חשיפה לרמות של 124-105 ppbv לשמונה שעות מתוארת כ"לא בריאה", וחשיפה של 125-404 ppbv למשך 8 שעות מוגדרת כ"מאוד לא בריאה" [http://www.airnow.gov/index.cfm?action=health2.smog1#4]. | + | סוכנות ההגנה על הסביבה של ארצות הברית, פיתחה מדד לאיכות האוויר כדי להסביר לציבור הרחב, מהן רמות זיהום האוויר. יחידות המדידה הן מיקרוגרם למטר מעוקב, המסומן כ-ppbv או בכתיב מקוצר ppb. חשיפה בת 8 שעות לאוזון בגובה הקרקע בריכוז ממוצע של 85-104 ppbv מתוארת כ"לא בריאה לקבוצות רגישות", חשיפה לרמות של 124-105 ppbv לשמונה שעות מתוארת כ"לא בריאה", וחשיפה של 125-404 ppbv למשך 8 שעות מוגדרת כ"מאוד לא בריאה" [http://www.airnow.gov/index.cfm?action=health2.smog1#4]. |
| | | |
− | ערכים שנקבעו בתקנות אוויר נקי בשנת 2011 קבעו את התקן הישראלי לאוזון, או ערכי הסביבה בגובה 160 מיקרוגרם למטר מעוקב בממוצע לשמונה שעות. דבר זה אמור להשתנות בתחילת שנת 2015 ולרדת לרמה של 140 ppb לשמונה שעות. [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/Laws/Pages/toxicityvalue.aspx] כמו כן לפי המשרד להגנת הסביבה, התקן הישראלי לאוזון הוא 230 ppb בממוצע לחצי שעה <ref name="sviva2012">[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/PollutantHealth/Pages/Ozone.aspx אוזון] המשרד להגנת הסביבה</ref> מקור אחר של [[המשרד להגנת הסביבה]] טוען כי התקן הישראלי לחשיפה לאוזון נכון לשנת 2006 הוא 117 ppb לזמן חשיפה של חצי שעה. 81.5 ppb (מיקרוגרם למטר מעוקב) ל-8 שעות, ו <ref name="sviva2006"/> | + | ערכים שנקבעו בתקנות אוויר נקי בשנת 2011 קבעו את התקן הישראלי לאוזון, או ערכי הסביבה בגובה 160 מיקרוגרם למטר מעוקב בממוצע לשמונה שעות. דבר זה אמור להשתנות בתחילת שנת 2015 ולרדת לרמה של 140 ppb לשמונה שעות. [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/Laws/Pages/toxicityvalue.aspx] כמו כן לפי המשרד להגנת הסביבה, התקן הישראלי לאוזון הוא 230 ppb בממוצע לחצי שעה <ref name="sviva2012">[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/PollutantHealth/Pages/Ozone.aspx אוזון] המשרד להגנת הסביבה</ref> מקור אחר של [[המשרד להגנת הסביבה]] טוען כי התקן הישראלי לחשיפה לאוזון נכון לשנת 2006 הוא 117 ppb לזמן חשיפה של חצי שעה. 81.5 ppb (מיקרוגרם למטר מעוקב) ל-8 שעות, ו <ref name="sviva2006"/> |
| | | |
| ==השפעות בריאותיות של אוזון בגובה הקרקע== | | ==השפעות בריאותיות של אוזון בגובה הקרקע== |
שורה 34: |
שורה 34: |
| האוזון הוא [[חומר מחמצן|מחמצן]] חזק מאוד ולכן עלול לפגוע בחומרים אורגניים על ידי כך שהוא שורף את קירות התא. את התוצאות הפיזיולוגיות של פגיעה זו ניתן לחלק לשתי רמות: ראשית, חשיפה ארוכת טווח גורמת לפגיעה בחלקים העדינים ביותר בדרכי הנשימה בכלל ובריאות בפרט, נזק הדומה מאוד לנזק הנגרם מ[[עישון]]. הרקמות של קירות דרכי הנשימה הופכות לנפוחות ומודלקות, לבסוף מתפתחים אזורים מצולקים. כשהמצב מחמיר יכולת הנשימה קטנה ולכן גם העברת חמצן לכל הגוף.<ref name="sviva2012"/> | | האוזון הוא [[חומר מחמצן|מחמצן]] חזק מאוד ולכן עלול לפגוע בחומרים אורגניים על ידי כך שהוא שורף את קירות התא. את התוצאות הפיזיולוגיות של פגיעה זו ניתן לחלק לשתי רמות: ראשית, חשיפה ארוכת טווח גורמת לפגיעה בחלקים העדינים ביותר בדרכי הנשימה בכלל ובריאות בפרט, נזק הדומה מאוד לנזק הנגרם מ[[עישון]]. הרקמות של קירות דרכי הנשימה הופכות לנפוחות ומודלקות, לבסוף מתפתחים אזורים מצולקים. כשהמצב מחמיר יכולת הנשימה קטנה ולכן גם העברת חמצן לכל הגוף.<ref name="sviva2012"/> |
