שינויים

===טכנולוגיות קיימות===

===טכנולוגיות קיימות===

{{הפניה לערך מורחב|טורבינות רוח}}

{{הפניה לערך מורחב|טורבינות רוח}}

רוב אנרגיית הרוח המשמשת את האדם מופקת כיום באמצעות [[טורבינות רוח|טורבינות רוח]], לשם הפקת חשמל. טורבינות אלא מתחלקות לסוגים שונים: טורבינות ענק וטורבינות קטנות לסביבה עירונית או לשימוש כפרי; טורבינות בעלות ציר אנכי וטורבינות בעלות ציר אופקי; טורבינות יבשה ו[[טורבינות רוח בים]]. יש זינוק עצום בכמות הטורבינות המותקנות, כך שאם בעבר רוב הטורבינות היו בגודל בינוני ומוצבות על היבשה, היום יש יותר ויותר התקנות של טורבינות ענק (70 מטר קוטר) המוצבות בים.

רוב אנרגיית הרוח המשמשת את האדם מופקת כיום באמצעות [[טורבינות רוח|טורבינות רוח]], לשם הפקת חשמל. טורבינות אלא מתחלקות לסוגים שונים: טורבינות ענק וטורבינות קטנות לסביבה עירונית או לשימוש כפרי; טורבינות בעלות ציר אנכי וטורבינות בעלות ציר אופקי; טורבינות יבשה ו[[טורבינות רוח בים]]. יש זינוק עצום בכמות הטורבינות המותקנות, כך שאם בעבר רוב הטורבינות היו בגודל בינוני ומוצבות על היבשה, היום יש יותר ויותר התקנות של טורבינות ענק (70 מטר קוטר) המוצבות בים.

===שכלולים והמצאות לעתיד===

===שכלולים והמצאות לעתיד===

יש גם תכנונים שמנסים להגיע לטכנולוגיות יעילות בהרבה הללו כוללות, טורבינות ענק בעלות ציר אנכי, [[טורבינות רוח אוויריות]] ועוד.  

יש גם תכנונים שמנסים להגיע לטכנולוגיות יעילות בהרבה הללו כוללות, טורבינות ענק בעלות ציר אנכי, [[טורבינות רוח אוויריות]] ועוד.  

[[חגורת רוח]], Windbelt, היא תכנון חדשני משנת 2007 להפקת אנרגיה מהרוח ללא סיבוב. שיטה זו אמורה להיות יעילה בהרבה בהשוואה לטורבינות רוח, והיא אמורה לפעול גם במהירויות רוח נמוכות יחסית. [http://www.jetsongreen.com/2007/10/windbelt-microw.html], [http://www.humdingerwind.com/windbelt.html]

[[חגורת רוח]], Windbelt, היא תכנון חדשני משנת 2007 להפקת אנרגיה מהרוח ללא סיבוב. שיטה זו אמורה להיות יעילה בהרבה בהשוואה לטורבינות רוח, והיא אמורה לפעול גם במהירויות רוח נמוכות יחסית. [http://www.jetsongreen.com/2007/10/windbelt-microw.html], [http://www.humdingerwind.com/windbelt.html]

==שימושים בתחבורה ימית==

==שימושים בתחבורה ימית==

עם עליית מחירי הדלק, יש התחלה של חזרה לרתימת אנרגיית רוח לסיוע להנעת של אוניות מסע. חברת SkySalies הגרמנית, לדוגמה מוכרת מפרס דמוי מצנח שתלוי לפני האוניה. [http://www.skysails.info] פרוייקט אחד בנושא הוא WINTECC project שמקבל חלק מהמימון שלו מתוכנית Life לחסכון באנרגיה של האיחוד האירופי.  

