שינויים

על פי עדות במשטרה של החוקר הפרטי סם זוננשיין, בנק לאומי שכר שירותי משרד חקירות לביצוע מעקבים אחרי ברק כהן, בתקופה בה כהן הוביל מחאה ציבורית נגד מנכ"לית הבנק, [[רקפת רוסק עמינח]]. הבנק הכחיש את הדברים. [http://www.posta.co.il/widgetkit/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-1/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D/12004-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A7%D7%91-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%A7-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%A8%D7%A7-%D7%9B%D7%94%D7%9F] המשטרה ניסתה לעקוב אחר פעילות הקבוצה, על ידי הכנסת סוכן חשאי לתוכה. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001225052] [https://www.10.tv/news/156192] בנוסף, נציגי איגוד הבנקים נפגשו ב-2015 עם ניצב מני יצחקי כדי להאיץ במשטרה לפעול נגד ארגון באים לבנקאים ובמשטרה הוקם צוות חקירה מיוחד כדי לפעול נגד הארגון, אף שצוותים כאלה מוקמים לרוב במקרים של פשיעה חמורה.[https://www.themarker.com/markets/1.5862938] בשנת 2018 נחשף כי המשטרה קיימה 4 פגישות עם נציגי הבנקים בקשר עם ברק כהן והפעילות של באים לבנקאים.[https://www.themarker.com/markets/1.6006912]

על פי עדות במשטרה של החוקר הפרטי סם זוננשיין, בנק לאומי שכר שירותי משרד חקירות לביצוע מעקבים אחרי ברק כהן, בתקופה בה כהן הוביל מחאה ציבורית נגד מנכ"לית הבנק, [[רקפת רוסק עמינח]]. הבנק הכחיש את הדברים. [http://www.posta.co.il/widgetkit/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-1/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D/12004-%D7%94%D7%9E%D7%A2%D7%A7%D7%91-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%A0%D7%A7-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%9E%D7%99-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%A8%D7%A7-%D7%9B%D7%94%D7%9F] המשטרה ניסתה לעקוב אחר פעילות הקבוצה, על ידי הכנסת סוכן חשאי לתוכה. [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001225052] [https://www.10.tv/news/156192] בנוסף, נציגי איגוד הבנקים נפגשו ב-2015 עם ניצב מני יצחקי כדי להאיץ במשטרה לפעול נגד ארגון באים לבנקאים ובמשטרה הוקם צוות חקירה מיוחד כדי לפעול נגד הארגון, אף שצוותים כאלה מוקמים לרוב במקרים של פשיעה חמורה.[https://www.themarker.com/markets/1.5862938] בשנת 2018 נחשף כי המשטרה קיימה 4 פגישות עם נציגי הבנקים בקשר עם ברק כהן והפעילות של באים לבנקאים.[https://www.themarker.com/markets/1.6006912]

ביוני 2015, הורתה השופטת טל לוי על הוצאת צו למניעת [[הטרדה מאיימת]] למשך 6 חודשים נגד ברק כהן ופעיל אחר מקבוצת "באים לבנקאים". הצו הוצא לבקשת מנכ"לית בנק לאומי שטענה כי הפעילות מטרידה ופוגעת בבנותיה.{{הערה|{{כלכליסט|ענת רואה ותומר ורון|בית המשפט: פעילות "באים לבנקאים" נגד רוסק עמינח היא הטרדה מאיימת|3662257|19 ביוני 2015|}}}}

ביוני 2015, הורתה השופטת טל לוי על הוצאת צו למניעת [[הטרדה מאיימת]] למשך 6 חודשים נגד ברק כהן ופעיל אחר מקבוצת "באים לבנקאים". הצו הוצא לבקשת מנכ"לית בנק לאומי שטענה כי הפעילות מטרידה ופוגעת בבנותיה.{{הערה|{{כלכליסט|ענת רואה ותומר ורון|בית המשפט: פעילות "באים לבנקאים" נגד רוסק עמינח היא הטרדה מאיימת|3662257|19 ביוני 2015|}}}}  