| | | |
− | שנית, נפגע התפקיד ההגנתי של הריאות נגד מחלות מדבקות הנגרמות מגורמים ביולוגיים כגון חיידקים ואורגניזמים אחרים. זאת ככל הנראה בגלל הפגיעה בתאים האחראים להגן על הגוף מפני פולשים זרים, מידת הרגישות לדלקות גוברת.<ref name="sviva2012"/> פירוש הדבר שעולה הרגישות לתחלואה למחלות מדבקות בדרך הנשימה כגון [[דלקת ריאות]], [[שחפת]] וכו'. מחקרים חדשים מראים כי חשיפה מצטברת לרמות נמוכות של ריכוזי אוזון יכולה להיות מזיקה יותר מחשיפה חד פעמית לרמות ריכוזים גבוהות יותר. <ref name="sviva2012"/> | + | שנית, נפגע התפקיד ההגנתי של הריאות נגד מחלות מדבקות הנגרמות מגורמים ביולוגיים כגון חיידקים ואורגניזמים אחרים. זאת ככל הנראה בגלל הפגיעה בתאים האחראים להגן על הגוף מפני פולשים זרים, מידת הרגישות לדלקות גוברת.<ref name="sviva2012"/> פירוש הדבר שעולה הרגישות לתחלואה למחלות מדבקות בדרך הנשימה כגון [[דלקת ריאות]], [[שחפת]] וכו'. מחקרים חדשים מראים כי חשיפה מצטברת לרמות נמוכות של ריכוזי אוזון יכולה להיות מזיקה יותר מחשיפה חד פעמית לרמות ריכוזים גבוהות יותר. <ref name="sviva2012"/> |
| | | |
| ההשפעות כוללות: | | ההשפעות כוללות: |
שורה 45: |
שורה 45: |
| | | |
| ;מחלות כלי דם ונשימה: | | ;מחלות כלי דם ונשימה: |
− | וועדת המומחים בראשות פרופ' מנחם לוריא שמונתה על ידי השר להגנת הסביבה, [[גלעד ארדן]] קבעה כי אוזון בגובה הקרקע נחשב לגורם משמעותי ל[[מחלות לב ריאה]] - בעיקר [[אסתמה]], [[שבץ מוחי]] ו[[יתר לחץ דם]].<ref name="adamtevaLuria">וועדת המומחים בראשות פרופ' מנחם לוריא, מצוטטים בידי ד"ר אריה ונגר, [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967 דו"ח אדם טבע ודין לנתוני המפל"ס 2012], [[אדם טבע ודין]], 2012</ref> | + | וועדת המומחים בראשות פרופ' מנחם לוריא שמונתה על ידי השר להגנת הסביבה, [[גלעד ארדן]] קבעה כי אוזון בגובה הקרקע נחשב לגורם משמעותי ל[[מחלות לב ריאה]] - בעיקר [[אסתמה]], [[שבץ מוחי]] ו[[יתר לחץ דם]].<ref name="adamtevaLuria">וועדת המומחים בראשות פרופ' מנחם לוריא, מצוטטים בידי ד"ר אריה ונגר, [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967 דו"ח אדם טבע ודין לנתוני המפל"ס 2012], [[אדם טבע ודין]], 2012</ref> |
| | | |
| לעיתים תכופות האוזון ו[[חלקיקים נשימים|החלקיקים הנשימים]] והנשימים-עדינים (PM2.5 | | לעיתים תכופות האוזון ו[[חלקיקים נשימים|החלקיקים הנשימים]] והנשימים-עדינים (PM2.5 |
| ) פועלים יחדיו בפעולה משולבת (סינרגיזם). <ref name="adamtevaLuria"/> | | ) פועלים יחדיו בפעולה משולבת (סינרגיזם). <ref name="adamtevaLuria"/> |
| | | |
