שינויים

* המאה ה-6 לפני הספירה - הופעת '''[[האסכולה המילטית]]''' - זרם פילוסופי שמיוצג על ידי שלושה פילוסופים מהעיר היוונית מילטוס בים האיגאי - תאלס, אנכסימנדרוס ואנאקסימנס. זו הפילוסופיה אשר הניחה את היסודות לשיטה המדעית לחלק ניכר מהפילוסופיה וכן לתרבות החילונית - אלו היו ההוגים הראשונים שהסבירו את העולם ללא שימוש באלים, מיתולוגיה או מיתוסים על כוח על-טבעי כלשהו. זו גם הפילוסופית המוקדמת ביותר בפילוסופיה הקדם סוקרטית. '''תאלס''' נתן הסבר להיווצרות היבשה. למרות שההסבר שלו מוטעה, הוא היה האדם הראשון עליו אנחנו יודעים. שהסביר את התנהגות העולם באמצעות חוקים פנימיים משל עצמו ולא באמצעות התערבות של אלים כל יכולים מבחוץ. לראשונה מוסברים חוקים ללא אלים, שדים ורוחות וכו'.

* המאה ה-6 לפני הספירה - הופעת '''[[האסכולה המילטית]]''' - זרם פילוסופי שמיוצג על ידי שלושה פילוסופים מהעיר היוונית מילטוס בים האיגאי - תאלס, אנכסימנדרוס ואנאקסימנס. זו הפילוסופיה אשר הניחה את היסודות לשיטה המדעית לחלק ניכר מהפילוסופיה וכן לתרבות החילונית - אלו היו ההוגים הראשונים שהסבירו את העולם ללא שימוש באלים, מיתולוגיה או מיתוסים על כוח על-טבעי כלשהו. זו גם הפילוסופית המוקדמת ביותר בפילוסופיה הקדם סוקרטית. '''תאלס''' נתן הסבר להיווצרות היבשה. למרות שההסבר שלו מוטעה, הוא היה האדם הראשון עליו אנחנו יודעים. שהסביר את התנהגות העולם באמצעות חוקים פנימיים משל עצמו ולא באמצעות התערבות של אלים כל יכולים מבחוץ. לראשונה מוסברים חוקים ללא אלים, שדים ורוחות וכו'.

* 563 לפני הספירה - נולד סִידְּהַארְתָּה גַאוּטַמָה שָׁאקְיַמוּנִי הידוע כבודהה - אשר מפתח את ה'''[[בודהיזם]]'''- פילוסופיה רוחנית ודת שמנסה לסייע לאנשים להשתחרר מסִבלם על ידי לימוד הדהרמה ([[הדרך המתומנת הנאצלת]]). הרעיון המרכזי הוא שחרור מסבל שאינו קשור לתפילה לאלוהים, או כוחות חיצוניים על-טבעיים כלשהם, אלא ליכולת פנימית של האדם, על ידי שילוב של הבנה מעמיקה ותרגול. עיקרו של הבודהיזם היא היקשים לוגיים והתבוננות ולא ניסים והבטחות לחיי אושר על ידי קיום טקסי סגידה.  

* 563 לפני הספירה - נולד סִידְּהַארְתָּה גַאוּטַמָה שָׁאקְיַמוּנִי הידוע כבודהה - אשר מפתח את ה'''[[בודהיזם]]'''- פילוסופיה רוחנית ודת שמנסה לסייע לאנשים להשתחרר מסִבלם על ידי לימוד הדהרמה ([[הדרך המתומנת הנאצלת]]). הרעיון המרכזי הוא שחרור מסבל שאינו קשור לתפילה לאלוהים, או כוחות חיצוניים על-טבעיים כלשהם, אלא ליכולת פנימית של האדם, על ידי שילוב של הבנה מעמיקה ותרגול. עיקרו של הבודהיזם היא היקשים לוגיים והתבוננות ולא ניסים והבטחות לחיי אושר על ידי קיום טקסי סגידה.  

* המאה ה-6 עד למאה ה-4 לפני הספירה - גילוי ההדרגתי של טבעם האמיתי של הכוכבים והייקום על ידי '''[[הפילוסופים הפרה-אפלטונים]]''' מהמסורת האיונית בתקופה זו. חלק מהפילוסופים שגרו באיי יוון העתיקה ( תָאלֵס איש מילֵטוֹס, אנכסימנדרוס, תאודורוס מסמאמוס, אמפדוקלס, [[דמוקריטוס]], אריסטרכוס מסאמוס), רדפו באופן חופשי אחר ידע מדעי. לטענת [[קרל סייגן]] הם רצו להנחיל אותו להמונים. {{הערה|1=ראו [[קוסמוס (סדרת טלוויזיה)]][https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3353] }} מלבד האסכולה המילטית הדבר כלל את האסכולה האלאטית, והאסכולה האטומיסטית. שהיו אסכולות חילוניות. בנוסף הייתה האסכולה הפיתגוראית שהייתה אסכולה מיסטית - היא הצליחה לפתח את המתמטיקה אבל גם החדירה לתוך החקירות האלה טענות מיסטיות שעיכבו חלקים מהחשיבה המדעית במשך מאות שנים.  

