שורה 3: |
שורה 3: |
| שיפורים טכנולוגים בייצור, מורידים את העלות של ייצור [[מוצרים]] ו[[שירותים]], ודבר זה עשוי להוביל לעליית [[ביקוש|הביקוש המצרפי]] אליהם (עקב הוזלת המחיר של המוצר) ואל מוצרים אחרים (עקב הגדלת ההכנסה הריאלית של הצרכנים). דבר זה עשוי להוביל לכך שחלק מהעובדים שפוטרו עקב השינוי הטכנולוגי, יועסקו במשרות חדשות שיפתחו באותו ענף או בענפים אחרים. תהליך העסקה מחדש זה, אינו אוטומטי ולא תמיד מתרחש בקצב גדול מספיק כדי לענות לעליה בהיצע העובדים. לדוגמה פיטורין של מסה גדולה של אנשים עלולה לגרור ירידה בהוצאות ולכן [[מיתון]]. באופן היסטורי היו תקופות של שינוי טכנולוגי שלא הובילו לעליה מהירה של הביקוש. כמו כן קיימת שאלה של איזה משרות הוחלפו. אם משרות הדורשות [[הון אנושי]] | | שיפורים טכנולוגים בייצור, מורידים את העלות של ייצור [[מוצרים]] ו[[שירותים]], ודבר זה עשוי להוביל לעליית [[ביקוש|הביקוש המצרפי]] אליהם (עקב הוזלת המחיר של המוצר) ואל מוצרים אחרים (עקב הגדלת ההכנסה הריאלית של הצרכנים). דבר זה עשוי להוביל לכך שחלק מהעובדים שפוטרו עקב השינוי הטכנולוגי, יועסקו במשרות חדשות שיפתחו באותו ענף או בענפים אחרים. תהליך העסקה מחדש זה, אינו אוטומטי ולא תמיד מתרחש בקצב גדול מספיק כדי לענות לעליה בהיצע העובדים. לדוגמה פיטורין של מסה גדולה של אנשים עלולה לגרור ירידה בהוצאות ולכן [[מיתון]]. באופן היסטורי היו תקופות של שינוי טכנולוגי שלא הובילו לעליה מהירה של הביקוש. כמו כן קיימת שאלה של איזה משרות הוחלפו. אם משרות הדורשות [[הון אנושי]] |
| | | |
− | השפעות הטכנולוגיה על הביקוש לעובדים, כוללות גם קיצור שבוע העבודה ושעות העבודה מאז תחילת המאה ה-19 ועד היום. קיצור זה, שנגרם עקב שילוב של קידמה טכנולוגית וחקיקה, פירושו שכמות העבודה מתחלקת על פני יותר עובדים. לו העובדים היו עובדים אותו מספר של שעות אזי לכאורה כמות האבטלה הייתה הטכנולוגית הייתה גבוהה יותר. | + | השפעות הטכנולוגיה על הביקוש לעובדים, כוללות גם קיצור שבוע העבודה ושעות העבודה מאז תחילת המאה ה-19 ועד היום. קיצור זה, שנגרם עקב שילוב של קידמה טכנולוגית וחקיקה, פירושו שכמות העבודה מתחלקת על פני יותר עובדים. לו העובדים היו עובדים אותו מספר של שעות אזי לכאורה כמות האבטלה הייתה הטכנולוגית הייתה גבוהה יותר. |
| | | |
| היבט נוסף של "אבטלה" הוא בהפסקת העבדת ילדים. עם זאת, כניסת נשים לשוק העבודה מהווה גורם הפוך שבו כמות העובדים הכשירים וההיצע של עובדים גדל, כך שמשק שיכול להכיל עבודת נשים הוא משק עם ביקוש לעבודה. יחד עם זה כניסת נשים לעבודה פירושה גם שאחוז העבודה הנדרש מכל משק בית גדל. | | היבט נוסף של "אבטלה" הוא בהפסקת העבדת ילדים. עם זאת, כניסת נשים לשוק העבודה מהווה גורם הפוך שבו כמות העובדים הכשירים וההיצע של עובדים גדל, כך שמשק שיכול להכיל עבודת נשים הוא משק עם ביקוש לעבודה. יחד עם זה כניסת נשים לעבודה פירושה גם שאחוז העבודה הנדרש מכל משק בית גדל. |
שורה 16: |
שורה 16: |
| בעקבות [[המהפכה התעשייתית]], החל מעבר מהיר של אנשים מ[[כלכלת קיום|תעסוקת-קיום]] בסיסית ב[[חקלאות]], לעבודה ב[[תעשייה|חרושת]] בערים, כאשר [[שוק העבודה]] חווה שינויים ושכלולים מהירים, שהובילו להיווצרות "אבטלה חיכוכית" תכופה ולעתים קרובות גם "אבטלה משברית" קצרת-טווח. | | בעקבות [[המהפכה התעשייתית]], החל מעבר מהיר של אנשים מ[[כלכלת קיום|תעסוקת-קיום]] בסיסית ב[[חקלאות]], לעבודה ב[[תעשייה|חרושת]] בערים, כאשר [[שוק העבודה]] חווה שינויים ושכלולים מהירים, שהובילו להיווצרות "אבטלה חיכוכית" תכופה ולעתים קרובות גם "אבטלה משברית" קצרת-טווח. |
| | | |
− | [[שינויים טכנולוגים]] כמו המצאת נול האריגה, הובילו לכך שבעלי מקצוע מומחים, בעלי [[הון אנושי]] גבוה, מצאו את עצמם ללא עבודה בתוך פרק זמן קצר. העסקת ילדים כפועלים שעובדים ליד מכונות החדשות, הובילה לירידה דרסטית של השכר ובתנאי העבודה. לא פעם עובדים נפצעו חלו ומתו כתוצאה מעבודה במפעלים המסוכנים של המאה ה-19. בצד ירידה דרסטית בשכר, התמודדו הפועלים גם עם זרם מתמיד של פליטים שבאו מהכפרים לאחר שנושלו מאדמתם או נאלצו לוותר עליה בגלל [[יתרונות לגודל]] של [[משקים מתועשים]]. בד בבד [[צפיפות אוכלוסין|צפיפות האוכלוסין]], [[עוני]] ומודעות ציבורית ואישית נמוכה להיגיינה ויחס מזלזל בחיי אדם וב[[סביבתנות|שמירה על הסביבה]] הובילו להתפרצות מחלות מדבקות וכן ל[[זיהום תעשייתי]] גבוה מהמפעלים ול[[זיהום]] ממקורות ביתיים. היבטים אלה גררו אבטלה גבוהה בקרב פועלים מיומנים ותוחלת חיים נמוכה בערי תעשייה. זעם כלפי העשירים והובילו לעליית ה[[לודיטים]] בתחילת המאה ה-19, ולאחר מכן למאבקים נוספים שהובילו לפיתוח [[מדינת הרווחה]]. | + | [[שינויים טכנולוגים]] כמו המצאת נול האריגה, הובילו לכך שבעלי מקצוע מומחים, בעלי [[הון אנושי]] גבוה, מצאו את עצמם ללא עבודה בתוך פרק זמן קצר. העסקת ילדים כפועלים שעובדים ליד מכונות