− | מחקר שפורסם בשנת 2009, עקב אחר המתאם בין חשיפה ארוכת טווח של אוזון ב-96 מרכזים עירוניים בארצות הברית לבין סוגי תמותה שונים בשנים 1997-2000. בתקופה זו התרחשו באזורים אלה 118 אלף מקרי מוות, מתוכם 58 אלף נגרמו ממחלות הקשורות לכלי דם ונשימה שמתוכם 9000 (כ-7% מכלל מקרי המוות) היו קשורות למחלות ובעיות נשימה. המחקר מצא כי עליה בריכוז של 10 ppb, קשורה לעליה בסיכוי למוות מסיבות נשימתיות ב-2.9% במודל שבו לא התחשבו בחלקיקים עדינים (2.5 מיקרון) ובעליה של 4% כאשר התחשבו בחלקיקים עדינים. דבר זה נראה לא משמעותי, אבל באזורים בעלי זיהום אוזון גבוה (ריכוז של 62-104 ppb בממוצע) הייתה ממחלות נשימה תמותה גבוהה פי 3 יחסית לאזורים עם ריכוזים נמוכים (33-53 ppb בממוצע). <ref name="nejm2009">Jerrett, Michael et al [http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa0803894 Long-Term Ozone Exposure and Mortality] The New England Journal of Medicine, March 12, 2009</ref> | + | מחקר שפורסם בשנת 2009, עקב אחר המתאם בין חשיפה ארוכת טווח של אוזון ב-96 מרכזים עירוניים בארצות הברית לבין סוגי תמותה שונים בשנים 1997-2000. בתקופה זו התרחשו באזורים אלה 118 אלף מקרי מוות, מתוכם 58 אלף נגרמו ממחלות הקשורות לכלי דם ונשימה שמתוכם 9000 (כ-7% מכלל מקרי המוות) היו קשורות למחלות ובעיות נשימה. המחקר מצא כי עליה בריכוז של 10 ppb, קשורה לעליה בסיכוי למוות מסיבות נשימתיות ב-2.9% במודל שבו לא התחשבו בחלקיקים עדינים (2.5 מיקרון) ובעליה של 4% כאשר התחשבו בחלקיקים עדינים. דבר זה נראה לא משמעותי, אבל באזורים בעלי זיהום אוזון גבוה (ריכוז של 62-104 ppb בממוצע) הייתה ממחלות נשימה תמותה גבוהה פי 3 יחסית לאזורים עם ריכוזים נמוכים (33-53 ppb בממוצע). <ref name="nejm2009">Jerrett, Michael et al [http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa0803894 Long-Term Ozone Exposure and Mortality] The New England Journal of Medicine, March 12, 2009</ref> |
| | | |
− | במחקר נראה שיש קשר בין נוכחות של חלקיקים עדינים ובין זיהום באוזון, ונמצא גם כי חלקיקים עדינים תורמים בעצמם לתמותה ממחלות לב שונות, כך שכל אחד מהמזהמים מזיק בפני עצמו ושניהם מזיקים יותר יחד. הקשר הסטטיסטי בין חשיפה לאוזון (כאשר מנטרלים גורמים אחרים כמו עישון, סוגי מזהמים אחרים וכו') מתחבר יחד עם ניסויים רבים בחיות מעבדה שהראו שחשיפה לאוזון פוגעת בריאות ורקמות של מערכת הנשימה. החשד הוא שאוזון גורם למקרי מוות בגלל שילוב של השפעות קצרות טווח של האוזון על חולים בשפעת או בדלקת ריאות, וכן השפעות ארוכות טווח על מערכת הנשימה עקב חשיפה בגיל הילדות, נוער ואולי גם במהלך המשך החיים. החוקרים לא הצליחו לקשר בין אוזון לבין מחלות לב כאשר הכניסו למודל חלקיקים עדינים - דבר זה אינו פוסל השפעת אוזון על מחלות לב אלה, שכן יש קורלציה בין החלקיקים העדינים לבין האוזון כך שקשה לקבוע מי מהם משפיע יותר.