עם עליית מחירי הדלק, יש התחלה של חזרה לרתימת אנרגיית רוח לסיוע להנעת של אוניות מסע. חברת SkySalies הגרמנית, לדוגמה מוכרת מפרס דמוי מצנח שתלוי לפני האוניה. [http://www.skysails.info] פרוייקט אחד בנושא הוא WINTECC project שמקבל חלק מהמימון שלו מתוכנית Life לחסכון באנרגיה של האיחוד האירופי.  

הוצאות דלק בתחום הספנות יכולות להגיע ל-25% מהוצאות ההפלגה. אוניה בינונית, בעלת מעמס של 20-30 אלף טונות צורכת כ-25 טונות דלק ביום הפלגה. עבור מחיר של 450 דולר לטונת דלק מדובר בהוצאה של כ-11,250 דולר ליום הפלגה. על פי היצרנים, בתלות בכיוון הרוחות ועוצמתן וכן בגודל האוניה (אוניות קטנות יותר מקבלות תרומה גבוהה יותר ממפרשים), המפרש יכול לחסוך כ-10%-35% מהוצאות הדלק תוך הספקת כוח גרירה של 8-32 טונות.

הוצאות דלק בתחום הספנות יכולות להגיע ל-25% מהוצאות ההפלגה. אוניה בינונית, בעלת מעמס של 20-30 אלף טונות צורכת כ-25 טונות דלק ביום הפלגה. עבור מחיר של 450 דולר לטונת דלק מדובר בהוצאה של כ-11,250 דולר ליום הפלגה. על פי היצרנים, בתלות בכיוון הרוחות ועוצמתן וכן בגודל האוניה (אוניות קטנות יותר מקבלות תרומה גבוהה יותר ממפרשים), המפרש יכול לחסוך כ-10%-35% מהוצאות הדלק תוך הספקת כוח גרירה של 8-32 טונות.

==עלות כלכלית==

==עלות כלכלית==

* '''מהירות הרוח באתר'''- כמות האנרגיה שתופק גדלה ביחס של בחזקת 2 למהירות הרוח באתר. אתר בעל מהירות של 16 מייל בשעה לדוגמה, יפיק 50% יותר אנרגיה בהשוואה לאתר בעל תכונות זהות (גודל הטורבינה וכו') שבו מהירות רוח ממוצעת של 14 מייל בשעה.  

* '''מהירות הרוח באתר'''- כמות האנרגיה שתופק גדלה ביחס של בחזקת 2 למהירות הרוח באתר. אתר בעל מהירות של 16 מייל בשעה לדוגמה, יפיק 50% יותר אנרגיה בהשוואה לאתר בעל תכונות זהות (גודל הטורבינה וכו') שבו מהירות רוח ממוצעת של 14 מייל בשעה.  

* '''גובה הטורבינה מעל הקרקע''' - בגבהים גבוהים יותר יש רוחות מהירות יותר, ופחות מערבולות, דבר שמביא לכך שטורבינות גבוהות יותר מפיקות יותר חשמל.  

* '''גובה הטורבינה מעל הקרקע''' - בגבהים גבוהים יותר יש רוחות מהירות יותר, ופחות מערבולות, דבר שמביא לכך שטורבינות גבוהות יותר מפיקות יותר חשמל.  

* '''גודל להבי הטורבינה''' - טורבינות גדולות הן יעילות יותר. שטח חתך הרוח שהטורבינה מכסה (בטורבינות אופקיות) הוא דיסקה שתלויה בגדול הלהבים בריבוע (שטח מעגל). בשנות ה-80 היו מקובלות טורבינות בעלות להב של 10 מטרים, שהפיקו בממוצע 25 קילו-ואט. בשנות ה-2000 אורך הלהבים גדל פי 5, ל-50 מטר, והפקת החשמל גדלה ל-750 קילו-ואט, גידול של פי 55 בתפוקת האנרגיה השנתית, חלק מזה בגלל גידול של פי 25 בשטח החתך, וחלק מזה בגלל הגבהת התרנים וכתוצאה מזה ניצול רוחות מהירות יותר בגובה. כמו כן, בטורבינות אופקיות ככל שהלהבים גדולים יותר יש יחס טוב יותר בין שטח הלהבים לבין שטח התורן הנושא וכתוצאה מזה יש פחות מערבולות והפרעות.