בנוסף, הוצא צו הרחקה לעו"ד ברק כהן ממנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן,{{הערה|{{גלובס|חן מענית|צו הרחקה לעו"ד ברק כהן ממנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן|1001048127|25 ביוני 2015}}}} כולל איסור תקדימי{{הערה|{{כלכליסט|זוהר שחר לוי|לא באים לבנקאים: ביהמ"ש מגדיר מחדש את גבולות חופש הביטוי|3662925|28 ביוני 2015|}}}} על קיום מחאה כנגדו באינטרנט וברשתות חברתיות. בדיון בעניינו טען קינן כי בעקבות פעילות באים לבנקאים הוא "חושש לחייו ולחיי בני משפחתו". בית המשפט קבע כי כהן ביצע כלפי עמינח וקינן "הטרדה מאיימת". חרף כך, נמשכו פעילויות התנועה כנגדם על ידי פעילים אחרים. טרם כניסתו של קינן לדיון בדבר צו ההרחקה, חיכה לו במסדרונות בית המשפט קהל גדול של עשרות פעילי התנועה אשר ליווה אותו לאולם וקרא לעברו: "גנב, גנב!". ביולי 2015 הוצא צו הרחקה זמני לבקשתו של [[ציון קינן]] נגד הפעיל החברתי [[יגאל רמבם]], לצורך הרחקתו מחתונת נכדתו של [[יצחק תשובה]] ובנו של ציון קינן, בכפוף לדיון בית משפט שהיה אמור להתנהל בנושא.

בנוסף, הוצא צו הרחקה לעו"ד ברק כהן ממנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן,{{הערה|{{גלובס|חן מענית|צו הרחקה לעו"ד ברק כהן ממנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן|1001048127|25 ביוני 2015}}}} כולל איסור תקדימי{{הערה|{{כלכליסט|זוהר שחר לוי|לא באים לבנקאים: ביהמ"ש מגדיר מחדש את גבולות חופש הביטוי|3662925|28 ביוני 2015|}}}} על קיום מחאה כנגדו באינטרנט וברשתות חברתיות. בדיון בעניינו טען קינן כי בעקבות פעילות באים לבנקאים הוא "חושש לחייו ולחיי בני משפחתו". בית המשפט קבע כי כהן ביצע כלפי עמינח וקינן "הטרדה מאיימת". חרף כך, נמשכו פעילויות התנועה כנגדם על ידי פעילים אחרים. טרם כניסתו של קינן לדיון בדבר צו ההרחקה, חיכה לו במסדרונות בית המשפט קהל גדול של עשרות פעילי התנועה אשר ליווה אותו לאולם וקרא לעברו: "גנב, גנב!". ביולי 2015 הוצא צו הרחקה זמני לבקשתו של [[ציון קינן]] נגד הפעיל החברתי [[יגאל רמבם]], לצורך הרחקתו מחתונת נכדתו של [[יצחק תשובה]] ובנו של ציון קינן, בכפוף לדיון בית משפט שהיה אמור להתנהל בנושא.

בדצמבר 2015 הגישה קבוצת "באים לבנקאים" תביעה, בדרך של [[המרצת פתיחה]], נגד "פייסבוק" וראשי הבנקים, בדרישה להחזרתו לפעילות של דף הפייסבוק של הקבוצה.{{הערה|1=עידו קינן, [http://room404.net/?p=67249 תביעה נגד פייסבוק: “באים לבנקאים” דורשים השבת דף הפייסבוק שלהם לאוויר], באתר "חדר 404", 27 בדצמבר 2015}} התביעה נדחתה בנימוק ש"באים לבנקאים" אינם בגדר [[אישיות משפטית]].{{הערה|ה"פ 56154-12-15 באים לבנקאים נגד Facebook Inc ואחרים, ניתן ב-18 ביולי 2016}}