החדשות, הובילה לירידה דרסטית של השכר ובתנאי העבודה. לא פעם עובדים נפצעו חלו ומתו כתוצאה מעבודה במפעלים המסוכנים של המאה ה-19. בצד ירידה דרסטית בשכר, התמודדו הפועלים גם עם זרם מתמיד של פליטים שבאו מהכפרים לאחר שנושלו מאדמתם או נאלצו לוותר עליה בגלל [[יתרונות לגודל]] של [[משקים מתועשים]]. בד בבד [[צפיפות אוכלוסין|צפיפות האוכלוסין]], [[עוני]] ומודעות ציבורית ואישית נמוכה להיגיינה ויחס מזלזל בחיי אדם וב[[סביבתנות|שמירה על הסביבה]] הובילו להתפרצות מחלות מדבקות וכן ל[[זיהום תעשייתי]] גבוה מהמפעלים ול[[זיהום]] ממקורות ביתיים. היבטים אלה גררו אבטלה גבוהה בקרב פועלים מיומנים ותוחלת חיים נמוכה בערי תעשייה. זעם כלפי העשירים והובילו לעליית ה[[לודיטים]] בתחילת המאה ה-19, ולאחר מכן למאבקים נוספים שהובילו לפיתוח [[מדינת הרווחה]]. |
| | | |
| ===בזמן "עידן המכונה"=== | | ===בזמן "עידן המכונה"=== |
− | בתקופה של 1880 עד סוף שנות ה-1920 לא נרשמה אבטלה טכנולוגית משמעותית עבור עובדים מיומנים בתנאי שהיה להם מספיק זמן לחיפוש עבודה. לקראת סוף התקופה תעשיינים גילו שיש להם "עודפי ייצור" וכי הם יכולים לייצר יותר ממה שהשוק דורש. כך החלה ראשיתה של [[תרבות הצריכה]] שבה תעשיינים ולאחר מכן גם ה[[ממשלה]] מעודדים את הציבור לקנות עוד, בניסיון להגדיל את המכירות, לשמור על [[צמיחה כלכלית]] ולשם הימנעות מאבטלה. מדיניות זו פתוחה לראשונה על ידי הנרי פורד, ששילם שכר גבוה לעובדים שלו, במטרה שהם עצמם יוכלו לקנות מכונית. דבר זה מכונה לפעמים "פורדיזם". אך מדיניות זו נקלעה למשבר כאשר [[השפל הגדול]] יצר [[מיתון]] עצום ואבטלה נרחבת. | + | בתקופה של 1880 עד סוף שנות ה-1920 לא נרשמה אבטלה טכנולוגית משמעותית עבור עובדים מיומנים בתנאי שהיה להם מספיק זמן לחיפוש עבודה. לקראת סוף התקופה תעשיינים גילו שיש להם "עודפי ייצור" וכי הם יכולים לייצר יותר ממה שהשוק דורש. כך החלה ראשיתה של [[תרבות הצריכה]] שבה תעשיינים ולאחר מכן גם ה[[ממשלה]] מעודדים את הציבור לקנות עוד, בניסיון להגדיל את המכירות, לשמור על [[צמיחה כלכלית]] ולשם הימנעות מאבטלה. מדיניות זו פתוחה לראשונה על ידי הנרי פורד, ששילם שכר גבוה לעובדים שלו, במטרה שהם עצמם יוכלו לקנות מכונית. דבר זה מכונה לפעמים "פורדיזם". אך מדיניות זו נקלעה למשבר כאשר [[השפל הגדול]] יצר [[מיתון]] עצום ואבטלה נרחבת. |
| | | |
| בשנות ה-30 של המאה ה-20, הכלכלן [[ג'ון מיינרד קיינס]] חזה כי 100 שנים מאוחר יותר, שבוע העבודה יתקצר ל-15 שעות עבודה ביום, שכן ה"בעיה הכלכלית" תוחלף לבעיה של [[פנאי]]. | | בשנות ה-30 של המאה ה-20, הכלכלן [[ג'ון מיינרד קיינס]] חזה כי 100 שנים מאוחר יותר, שבוע העבודה יתקצר ל-15 שעות עבודה ביום, שכן ה"בעיה הכלכלית" תוחלף לבעיה של [[פנאי]]. |
שורה 40: |
שורה 40: |
| חוקרים שונים כיום חוזים עליה באבטלה טכנולוגית. הטעם לכך הוא שבעבר מכונות יכלו להחליף אנשים רק בביצוע משימות מאוד ספיציפיות ואילו בעתיד הנראה לעין יוכלו רובוטים ומחשבים להחליף כמעט כל עבודה אנושית. | | חוקרים שונים כיום חוזים עליה באבטלה טכנולוגית. הטעם לכך הוא שבעבר מכונות יכלו להחליף אנשים רק בביצוע משימות מאוד ספיציפיות ואילו בעתיד הנראה לעין יוכלו רובוטים ומחשבים להחליף כמעט כל עבודה אנושית. |
| | | |
− | במשך מאות השנים עד היום מכונות החליפו בני אדם בביצוע עובודות ספיצפיות. קומביין יכול להחליף מאות קוצרים אבל רק בקצירת דגן. קו ייצור עם מכונות יכול לייצר מקררים או מוצרים אחרים, במהירות גדולה יותר מקו יצור של בני אדם, משום שמכונה היא מהירה בהרבה מאדם, אינה מתעייפת, אינה טועה, היא יכולה לעבוד 24 שעות ביממה והיא זולה יותר לתחזוקה. אבל אם רוצים להחליף למוצר אחר אחר צריך להחליף את המכונה. כמו כן מקרים שדרשו לימוד רב או מיומנות רבה או ביצוע של מגוון משימות דרשו עובדים. | + | במשך מאות השנים עד היום מכונות החליפו בני אדם בביצוע עובודות ספיצפיות. קומביין יכול להחליף מאות קוצרים אבל רק בקצירת דגן. קו ייצור עם מכונות יכול לייצר מקררים או מוצרים אחרים, במהירות גדולה יותר מקו יצור של בני אדם, משום שמכונה היא מהירה בהרבה מאדם, אינה מתעייפת, אינה טועה, היא יכולה לעבוד 24 שעות ביממה והיא זולה יותר לתחזוקה. אבל אם רוצים להחליף למוצר אחר אחר צריך להחליף את המכונה. כמו כן מקרים שדרשו לימוד רב או מיומנות רבה או ביצוע של מגוון משימות דרשו עובדים. |
| | | |