* '''גודל להבי הטורבינה''' - טורבינות גדולות הן יעילות יותר. שטח חתך הרוח שהטורבינה מכסה (בטורבינות אופקיות) הוא דיסקה שתלויה בגדול הלהבים בריבוע (שטח מעגל). בשנות ה-80 היו מקובלות טורבינות בעלות להב של 10 מטרים, שהפיקו בממוצע 25 קילו-ואט. בשנות ה-2000 אורך הלהבים גדל פי 5, ל-50 מטר, והפקת החשמל גדלה ל-750 קילו-ואט, גידול של פי 55 בתפוקת האנרגיה השנתית, חלק מזה בגלל גידול של פי 25 בשטח החתך, וחלק מזה בגלל הגבהת התרנים וכתוצאה מזה ניצול רוחות מהירות יותר בגובה. כמו כן, בטורבינות אופקיות ככל שהלהבים גדולים יותר יש יחס טוב יותר בין שטח הלהבים לבין שטח התורן הנושא וכתוצאה מזה יש פחות מערבולות והפרעות.  

* '''דגם הטורבינה''' ובטכנולוגיה בה יוצרה. ירידת מחירים בעלויות ושיפור הביצועים של להבים, מערכות בקרה, הובילו לשיפור בביצועים. [http://www.awea.org/pubs/factsheets/EconomicsOfWind-Feb2005.pdf]

* '''דגם הטורבינה''' ובטכנולוגיה בה יוצרה. ירידת מחירים בעלויות ושיפור הביצועים של להבים, מערכות בקרה, הובילו לשיפור בביצועים. [http://www.awea.org/pubs/factsheets/EconomicsOfWind-Feb2005.pdf]

בשנת 1981 טורבינת רוח עם להבים של 10 מטר הפיקה 25 קילו-ואט, בשנת 2000 טורבינה בעלת להבים של 75 מטר מפיקה 1,650 קילו-ואט. המחיר לקילו-ואט ירד פי 6. [http://www.awea.org/pubs/factsheets/EconomicsOfWind-Feb2005.pdf]

בשנת 1981 טורבינת רוח עם להבים של 10 מטר הפיקה 25 קילו-ואט, בשנת 2000 טורבינה בעלת להבים של 75 מטר מפיקה 1,650 קילו-ואט. המחיר לקילו-ואט ירד פי 6. [http://www.awea.org/pubs/factsheets/EconomicsOfWind-Feb2005.pdf]

* '''גדול חוות הרוח''' - חוות רוח גדולות יותר הן משתלמות יותר בשל החיסכון בעלויות הקבועות שקשורות בפרוייקט, וכן בשל חסכון בעלויות תחזוקה ותפעול. במהירות רוח של 18 מייל לשעה, חווה של 3 מגה וואט מפיקה חשמל בעלות של 5.9 סנט לקוט"ש, ואילו חווה בתפוקה של 51 מגה וואט מפיקה חשמל בעלות של 3.6 סנט לקוט"ש - ירידה של כ-40%. [http://www.awea.org/pubs/factsheets/EconomicsOfWind-Feb2005.pdf]

* '''גדול חוות הרוח''' - חוות רוח גדולות יותר הן משתלמות יותר בשל החיסכון בעלויות הקבועות שקשורות בפרוייקט, וכן בשל חסכון בעלויות תחזוקה ותפעול. במהירות רוח של 18 מייל לשעה, חווה של 3 מגה וואט מפיקה חשמל בעלות של 5.9 סנט לקוט"ש, ואילו חווה בתפוקה של 51 מגה וואט מפיקה חשמל בעלות של 3.6 סנט לקוט"ש - ירידה של כ-40%. [http://www.awea.org/pubs/factsheets/EconomicsOfWind-Feb2005.pdf]