בדצמבר 2015 הגישה קבוצת "באים לבנקאים" תביעה, בדרך של [[המרצת פתיחה]], נגד "פייסבוק" וראשי הבנקים, בדרישה להחזרתו לפעילות של דף הפייסבוק של הקבוצה.{{הערה|1=עידו קינן, [http://room404.net/?p=67249 תביעה נגד פייסבוק: “באים לבנקאים” דורשים השבת דף הפייסבוק שלהם לאוויר], באתר "חדר 404", 27 בדצמבר 2015}} התביעה נדחתה בנימוק ש"באים לבנקאים" אינם בגדר [[אישיות משפטית]].{{הערה|ה"פ 56154-12-15 באים לבנקאים נגד Facebook Inc ואחרים, ניתן ב-18 ביולי 2016}}

בתחילת חודש דצמבר 2016, חסמו פעילים מהקבוצה ואחרים את רכבה של רקפת רוסק עמינח למשך מספר דקות בחניון בית המשפט השלום בתל אביב. בעקבות המקרה חקרה המשטרה מספר פעילים בגין - פגיעה בפרטיות-בילוש או הטרדה אחרת, איומים, תקיפה סתם, קשירת קשר לעשות עוון, מטרד לציבור, התנהגות פרועה במקום ציבורי, התנהגות העלולה להפר שלום הציבור ומהומה במקום ציבורי. [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=155734161573065&set=a.129083654238116.1073741828.100014094468918&type=1&theater]

בתחילת חודש דצמבר 2016, חסמו פעילים מהקבוצה ואחרים את רכבה של רקפת רוסק עמינח למשך מספר דקות בחניון בית המשפט השלום בתל אביב. בעקבות המקרה חקרה המשטרה מספר פעילים בגין - פגיעה בפרטיות-בילוש או הטרדה אחרת, איומים, תקיפה סתם, קשירת קשר לעשות עוון, מטרד לציבור, התנהגות פרועה במקום ציבורי, התנהגות העלולה להפר שלום הציבור ומהומה במקום ציבורי. [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=155734161573065&set=a.129083654238116.1073741828.100014094468918&type=1&theater]

ב-25 בדצמבר 2016 הוגש נגד חלק מחברי הקבוצה כתב אישום בשל פעילותם כנגד מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק-עמינח ומנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן. בנוסף לכתב האישום, הגישה פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) בקשה לקביעת תנאים מגבילים שיחולו על הנאשמים עד תום ההליכים ובמידה ויפרו אותם, בית המשפט יורה על מעצרם. שבעת הנאשמים הם עו"ד [[ברק כהן]], [[ערן ורד]], [[איליה (איליאן) מרשק]], [[יגאל רמבם]], [[משה מנקין]], אילן יוסף פלד ואמנון פורת שצורף מאוחר יותר.[https://www.davar1.co.il/165848/] השבעה מואשמים בשורת עבירות בהן: קשירת קשר לביצוע פשע, פגיעה בפרטיות, הטרדה וסחיטה באיומים. עו"ד ברק כהן הגיב לכתב האישום ואמר כי: "היום התחדש לנו שראשי המערכת הבנקאית, רקפת רוסק עמינח וציון קינן מחזיקים באזורים מוצנעים גם את רשויות התביעה. מעולם לא פחדתי ממאמצי ההפחדה של שלטון הטרור שפועל פה, ובוודאי אין לי כוונה להתחיל ולחשוש בערב חנוכה. למדתי שקריאות לגיטימיות במגאפון משפיעות על ראשי המערכת הבנקאית יותר מפעולות שר אוצר. מי שחושש מהאמת, הם הבנקאים שעושקים אותנו, בוודאי לא אני כמי שמשמיע להם אותה מול פניהם". [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3704497,00.html]

