שורה 33: |
שורה 33: |
| ==עליונות האדם על הטבע בחברה המודרנית== | | ==עליונות האדם על הטבע בחברה המודרנית== |
| במאות השנים האחרונות חלו מספר [[תהליך ארוך טווח|תהליכים מתמשכים]] ומהפכות שערערו על המודל ההיררכי העתיק - תהליכים כמו הרנסאנס, מהפכת הדפוס, [[קפיטליזם]], [[המהפכה האמריקאית]] ו[[המהפכה הצרפתית]], [[המהפכה התעשייתית]] ועליית התפיסות של [[ליברליזם]] והתפתחות ה[[המהפכה המדעית]]. כיום אנשים רבים מתנגדים לפחות לחלקים שונים של המודל הזה: | | במאות השנים האחרונות חלו מספר [[תהליך ארוך טווח|תהליכים מתמשכים]] ומהפכות שערערו על המודל ההיררכי העתיק - תהליכים כמו הרנסאנס, מהפכת הדפוס, [[קפיטליזם]], [[המהפכה האמריקאית]] ו[[המהפכה הצרפתית]], [[המהפכה התעשייתית]] ועליית התפיסות של [[ליברליזם]] והתפתחות ה[[המהפכה המדעית]]. כיום אנשים רבים מתנגדים לפחות לחלקים שונים של המודל הזה: |
− | * האמונה בקיומו של האלוהים (ושל מלאכים, כהונה וכו') הלכה ונחלשה בעקבות התפתחות הפילוסופיה, הרנסאנס והמהפכה המדעית. תהליך זה החל עוד בימי "הפילוסופים של הטבע" ( תָאלֵס איש מילֵטוֹס, אנכסימנדרוס, תאודורוס מסמאמוס, אמפדוקלס, [[דמוקריטוס]], אריסטרכוס מסאמוס), ואתונה העתיקה אולם זכה לתחייה ותפוצה רחבה רק בזמן הרנסאנס ולאחר מכן. | + | * האמונה בקיומו של האלוהים (ושל מלאכים, כהונה וכו') הלכה ונחלשה בעקבות התפתחות הפילוסופיה, הרנסאנס והמהפכה המדעית. תהליך זה החל עוד בימי "הפילוסופים של הטבע" (תָאלֵס איש מילֵטוֹס, אנכסימנדרוס, תאודורוס מסמאמוס, אמפדוקלס, [[דמוקריטוס]], אריסטרכוס מסאמוס), ואתונה העתיקה אולם זכה לתחייה ותפוצה רחבה רק בזמן הרנסאנס ולאחר מכן. |
− | * מאז המגנה כרטא בימי הביניים היתה התנגדות בחלק מהמדינות לרעיון המלך כשליט-יחיד. המלך באנגליה נאלץ לשלוט בסיוע של האצילים ולא לקיים שלטון אבסולוטי (בניגוד לצרפת). בנוסף לכך, מאות שנים של סכסוכים בין המלוכה לכנסייה הקתולית וסכסוכים אחרים יצרו קושי לטעון כי המלך שולט בחסדי האל ועוד פחות מזה טענה כי המלך הוא צאצא של אלוהים. | + | * מאז המגנה כרטא בימי הביניים הייתה התנגדות בחלק מהמדינות לרעיון המלך כשליט-יחיד. המלך באנגליה נאלץ לשלוט בסיוע של האצילים ולא לקיים שלטון אבסולוטי (בניגוד לצרפת). בנוסף לכך, מאות שנים של סכסוכים בין המלוכה לכנסייה הקתולית וסכסוכים אחרים יצרו קושי לטעון כי המלך שולט בחסדי האל ועוד פחות מזה טענה כי המלך הוא צאצא של אלוהים. |
| * האמונה בקיומם של גזעים עליונים שימשה צידוק ל[[עבדות]], ל[[קולוניאליזם]] ו[[אימפריאליזם]] במשך כמה אלפי שנים, ובמיוחד במאות שנים עד תחילת או אמצע המאה ה-20, אבל אמונות אלה הלכו והתערערה ככל שהתהדקות של [[גלובליזציה]] כמו גם תפיסות של [[ליברליזם]] ו[[אוניברסליזם]] הלכו והתחזקו. דוגמאות לאירועים כאלה היו ביטול העבדות באירופה, ביטול העבדות בארצות הברית ו[[התנועה לזכויות האזרח]] בארצות הברית, אירועים כמו מלחמת העולם השנייה והשואה יצרו רתיעה בולטת בקרב רבים, כולל בקרב אליטות, מפני אמונות גזעניות בוטות מידי. | | * האמונה בקיומם של גזעים עליונים שימשה צידוק ל[[עבדות]], ל[[קולוניאליזם]] ו[[אימפריאליזם]] במשך כמה אלפי שנים, ובמיוחד במאות שנים עד תחילת או אמצע המאה ה-20, אבל אמונות אלה הלכו והתערערה ככל שהתהדקות של [[גלובליזציה]] כמו גם תפיסות של [[ליברליזם]] ו[[אוניברסליזם]] הלכו והתחזקו. דוגמאות לאירועים כאלה היו ביטול העבדות באירופה, ביטול העבדות בארצות הברית ו[[התנועה לזכויות האזרח]] בארצות הברית, אירועים כמו מלחמת העולם השנייה והשואה יצרו רתיעה בולטת בקרב רבים, כולל בקרב אליטות, מפני אמונות גזעניות בוטות מידי. |