| במאה ה-21 מכונות ומחשבים מתחילים להחליף עובדים באופן אחר על ידי 3 טכנולוגיות מרכזיות - טכנולוגיות של חיישנים ותקשורת מסוגלות לספק מידע עשיר על העולם ולתת למכונות יכולת התמצאות ותקשורת, טכנולוגיות רובוטיקה מאפשרות למכונות לפעול במגוון צורות וניידות שדומות לבני אדם ולפעמים טובות מהן, וטכנולוגיות בינה מלאכותית מאפשרות למכונות ומחשבים ללמוד משגיאות ולפתח מיומנויות בדומה לאופן שעובד מבצע אותן. עם זאת למכונות יש יתרון שבו ניתן לשפר את אלגוריתם הלימוד והיבטים אחרים של המכונה באופן מואץ. כמו כן אם מפיקים גרסה חדשה יותר של "נהג" שהיא טובה יותר מהגרסה הקודמת - ניתן לשפר בבת אחת מליוני נהגים רובוטיים ברחבי העולם. מקצוע אנושי הוא שילוב של יכולות תנועה ותפיסה יחד עם יכולות ניתוח ולימוד - בניגוד למכונות הישנות שהחליפו איטיות, תפיסה מהירה ומגוון בעבודה חד גונית ומהירה, המכונות החדשות צפויות להחליף את כלל היכולות האנושיות , כולל גמישות (מסויימת), יכולות תפיסה , ניתוח ועוד. באופן כזה מקצועות כמו נהגים, רופאים, עורכי דין, פסיכולוגים ועוד עלולים או עשויים להיות מוחלפים על ידי רובוטים או מחשבים. ייתכן כמובן שימצאו מקצועות חדשים - אבל גם את רוב המקצועות האלה ניתן יהיה להחליף כנראה על ידי רובוטים עובדים יעילים וזולים יותר. בינה מלאכותית עשויה ללמוד מקצועות חדשים במהירות גבוהה לא פחות ממהירות הלמידה של בני אדם מקצועות חדשים אלה. במצב זה לא ברור באיזה מקצועות אם בכלל יהיה יתרונות להעסקת אנשים על פני מכונות או מחשבים. | | במאה ה-21 מכונות ומחשבים מתחילים להחליף עובדים באופן אחר על ידי 3 טכנולוגיות מרכזיות - טכנולוגיות של חיישנים ותקשורת מסוגלות לספק מידע עשיר על העולם ולתת למכונות יכולת התמצאות ותקשורת, טכנולוגיות רובוטיקה מאפשרות למכונות לפעול במגוון צורות וניידות שדומות לבני אדם ולפעמים טובות מהן, וטכנולוגיות בינה מלאכותית מאפשרות למכונות ומחשבים ללמוד משגיאות ולפתח מיומנויות בדומה לאופן שעובד מבצע אותן. עם זאת למכונות יש יתרון שבו ניתן לשפר את אלגוריתם הלימוד והיבטים אחרים של המכונה באופן מואץ. כמו כן אם מפיקים גרסה חדשה יותר של "נהג" שהיא טובה יותר מהגרסה הקודמת - ניתן לשפר בבת אחת מליוני נהגים רובוטיים ברחבי העולם. מקצוע אנושי הוא שילוב של יכולות תנועה ותפיסה יחד עם יכולות ניתוח ולימוד - בניגוד למכונות הישנות שהחליפו איטיות, תפיסה מהירה ומגוון בעבודה חד גונית ומהירה, המכונות החדשות צפויות להחליף את כלל היכולות האנושיות , כולל גמישות (מסויימת), יכולות תפיסה , ניתוח ועוד. באופן כזה מקצועות כמו נהגים, רופאים, עורכי דין, פסיכולוגים ועוד עלולים או עשויים להיות מוחלפים על ידי רובוטים או מחשבים. ייתכן כמובן שימצאו מקצועות חדשים - אבל גם את רוב המקצועות האלה ניתן יהיה להחליף כנראה על ידי רובוטים עובדים יעילים וזולים יותר. בינה מלאכותית עשויה ללמוד מקצועות חדשים במהירות גבוהה לא פחות ממהירות הלמידה של בני אדם מקצועות חדשים אלה. במצב זה לא ברור באיזה מקצועות אם בכלל יהיה יתרונות להעסקת אנשים על פני מכונות או מחשבים. |
| | | |
| ==היסטוריה של השקפות על אבטלה טכנולוגית== | | ==היסטוריה של השקפות על אבטלה טכנולוגית== |
− | הפופולריות של המושג "אבטלה טכנולוגית" צמחה בשנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי הכלכלן [[ג'ון מיינרד קיינס]]. עם זאת, סוגיית החלפת כוח העבודה האנושי על ידי מכונות זכתה להתייחסות לפחות מתקופתו של אריסטו. | + | הפופולריות של המושג "אבטלה טכנולוגית" צמחה בשנות ה-30 של המאה ה-20 על ידי הכלכלן [[ג'ון מיינרד קיינס]]. עם זאת, סוגיית החלפת כוח העבודה האנושי על ידי מכונות זכתה להתייחסות לפחות מתקופתו של אריסטו. |
| | | |
| עד למאה ה-18, רוב האליטות והאזרחים הפשוטים אחזו בהשקפה הפסימית ביחס לאבטלה טכנולוגית, במקרים בהם עלתה הסוגיה לדיון. עם זאת, בשל שיעורי אבטלה נמוכים ברוב התקופה שקדמה לעת החדשה, לרוב לא הובע חשש רציני בתחום. במאה ה-18 התעצמו החששות ביחס להשפעת המכונות על התעסוקה, עם התגברות התעסוקה ההמונית, ובמיוחד בבריטניה, שהייתה אז בחזית [[המהפכה התעשייתית]]. עם זאת, היו [[חקר הכלכלה|תאורטיקנים כלכליים]] שיצאו נגד חששות אלו, כשהם טוענים, שלחדשנות, בכללותה, אין השפעה שלילית על התעסוקה. טיעונים אלו התגבשו במהלך המאה ה-19 על ידי כלכלנים מאסכולת [[הכלכלה הקלאסית]]. [[הלודיטים]] שחוו אבטלה טכנולוגיה בתחום האריגה העלו מחדש את החשש מפני אבטלה טכנולוגית. נעשה כיום שימוש במונח "לודיטים" על מנת לתאר את המחשבה לפיה לחדשנות תהיינה השפעות שליליות ארוכות טווח על התעסוקה, בדרך כלל כמילת גנאי. במחצית השנייה של המאה ה-19, התחוור, לכאורה, יותר ויותר, כי התפתחות טכנולוגית נושאת בחובה תועלות לכל חלקי החברה, כולל לבני מעמד הפועלים. הדאגות ביחס להשלכות השליליות של חדשנות התמעטו. | | עד למאה ה-18, רוב האליטות והאזרחים הפשוטים אחזו בהשקפה הפסימית ביחס לאבטלה טכנולוגית, במקרים בהם עלתה הסוגיה לדיון. עם זאת, בשל שיעורי אבטלה נמוכים ברוב התקופה שקדמה לעת החדשה, לרוב לא הובע חשש רציני בתחום. במאה ה-18 התעצמו החששות ביחס להשפעת המכונות על התעסוקה, עם התגברות התעסוקה ההמונית, ובמיוחד בבריטניה, שהייתה אז בחזית [[המהפכה התעשייתית]]. עם זאת, היו [[חקר הכלכלה|תאורטיקנים כלכליים]] שיצאו נגד חששות אלו, כשהם טוענים, שלחדשנות, בכללותה, אין השפעה שלילית על התעסוקה. טיעונים אלו התגבשו במהלך המאה ה-19 על ידי כלכלנים מאסכולת [[הכלכלה הקלאסית]]. [[הלודיטים]] שחוו אבטלה טכנולוגיה בתחום האריגה העלו מחדש את החשש מפני אבטלה טכנולוגית. נעשה כיום שימוש במונח "לודיטים" על מנת לתאר את המחשבה לפיה לחדשנות תהיינה השפעות שליליות ארוכות טווח על התעסוקה, בדרך כלל כמילת גנאי. במחצית השנייה של המאה ה-19, התחוור, לכאורה, יותר ויותר, כי התפתחות טכנולוגית נושאת בחובה תועלות לכל חלקי החברה, כולל לבני מעמד הפועלים. הדאגות ביחס להשלכות השליליות של חדשנות התמעטו. |