*'''מיסים ותנאים מימון'''. מחקרים מראים כי פרוייקטים שנבנו באופן פרטי או שנהנו מתנאים דומים לאלו של תשתיות גז יכלו להחזיר את עצמם במהירות רבה בהרבה.[http://www.awea.org/faq/cost.html]

*'''מיסים ותנאים מימון'''. מחקרים מראים כי פרוייקטים שנבנו באופן פרטי או שנהנו מתנאים דומים לאלו של תשתיות גז יכלו להחזיר את עצמם במהירות רבה בהרבה.[http://www.awea.org/faq/cost.html]

העלות והתפוקה מתחלקים לרכיבים הבאים:

העלות והתפוקה מתחלקים לרכיבים הבאים:

== יתרונות וחסרונות בהפקת חשמל מאנרגיית הרוח ==

== יתרונות וחסרונות בהפקת חשמל מאנרגיית הרוח ==

=== יתרונות ===

=== יתרונות ===

עלות הפקת חשמל נמוכה, עקב הניצול של אנרגיה זמינה חינמית. רוח איננה עולה כסף, ולא נדרש דבר כדי ליצור אותה. המקור לה הוא [[אנרגיה סולארית|מהאנרגיה הסולארית]] (כשהאוויר מתחמם אוויר אחר תופס את מקומו ונוצרת רוח). העלויות העיקריות הכרוכות בהפקת החשמל מטורבינות רוח הן עלויות התכנון וההקמה של התחנות המבוססות עליהן. השקעה ראשונית זו יכולה להיות כדאית, כי התהליך ייצור החשמל והתפעול השוטף זולים יחסית לתחנות כמו [[תחנות כוח פחמיות]] או אטומיות. עקב פשטות המערכת כמות התקלות בה נמוכה יחסית למערכות אנרגיה אחרות, ואיננה תורמת משמעותית לעלות התחזוקה השוטפת.  

עלות הפקת חשמל נמוכה, עקב הניצול של אנרגיה זמינה חינמית. רוח איננה עולה כסף, ולא נדרש דבר כדי ליצור אותה. המקור לה הוא [[אנרגיה סולארית|מהאנרגיה הסולארית]] (כשהאוויר מתחמם אוויר אחר תופס את מקומו ונוצרת רוח). העלויות העיקריות הכרוכות בהפקת החשמל מטורבינות רוח הן עלויות התכנון וההקמה של התחנות המבוססות עליהן. השקעה ראשונית זו יכולה להיות כדאית, כי התהליך ייצור החשמל והתפעול השוטף זולים יחסית לתחנות כמו [[תחנות כוח פחמיות]] או אטומיות. עקב פשטות המערכת כמות התקלות בה נמוכה יחסית למערכות אנרגיה אחרות, ואיננה תורמת משמעותית לעלות התחזוקה השוטפת.  

עם זאת, התחזוקה של [[טורבינת רוח]] יכולה להיות דבר מסובך ויקר - במיוחד לדוגמה כאשר משווים את התחזוקה של תחנות אלה מול [[תא פוטו-וולטאי|לוחות פוטו-וולטאים]] שאינם מכילים חלקים נאים. טורבינות בראש הרים מסובך יותר לתחזק. טורבינות בעלות ציר אופקי סובלות מבעיות הנדסיות רבות, וטורבינות ים סובלות מסופות רסס ומקורוזיה.  

עם זאת, התחזוקה של [[טורבינת רוח]] יכולה להיות דבר מסובך ויקר - במיוחד לדוגמה כאשר משווים את התחזוקה של תחנות אלה מול [[תא פוטו-וולטאי|לוחות פוטו-וולטאים]] שאינם מכילים חלקים נאים. טורבינות בראש הרים מסובך יותר לתחזק. טורבינות בעלות ציר אופקי סובלות מבעיות הנדסיות רבות, וטורבינות ים סובלות מסופות רסס ומקורוזיה.  