* המאה ה-6 עד למאה ה-4 לפני הספירה - גילוי ההדרגתי של טבעם האמיתי של הכוכבים והייקום על ידי '''[[הפילוסופים הפרה-אפלטונים]]''' מהמסורת האיונית בתקופה זו. חלק מהפילוסופים שגרו באיי יוון העתיקה (תָאלֵס איש מילֵטוֹס, אנכסימנדרוס, תאודורוס מסמאמוס, אמפדוקלס, [[דמוקריטוס]], אריסטרכוס מסאמוס), רדפו באופן חופשי אחר ידע מדעי. לטענת [[קרל סייגן]] הם רצו להנחיל אותו להמונים. {{הערה|1=ראו [[קוסמוס (סדרת טלוויזיה)]][https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=3353] }} מלבד האסכולה המילטית הדבר כלל את האסכולה האלאטית, והאסכולה האטומיסטית. שהיו אסכולות חילוניות. בנוסף הייתה האסכולה הפיתגוראית שהייתה אסכולה מיסטית - היא הצליחה לפתח את המתמטיקה אבל גם החדירה לתוך החקירות האלה טענות מיסטיות שעיכבו חלקים מהחשיבה המדעית במשך מאות שנים.  

* 470 לפני הספירה - הולדתו של '''סוקרטס''', בדיאלוג 'מנון' סוקרטס מעלה את החשיבות של '''[[נכונות להודות בבורות]]''' כתנאי חיוני התקדמות וחיפוש שאלות כדי לפתור את הלא ידוע (לדוגמה כיצד להכפיל פי שתיים את שטחו של מרובע). זהו אחד המרכיבים החיוניים של [[תרבות מבוססת מדע|תרבות מדעית]]. נכונות זו היא היכולת להודות בכך שאינך יודע את התשובה לשאלה מסוימת וכי אתה נכון לחפש תשובות לשאלה זו. זאת בניגוד ל[[שמרנות]] ולזרמים רבים בדת שמצהירים כי כל התשובות, במיוחד לשאלות החשובות - כבר ידועות לנו.  

* 470 לפני הספירה - הולדתו של '''סוקרטס''', בדיאלוג 'מנון' סוקרטס מעלה את החשיבות של '''[[נכונות להודות בבורות]]''' כתנאי חיוני התקדמות וחיפוש שאלות כדי לפתור את הלא ידוע (לדוגמה כיצד להכפיל פי שתיים את שטחו של מרובע). זהו אחד המרכיבים החיוניים של [[תרבות מבוססת מדע|תרבות מדעית]]. נכונות זו היא היכולת להודות בכך שאינך יודע את התשובה לשאלה מסוימת וכי אתה נכון לחפש תשובות לשאלה זו. זאת בניגוד ל[[שמרנות]] ולזרמים רבים בדת שמצהירים כי כל התשובות, במיוחד לשאלות החשובות - כבר ידועות לנו.  

* 370 לפני הספירה - '''[[דמוקריטוס]]''' מנסח פילוסופיה לפיה העולם בנוי מאטומים, מה שהתגבש לימי לידי התאוריה האטומית השלטת כיום בפיזיקה ובכימיה. הפילוסופיה האטומית נדחתה על ידי פילוסופים מאוחרים יותר כמו אריסטו. ההסבר האטומי נשאר כפילוסופיה עד תחילת המאה ה-19 שבה פיתח ג'ון דלטון את התאוריה האטומית שלו. דמוקריטוס היה גם בין הראשונים, שהציעו שהיקום כולל עולמות רבים, חלקם מיושבים. תאוריה זו נשכחה והוצעה מחדש רק כעבור כ-2,000 שנה על ידי ג'ורדנו ברונו, אסטרונום איטלקי בתקופת הרנסאנס. היות והתאוריה סתרה את אמונת הכנסייה הקתולית באותה תקופה הדבר הוביל להוצאתו להורג של ברונו בשנת 1600. התייחסותו של דמוקריטוס לרווחת האדם ולאושר שלו מזכירה את הגישה הבודהיסטית של שליטה בתשוקות, [[פשטות מרצון]] והבנת הבעיות הטמונות בהצמדות לתשוקה. ביסוס התנהגות מתחשבת באחרים על ידי רצון להימנע מסבל מיותר.  

* 370 לפני הספירה - '''[[דמוקריטוס]]''' מנסח פילוסופיה לפיה העולם בנוי מאטומים, מה שהתגבש לימי לידי התאוריה האטומית השלטת כיום בפיזיקה ובכימיה. הפילוסופיה האטומית נדחתה על ידי פילוסופים מאוחרים יותר כמו אריסטו. ההסבר האטומי נשאר כפילוסופיה עד תחילת המאה ה-19 שבה פיתח ג'ון דלטון את התאוריה האטומית שלו. דמוקריטוס היה גם בין הראשונים, שהציעו שהיקום כולל עולמות רבים, חלקם מיושבים. תאוריה זו נשכחה והוצעה מחדש רק כעבור כ-2,000 שנה על ידי ג'ורדנו ברונו, אסטרונום איטלקי בתקופת הרנסאנס. היות והתאוריה סתרה את אמונת הכנסייה הקתולית באותה תקופה הדבר הוביל להוצאתו להורג של ברונו בשנת 1600. התייחסותו של דמוקריטוס לרווחת האדם ולאושר שלו מזכירה את הגישה הבודהיסטית של שליטה בתשוקות, [[פשטות מרצון]] והבנת הבעיות הטמונות בהצמדות לתשוקה. ביסוס התנהגות מתחשבת באחרים על ידי רצון להימנע מסבל מיותר.