שורה 60: |
שורה 60: |
| | | |
| ===פיתוח המגזר החמישוני=== | | ===פיתוח המגזר החמישוני=== |
− | ניתן לנתח את שוק העבודה לפי מודל שמחלק אותו למגזרים יצרניים הבנויים זה על זה. המגזר הראשוני כולל [[חקלאות]], דיג ומחצבים; המגזר השניוני את [[תעשייה|התעשייה]]; השלישוני – שירותים כגון חינוך, בריאות, תחבורה ובנקאות; והרביעוני את תחומי המחקר, הפיתוח והמיחשוב (יש המסתכלים על ענפים אלה כחלק מענף השירותים). בעשרות השנים האחרונות אנחנו מרגישים ירידה בכמות האנשים העוסקים במגזר הראשוני, ומעבר שלהם ושל העוסקים במגזר השניוני למגזרים השלישוני והרביעוני.לדוגמה הן בארצות הברית והן בישראל כמות העובדים שעובדים ב[[חקלאות בישראל|חקלאות]] עומדת על 1% מכלל המועסקים. נראה שמשחר ההיסטוריה קיים גם מגזר יצרני נוסף - חמישוני, שתוצריו אינם נחוצים בשוק, ולמעשה עיקר התוצרת שלו היא עבודה של העוסקים בו. במגזר זה ניתן לכלול עבודה מסויימת שמתבצעת בתחומים של ספורט, תרבות, ופיתוח של פרוייקטים שאינם נחוצים. בעבר עבודה במגזר זה נתפסה לעיתים כגורם שלילי של בזבוז, אך יש הטוענים שמודעות ופיתוח של מגזר זה יכול להוות פיתרון לאבטלה הטכנולוגית. ככל שתחומים של מחשוב ואוטומציה יקטינו את הצורך בעובדים במגזרים השלישוני והרביעוני, נראה כי יותר עובדים יעברו לעסוק במגזר החמישוני<ref>http://www.openu.ac.il/adcan/yediop6/download/22-27.pdf</ref>. עם זאת לא ברור כמה ביקוש יהיה בשוק למוצרים של מגזר זה. | + | ניתן לנתח את שוק העבודה לפי מודל שמחלק אותו למגזרים יצרניים הבנויים זה על זה. המגזר הראשוני כולל [[חקלאות]], דיג ומחצבים; המגזר השניוני את [[תעשייה|התעשייה]]; השלישוני – שירותים כגון חינוך, בריאות, תחבורה ובנקאות; והרביעוני את תחומי המחקר, הפיתוח והמיחשוב (יש המסתכלים על ענפים אלה כחלק מענף השירותים). בעשרות השנים האחרונות אנחנו מרגישים ירידה בכמות האנשים העוסקים במגזר הראשוני, ומעבר שלהם ושל העוסקים במגזר השניוני למגזרים השלישוני והרביעוני.לדוגמה הן בארצות הברית והן בישראל כמות העובדים שעובדים ב[[חקלאות בישראל|חקלאות]] עומדת על 1% מכלל המועסקים. נראה שמשחר ההיסטוריה קיים גם מגזר יצרני נוסף - חמישוני, שתוצריו אינם נחוצים בשוק, ולמעשה עיקר התוצרת שלו היא עבודה של העוסקים בו. במגזר זה ניתן לכלול עבודה מסויימת שמתבצעת בתחומים של ספורט, תרבות, ופיתוח של פרוייקטים שאינם נחוצים. בעבר עבודה במגזר זה נתפסה לעיתים כגורם שלילי של בזבוז, אך יש הטוענים שמודעות ופיתוח של מגזר זה יכול להוות פיתרון לאבטלה הטכנולוגית. ככל שתחומים של מחשוב ואוטומציה יקטינו את הצורך בעובדים במגזרים השלישוני והרביעוני, נראה כי יותר עובדים יעברו לעסוק במגזר החמישוני<ref>http://www.openu.ac.il/adcan/yediop6/download/22-27.pdf</ref>. עם זאת לא ברור כמה ביקוש יהיה בשוק למוצרים של מגזר זה. |
| | | |
| ===אבטלה כתוצר של מבנה הכוח בחברה=== | | ===אבטלה כתוצר של מבנה הכוח בחברה=== |
שורה 88: |
שורה 88: |
| | | |
| ===מיכון ואוטומציה במסעדנות=== | | ===מיכון ואוטומציה במסעדנות=== |
− | במהלך החצי השני של המאה ה-20 החליפו רשתות [[מזון מהיר]] כמו [[מקדונלד'ס]] מסעדות מקומיות רבות. במקום לשלם לשף מקומי שמכין את האוכל, רשתות מזון אלה מכינות את המזון בצורה מרוכזת במרכזי ייצור מקומיים או אזוריים. המזון נשלח לחנויות הרשת [[מזון מעובד]] כשהוא קפוא או מקורר. העובדים נדרשים בעיקר לחמם ולהגיש את הארוחות ולספק שירותים שונים הקשורים במכירה כמו קבלת ההזמנה, יחס אישי ועוד. בהתאם לכך יצאו עובדים רבים שעבדו במסעדות והיו עובדים מיומנים, והוחלפו בעובדים לא מיומנים שניתן להחליפם בקלות רבה יותר ואפשר לשלם להם שכר נמוך יותר. רוב העובדים מקבלי שכר מינימום וחלקם הגדול הוא בני נוער או עובדים במשרות זמניות וחלקיות. כמו כן מבנה זה של רשת דרש תוספת תעסוקה של עובדים מיומנים יותר כמו מהנדסי מכונות, עובדי לוגיסטיקה וכו'. בסך הכל הכנסות הרשתות גדלו עקב הוזלת המחיר ליחידת מזון והגדלת המכירות וכן עקב הורדת העלויות של עבודה, ולכן לרשתות אלה היו [[יתרונות לגודל]] שהביאו לפריחתן על חשבון מסעדות מקומיות. | + | במהלך החצי השני של המאה ה-20 החליפו רשתות [[מזון מהיר]] כמו [[מקדונלד'ס]] מסעדות מקומיות רבות. במקום לשלם לשף מקומי שמכין את האוכל, רשתות מזון אלה מכינות את המזון בצורה מרוכזת במרכזי ייצור מקומיים או