ב-25 בדצמבר 2016 הוגש נגד חלק מחברי הקבוצה כתב אישום בשל פעילותם כנגד מנכ"לית בנק לאומי רקפת רוסק-עמינח ומנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן. בנוסף לכתב האישום, הגישה פרקליטות מחוז תל-אביב (פלילי) בקשה לקביעת תנאים מגבילים שיחולו על הנאשמים עד תום ההליכים ובמידה ויפרו אותם, בית המשפט יורה על מעצרם. שבעת הנאשמים הם עו"ד [[ברק כהן]], [[ערן ורד]], [[איליה (איליאן) מרשק]], [[יגאל רמבם]], [[משה מנקין]], אילן יוסף פלד ואמנון פורת שצורף מאוחר יותר.[https://www.davar1.co.il/165848/] השבעה מואשמים בשורת עבירות בהן: קשירת קשר לביצוע פשע, פגיעה בפרטיות, הטרדה וסחיטה באיומים. עו"ד ברק כהן הגיב לכתב האישום ואמר כי: "היום התחדש לנו שראשי המערכת הבנקאית, רקפת רוסק עמינח וציון קינן מחזיקים באזורים מוצנעים גם את רשויות התביעה. מעולם לא פחדתי ממאמצי ההפחדה של שלטון הטרור שפועל פה, ובוודאי אין לי כוונה להתחיל ולחשוש בערב חנוכה. למדתי שקריאות לגיטימיות במגאפון משפיעות על ראשי המערכת הבנקאית יותר מפעולות שר אוצר. מי שחושש מהאמת, הם הבנקאים שעושקים אותנו, בוודאי לא אני כמי שמשמיע להם אותה מול פניהם". [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3704497,00.html]

ישנם גורמים בציבור הסבורים כי פעילות באים לבנקאים היא חריפה ואלימה מדי, וכי אין זו הדרך הנכונה לקדם מטרות חברתיות. במיוחד יצאה מחאה על הפעילות כנגד ילדי הבנקאים.

ישנם גורמים בציבור הסבורים כי פעילות באים לבנקאים היא חריפה ואלימה מדי, וכי אין זו הדרך הנכונה לקדם מטרות חברתיות. במיוחד יצאה מחאה על הפעילות כנגד ילדי הבנקאים.

בתחילת חודש ספטמבר 2015 פייסבוק סגרה את דף התנועה, כנראה בשל צילום פעילות חדשה מול ביתה של [[שרי אריסון]], ובטענה של הפרת תקנון השימוש.{{הערה|דורי בן ישראל, [http://mizbala.com/digital/social-media/103659 פייסבוק הסירה את עמוד 'באים לבנקאים' בטענה לבריונות מצד ברק כהן וערן ורד], אתר "מזבלה", 3 בספטמבר 2015}}  

בתחילת חודש ספטמבר 2015 פייסבוק סגרה את דף התנועה, כנראה בשל צילום פעילות חדשה מול ביתה של [[שרי אריסון]], ובטענה של הפרת תקנון השימוש.{{הערה|דורי בן ישראל, [http://mizbala.com/digital/social-media/103659 פייסבוק הסירה את עמוד 'באים לבנקאים' בטענה לבריונות מצד ברק כהן וערן ורד], אתר "מזבלה", 3 בספטמבר 2015}}  

יש לציין כי אחד מהאנשים ש”באים לבנקאים” שמה על הכוונת שלה הוא זמיר דחב”ש, בעל משרד יחסי הציבור "שלום תל אביב", יחצ"ן "איגוד הבנקים הישראלי" ו"פייסבוק ישראל". דחב"ש גרם להסרה מפייסבוק של סרטון המתעד את ההפגנה שערכו נגדו פעילי התנועה ליד ביתו ולאחר מכן זכה בצו למניעת הטרדה מאיימת נגד כהן ובפיצויים של 4,000 שקל ממנו.{{הערה|1=[http://room404.net/?p=66336 פייסבוק נגד “באים לבנקאים”] חדר 404, עידו קינן}} בתגובה להסרת הדף מפייסבוק הודיע כהן כי התנועה תרכז את פעילותה באתר האינטרנט שלה.{{הערה|יסמין גואטה, [http://www.themarker.com/law/1.2723944 ברק כהן: פייסבוק הורידה את העמוד שלנו - "באים לבנקאים"], דה מרקר, 03.09.2015}} ערן ורד קרא קיים אירוע מחאה מול ביתה של מנכ"לית [[פייסבוק ישראל]], [[עדי סופר תאני]]. דף פייסבוק שבו הופיעה קריאה זו הוסר, והפרופיל של ורד נחסם לשבוע.{{הערה|דורי בן ישראל, [http://mizbala.com/digital/social-media/103795 באים לבנקאים VS עדי סופר תאני – יפקדו את ביתה של מנכ"לית פייסבוק ישראל ב-17 בספטמבר], אתר "מזבלה", 9 בספטמבר 2015}}