יתרון נוסף הוא ש[[אנרגיה חלופית]] זו אינה [[זיהום הסביבה|מזהמת את הסביבה]] ואינה מכלה [[מחצב|מחצבים]] כמו תחנות כוח מבוססות דלק דוגמת [[פחם]], [[נפט]] ו[[גז]]. ה[[השפעות החיצוניות]] של יצור חשמל בתחנות כוח הכוללות [[זיהום אוויר]], נזק לבריאות, ניקוי כתמי [[נפט]] ודליפות אינן נכללות בדרך כלל בתחשיב מחירי החשמל (אולם החברה משלמת אותן בכל מקרה). הכללת הוצאות אלו בתחשיב מטה את הכף הכלכלית לטובת אנרגיית רוח.  

יתרון נוסף הוא ש[[אנרגיה חלופית]] זו אינה [[זיהום הסביבה|מזהמת את הסביבה]] ואינה מכלה [[מחצב|מחצבים]] כמו תחנות כוח מבוססות דלק דוגמת [[פחם]], [[נפט]] ו[[גז]]. ה[[השפעות החיצוניות]] של יצור חשמל בתחנות כוח הכוללות [[זיהום אוויר]], נזק לבריאות, ניקוי כתמי [[נפט]] ודליפות אינן נכללות בדרך כלל בתחשיב מחירי החשמל (אולם החברה משלמת אותן בכל מקרה). הכללת הוצאות אלו בתחשיב מטה את הכף הכלכלית לטובת אנרגיית רוח.  

ייצור חשמל מאנרגיית הרוח ברחבי העולם מקטין את ההשפעות השליליות של שימוש בדלק פחמימני לייצור חשמל. באירופה, המובילה בפיתוח אנרגיה מרוח, מקובלת הטכנולוגיה כחלופה מועדפת לשימוש באנרגיה גרעינית ובדלק פחמימני לייצור חשמל.  

ייצור חשמל מאנרגיית הרוח ברחבי העולם מקטין את ההשפעות השליליות של שימוש בדלק פחמימני לייצור חשמל. באירופה, המובילה בפיתוח אנרגיה מרוח, מקובלת הטכנולוגיה כחלופה מועדפת לשימוש באנרגיה גרעינית ובדלק פחמימני לייצור חשמל.  

=== חסרונות ===

=== חסרונות ===

הפקת חשמל מרוח מזיקה לסביבה פחות מייצור חשמל בתחנות כוח קונבנציונליות, אולם חוות הרוח משפיעות על הסביבה בתוכה הן פועלות. המפגעים העיקריים המיוחסים לניצול האנרגיה של הרוח הם: [[רעש]], פגיעה בנוף, בטיחות, פגיעה ב[[בעל חיים|בעלי חיים]], [[קרינה אלקטרומגנטית]], השפעה סביבתית של החומרים ואנרגיה ופגיעה בניצול קרקעות. החששות העיקריים הם מפני הרעש שיוצרים להבי טורבינות הרוח, הפגיעה בנוף והנזק לבעלי חיים. כמו כן טורבינות צריכות אתרים מתאימים בהן יש רוחות מתאימות, ואינן פועלות כאשר אין רוח.  

הפקת חשמל מרוח מזיקה לסביבה פחות מייצור חשמל בתחנות כוח קונבנציונליות, אולם חוות הרוח משפיעות על הסביבה בתוכה הן פועלות. המפגעים העיקריים המיוחסים לניצול האנרגיה של הרוח הם: [[רעש]], פגיעה בנוף, בטיחות, פגיעה ב[[בעל חיים|בעלי חיים]], [[קרינה אלקטרומגנטית]], השפעה סביבתית של החומרים ואנרגיה ופגיעה בניצול קרקעות. החששות העיקריים הם מפני הרעש שיוצרים להבי טורבינות הרוח, הפגיעה בנוף והנזק לבעלי חיים. כמו כן טורבינות צריכות אתרים מתאימים בהן יש רוחות מתאימות, ואינן פועלות כאשר אין רוח.  