אזוריים. המזון נשלח לחנויות הרשת [[מזון מעובד]] כשהוא קפוא או מקורר. העובדים נדרשים בעיקר לחמם ולהגיש את הארוחות ולספק שירותים שונים הקשורים במכירה כמו קבלת ההזמנה, יחס אישי ועוד. בהתאם לכך יצאו עובדים רבים שעבדו במסעדות והיו עובדים מיומנים, והוחלפו בעובדים לא מיומנים שניתן להחליפם בקלות רבה יותר ואפשר לשלם להם שכר נמוך יותר. רוב העובדים מקבלי שכר מינימום וחלקם הגדול הוא בני נוער או עובדים במשרות זמניות וחלקיות. כמו כן מבנה זה של רשת דרש תוספת תעסוקה של עובדים מיומנים יותר כמו מהנדסי מכונות, עובדי לוגיסטיקה וכו'. בסך הכל הכנסות הרשתות גדלו עקב הוזלת המחיר ליחידת מזון והגדלת המכירות וכן עקב הורדת העלויות של עבודה, ולכן לרשתות אלה היו [[יתרונות לגודל]] שהביאו לפריחתן על חשבון מסעדות מקומיות. |
| | | |
| דוגמה זו מצביעה על בעיה בתאוריה הנאו-קלאסית שכן בעוד [[הון תעשייתי|הון התעשייתי]] בתעשייה גדל ויש בה יותר מיכון, וגם התפוקה השולית - מספר הארוחות שכל עובד או מסעדה יכולים למכור ביחידת זמן עלתה, אבל יחד עם זאת השכר של העובדים בענף ירד. הסיבה היא שקל יותר לפטר עובד ולשכור עובד לא מיומן אחר במקומו. עם הירידה ב[[הון אנושי]] בענף ירד בו השכר. | | דוגמה זו מצביעה על בעיה בתאוריה הנאו-קלאסית שכן בעוד [[הון תעשייתי|הון התעשייתי]] בתעשייה גדל ויש בה יותר מיכון, וגם התפוקה השולית - מספר הארוחות שכל עובד או מסעדה יכולים למכור ביחידת זמן עלתה, אבל יחד עם זאת השכר של העובדים בענף ירד. הסיבה היא שקל יותר לפטר עובד ולשכור עובד לא מיומן אחר במקומו. עם הירידה ב[[הון אנושי]] בענף ירד בו השכר. |
| | | |
− | דוגמאות נוספות למיכון המזון כוללות הספקה של מגוון מוצרי [[מזון מעובד]] - בעלי מאפיינים של הכנה מהירה כמו עוגות בהכנה עצמית מהירה שנוצרו בשנות ה-50. דבר זה לא הוביל לפיטורי עובדים, אלא לחסכון עבודה של עקרות בית. עם זאת יש השפעות נוספות למיכון זה כמו שימוש מוגבר בחומרים עם חומרי שימור, חומרי גלם פחות בריאים והגברת הריכוזיות ב[[שוק המזון העולמי|שוק המזון]]. | + | דוגמאות נוספות למיכון המזון כוללות הספקה של מגוון מוצרי [[מזון מעובד]] - בעלי מאפיינים של הכנה מהירה כמו עוגות בהכנה עצמית מהירה שנוצרו בשנות ה-50. דבר זה לא הוביל לפיטורי עובדים, אלא לחסכון עבודה של עקרות בית. עם זאת יש השפעות נוספות למיכון זה כמו שימוש מוגבר בחומרים עם חומרי שימור, חומרי גלם פחות בריאים והגברת הריכוזיות ב[[שוק המזון העולמי|שוק המזון]]. |
| ===השפעת המיכון על הריכוזיות ועל השכר=== | | ===השפעת המיכון על הריכוזיות ועל השכר=== |
| פתרונות מיכון שונים מאפשרים להגדיל את ה[[ריכוזיות כלכלית|הריכוזיות הכלכלית]]. זאת יחד עם היבטים אחרים של [[יתרונות לגודל]]. פתרונות רבים של מחשוב ואוטומציה הקלו לא רק על החלפת עובדים במחשבים, אלא גם על ניהול של פירמות גדולות יותר ויותר. לדוגמה פתרונות של מערכות ניהול לקוחות CRM אפשרו לארגונים לנהל מידע על לקוחות ובכך לשמור למכור ליותר אנשים תוך הענקת יחס "אישי" ומענה לצרכים מיוחדים של אנשים -דבר שהיה בעבר יתרון של עסקים קטנים שעבדו בצורה צמודה יותר מול לקוחות. | | פתרונות מיכון שונים מאפשרים להגדיל את ה[[ריכוזיות כלכלית|הריכוזיות הכלכלית]]. זאת יחד עם היבטים אחרים של [[יתרונות לגודל]]. פתרונות רבים של מחשוב ואוטומציה הקלו לא רק על החלפת עובדים במחשבים, אלא גם על ניהול של פירמות גדולות יותר ויותר. לדוגמה פתרונות של מערכות ניהול לקוחות CRM אפשרו לארגונים לנהל מידע על לקוחות ובכך לשמור למכור ליותר אנשים תוך הענקת יחס "אישי" ומענה לצרכים מיוחדים של אנשים -דבר שהיה בעבר יתרון של עסקים קטנים שעבדו בצורה צמודה יותר מול לקוחות. |
שורה 116: |
שורה 116: |
| התנגדות נפוצה לרעיון של הכנסה בסיסית נובעת מטענה שהכנסה כזו תהיה תמריץ שלילי לצאת לעבודה. עם זאת ראיות מתוכניות פיילוט ישנות יותר בהודו, אפריקה וקנדה מצביעות על כך שדבר התרחש, וכי תוכניות הכנסה בסיסיות מעודדות יזמות בקנה-מידה קטן ועבודה פרודוקטיבית שנוטה יותר לכיוון של שיתופי פעולה. התנגדות נוסף להכנסה בסיסית היא שמימון שלה באופן [[כלכלה בת קיימא|בר קיימא]] הוא אתגר עצום. עלו רעיונות שונים הנוגעים להגברת התנובה כמו הרעיון של מרטין פורד של Wage recapture tax. עם זאת השאלה כיצד לממן שכר בסיס נדיב מספיק לצורכי קיום נשארה שאלה במחלוקת, ומי שמתנגדים לרעיון פוטרים אותו לפעמים כרעיון אוטופיסטי או [[קומוניזם|קומוניסטי]]. התנגדות אחת היא חשש לחירות האנשים וחיזוק הממשלה שכן הכנסת האנשים תהיה תלויה במיסוי זה במקום בפרנסה מהשוק. גם מנקודת מבט פרוגרסיבית, ישנם כאלה המודאגים כי הכנסה בסיסית נמוכה מידי לא תסייע לחלשים מבחינה כלכלית, במיוחד אם הדבר ימומן בעיקר מצורות אחרות של תשלומי רווחה. | | התנגדות נפוצה לרעיון של הכנסה בסיסית נובעת מטענה שהכנסה כזו תהיה תמריץ שלילי לצאת לעבודה. עם זאת ראיות מתוכניות פיילוט ישנות