יש לציין כי אחד מהאנשים ש”באים לבנקאים” שמה על הכוונת שלה הוא זמיר דחב”ש, בעל משרד יחסי הציבור "שלום תל אביב", יחצ"ן "איגוד הבנקים הישראלי" ו"פייסבוק ישראל". דחב"ש גרם להסרה מפייסבוק של סרטון המתעד את ההפגנה שערכו נגדו פעילי התנועה ליד ביתו ולאחר מכן זכה בצו למניעת הטרדה מאיימת נגד כהן ובפיצויים של 4,000 שקל ממנו.{{הערה|1=[http://room404.net/?p=66336 פייסבוק נגד “באים לבנקאים”] חדר 404, עידו קינן}} בתגובה להסרת הדף מפייסבוק הודיע כהן כי התנועה תרכז את פעילותה באתר האינטרנט שלה.{{הערה|יסמין גואטה, [http://www.themarker.com/law/1.2723944 ברק כהן: פייסבוק הורידה את העמוד שלנו - "באים לבנקאים"], דה מרקר, 03.09.2015}} ערן ורד קרא קיים אירוע מחאה מול ביתה של מנכ"לית [[פייסבוק ישראל]], [[עדי סופר תאני]]. דף פייסבוק שבו הופיעה קריאה זו הוסר, והפרופיל של ורד נחסם לשבוע.{{הערה|דורי בן ישראל, [http://mizbala.com/digital/social-media/103795 באים לבנקאים VS עדי סופר תאני – יפקדו את ביתה של מנכ"לית פייסבוק ישראל ב-17 בספטמבר], אתר "מזבלה", 9 בספטמבר 2015}}

===הסרת תוצאות החיפוש של מגוגל===

===הסרת תוצאות החיפוש של מגוגל===

זמן קצר לאחר מכן, באותו החודש, הורידה גוגל מתוצאות החיפוש ב-google.co.il את התוצאות המפנות לדף הפייסבוק (המחוק) של התנועה ולעמוד הבית של אתר התנועה, בשל צו בית המשפט שלטענת גוגל אין היא יכולה לפרסמו מאחר שהוא נאסר לפירסום על ידי בית המשפט. {{הערה|1=[http://room404.net/?p=66382 גוגל הסירה את “באים לבנקאים” מתוצאות החיפוש בגלל צו בית משפט מסתורי] חדר 404, עידו קינן, 9 בספטמבר 2015}}. מאוחר יותר פורסם מספר ההליך שבמסגרתו ניתן הצו, והסתבר כי הצו לא הוצא ישירות מול גוגל ישראל ומדובר בפרשנות של גוגל לצו שאסר על ברק כהן לבצע הטרדה מאיימת כנגד ציון קינן. [http://room404.net/?p=66536] בכדי לעקוף את הורדת דף הבית של האתר מתוצאות החיפוש של גוגל ישראל - פתחה הקבוצה אתר זהה תחת שם מתחם שונה, אשר התברג לעשירייה הראשונה במנוע החיפוש [http://ganavim.com/]. בחודש אוקטובר 2015, הגיש ערן ורד, הבעלים של האתר, תביעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד החברה ודרש להשיב את האתר למנוע החיפוש. עורך דינו של ורד, עו"ד יהונתן קלינגר, טען כי למעשה הצו המדובר לא נוגע כלל לערן ורד או לאתר "באים לבנקאים" אלא לעו"ד ברק כהן, שנגדו הוציא בית המשפט צווי מניעה בעקבות תביעת מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן[http://www.haaretz.co.il/captain/net/1.2756282].

