| בשנת 1956 פורסטר עבר לבית הספר לניהול ע"ש סולן ב-MIT, מקום בו כיהן כפרופסור אמריטוס ומרצה בכיר. בשנת 1982, הוא קיבל את פרס חלוץ המחשבים מטעם IEEE. בשנת 2006 הוא הוכנס להיכל התהילה של המחקר האופרטיבי. | | בשנת 1956 פורסטר עבר לבית הספר לניהול ע"ש סולן ב-MIT, מקום בו כיהן כפרופסור אמריטוס ומרצה בכיר. בשנת 1982, הוא קיבל את פרס חלוץ המחשבים מטעם IEEE. בשנת 2006 הוא הוכנס להיכל התהילה של המחקר האופרטיבי. |
− | פורסטר הוא האב המייסד של תחום [[דינמיקת מערכות|דינמיקה של מערכות]] (System dynamics), שעוסק במידול של אינטראקציות (קשרי גומלים) בין אובייקטים במערכות דינמיות. הספר הראשון שכתב היה "דינמיקה תעשייתית" , שנעזר בדינמיקת מערכות כדי לנתח [[מחזור עסקים|מחזורי עסקים]] בתעשייה. | + | פורסטר הוא האב המייסד של תחום [[דינמיקת מערכות|דינמיקה של מערכות]] (System dynamics), שעוסק במידול של אינטראקציות (קשרי גומלים) בין אובייקטים במערכות דינמיות. הספר הראשון שכתב היה "דינמיקה תעשייתית", שנעזר בדינמיקת מערכות כדי לנתח [[מחזור עסקים|מחזורי עסקים]] בתעשייה. |
| מפגשים אקראי עם ראש העיר לשעבר של בוסטון, ג'ון פ. קולינס, הובילו את פורסטר לבחון בעיות הנוגעות ל[[עיר|ערים]] ו[[תכנון עירונית]]. פורסטר ערך סימולציות ומצא תוצאות שעומדות בניגוד ל"שכל הישר" - (אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא או Counter Intuitive Policies) הדוגמה הבולטת לדבר זה היא הקמת שיכונים, שכונות מגורים או ישובים שלמים לתושבים בעלי [[עוני|הכנסה נמוכה]]. פורסטר מצא כי מקומות אלה הפכו ל[[מלכודת עוני]]. {{הערה|ממצא זה נמצא גם על ידי מתכננים עירוניים אחרים, והוביל להמלצה הפוכה של [[עירוב אוכלוסיות]] במסגרת התנועה ל[[עירוניות מתחדשת]]}}. למרות השקעות גדולות בבינוי השכונות ול"שיקום שכונות", כמו גם השקעות בהכשרה מקצועית מצב הערים האלה בשנות השבעים של המאה ה-20 היה גרוע עוד יותר. בעקבות המפגשים עם קולינס, כתב פורסטר בשנת 1969 את הספר "דינמיקה עירונית", שהצית דיון מתמשך על הישימות של מידול של בעיות חברתיות רחבות.{{הערה| פנחס יחזקאלי ועפרון רזי, [http://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2014/03/the_world_isnt_linear.pdf העולם איננו ליניארי: תורת המערכות המורכבות, גורם חדש בניהול], המכון לחקר הביטחון הלאומי, אוניברסיטת חיפה, והמכללה לביטחון לאומי. הוצאה שנייה: משרד הביטחון, ההוצאה לאור, 2007, עמ' 30-31}} | | מפגשים אקראי עם ראש העיר לשעבר של בוסטון, ג'ון פ. קולינס, הובילו את פורסטר לבחון בעיות הנוגעות ל[[עיר|ערים]] ו[[תכנון עירונית]]. פורסטר ערך סימולציות ומצא תוצאות שעומדות בניגוד ל"שכל הישר" - (אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא או Counter Intuitive Policies) הדוגמה הבולטת לדבר זה היא הקמת שיכונים, שכונות מגורים או ישובים שלמים לתושבים בעלי [[עוני|הכנסה נמוכה]]. פורסטר מצא כי מקומות אלה הפכו ל[[מלכודת עוני]]. {{הערה|ממצא זה נמצא גם על ידי מתכננים עירוניים אחרים, והוביל להמלצה הפוכה של [[עירוב אוכלוסיות]] במסגרת התנועה ל[[עירוניות מתחדשת]]}}. למרות השקעות גדולות בבינוי השכונות ול"שיקום שכונות", כמו גם השקעות בהכשרה מקצועית מצב הערים האלה בשנות השבעים של המאה ה-20 היה גרוע עוד יותר. בעקבות המפגשים עם קולינס, כתב פורסטר בשנת 1969 את הספר "דינמיקה עירונית", שהצית דיון מתמשך על הישימות של מידול של בעיות חברתיות רחבות.{{הערה| פנחס יחזקאלי ועפרון רזי, [http://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2014/03/the_world_isnt_linear.pdf העולם איננו ליניארי: תורת המערכות המורכבות, גורם חדש בניהול], המכון לחקר הביטחון הלאומי, אוניברסיטת חיפה, והמכללה לביטחון לאומי. הוצאה שנייה: משרד הביטחון, ההוצאה לאור, 2007, עמ' 30-31}} |