יותר בהודו, אפריקה וקנדה מצביעות על כך שדבר התרחש, וכי תוכניות הכנסה בסיסיות מעודדות יזמות בקנה-מידה קטן ועבודה פרודוקטיבית שנוטה יותר לכיוון של שיתופי פעולה. התנגדות נוסף להכנסה בסיסית היא שמימון שלה באופן [[כלכלה בת קיימא|בר קיימא]] הוא אתגר עצום. עלו רעיונות שונים הנוגעים להגברת התנובה כמו הרעיון של מרטין פורד של Wage recapture tax. עם זאת השאלה כיצד לממן שכר בסיס נדיב מספיק לצורכי קיום נשארה שאלה במחלוקת, ומי שמתנגדים לרעיון פוטרים אותו לפעמים כרעיון אוטופיסטי או [[קומוניזם|קומוניסטי]]. התנגדות אחת היא חשש לחירות האנשים וחיזוק הממשלה שכן הכנסת האנשים תהיה תלויה במיסוי זה במקום בפרנסה מהשוק. גם מנקודת מבט פרוגרסיבית, ישנם כאלה המודאגים כי הכנסה בסיסית נמוכה מידי לא תסייע לחלשים מבחינה כלכלית, במיוחד אם הדבר ימומן בעיקר מצורות אחרות של תשלומי רווחה. |
| | | |
− | מודל חלופי שמנסה לתת תשובות הן לבעיות מימון והן לחשש מפני שליטה ממשלתית מציע כי העלות והשליטה בהכנסה בסיסית יהיו מפוזרים על פני הסקטור הפרטי במקום שיתקבלו מהסקטור הציבורי. חברות בסקטורים שונים יחויבו להעסיק בני אדם, אבל תיאור המשרות יישאר בידי היוזמה הפרטית, ואנשים יצרכו להתחרות זה בזה כדי להתקבל לעבודה או לשמור עליה. דבר זה יהיה מנגנון מנוהל לשם רווח שהוא אנלוגי להכנסה בסיסית, או הכנסה בסיסית שמשולבת עם השוק. הדבר שונה ממשרה מובטחת בכך שהממשלה היא לא המעסיק (אלא פירמות), ואין עובדים שנמצאים במעמד של "אנשים שלא ניתן לפטר", בעיה שמתערבת בדינמיות של השוק. היתרון הכלכלי לכאורה במודל זה היא שלא מובטחת הכנסה לכל אדם, אלא רק מספיק "משרות" כדי למנוע אבטלה מאסיבית, וכך התעסוקה היא לא הפריבילגיה של החכמים ביותר. עם זאת גם במודל זה יש כפייה על חברות להעסיק אנשים "מיותרים" בצורה של מס. | + | מודל חלופי שמנסה לתת תשובות הן לבעיות מימון והן לחשש מפני שליטה ממשלתית מציע כי העלות והשליטה בהכנסה בסיסית יהיו מפוזרים על פני הסקטור הפרטי במקום שיתקבלו מהסקטור הציבורי. חברות בסקטורים שונים יחויבו להעסיק בני אדם, אבל תיאור המשרות יישאר בידי היוזמה הפרטית, ואנשים יצרכו להתחרות זה בזה כדי להתקבל לעבודה או לשמור עליה. דבר זה יהיה מנגנון מנוהל לשם רווח שהוא אנלוגי להכנסה בסיסית, או הכנסה בסיסית שמשולבת עם השוק. הדבר שונה ממשרה מובטחת בכך שהממשלה היא לא המעסיק (אלא פירמות), ואין עובדים שנמצאים במעמד של "אנשים שלא ניתן לפטר", בעיה שמתערבת בדינמיות של השוק. היתרון הכלכלי לכאורה במודל זה היא שלא מובטחת הכנסה לכל אדם, אלא רק מספיק "משרות" כדי למנוע אבטלה מאסיבית, וכך התעסוקה היא לא הפריבילגיה של החכמים ביותר. עם זאת גם במודל זה יש כפייה על חברות להעסיק אנשים "מיותרים" בצורה של מס. |
| | | |
| המרכז לכלכלה וצדק חברתי (the Center for Economic and Social Justice) הציע הצעה נוספת של הכנסה בסיסית מבוססת-שוק כחלק מ"דרך שלישית צודקת" דבר המכונה גם Capital Homestead Act, הצעה זו דומה להצעה של James S. Albus שהציע "קפיטליזם של העם" (Peoples' Capitalism) שבה הייצור של [[כסף]] ובעלות על ניירות ערך מבוזרים בצורה רחבה ונשלטים ישירות בידי אנשים במקום זרימה וריכוז שלהם במנגנונים ריכוזיים המייצרים אליטות. | | המרכז לכלכלה וצדק חברתי (the Center for Economic and Social Justice) הציע הצעה נוספת של הכנסה בסיסית מבוססת-שוק כחלק מ"דרך שלישית צודקת" דבר המכונה גם Capital Homestead Act, הצעה זו דומה להצעה של James S. Albus שהציע "קפיטליזם של העם" (Peoples' Capitalism) שבה הייצור של [[כסף]] ובעלות על ניירות ערך מבוזרים בצורה רחבה ונשלטים ישירות בידי אנשים במקום זרימה וריכוז שלהם במנגנונים ריכוזיים המייצרים אליטות. |
שורה 123: |
שורה 123: |
| פתרון נוסף שהוצע הוא הגדלת הזמינות של חינוך איכותי, כולל הכשרה מקצועית של כישורים חדשים למבוגרים. לפתרון זה יש תמיכה רחבה מכל קצוות הקשת הפוליטית ומקובל גם על מי שהם אופטימיסטים ביחס להשפעת הטכנולוגיה על התעסוקה בטווח הרחוק. התעשייה תומכת במיוחד בשיפור החינוך במימון ממשלתי. | | פתרון נוסף שהוצע הוא הגדלת הזמינות של חינוך איכותי, כולל הכשרה מקצועית של כישורים חדשים למבוגרים. לפתרון זה יש תמיכה רחבה מכל קצוות הקשת הפוליטית ומקובל גם על מי שהם אופטימיסטים ביחס להשפעת הטכנולוגיה על התעסוקה בטווח הרחוק. התעשייה תומכת במיוחד בשיפור החינוך במימון ממשלתי. |
| | | |