זמן קצר לאחר מכן, באותו החודש, הורידה גוגל מתוצאות החיפוש ב-google.co.il את התוצאות המפנות לדף הפייסבוק (המחוק) של התנועה ולעמוד הבית של אתר התנועה, בשל צו בית המשפט שלטענת גוגל אין היא יכולה לפרסמו מאחר שהוא נאסר לפירסום על ידי בית המשפט. {{הערה|1=[http://room404.net/?p=66382 גוגל הסירה את “באים לבנקאים” מתוצאות החיפוש בגלל צו בית משפט מסתורי] חדר 404, עידו קינן, 9 בספטמבר 2015}}. מאוחר יותר פורסם מספר ההליך שבמסגרתו ניתן הצו, והסתבר כי הצו לא הוצא ישירות מול גוגל ישראל ומדובר בפרשנות של גוגל לצו שאסר על ברק כהן לבצע הטרדה מאיימת כנגד ציון קינן. [http://room404.net/?p=66536] בכדי לעקוף את הורדת דף הבית של האתר מתוצאות החיפוש של גוגל ישראל - פתחה הקבוצה אתר זהה תחת שם מתחם שונה, אשר התברג לעשירייה הראשונה במנוע החיפוש [http://ganavim.com/]. בחודש אוקטובר 2015, הגיש ערן ורד, הבעלים של האתר, תביעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד החברה ודרש להשיב את האתר למנוע החיפוש. עורך דינו של ורד, עו"ד יהונתן קלינגר, טען כי למעשה הצו המדובר לא נוגע כלל לערן ורד או לאתר "באים לבנקאים" אלא לעו"ד ברק כהן, שנגדו הוציא בית המשפט צווי מניעה בעקבות תביעת מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן[http://www.haaretz.co.il/captain/net/1.2756282].

===טענות על מעקב אחר פעילים ומחיקת פוסטים===  

===טענות על מעקב אחר פעילים ומחיקת פוסטים===  

זמיר דחב"ש הוא הבעלים של משרד יחסי הציבור "שלום תל אביב", שבין לקוחותיו נמנים פייסבוק, [[בנק הפועלים]] ואיגוד הבנקים.{{הערה|עודד ירון, [https://www.haaretz.co.il/captain/net/.premium-1.3044663 פוסטים ששיתפו כתבה ביקורתית על פייסבוק נעלמו מהרשת], הארץ, 21.08.108}}. לפי כתבה של אתר "המזבלה" מאוגוסט 2016, חברת "שלום תל אביב" ניהלה בשנים 2015-6 מעקבים אחרי פעילי התנועה ברשתות חברתיות ומחוצה להן. על פי צילומי מסך פנימיים שהגיעו לידי האתר, ממערכת הניטור של דחב"ש עולה כי פעילות מקוונות רבות שכהן ופעילי מחאת הבנקים ביצעו, תועדה בזמן אמת במעין חמ"ל מקוון. על פי גורם מקורב לנושא, חמ"ל זה נוהל במשך כל שעות היממה על ידי אנשיו של דחב"ש. {{הערה|שם=mizbala|דורי בן ישראל, [http://mizbala.com/news/114198 חשיפה: כך פייסבוק ישראל ואיגוד הבנקים ריגלו אחר מחאת 'באים לבנקאים' עד שמחקו אותה לחלוטין], באתר "מזבלה", 18 באוגוסט 2016}}

זמיר דחב"ש הוא הבעלים של משרד יחסי הציבור "שלום תל אביב", שבין לקוחותיו נמנים פייסבוק, [[בנק הפועלים]] ואיגוד הבנקים.{{הערה|עודד ירון, [https://www.haaretz.co.il/captain/net/.premium-1.3044663 פוסטים ששיתפו כתבה ביקורתית על פייסבוק נעלמו מהרשת], הארץ, 21.08.108}}. לפי כתבה של אתר "המזבלה" מאוגוסט 2016, חברת "שלום תל אביב" ניהלה בשנים 2015-6 מעקבים אחרי פעילי התנועה ברשתות חברתיות ומחוצה להן. על פי צילומי מסך פנימיים שהגיעו לידי האתר, ממערכת הניטור של דחב"ש עולה כי פעילות מקוונות רבות שכהן ופעילי מחאת הבנקים ביצעו, תועדה בזמן אמת במעין חמ"ל מקוון. על פי גורם מקורב לנושא, חמ"ל זה נוהל במשך כל שעות היממה על ידי אנשיו של דחב"ש. {{הערה|שם=mizbala|דורי בן ישראל, [http://mizbala.com/news/114198 חשיפה: כך פייסבוק ישראל ואיגוד הבנקים ריגלו אחר מחאת 'באים לבנקאים' עד שמחקו אותה לחלוטין], באתר "מזבלה", 18 באוגוסט 2016}}