להלן פירוט של החסרונות וכמה ניסיונות לפתור או להקטין אותם:

להלן פירוט של החסרונות וכמה ניסיונות לפתור או להקטין אותם:

* '''אגירת כוח''' חיסרון חשוב של ייצור חשמל מאנרגיית רוח נובע מהתלות המוחלטת בנשיבת הרוח. ניתן להתגבר על מחסור ברוח באמצעות תכנון מערכי טורבינות הרוח לפעולה בזמן שיא הביקוש. ביירה-מדסן, נשיא חברת טורבינות הרוח הדנית, MICON NEG, לדוגמה, טוען ש"צריכת האנרגיה בדנמרק מגיעה לשיאה בשעות אחר הצהריים של ימי דצמבר הקרים, וסביר להניח שבשעות אלו נושבת הרוח בעוצמה הרבה ביותר". חסרון זה קשור לנושא של אגירת אנרגיה לחשמל, שהופקה בעת שהרוח נשבה בחוזקה. מעריכים שטכנולוגיות עתידיות כגון [[גלגלי תנופה]], או כ[[מצבר|מצברי ענק]] יפתרו בבוא הזמן את בעיית אחסון החשמל.

* '''אגירת כוח''' חיסרון חשוב של ייצור חשמל מאנרגיית רוח נובע מהתלות המוחלטת בנשיבת הרוח. ניתן להתגבר על מחסור ברוח באמצעות תכנון מערכי טורבינות הרוח לפעולה בזמן שיא הביקוש. ביירה-מדסן, נשיא חברת טורבינות הרוח הדנית, MICON NEG, לדוגמה, טוען ש"צריכת האנרגיה בדנמרק מגיעה לשיאה בשעות אחר הצהריים של ימי דצמבר הקרים, וסביר להניח שבשעות אלו נושבת הרוח בעוצמה הרבה ביותר". חסרון זה קשור לנושא של אגירת אנרגיה לחשמל, שהופקה בעת שהרוח נשבה בחוזקה. מעריכים שטכנולוגיות עתידיות כגון [[גלגלי תנופה]], או כ[[מצבר|מצברי ענק]] יפתרו בבוא הזמן את בעיית אחסון החשמל.

* חיסרון עיקרי נוסף הוא כמות התפוקה: נדרשות הרבה טורבינות על מנת להפיק חשמל בהספק של תחנת כוח שורפת-דלק גדולה. דבר זה עלול לצרוך שטח רב. הפתרונות הן בהקמת טורבינות יעילות יותר, שימוש בטורבינות ים או טורבינות גדולות מפיק אנרגיה רבה יחסית. יש יוזמות גם להקמת טורבינות בשטחים חקלאיים שממילא מנוצלים כבר ובהן הטורבינות אינן מפריעות במיוחד.  

* חיסרון עיקרי נוסף הוא כמות התפוקה: נדרשות הרבה טורבינות על מנת להפיק חשמל בהספק של תחנת כוח שורפת-דלק גדולה. דבר זה עלול לצרוך שטח רב. הפתרונות הן בהקמת טורבינות יעילות יותר, שימוש בטורבינות ים או טורבינות גדולות מפיק אנרגיה רבה יחסית. יש יוזמות גם להקמת טורבינות בשטחים חקלאיים שממילא מנוצלים כבר ובהן הטורבינות אינן מפריעות במיוחד.  