− | תומכים בכיוון כזה של מדיניות טוענים כי לימודים גבוהים יותר, ועם התמחות גדולה יותר היא דרך להרוויח מכך מהצמיחה של תעשיית הטכנולוגיה. אוניברסיטת MIT פרסה מכתב פתוח למקבלי מדיניות שקרא ל"המצאה מחדש של החינוך", ובעיקר להתרחק משינון חומר לכיוון של לימודי STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). הצהרות דומות פורסמו על ידי הוועדה המייעצת לנשיא ארצות הברית על מדע וטכנולוגיה (PACST). רפורמה בחינוך היא חלק גם ב"אסטרטגיית התעשייה" של ממשלת בריטניה – הצהרה על השקעה של מיליונים בתחומים של מערכת חינוך טכנולוגית. ההצעה כוללת ייסוד של מערכת הסבה מקצועית עבור עובדים שרוצים להתאים את אוסף הכישורים שלהם. הצעות אלה נלחמות בחששות מאוטומציה, על ידי קווי מדיניות שנועדו לענות לצרכים החדשים של החברה באמצעות מידע מעודכן יותר. יש אנשים בקהילה האקדמית שתומכים בצעד זה, אך מבחינים בדרך כלל כי קיים פער בין בטחון כלכלי לבין הפוטנציאל של החינוך להקטין אותו. פער שהחריף בעקבות הביקוש הגובר לכישורים מיוחדים. | + | תומכים בכיוון כזה של מדיניות טוענים כי לימודים גבוהים יותר, ועם התמחות גדולה יותר היא דרך להרוויח מכך מהצמיחה של תעשיית הטכנולוגיה. אוניברסיטת MIT פרסה מכתב פתוח למקבלי מדיניות שקרא ל"המצאה מחדש של החינוך", ובעיקר להתרחק משינון חומר לכיוון של לימודי STEM (מדע, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה). הצהרות דומות פורסמו על ידי הוועדה המייעצת לנשיא ארצות הברית על מדע וטכנולוגיה (PACST). רפורמה בחינוך היא חלק גם ב"אסטרטגיית התעשייה" של ממשלת בריטניה – הצהרה על השקעה של מיליונים בתחומים של מערכת חינוך טכנולוגית. ההצעה כוללת ייסוד של מערכת הסבה מקצועית עבור עובדים שרוצים להתאים את אוסף הכישורים שלהם. הצעות אלה נלחמות בחששות מאוטומציה, על ידי קווי מדיניות שנועדו לענות לצרכים החדשים של החברה באמצעות מידע מעודכן יותר. יש אנשים בקהילה האקדמית שתומכים בצעד זה, אך מבחינים בדרך כלל כי קיים פער בין בטחון כלכלי לבין הפוטנציאל של החינוך להקטין אותו. פער שהחריף בעקבות הביקוש הגובר לכישורים מיוחדים. |
| | | |
| עם זאת, מספר חוקרים באקדמיה גם טענו כי רק שיפור בחינוך לא יספיק כדי לפתור את בעיית האבטלה הטכנולוגית. לפי טענה זו קיימת ירידה בזמן האחרון בדרישה לכישורי ביניים רבים – וכי לא כולם יכולים להיות מומחים בכישורים המתקדמים ביותר. Kim Taipale טען כי "נגמר העידן של עקומת הכנסות דומה לפעמון שתמכה במעמד ביניים גדול.. חינוך לבדו לא יספיק כדי לסגור את הפער". בטור דעה משנת 2011 הכלכלן [[פול קרוגמן]] טען כי חינוך יהיה מענה בלתי מספק לאבטלה טכנולוגית מאחר שהוא צפוי להקטין את הביקוש לעובדים בעלי השכלה גבוהה. | | עם זאת, מספר חוקרים באקדמיה גם טענו כי רק שיפור בחינוך לא יספיק כדי לפתור את בעיית האבטלה הטכנולוגית. לפי טענה זו קיימת ירידה בזמן האחרון בדרישה לכישורי ביניים רבים – וכי לא כולם יכולים להיות מומחים בכישורים המתקדמים ביותר. Kim Taipale טען כי "נגמר העידן של עקומת הכנסות דומה לפעמון שתמכה במעמד ביניים גדול.. חינוך לבדו לא יספיק כדי לסגור את הפער". בטור דעה משנת 2011 הכלכלן [[פול קרוגמן]] טען כי חינוך יהיה מענה בלתי מספק לאבטלה טכנולוגית מאחר שהוא צפוי להקטין את הביקוש לעובדים בעלי השכלה גבוהה. |
שורה 135: |
שורה 135: |
| בשנת 1870 עובד ממוצע בארצות הברית עבד 75 שעות עבודה בשבוע. לפני מלחמת העולם השנייה שבוע העבודה ירד ל-42 שעות בשבוע, וירידה דומה נרשמה בכלכלות מתקדמות אחרות בעולם. לפי [[וואסילי לאונטיף]] דבר זה הוא עליה מרצון של אבטלה טכנולוגית. ההורדה של שעות העבודה סייעה לשתף עבודה קיימת, והועדפה על ידי עובדים ששמחו להקטין שעות עבודה ולהגדיל את שעות המנוחה והפנאי, בה בשעה שחדשנות סייעה באופן כללי להגדיל את השכר הממוצע. עם זאת יש לשים לב כי בה בשעה במקום מודל של מפרנס אחד למשפחה, רוב המשפחות עבורו למודל של שני מפרנסים למשפחה, כך שסך כמות העבודה של משק בית לאו דווקא ירדה. | | בשנת 1870 עובד ממוצע בארצות הברית עבד 75 שעות עבודה בשבוע. לפני מלחמת העולם השנייה שבוע העבודה ירד ל-42 שעות בשבוע, וירידה דומה נרשמה בכלכלות מתקדמות אחרות בעולם. לפי [[וואסילי לאונטיף]] דבר זה הוא עליה מרצון של אבטלה טכנולוגית. ההורדה של שעות העבודה סייעה לשתף עבודה קיימת, והועדפה על ידי עובדים ששמחו להקטין שעות עבודה ולהגדיל את שעות המנוחה והפנאי, בה בשעה שחדשנות סייעה באופן כללי להגדיל את השכר הממוצע. עם זאת יש לשים לב כי בה בשעה במקום מודל של מפרנס אחד למשפחה, רוב המשפחות עבורו למודל של שני מפרנסים למשפחה, כך שסך כמות העבודה של משק בית לאו דווקא ירדה. |
| | | |