| * עליית הקפיטליזם ערערה את [[פאודליזם]], ובחלק מהמדינות (במיוחד בארצות הברית ובצרפת) היתה התנגדות לרעיון של מעמדות, ריבוד חברתי וזכויות המוקנות על ידי לידה (כמו מעמד אצולה עם זכויות יתר). התאוריה הקפיטליסטית דוגלת ב[[ניידות חברתית]] כדבר שאמור לקדם [[יעילות כלכלית]] גבוה יותר. | | * עליית הקפיטליזם ערערה את [[פאודליזם]], ובחלק מהמדינות (במיוחד בארצות הברית ובצרפת) היתה התנגדות לרעיון של מעמדות, ריבוד חברתי וזכויות המוקנות על ידי לידה (כמו מעמד אצולה עם זכויות יתר). התאוריה הקפיטליסטית דוגלת ב[[ניידות חברתית]] כדבר שאמור לקדם [[יעילות כלכלית]] גבוה יותר. |
שורה 40: |
שורה 40: |
| * התפתחות הרעיון של [[צדק חברתי]] ושל שוויון יצאו נגד הרעיון של פערים גדולים מידי בהכנסות ו/או פערים בזכויות הפוליטיות. | | * התפתחות הרעיון של [[צדק חברתי]] ושל שוויון יצאו נגד הרעיון של פערים גדולים מידי בהכנסות ו/או פערים בזכויות הפוליטיות. |
| | | |
− | יחד עם זאת רוב האנשים וחלק ניכר מהאידאולוגיות והוגים חברתיים עדיין רואים בשליטה של האדם על הטבע עניין "טבעי" ורצוי - במובן שלטבע עצמו, לבעלי חיים, לצמחים וכו', אין זכויות משל עצמו, ואין מטרה מלבד שירות האדם. לכאורה גם האדם נמצא מחוץ לטבע (ולעיתים קרובות המחשבה היא שהאדם נמצא מחוץ להשפעת חוקי הטבע) ויכול לעצב את הטבע לפי ראות עיניו - לצוד בעלי חיים, לגדל בעלי חיים בתנאים של [[חקלאות]] ו[[חקלאות תעשייתית]], לבצע [[הנדסה גנטית]], ליצור [[זיהום]] להרוס [[מערכת אקולוגית|מערכת אקולוגית]], [[ברוא יערות|לכרות או לשרוף יערות]], לגרום [[אירוע ההכחדה בהולוקן|הכחדה המונית]] ועוד. חלק מהתנהגות זו אינה מודרנית - לדוגמה עוד לפני המהפכה החקלאית אנשים השתמשו באש כדי לברא יערות. יחד עם זאת בתפיסה המודרנית האדמות, היערות, הטבע ובעלי חיים "שייכים" לבני האדם והם יכולים לעשות בהם כרצונם. אין גם תפיסה של איזון או הבנה של קשר דו-כיווני כלומר [[השפעה סביבתית|השפעת האדם על הטבע]] ו[[השפעת הטבע על האדם]]. | + | יחד עם זאת רוב האנשים וחלק ניכר מהאידאולוגיות והוגים חברתיים עדיין רואים בשליטה של האדם על הטבע עניין "טבעי" ורצוי - במובן שלטבע עצמו, לבעלי חיים, לצמחים וכו', אין זכויות משל עצמו, ואין מטרה מלבד שירות האדם. לכאורה גם האדם נמצא מחוץ לטבע (ולעיתים קרובות המחשבה היא שהאדם נמצא מחוץ להשפעת חוקי הטבע) ויכול לעצב את הטבע לפי ראות עיניו - לצוד בעלי חיים, לגדל בעלי חיים בתנאים של [[חקלאות]] ו[[חקלאות תעשייתית]], לבצע [[הנדסה גנטית]], ליצור [[זיהום]] להרוס [[מערכת אקולוגית|מערכת אקולוגית]], [[ברוא יערות|לכרות או לשרוף יערות]], לגרום [[אירוע ההכחדה בהולוקן|הכחדה המונית]] ועוד. חלק מהתנהגות זו אינה מודרנית - לדוגמה עוד לפני המהפכה החקלאית אנשים השתמשו באש כדי לברא יערות. יחד עם זאת בתפיסה המודרנית האדמות, היערות, הטבע ובעלי חיים "שייכים" לבני האדם והם יכולים לעשות בהם כרצונם. אין גם תפיסה של איזון או הבנה של קשר דו-כיווני כלומר [[השפעה סביבתית|השפעת האדם על הטבע]] ו[[השפעת הטבע על האדם]]. |
| | | |
| ==ביקורת== | | ==ביקורת== |