העיתונאי רותם שטרקמן, סגן עורך [[דה מרקר]], שיתף את הכתבה ביום שישי של אותו סופשבוע באתר פייסבוק. הוא גילה להפתעתו כי הפוסט נמחק כבר לא קיימים וכל השיתופים נעלמו. משתמשים אחרים לא יכלו לראות את הפוסט אבל כששטרקמן נכנס מהחשבון שלו, הפוסט היה זמין. שטרקמן פרסם פוסט נוסף על מחיקת הפוסט ועיתונאים נוספים החלו לפרסם את הנושא ולשאול את פייסבוק ישראל שאלות. ביום ראשון שלאחר מכן הוחזר הפוסט המקורי.{{הערה|1=[https://www.facebook.com/TheMarkerOnline/videos/10154640630179349/?pnref=story פוף - והפוסט נעלם], באתר TheMarker Online‎‏ בפייסבוק, 21.08.2016}} זמן קצר לאחר מכן נמחק פוסט בנושא של שי גולדן מהזכיינית "רשת" של ערוץ 2, פייסבוק טענה שהיא בודקת את הנושא.{{הערה|1=[http://net.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1205765&sid=127 האם פייסבוק מצנזרת פוסטים ביקורתיים שנכתבו עליה בפייסבוק?], נענע10, 22/08/2016}} גולשים רבים אחרים שיתפו את הכתבה, והשיתופים שלהם לא הוסרו או נעלמו. זמיר דחב"ש טען כי אין לו יכולת להסיר פוסטים בפייסבוק {{הערה|עודד ירון, [https://www.haaretz.co.il/captain/net/.premium-1.3046628 זמיר דחב"ש על היעלמות הפוסטים בפייסבוק: טענות חסרות שחר], הארץ, 23.08.2016}}

העיתונאי רותם שטרקמן, סגן עורך [[דה מרקר]], שיתף את הכתבה ביום שישי של אותו סופשבוע באתר פייסבוק. הוא גילה להפתעתו כי הפוסט נמחק כבר לא קיימים וכל השיתופים נעלמו. משתמשים אחרים לא יכלו לראות את הפוסט אבל כששטרקמן נכנס מהחשבון שלו, הפוסט היה זמין. שטרקמן פרסם פוסט נוסף על מחיקת הפוסט ועיתונאים נוספים החלו לפרסם את הנושא ולשאול את פייסבוק ישראל שאלות. ביום ראשון שלאחר מכן הוחזר הפוסט המקורי.{{הערה|1=[https://www.facebook.com/TheMarkerOnline/videos/10154640630179349/?pnref=story פוף - והפוסט נעלם], באתר TheMarker Online‎‏ בפייסבוק, 21.08.2016}} זמן קצר לאחר מכן נמחק פוסט בנושא של שי גולדן מהזכיינית "רשת" של ערוץ 2, פייסבוק טענה שהיא בודקת את הנושא.{{הערה|1=[http://net.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1205765&sid=127 האם פייסבוק מצנזרת פוסטים ביקורתיים שנכתבו עליה בפייסבוק?], נענע10, 22/08/2016}} גולשים רבים אחרים שיתפו את הכתבה, והשיתופים שלהם לא הוסרו או נעלמו. זמיר דחב"ש טען כי אין לו יכולת להסיר פוסטים בפייסבוק {{הערה|עודד ירון, [https://www.haaretz.co.il/captain/net/.premium-1.3046628 זמיר דחב"ש על היעלמות הפוסטים בפייסבוק: טענות חסרות שחר], הארץ, 23.08.2016}}

==תביעה משפטית נגד פייסבוק וגופים אחרים==

==תביעה משפטית נגד פייסבוק וגופים אחרים==

עו”ד ברק כהן וערן ורד הגישו ב-27 בדצמבר 2015 תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד פייסבוק ארה”ב, פייסבוק אירלנד ופייסבוק ישראל. התובעים מבקשים מבית המשפט להוציא פסק דין הצהרתי שלפיו פייסבוק פעלה שלא כדין ו/או מתוך הפרת הסכם כאשר הסירה את דף הפייסבוק של באים לבנקאים, ולחייב את החברה להחזירו ולאפשר את המשך הפעילות בו. הנימוק העיקרי הוא הטענה כי אף שפייסבוק היא חברה פרטית, כבמה פומבית פופולרית לדיון ציבורי היא גוף דו-מהותי, ועל כן לא יכול להחליט על צנזורה של דעות וחסימה של אנשים או ארגונים באופן חד-צדדי, בלתי מנומק וללא הגבלת זמן.

עו”ד ברק כהן וערן ורד הגישו ב-27 בדצמבר 2015 תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד פייסבוק ארה”ב, פייסבוק אירלנד ופייסבוק ישראל. התובעים מבקשים מבית המשפט להוציא פסק דין הצהרתי שלפיו פייסבוק פעלה שלא כדין ו/או מתוך הפרת הסכם כאשר הסירה את דף הפייסבוק של באים לבנקאים, ולחייב את החברה להחזירו ולאפשר את המשך הפעילות בו. הנימוק העיקרי הוא הטענה כי אף שפייסבוק היא חברה פרטית, כבמה פומבית פופולרית לדיון ציבורי היא גוף דו-מהותי, ועל כן לא יכול להחליט על צנזורה של דעות וחסימה של אנשים או ארגונים באופן חד-צדדי, בלתי מנומק וללא הגבלת זמן.

עוד בנתבעים: [[שרי אריסון]], בעלת השליטה ב[[בנק הפועלים]]; [[ציון קינן]], מנכ”ל [[בנק הפועלים]]; [[רקפת רוסק עמינח]], מנכ”לית [[בנק לאומי]]; וזמיר דחב”ש, יחצ"ן איגוד הבנקים ופייסבוק ישראל. הנתבעים הקשורים לבנקים הם “אנשים אשר, למיטב ידיעת המבקש, ראו עצמם נפגעים כתוצאה מן הפעילות שניהל המבקש בפייסבוק, ועקב כך התלוננו בפני פייסבוק על פעילות המבקשים ודרשו את מחיקתו והסרתו של דף-הפייסבוק של המבקש. למרבה הצער, נענתה פייסבוק לבקשותיהם ומכאן הצורך בתביעה זו”. התביעה הוגשה באמצעות עו”ד אסף דרעי מ”מרכז תמורה – המרכז לקידום השוויון”. <ref>http://room404.net/?p=67249</ref> ביולי 2016 נדחתה התביעה מסיבות טכניות. [http://www.the7eye.org.il/212369]

עוד בנתבעים: [[שרי אריסון]], בעלת השליטה ב[[בנק הפועלים]]; [[ציון קינן]], מנכ”ל [[בנק הפועלים]]; [[רקפת רוסק עמינח]], מנכ”לית [[בנק לאומי]]; וזמיר דחב”ש, יחצ"ן איגוד הבנקים ופייסבוק ישראל. הנתבעים הקשורים לבנקים הם “אנשים אשר, למיטב ידיעת המבקש, ראו עצמם נפגעים כתוצאה מן הפעילות שניהל המבקש בפייסבוק, ועקב כך התלוננו בפני פייסבוק על פעילות המבקשים ודרשו את מחיקתו והסרתו של דף-הפייסבוק של המבקש. למרבה הצער, נענתה פייסבוק לבקשותיהם ומכאן הצורך בתביעה זו”. התביעה הוגשה באמצעות עו”ד אסף דרעי מ”מרכז תמורה – המרכז לקידום השוויון”. <ref>http://room404.net/?p=67249</ref> ביולי 2016 נדחתה התביעה מסיבות טכניות. [http://www.the7eye.org.il/212369]