− | הפחתה נוספת של שעות העבודה היא הצעה נוספת לשם הורדת האבטלה. כלכלנים שתמכו בהצעה זו כוללים את ג'ון אר קומונס (John R. Commons), קיינס ו-Luigi Pasinetti. עם זאת כאשר שעות העבודה יורדות לאזור של כ-40 שעות בשבוע עובדים הם פחות נלהבים להורדה נוספת של השעות, הן כדי למנוע ירידה בהכנסה והן בגלל שרבים חושבים כי מעורבת בעבודה היא דבר חשוב בפני עצמו. באופן כללי, כלכלנים מהמאה ה-20 טענו נגד הורדה נוספת של שעות העבודה כפתרון לאבטלה, בטענה כי מייצג טעות בשם Lump of labour fallacy. בשנת 2014 אחד המייסדים של גוגל, לארי פייג', הציע שבוע עבודה של ארבע ימי, כך שאם הטכנולוגיה תמשיך לייתר עבודות אנשים עדיין יוכלו למצוא תעסוקה. מבחינת המעסיקים העסקת 20 עובדים שיעבדו 20 שעות בשבוע במקום 10 עובדים שיעבדו 40 שעות בשבוע, פירושה יותר עלויות של הכשרה, אדמיניסטרציה ותשלומי מיסים ופנסיות. משימות שמחולקות על פני מספר אנשים במקום לאדם בודד עלולות ליצור בעיות של תאום וחוסר המשכיות. מבחינת העובדים ו/או החברה שבוע עבודה קצר יותר יכול להוות יתרונות נוספים כמו זמן לפיתוח יוזמות כלכליות, זמן להתנדבות, זמן להשקעה במשפחה, בהכנת מזון בריא יותר, ב[[תחבורה פעילה]] ועוד. | + | הפחתה נוספת של שעות העבודה היא הצעה נוספת לשם הורדת האבטלה. כלכלנים שתמכו בהצעה זו כוללים את ג'ון אר קומונס (John R. Commons), קיינס ו-Luigi Pasinetti. עם זאת כאשר שעות העבודה יורדות לאזור של כ-40 שעות בשבוע עובדים הם פחות נלהבים להורדה נוספת של השעות, הן כדי למנוע ירידה בהכנסה והן בגלל שרבים חושבים כי מעורבת בעבודה היא דבר חשוב בפני עצמו. באופן כללי, כלכלנים מהמאה ה-20 טענו נגד הורדה נוספת של שעות העבודה כפתרון לאבטלה, בטענה כי מייצג טעות בשם Lump of labour fallacy. בשנת 2014 אחד המייסדים של גוגל, לארי פייג', הציע שבוע עבודה של ארבע ימי, כך שאם הטכנולוגיה תמשיך לייתר עבודות אנשים עדיין יוכלו למצוא תעסוקה. מבחינת המעסיקים העסקת 20 עובדים שיעבדו 20 שעות בשבוע במקום 10 עובדים שיעבדו 40 שעות בשבוע, פירושה יותר עלויות של הכשרה, אדמיניסטרציה ותשלומי מיסים ופנסיות. משימות שמחולקות על פני מספר אנשים במקום לאדם בודד עלולות ליצור בעיות של תאום וחוסר המשכיות. מבחינת העובדים ו/או החברה שבוע עבודה קצר יותר יכול להוות יתרונות נוספים כמו זמן לפיתוח יוזמות כלכליות, זמן להתנדבות, זמן להשקעה במשפחה, בהכנת מזון בריא יותר, ב[[תחבורה פעילה]] ועוד. |
| | | |
| ===הרחבת הבעלות על נכסים טכנולוגיים=== | | ===הרחבת הבעלות על נכסים טכנולוגיים=== |
− | הוצעו מספר פתרונות שלאו דווקא נופלים לתוך החלוקה המקובלת של ימין ושמאל בפוליטיקה. דבר זה כולל הרחבת הבעלות על רובוטים ועל נכסי-הון יצרניים נוספים. תומכים בהרחבת הבעלות על הטכנולוגיה ואמצעי הייצור כוללים את James S. Albus, John Lanchester, Richard B. Freeman ו- Noah Smith. Jaron Lanier הציע רעיון דומה – מנגנון שבו אנשים מקבלים "מיקרו תשלומים" בתמורה לכך שהם מסייעים לייצר "ביג דאטה" בזכות זהם שהם גולשים ברשת האינטרנט. רעיון דומה נוסף הוא של [[כלכלה דמוקרטית]] וכן פיתוח של [[קואופרטיבים]]. | + | הוצעו מספר פתרונות שלאו דווקא נופלים לתוך החלוקה המקובלת של ימין ושמאל בפוליטיקה. דבר זה כולל הרחבת הבעלות על רובוטים ועל נכסי-הון יצרניים נוספים. תומכים בהרחבת הבעלות על הטכנולוגיה ואמצעי הייצור כוללים את James S. Albus, John Lanchester, Richard B. Freeman ו- Noah Smith. Jaron Lanier הציע רעיון דומה – מנגנון שבו אנשים מקבלים "מיקרו תשלומים" בתמורה לכך שהם מסייעים לייצר "ביג דאטה" בזכות זהם שהם גולשים ברשת האינטרנט. רעיון דומה נוסף הוא של [[כלכלה דמוקרטית]] וכן פיתוח של [[קואופרטיבים]]. |
| | | |
| ===שינויים מבניים לקראת כלכלה ללא מחסור === | | ===שינויים מבניים לקראת כלכלה ללא מחסור === |
− | [[פרוייקט ונוס]] ו[[תנועת צייטגייסט]] כמו גם מספר אנשים וארגונים אחרים הציעו שינויים מבניים לטובת צורה של כלכלה לאחר-מחסור. אובדן העבודות נתפס כברכה ולא כאיום - שבה אנשים משוחררים מעבודות מונוטוניות ומשעממות. במודל של פרוייקט ונוס העבודות מתחלקות לכמה קטגוריות – חלקן מבוצעות או על ידי אמצעים אוטומטיים כמו מחשבים ורובוטים, חלקן מבוטלות כליל משום שאינן מביאות באמת תועלת לחברה (לדוגמה שיווק ופרסום במיוחד של מוצרים מזיקים, כמו [[עישון|טבק]]), חלקן מתחלק על פני אנשים רבים בתהליך בר קיימא ופתוח יותר של שיתופי פעולה (כמו ויקיפדיה) או מבוצעות בהתנדבות או לפי העדפה חברתית – במקום להתבסס על כפייה או על רווח כספי. אנשי התנועה טוענים גם כי זמן פנוי שיתפנה יוביל לרנסנס של יצירתיות, שיפור קהילות, שיפור ההון החברתי והפחתה של מתח נפשי עודף. | + | [[פרוייקט ונוס]] ו[[תנועת צייטגייסט]] כמו גם מספר אנשים וארגונים אחרים הציעו שינויים מבניים לטובת צורה של כלכלה לאחר-מחסור. אובדן העבודות נתפס כברכה ולא כאיום - שבה אנשים משוחררים מעבודות מונוטוניות ומשעממות. במודל של פרוייקט ונוס העבודות מתחלקות לכמה קטגוריות – חלקן מבוצעות או על ידי אמצעים אוטומטיים כמו מחשבים ורובוטים, חלקן מבוטלות כליל משום שאינן מביאות באמת תועלת לחברה (לדוגמה שיווק ופרסום במיוחד של מוצרים מזיקים, כמו [[עישון|טבק]]), חלקן מתחלק על פני אנשים רבים בתהליך בר קיימא ופתוח יותר של שיתופי פעולה (כמו ויקיפדיה) או מבוצעות בהתנדבות או לפי העדפה חברתית – במקום להתבסס על כפייה או על רווח כספי. אנשי התנועה טוענים גם כי זמן פנוי שיתפנה יוביל לרנסנס של יצירתיות, שיפור קהילות, שיפור ההון החברתי והפחתה של מתח נפשי עודף. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |