שינויים

צל מפחית את הקרינה הישירה שאליה חשוף האדם ובכך משפר את הנוחות האקלימית.

צל מפחית את הקרינה הישירה שאליה חשוף האדם ובכך משפר את הנוחות האקלימית.

בנוסף לכך צל מפחית הן קרינה עקיפה (דרך גופים שנמצאים ליד האדם כמו חלונות, קירות, כבישים) והוא משפיע גם על הטמפרטורה של האוויר שקבועת (יחד עם משתנים אחרים כמו לחות) כמה מהר יכול הגוף להפטר מחום עודף. מסיבה זו יש הבדל בין עמידה בצילו של עץ בודד ודק, כאשר כל הגוף בצל - לבין עמידה תחת שטח צל נרחב הנוצר מכמה עצים או בניין גדול - הפחתת הקרינה הישירה מהשמש זהה בשני המקרים, אבל הקרינה העקיפה והחימום מהאוויר שנמצא בסביבה הם שונים.

בנוסף לכך צל מפחית הן קרינה עקיפה (דרך גופים שנמצאים ליד האדם כמו חלונות, קירות, כבישים) והוא משפיע גם על הטמפרטורה של האוויר שקבועת (יחד עם משתנים אחרים כמו לחות) כמה מהר יכול הגוף להיפטר מחום עודף. מסיבה זו יש הבדל בין עמידה בצילו של עץ בודד ודק, כאשר כל הגוף בצל - לבין עמידה תחת שטח צל נרחב הנוצר מכמה עצים או בניין גדול - הפחתת הקרינה הישירה מהשמש זהה בשני המקרים, אבל הקרינה העקיפה והחימום מהאוויר שנמצא בסביבה הם שונים.

לפי החוקר אריאל פרוינדליך, שהייה בשמש בטמפרטורת אוויר של 30 מעלות צלזיוס, בהעדר רוח ועם קרבה למשטחים שפולטים חום, תלווה בפועל בתחושה של 45 עד 55 מעלות. בתל אביב, הטמפרטורה הממוצעת היא 22.8 מעלות, אבל העומס התרמי הממוצע הוא 45.8 מעלות עבור תנאי שמש מלאים, 32.1 מעלות בעבור תנאי צל חלקיים - (לדוגמה צל מעץ אחד) ו-24.1 מעלות לתנאי צל מלאים (צל מכמה עצים צמודים לדוגמה). כלומר הפרש עומס תרמי של כ-20 מעלות. הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי עוד ב-63% נוספים.

לפי החוקר אריאל פרוינדליך, שהייה בשמש בטמפרטורת אוויר של 30 מעלות צלזיוס, בהעדר רוח ועם קרבה למשטחים שפולטים חום, תלווה בפועל בתחושה של 45 עד 55 מעלות. בתל אביב, הטמפרטורה הממוצעת היא 22.8 מעלות, אבל העומס התרמי הממוצע הוא 45.8 מעלות עבור תנאי שמש מלאים, 32.1 מעלות בעבור תנאי צל חלקיים - (לדוגמה צל מעץ אחד) ו-24.1 מעלות לתנאי צל מלאים (צל מכמה עצים צמודים לדוגמה). כלומר הפרש עומס תרמי של כ-20 מעלות. הרוח יכולה להוריד את העומס התרמי עוד ב-63% נוספים.

שטחים חמים מידי בעיר עלולים להיות חלק מ[[תכנון מוטה רכב פרטי]] והם מהווים חסם ל[[הליכה ברגל]], [[רכיבה באופניים]] ושימוש ב[[תחבורה ציבורית]]. עומס חום עלול לעודד אנשים להשתמש יותר במכוניות בגלל חוסר הנוחות של הליכה ורכיבה בחום, ובגלל המתנה בתחנות אוטובוס בתנאים לא נוחים. ההשפעות של דבר זה הן נרחבות : יותר [[פקקי תנועה]], [[זיהום אוויר מתחבורה]], בעיות [[חניה]], [[תאונות דרכים]], [[התחממות עולמית]] ועוד [[השפעות חיצוניות של מכוניות]]. השפעה חמורה נוספת היא פגיעה ב[[פעילות גופנית]] ועידוד [[אורח חיים יושבני]], שגורר השלכות בריאותיות גבוהות על האוכלוסייה. הפחתת ההליכה בעיר פוגעת גם בכלכלה העירונית בגלל [[פרבור|פרבור המסחר]] - יציאה של עסקים אל מחוץ לעיר - דבר שמעודד עוד יותר שימוש במכוניות.