<ref name="nejm2009"/> | + | במחקר נראה שיש קשר בין נוכחות של חלקיקים עדינים ובין זיהום באוזון, ונמצא גם כי חלקיקים עדינים תורמים בעצמם לתמותה ממחלות לב שונות, כך שכל אחד מהמזהמים מזיק בפני עצמו ושניהם מזיקים יותר יחד. הקשר הסטטיסטי בין חשיפה לאוזון (כאשר מנטרלים גורמים אחרים כמו עישון, סוגי מזהמים אחרים וכו') מתחבר יחד עם ניסויים רבים בחיות מעבדה שהראו שחשיפה לאוזון פוגעת בריאות ורקמות של מערכת הנשימה. החשד הוא שאוזון גורם למקרי מוות בגלל שילוב של השפעות קצרות טווח של האוזון על חולים בשפעת או בדלקת ריאות, וכן השפעות ארוכות טווח על מערכת הנשימה עקב חשיפה בגיל הילדות, נוער ואולי גם במהלך המשך החיים. החוקרים לא הצליחו לקשר בין אוזון לבין מחלות לב כאשר הכניסו למודל חלקיקים עדינים - דבר זה אינו פוסל השפעת אוזון על מחלות לב אלה, שכן יש קורלציה בין החלקיקים העדינים לבין האוזון כך שקשה לקבוע מי מהם משפיע יותר.<ref name="nejm2009"/> |
| | | |
| מחקר אפידמיולוגי במרכזים עירוניים בארצות הברית העלה מתאם גבוה בין ריכוז האוזון באוויר למוות מוקדם. המחקר העריך שירידה של שליש בריכוז האוזון תציל את חייהם של כ-4000 אנשים בשנה בארצות הברית. בהתאם, הוחמרו תקנות זיהום האוויר באזורים שונים בארצות הברית לשם הורדת רמת האוזון בטרופוספירה. | | מחקר אפידמיולוגי במרכזים עירוניים בארצות הברית העלה מתאם גבוה בין ריכוז האוזון באוויר למוות מוקדם. המחקר העריך שירידה של שליש בריכוז האוזון תציל את חייהם של כ-4000 אנשים בשנה בארצות הברית. בהתאם, הוחמרו תקנות זיהום האוויר באזורים שונים בארצות הברית לשם הורדת רמת האוזון בטרופוספירה. |
שורה 71: |
שורה 71: |
| | | |
| ==השפעות סביבתיות של אוזון בגובה הקרקע== | | ==השפעות סביבתיות של אוזון בגובה הקרקע== |
− | אוזון בגובה הקרקע מזיק לכל הצמחים ולכן זיהום כזה מזיק ל[[חקלאות]]. סויה, [[חיטה]], שיבולת שועל, אפונה ירוקה, פלפלים ומספר מינים של כותנה הם רגישים במיוחד לאוזון. {{הערה|[http://unctad.org/en/PublicationsLibrary/ditcted2012d3_en.pdf Trade and Environment review 2013 - Wake Up Before Its Too Late] UNCTAD}} | + | אוזון בגובה הקרקע מזיק לכל הצמחים ולכן זיהום כזה מזיק ל[[חקלאות]]. סויה, [[חיטה]], שיבולת שועל, אפונה ירוקה, פלפלים ומספר מינים של כותנה הם רגישים במיוחד לאוזון. {{הערה|[http://unctad.org/en/PublicationsLibrary/ditcted2012d3_en.pdf Trade and Environment review 2013 - Wake Up Before Its Too Late] UNCTAD}} |
| | | |
− | התחממות עולמית מובילה ל[[שינויי אקלים]] שגורמים להתחממות האוויר במקומות רבים בעולם. טמפרטורת גבוהות יותר הולכות יחד עם ריכוזי אוזון גבוהים יותר. בין יתר האזורים שעוברים התחממות גם [[השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון|המזרח התיכון]] ו[[שינוי אקלים בישראל|ישראל]] חווים התחממות. | + | התחממות עולמית מובילה ל[[שינויי אקלים]] שגורמים להתחממות האוויר במקומות רבים בעולם. טמפרטורת גבוהות יותר הולכות יחד עם ריכוזי אוזון גבוהים יותר. בין יתר האזורים שעוברים התחממות גם [[השפעות ההתחממות העולמית על המזרח התיכון|המזרח התיכון]] ו[[שינוי אקלים בישראל|ישראל]] חווים התחממות. |
| | | |
| ==אוזון בגובה הקרקע בישראל== | | ==אוזון בגובה הקרקע בישראל== |
שורה 97: |
שורה 97: |
| * [http://en.wikipedia.org/wiki/Tropospheric_ozone אוזון טרופוספרי] בוויקיפדיה האנגלית | | * [http://en.wikipedia.org/wiki/Tropospheric_ozone אוזון טרופוספרי] בוויקיפדיה האנגלית |
