ברמה של [[תרבות|תפיסה תרבותית]] תרבות הצריכה מקדמת את תפיסות [[סביבתנות|אנטי סביבתיות]] ברובן כמו [[אגואיזם]] קצר טווח, התנהגות אימפולסיבית, [[אופטימיזם טכנולוגי]], חשיבות גדלה של צריכת מוצרים על פני פעילות חברתית או בילוי בטבע או בחיק המשפחה. תרבות הצריכה מעודדת רעיון שקיים בקרב חלק מתומכי ה[[קפיטליזם]] לפיו אין חשיבות כלל ל[[מוצר ציבורי]] וכל הרווחה החברתית מושתת על [[מוצר פרטי|מוצרים פרטיים]]. מאידך יש הגדרות מצומצמות של מוצרים ציבוריים והתעלמות מהחשיבות של [[מערכות אקולוגיות]] או מוצרים ציבוריים כמו [[אמון]] או [[אמת כמוצר ציבורי|אמת]] לקיום של הכלכלה ותפקוד החברה. כך שברמה של [[נורמה חברתית|נורמות חברתיות]] ו[[מיתוסים]] תרבות הצריכה ו[[תרבות בת קיימא]] נמצאים לעיתים קרובות במקומות מנוגדים. הקושי להכיר בחשיבות מוצרים ציבוריים או ב[[נחלת הכלל]] מוביל תומכים של תרבות הצריכה להניח כי אם תחום כלשהו היה חשוב דיו, היה לו מחיר גבוה בשוק. דבר זה מנוגד להוגים כלכליים רבים, כולל [[אדם סמית]], אבל תרבות הצריכה מכוונת למכירת מוצרים ולא לערכים של צדק או אמת. | ברמה של [[תרבות|תפיסה תרבותית]] תרבות הצריכה מקדמת את תפיסות [[סביבתנות|אנטי סביבתיות]] ברובן כמו [[אגואיזם]] קצר טווח, התנהגות אימפולסיבית, [[אופטימיזם טכנולוגי]], חשיבות גדלה של צריכת מוצרים על פני פעילות חברתית או בילוי בטבע או בחיק המשפחה. תרבות הצריכה מעודדת רעיון שקיים בקרב חלק מתומכי ה[[קפיטליזם]] לפיו אין חשיבות כלל ל[[מוצר ציבורי]] וכל הרווחה החברתית מושתת על [[מוצר פרטי|מוצרים פרטיים]]. מאידך יש הגדרות מצומצמות של מוצרים ציבוריים והתעלמות מהחשיבות של [[מערכות אקולוגיות]] או מוצרים ציבוריים כמו [[אמון]] או [[אמת כמוצר ציבורי|אמת]] לקיום של הכלכלה ותפקוד החברה. כך שברמה של [[נורמה חברתית|נורמות חברתיות]] ו[[מיתוסים]] תרבות הצריכה ו[[תרבות בת קיימא]] נמצאים לעיתים קרובות במקומות מנוגדים. הקושי להכיר בחשיבות מוצרים ציבוריים או ב[[נחלת הכלל]] מוביל תומכים של תרבות הצריכה להניח כי אם תחום כלשהו היה חשוב דיו, היה לו מחיר גבוה בשוק. דבר זה מנוגד להוגים כלכליים רבים, כולל [[אדם סמית]], אבל תרבות הצריכה מכוונת למכירת מוצרים ולא לערכים של צדק או אמת. |