שינויים

הביקורת המתועדת על חברות התרופות הובילה גם להתפתחות [[תאוריית קשר|תאוריות קונספירציה]] עליהן, כאשר הבולטת ביניהן הן [[התנגדות לחיסונים]]. בחיסונים יש היבט של [[מוצר ציבורי]] - כאשר אחרים מחסנים את עצמם גם מי שלא מתחסן מקבל הגנה. כמו כן נוצר כשל מידע נוסף - המחלה הופכת נדירה וכך נוצר הרושם שהבעיה לא קיימת. וכך הפחד ממחלה זו נעלם. המודעות לסכנות המחלה נעלמות יחד עם הפחד מהמחלה ואנשים פתוחים יותר לדעה לפיה אין בכלל צורך בחיסון.

הביקורת המתועדת על חברות התרופות הובילה גם להתפתחות [[תאוריית קשר|תאוריות קונספירציה]] עליהן, כאשר הבולטת ביניהן הן [[התנגדות לחיסונים]]. בחיסונים יש היבט של [[מוצר ציבורי]] - כאשר אחרים מחסנים את עצמם גם מי שלא מתחסן מקבל הגנה. כמו כן נוצר כשל מידע נוסף - המחלה הופכת נדירה וכך נוצר הרושם שהבעיה לא קיימת. וכך הפחד ממחלה זו נעלם. המודעות לסכנות המחלה נעלמות יחד עם הפחד מהמחלה ואנשים פתוחים יותר לדעה לפיה אין בכלל צורך בחיסון.

תאוריית הקונספירציה הידועה ביותר היא זו שטוענת כי יש קשר בין "החיסון המשולש" ( נגד חצבת, חזרת ואדמת), תאוריה זו מבוססת בצורה ניכרת על המאמר של אנדרו וייקפילד שהתפרסם ב-1998 וכבכול מצא קשר בין חיסון זה לבין [[אוטיזם]] ומחלות מעיים. חוקרים אחרים לא הצליחו לשחזר את הממצאים של מאמר זה, כתב העת הרפואי לאנסט שבו פורסם המאמר, חזר בו לחלוטין מפרסום המאמר המקורי וציין כי חלקים ממנו היו שקריים לחלוטין; העורך הראשי של כתב העת אמר כי המאמר היה "מוטעה מעיקרו" וכי לאנסט "הוּלך שולל". שלושה חודשים לאחר מכן רשם הרופאים הבריטי פסל את רישיונו של וייקפילד ואסר עליו לעסוק ברפואה בבריטניה, בנימוק שהוא בדה את תוצאות המחקר. {{הערה|ד"ר ארז גרטי, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencehistory/המאמר-הקטלני 19 שנים לפרסום המאמר המפוברק הקושר לכאורה בין חיסונים לאוטיזם], מכון דוידסון, 28 בפברואר 2017}} {{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Andrew_Wakefield אנדרו וייקפילד], ויקיפדיה באנגלית}}

תאוריית הקונספירציה הידועה ביותר היא זו שטוענת כי יש קשר בין "החיסון המשולש" (נגד חצבת, חזרת ואדמת), תאוריה זו מבוססת בצורה ניכרת על המאמר של אנדרו וייקפילד שהתפרסם ב-1998 וכבכול מצא קשר בין חיסון זה לבין [[אוטיזם]] ומחלות מעיים. חוקרים אחרים לא הצליחו לשחזר את הממצאים של מאמר זה, כתב העת הרפואי לאנסט שבו פורסם המאמר, חזר בו לחלוטין מפרסום המאמר המקורי וציין כי חלקים ממנו היו שקריים לחלוטין; העורך הראשי של כתב העת אמר כי המאמר היה "מוטעה מעיקרו" וכי לאנסט "הוּלך שולל". שלושה חודשים לאחר מכן רשם הרופאים הבריטי פסל את רישיונו של וייקפילד ואסר עליו לעסוק ברפואה בבריטניה, בנימוק שהוא בדה את תוצאות המחקר. {{הערה|ד"ר ארז גרטי, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencehistory/המאמר-הקטלני 19 שנים לפרסום המאמר המפוברק הקושר לכאורה בין חיסונים לאוטיזם], מכון דוידסון, 28 בפברואר 2017}} {{הערה|[https://en.wikipedia.org/wiki/Andrew_Wakefield אנדרו וייקפילד], ויקיפדיה באנגלית}}