| * [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/PollutantHealth/Pages/Ozone.aspx אוזון] באתר [[המשרד להגנת הסביבה]]. | | * [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/PollutantHealth/Pages/Ozone.aspx אוזון] באתר [[המשרד להגנת הסביבה]]. |
− | * פרופ' דיין אורי, פרופ' יצחק מהרר [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/Research/Pages/R0101-R0200/R0121.aspx היווצרות מזהמים שניוניים ותפרוסתם בזמן ובמרחב בישראל], 01.10.2002 | + | * פרופ' דיין אורי, פרופ' יצחק מהרר [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/Research/Pages/R0101-R0200/R0121.aspx היווצרות מזהמים שניוניים ותפרוסתם בזמן ובמרחב בישראל], 01.10.2002 |
| * ד"ר אריה ונגר [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967 דוח אדם טבע ודין לנתוני המפל"ס 2012] - מיפוי הזיהום התעשייתי של ששה חומרים רעילים במיוחד: [[ארסן]], [[כספית]], [[פורמלדהיד]], [[פחמימנים]], [[בנזן]] ו[[טריכלורואתילן]]. | | * ד"ר אריה ונגר [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967 דוח אדם טבע ודין לנתוני המפל"ס 2012] - מיפוי הזיהום התעשייתי של ששה חומרים רעילים במיוחד: [[ארסן]], [[כספית]], [[פורמלדהיד]], [[פחמימנים]], [[בנזן]] ו[[טריכלורואתילן]]. |
| * [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/CarPollution/Types/Pages/default.aspx פליטות זיהום אוויר מכלי רכב] המשרד להגנת הסביבה. | | * [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/CarPollution/Types/Pages/default.aspx פליטות זיהום אוויר מכלי רכב] המשרד להגנת הסביבה. |
| * פרופסור מנחם לוריא, [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib4/R0201-R0300/R0219.pdf מדידת ריכוזי רקע של מזהמי אויר פוטוכימיים בישראל] המעבדה לחקר איכות אויר, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1.1.2007 | | * פרופסור מנחם לוריא, [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib4/R0201-R0300/R0219.pdf מדידת ריכוזי רקע של מזהמי אויר פוטוכימיים בישראל] המעבדה לחקר איכות אויר, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1.1.2007 |
| | | |
− | * [http://www.epa.gov/apti/ozonehealth/population.html#mortality השפעות בריאותיות של אוזון על האוכלוסייה הכללית], סוכנות ההגנה על הסביבה, ארצות הברית | + | * [http://www.epa.gov/apti/ozonehealth/population.html#mortality השפעות בריאותיות של אוזון על האוכלוסייה הכללית], סוכנות ההגנה על הסביבה, ארצות הברית |
| * Jerrett, Michael et al [http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa0803894 Long-Term Ozone Exposure and Mortality] The New England Journal of Medicine, March 12, 2009 | | * Jerrett, Michael et al [http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa0803894 Long-Term Ozone Exposure and Mortality] The New England Journal of Medicine, March 12, 2009 |
| ==הערות שוליים== | | ==הערות שוליים== |
| {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |
| [[קטגוריה:זיהום אוויר]] | | [[קטגוריה:זיהום אוויר]] |