שטחים חמים מידי בעיר עלולים להיות חלק מ[[תכנון מוטה רכב פרטי]] והם מהווים חסם ל[[הליכה ברגל]], [[רכיבה באופניים]] ושימוש ב[[תחבורה ציבורית]]. עומס חום עלול לעודד אנשים להשתמש יותר במכוניות בגלל חוסר הנוחות של הליכה ורכיבה בחום, ובגלל המתנה בתחנות אוטובוס בתנאים לא נוחים. ההשפעות של דבר זה הן נרחבות : יותר [[פקקי תנועה]], [[זיהום אוויר מתחבורה]], בעיות [[חניה]], [[תאונות דרכים]], [[התחממות עולמית]] ועוד [[השפעות חיצוניות של מכוניות]]. השפעה חמורה נוספת היא פגיעה ב[[פעילות גופנית]] ועידוד [[אורח חיים יושבני]], שגורר השלכות בריאותיות גבוהות על האוכלוסייה. הפחתת ההליכה בעיר פוגעת גם בכלכלה העירונית בגלל [[פרבור|פרבור המסחר]] - יציאה של עסקים אל מחוץ לעיר - דבר שמעודד עוד יותר שימוש במכוניות.

מחקר בנושא עלות-תועלת של הצללה בישראל משנת 2018, מצא שהתועלת הכלכלית שנובעת מהגברת הפעילות הגופנית (הפחתת [[אורח חיים יושבני]]) של אוכלוסיות מבוגרות גבוה פי כמה לעומת עליית התועלת מהפחתתת תחלואה במחלות כמו מלנומה. זאת עקב חסכון בדברים כמו אובדן ימי אבטלה, אבטלה תחלואה ותמותה. {{הערה|שם=zarfati}}{{הערה|בקר, ניר, ונביעות, א‘, 2018. [https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/research_1079 עלות תועלת של הצללה בישראל], משרד הבינוי והשיכון}} לפי [[ארגון הבריאות העולמי]] הנזק מ[[אורח חיים יושבני]] במדינות עשירות, כמו ישראל הוא נרחב - 7.7% מכלל מקרי המוות- זהו גורם המוות הרביעי בחשיבותו, מיד לאחר [[השמנה]] ובשיעור דומה לה. {{הערה|1=[https://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/GlobalHealthRisks_report_full.pdf?ua=1&ua=1 Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009, טבלה 1, עמ' 11}}

מחקר בנושא עלות-תועלת של הצללה בישראל משנת 2018, מצא שהתועלת הכלכלית שנובעת מהגברת הפעילות הגופנית (הפחתת [[אורח חיים יושבני]]) של אוכלוסיות מבוגרות גבוה פי כמה לעומת עליית התועלת מהפחתת תחלואה במחלות כמו מלנומה. זאת עקב חסכון בדברים כמו אובדן ימי אבטלה, אבטלה תחלואה ותמותה. {{הערה|שם=zarfati}}{{הערה|בקר, ניר, ונביעות, א‘, 2018. [https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/research_1079 עלות תועלת של הצללה בישראל], משרד הבינוי והשיכון}} לפי [[ארגון הבריאות העולמי]] הנזק מ[[אורח חיים יושבני]] במדינות עשירות, כמו ישראל הוא נרחב - 7.7% מכלל מקרי המוות- זהו גורם המוות הרביעי בחשיבותו, מיד לאחר [[השמנה]] ובשיעור דומה לה. {{הערה|1=[https://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/GlobalHealthRisks_report_full.pdf?ua=1&ua=1 Global health risks] גורמי סיכון עולמיים - ארגון הבריאות העולמי, 2009, טבלה 1, עמ' 11}}

השפעה נוספת של מיעוט צל היא החמרה של [[אי חום עירוני]] - הגברה של עומסי חום שעלולים ליצור בעיות בריאותית (כמו בעיות נשימה, דום לב), יוצרים פגיעה ברווחה וגורמים להגברת צריכת חשמל.

השפעה נוספת של מיעוט צל היא החמרה של [[אי חום עירוני]] - הגברה של עומסי חום שעלולים ליצור בעיות בריאותית (כמו בעיות נשימה, דום לב), יוצרים פגיעה ברווחה וגורמים להגברת צריכת חשמל.