* '''[[רעש]]''' תנועת כנפי טורבינות הרוח מאופיינת כרעש מכני וכרעש אווירודינמי. הרעש המכני נגרם על ידי פעולת המערכת (גנרטור, מסבים) ועוצמתו מושפעת מגודל המערכת. הרעש האווירודינמי נגרם על ידי תנועת הלהבים באוויר, והוא תלוי בגודל הלהבים ובצורתם. ניתן להפחית את עוצמת הרעש האווירודינמי באמצעות התאמת צורת הלהבים. כיום (2007) יש מספר דגמים של טורבינות רוח עירוניות שקטות יחסית תודות לעיצוב מתקדם יותר. טורבינות מרוחקות ממקומות ישוב גורמות לפחות נזק לבני האדם, וטורבינות בים או בהרים שהם מקומות נידחים למדי גורמות מעט נזק באופן כללי לבני האדם. ייתכן ויש זיהום רעש לבעלי חיים הגרים במקומות אלה, לשם השוואה ניתן להשוות נזקי רעש אחרים מפעילויות אחרות כמו מפוחי עלים. כמו כן ניתן להשוות את הנזק הסביבתי האפשרי הזה לנזקים סביבתיים אחרים הנגרמים לטבע על ידי חלופות - לדוגמה [[גשם חומצי]] [[זיהום אוויר]] ו[[התחממות עולמית]] הנגרמים מהפקת חשמל בפחם וחשש מפני [[זיהום גרעיני]] בחלופות של [[אנרגיה גרעינית]].  

* '''[[רעש]]''' תנועת כנפי טורבינות הרוח מאופיינת כרעש מכני וכרעש אווירודינמי. הרעש המכני נגרם על ידי פעולת המערכת (גנרטור, מסבים) ועוצמתו מושפעת מגודל המערכת. הרעש האווירודינמי נגרם על ידי תנועת הלהבים באוויר, והוא תלוי בגודל הלהבים ובצורתם. ניתן להפחית את עוצמת הרעש האווירודינמי באמצעות התאמת צורת הלהבים. כיום (2007) יש מספר דגמים של טורבינות רוח עירוניות שקטות יחסית תודות לעיצוב מתקדם יותר. טורבינות מרוחקות ממקומות ישוב גורמות לפחות נזק לבני האדם, וטורבינות בים או בהרים שהם מקומות נידחים למדי גורמות מעט נזק באופן כללי לבני האדם. ייתכן ויש זיהום רעש לבעלי חיים הגרים במקומות אלה, לשם השוואה ניתן להשוות נזקי רעש אחרים מפעילויות אחרות כמו מפוחי עלים. כמו כן ניתן להשוות את הנזק הסביבתי האפשרי הזה לנזקים סביבתיים אחרים הנגרמים לטבע על ידי חלופות - לדוגמה [[גשם חומצי]] [[זיהום אוויר]] ו[[התחממות עולמית]] הנגרמים מהפקת חשמל בפחם וחשש מפני [[זיהום גרעיני]] בחלופות של [[אנרגיה גרעינית]].  

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Wind_power אנרגיית רוח] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Wind_power אנרגיית רוח] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/EnvPlanning/Planning-Projects/Pages/Wind-Turbines.aspx   טורבינות רוח: היבטים תכנוניים וסביבתיים] באתר [[המשרד להגנת הסביבה]]

* [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/EnvPlanning/Planning-Projects/Pages/Wind-Turbines.aspx טורבינות רוח: היבטים תכנוניים וסביבתיים] באתר [[המשרד להגנת הסביבה]]

* [http://www.awea.org איגוד הרוח האמריקאי]

* [http://www.awea.org איגוד הרוח האמריקאי]

* [http://www.berr.gov.uk/files/file17821.pdf חישובי יעילות ותפוקה של טורבינות רוח] מסמך של הממשלה הבריטית

* [http://www.berr.gov.uk/files/file17821.pdf חישובי יעילות ותפוקה של טורבינות רוח] מסמך של הממשלה הבריטית