הפרק החמישי של הספר [[להיות רופא בעידן הבערות מרצון]] של ד"ר בנימין מוזס, עוסק בנושא [[התנגדות לחיסונים]]. הוא מתאר כיצד החיסון נגד פוליו הדביר את המחלה. כמו כן מוזס טוען כי בעקבות הבחירות בניגריה ב-2003 ארגון הגג של המוסלמים אסר על חיסוני פוליו בנימוק שהחיסון מכיל חומרים נוגדי הפריה, נגיפי איידס ורעלנים אחרים, וכי מדובר במזימה מערבית לדילול האוכלוסייה בארצות מתפתחות, בעיקר מוסלמיות. התוצאה הייתה התפרצות של מחלת הפוליו באפריקה, במזרח התיכון ובדרום מזרח אסיה. גם באירופה או בישראל יש אנשים שנמנעים מחיסונים עקב חששות שונים. בשנת 2009 הובע חשש מפני התפרצות מחלות כמו חצבת באירופה. {{הערה|רועי צזנה, [https://www.hayadan.org.il/vaccine-autism-and-charletanity-0802091 חיסונים, אוטיזם ושרלטנות מדעית] 8 בפברואר 2009}} במרץ 2016 דווח על התפרצות מחדש של חצבת במדינות מערביות במיוחד באירופה, שם נרשמו כ-4,000 חולים. {{הערה|[https://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.2898713 ירידה בשיעור ההתחסנות מובילה להתפרצויות מחודשות של חצבת במערב], האקונומיסט, תרגום בהארץ, 30.03.2016}} במאי 2017 התרחשה החרפה של המחלה ודווח על 6000 מקרים, דבר שגרם להמלצת חיסון של משרד הבריאות בישראל לגבי חלק מהמטיילים באירופה. {{הערה|[https://www.health.gov.il/Subjects/vaccines/Vaccines_abroad/Documents/Measles15052017.pdf התפרצויות חצבת באירופה ובשאר העולם, 15.5.17], משרד הבריאות}}. בישראל התרחשו מספר אירועי של התפרצות חצבת, בעיקר בקרב ילדים לא מחוסנים מהציבור החרדי. ההתפרצות הגדולה ביותר התרחשה בשנים 2008-2007 וכן מספר התפרצויות ממוקדות בשנים 2012-2011, בשנת 2018 קיים חשש מפני התפרצות מחודשת של המחלה. {{הערה|עידו האפרתי, [https://www.haaretz.co.il/news/health/1.6014320 במשרד הבריאות חוששים מפני התפרצות החצבת בישראל], הארץ, 22.04.2018}}[https://www.haaretz.co.il/news/health/1.6131086]

הפרק החמישי של הספר [[להיות רופא בעידן הבערות מרצון]] של ד"ר בנימין מוזס, עוסק בנושא [[התנגדות לחיסונים]]. הוא מתאר כיצד החיסון נגד פוליו הדביר את המחלה. כמו כן מוזס טוען כי בעקבות הבחירות בניגריה ב-2003 ארגון הגג של המוסלמים אסר על חיסוני פוליו בנימוק שהחיסון מכיל חומרים נוגדי הפריה, נגיפי איידס ורעלנים אחרים, וכי מדובר במזימה מערבית לדילול האוכלוסייה בארצות מתפתחות, בעיקר מוסלמיות. התוצאה הייתה התפרצות של מחלת הפוליו באפריקה, במזרח התיכון ובדרום מזרח אסיה. גם באירופה או בישראל יש אנשים שנמנעים מחיסונים עקב חששות שונים. בשנת 2009 הובע חשש מפני התפרצות מחלות כמו חצבת באירופה. {{הערה|רועי צזנה, [https://www.hayadan.org.il/vaccine-autism-and-charletanity-0802091 חיסונים, אוטיזם ושרלטנות מדעית] 8 בפברואר 2009}} במרץ 2016 דווח על התפרצות מחדש של חצבת במדינות מערביות במיוחד באירופה, שם נרשמו כ-4,000 חולים. {{הערה|[https://www.haaretz.co.il/news/health/.premium-1.2898713 ירידה בשיעור ההתחסנות מובילה להתפרצויות מחודשות של חצבת במערב], האקונומיסט, תרגום בהארץ, 30.03.2016}} במאי 2017 התרחשה החרפה של המחלה ודווח על 6,000 מקרים, דבר שגרם להמלצת חיסון של משרד הבריאות בישראל לגבי חלק מהמטיילים באירופה. {{הערה|[https://www.health.gov.il/Subjects/vaccines/Vaccines_abroad/Documents/Measles15052017.pdf התפרצויות חצבת באירופה ובשאר העולם, 15.5.17], משרד הבריאות}}. בישראל התרחשו מספר אירועי של התפרצות חצבת, בעיקר בקרב ילדים לא מחוסנים מהציבור החרדי. ההתפרצות הגדולה ביותר התרחשה בשנים 2008-2007 וכן מספר התפרצויות ממוקדות בשנים 2012-2011, בשנת 2018 קיים חשש מפני התפרצות מחודשת של המחלה. {{הערה|עידו האפרתי, [https://www.haaretz.co.il/news/health/1.6014320 במשרד הבריאות חוששים מפני התפרצות החצבת בישראל], הארץ, 22.04.2018}}[https://www.haaretz.co.il/news/health/1.6131086]

ארגוני בריאות שונים נאבקים נגד דעות קדומות הנוגעות לחיסונים. {{הערה|אריקה רוזנשטוק, ד"ר מוטי חיימי, [https://www.clalit.co.il/he/medical/vaccine/Pages/vaccines_myths.aspx שוב הפחידו אותך מחיסונים?], אתר קופת חולים "כללית"}} כולל עמותת "מדעת". {{הערה|[http://midaat.org.il/vaccination/ חיסונים] באתר "מדעת"}}

ארגוני בריאות שונים נאבקים נגד דעות קדומות הנוגעות לחיסונים. {{הערה|אריקה רוזנשטוק, ד"ר מוטי חיימי, [https://www.clalit.co.il/he/medical/vaccine/Pages/vaccines_myths.aspx שוב הפחידו אותך מחיסונים?], אתר קופת חולים "כללית"}} כולל עמותת "מדעת". {{הערה|[http://midaat.org.il/vaccination/ חיסונים] באתר "מדעת"}}