שינויים

{{ציטוט|תוכן=לשינוי האקלים יש מאפיינים של בעיה הדורשת פעולה קולקטיבית בקנה מידה עולמי, שכן רוב גזי החממה מצטברים לאורך זמן ומתערבבים באופן גלובלי, והפליטות של כל גורם (למשל, אדם, קהילה, חברה, ארץ) משפיעות על גורמים אחרים. הפחת פליטות יעילה לא תושג אם גורמים בודדים יקדמו את האינטרסים שלהם באופן עצמאי. תגובות שיתופיות, לרבות שיתוף פעולה בינלאומי, נדרשות אפוא להפחית באופן יעיל את פליטת גזי החממה ולטפל בנושאי שינוי אקלים אחרים. יעילות ההסתגלות יכולה להשתפר באמצעות פעולות משלימות בכל הרמות, כולל שיתוף פעולה בינלאומי. הראיות מצביעות על כך שתוצאות שנראות שוויוניות יכולות להוביל לשיתוף פעולה יעיל יותר.|מקור=[[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]], דוח AR5, Synthesis Report, עמוד 17}}

{{ציטוט|תוכן=לשינוי האקלים יש מאפיינים של בעיה הדורשת פעולה קולקטיבית בקנה מידה עולמי, שכן רוב גזי החממה מצטברים לאורך זמן ומתערבבים באופן גלובלי, והפליטות של כל גורם (למשל, אדם, קהילה, חברה, ארץ) משפיעות על גורמים אחרים. הפחת פליטות יעילה לא תושג אם גורמים בודדים יקדמו את האינטרסים שלהם באופן עצמאי. תגובות שיתופיות, לרבות שיתוף פעולה בינלאומי, נדרשות אפוא להפחית באופן יעיל את פליטת גזי החממה ולטפל בנושאי שינוי אקלים אחרים. יעילות ההסתגלות יכולה להשתפר באמצעות פעולות משלימות בכל הרמות, כולל שיתוף פעולה בינלאומי. הראיות מצביעות על כך שתוצאות שנראות שוויוניות יכולות להוביל לשיתוף פעולה יעיל יותר.|מקור=[[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]], דוח AR5, Synthesis Report, עמוד 17}}

שינויי האקלים מסכנים את כל האנושות, יש אינטרס לחיות ברמת חיים גבוהה יחסית מה שלא יתאפשר במקרה של הרס אקלימי. למרות זאת ייתכנו ניגודי אינטרסים בתחום-  לדוגמה מול [[חברות נפט]]. סיבות לכך כוללות בורות סביבתית והדחקה רגשית. בעיה חמורה יותר נוגעת למחויבות של חברות לפעול למען מקסום רווחים במיוחד לטווח הקצר בגלל מבנה תאגידי, מבנה שוק המניות והיבטים של [[ריבית]] – כך שאם מנכ"ל של חברת נפט יפעל לצמצם פעילות כדי להפחית פליטות פחמן. הדירקטוריון יפטר אותו.  ואם דבר זה לא יקרה משקיעים ימכרו את מניות החברה. היא תשפוט את הרגל, וחבורת אחרות יקנו את בארות הנפט וימשיכו לשאוב נפט.  

שינויי האקלים מסכנים את כל האנושות, יש אינטרס לחיות ברמת חיים גבוהה יחסית מה שלא יתאפשר במקרה של הרס אקלימי. למרות זאת ייתכנו ניגודי אינטרסים בתחום-  לדוגמה מול [[חברות נפט]]. סיבות לכך כוללות בורות סביבתית והדחקה רגשית. בעיה חמורה יותר נוגעת למחויבות של חברות לפעול למען מקסום רווחים במיוחד לטווח הקצר בגלל מבנה תאגידי, מבנה שוק המניות והיבטים של [[ריבית]] – כך שאם מנכ"ל של חברת נפט יפעל לצמצם פעילות כדי להפחית פליטות פחמן. הדירקטוריון יפטר אותו.  ואם דבר זה לא יקרה משקיעים ימכרו את מניות החברה. היא תשפוט את הרגל, וחברות אחרות יקנו את בארות הנפט וימשיכו לשאוב נפט.  

הדיון סביב הדרכים השונות לפתרון משבר האקלים, מתקיים סביב משוואת [[I=PAT]]. פירוש המשוואה הזאת הוא כי חוזק ההשפעה (I מהמילה Impact) על הסביבה הטבעית שווה בקירוב למכפלה של [[אוכלוסיית העולם|גודל האוכלוסייה]] (P מהמילה Population) בגודל הצריכה לנפש (A מהמילה Affluence) כפול  T שמייצג [[טכנולוגיה]] (Technology). זאת אומרת שחלק אומרים שיש להתמקד ב[[ייצוב אוכלוסיה|הגבלת מספר האוכלוסייה]], חלק אומרים שיש להתמקד בצמצום צריכה ו[[פשטות מרצון]], וחלק אומרים שיש להתמקד ב[[שינוי טכנולוגי|פתרונות טכנולוגיים]]. כלל הפתרונות האלה יכולים להוביל להפחתת הנזק או ל[[כלכלת מצב יציב]].  

הדיון סביב הדרכים השונות לפתרון משבר האקלים, מתקיים סביב משוואת [[I=PAT]]. פירוש המשוואה הזאת הוא כי חוזק ההשפעה (I מהמילה Impact) על הסביבה הטבעית שווה בקירוב למכפלה של [[אוכלוסיית העולם|גודל האוכלוסייה]] (P מהמילה Population) בגודל הצריכה לנפש (A מהמילה Affluence) כפול  T שמייצג [[טכנולוגיה]] (Technology). זאת אומרת שחלק אומרים שיש להתמקד ב[[ייצוב אוכלוסיה|הגבלת מספר האוכלוסייה]], חלק אומרים שיש להתמקד בצמצום צריכה ו[[פשטות מרצון]], וחלק אומרים שיש להתמקד ב[[שינוי טכנולוגי|פתרונות טכנולוגיים]]. כלל הפתרונות האלה יכולים להוביל להפחתת הנזק או ל[[כלכלת מצב יציב]].