שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
שורה 66: שורה 66:  
1. לפי כלל ברון (Brunn) מ-1962, עלייה של פני הים גורמת לתזוזת קו החוף בחופים חוליים למרחק גדול פי 50 - 100 מהעלייה{{הערה|ניר פפאי, שחר הרמלין, דב רוזן, מיכה קליין, מיכל לייכטר, איתמר פרת, נחום יהושע, אבי מלול, אהוד גלילי, יעקב ניר, אורי קרמן, יעקב ניר, אהוד גלילי, יעקב שרביט, איתמר פרת, בועז רענן, גולן מקס, ערן טננבאום, אלבטרוס, יחידת ה–GIS ,מכון דש"א, החברה להגנת הטבע, מנשה קדישמן [http://earthweb.tau.ac.il/.upload/mashber%20-%20atmosphera/hofim_2004_lr(1)%5B1%5D.pdf חופי ישראל 2004 דוח החברה להגנת הטבע ופורום ארגוני החוף על מצב חופי הים התיכון, מוגש לשרה לאיכות הסביבה עליית מפלס הים, עמוד 42] יוני 2004}}. זאת אומרת שעלייה של 25 סנטימטר פירושה שהים התקדם 12.5 - 25 מטר לתוך האדמה. כאשר מדובר בחוף סלעי, כלומר מצוק, המצוק מתמוטט, בקצב קצת יותר איטי. הרבה מאוד מבנים נמצאים במרחק זה מהחוף. לכן יש הבדל גדול בין ההשפעות של עליית פני הים לפני 50 שנה וההשפעות כיום - לפני 50 שנה היה מדובר בעיקר בצמצום המרחק בין הבניינים לים ועכשיו הים בהרבה מקרים כבר הגיע עד הבתים. לכן להרבה מאוד בניינים בעולם יש בעיות בגלל זה כבר עכשיו כולל בישראל.
 
1. לפי כלל ברון (Brunn) מ-1962, עלייה של פני הים גורמת לתזוזת קו החוף בחופים חוליים למרחק גדול פי 50 - 100 מהעלייה{{הערה|ניר פפאי, שחר הרמלין, דב רוזן, מיכה קליין, מיכל לייכטר, איתמר פרת, נחום יהושע, אבי מלול, אהוד גלילי, יעקב ניר, אורי קרמן, יעקב ניר, אהוד גלילי, יעקב שרביט, איתמר פרת, בועז רענן, גולן מקס, ערן טננבאום, אלבטרוס, יחידת ה–GIS ,מכון דש"א, החברה להגנת הטבע, מנשה קדישמן [http://earthweb.tau.ac.il/.upload/mashber%20-%20atmosphera/hofim_2004_lr(1)%5B1%5D.pdf חופי ישראל 2004 דוח החברה להגנת הטבע ופורום ארגוני החוף על מצב חופי הים התיכון, מוגש לשרה לאיכות הסביבה עליית מפלס הים, עמוד 42] יוני 2004}}. זאת אומרת שעלייה של 25 סנטימטר פירושה שהים התקדם 12.5 - 25 מטר לתוך האדמה. כאשר מדובר בחוף סלעי, כלומר מצוק, המצוק מתמוטט, בקצב קצת יותר איטי. הרבה מאוד מבנים נמצאים במרחק זה מהחוף. לכן יש הבדל גדול בין ההשפעות של עליית פני הים לפני 50 שנה וההשפעות כיום - לפני 50 שנה היה מדובר בעיקר בצמצום המרחק בין הבניינים לים ועכשיו הים בהרבה מקרים כבר הגיע עד הבתים. לכן להרבה מאוד בניינים בעולם יש בעיות בגלל זה כבר עכשיו כולל בישראל.
   −
2. קצב העלייה שולש מהמאה ה-20 עד עכשיו והגיע ל-4.6 מילימטר בשנה. זה אומר שקו החוף זז בקצב של כ-2 3 - 46 סנטימטר בשנה. יש קושי בלבנות בתים ליד הים בקצב כזה כי הם מתוכננים לזמן תפעול ארוך כדי לכסות על ההוצאות. בניינים בדרך כלל מתוכננים לעשרות ואף מאות שנים{{הערה|אתר הטכניון המכון הלאומי לחקר הבנייה [https://nbri.net.technion.ac.il/mehkar/ מחקר]}} אבל אפילו עם לבנות ל-50 שנה המשמעות היא שצריך להרחיק את הבית או בית המלון בלפחות 17 מטר מהים ביחס למרחק הרגיל. זאת למרות שבנייה על חוף הים נחשבת להכי יוקרתית וההרחקה כמובן משפיעה על המחיר וההנאה.
+
2. קצב העלייה שולש מהמאה ה-20 עד עכשיו והגיע ל-4.6 מילימטר בשנה. זה אומר שקו החוף זז בקצב של כ-23 - 46 סנטימטר בשנה. יש קושי בלבנות בתים ליד הים בקצב כזה כי הם מתוכננים לזמן תפעול ארוך כדי לכסות על ההוצאות. בניינים בדרך כלל מתוכננים לעשרות ואף מאות שנים{{הערה|אתר הטכניון המכון הלאומי לחקר הבנייה [https://nbri.net.technion.ac.il/mehkar/ מחקר]}} אבל אפילו עם לבנות ל-50 שנה המשמעות היא שצריך להרחיק את הבית או בית המלון בלפחות 17 מטר מהים ביחס למרחק הרגיל. זאת למרות שבנייה על חוף הים נחשבת להכי יוקרתית וההרחקה כמובן משפיעה על המחיר וההנאה.
    
3. בגלל הסיבות המשניות לעליית פני הים קצב העלייה בהרבה מקומות גבוה מהממוצע. ליד החוף המזרחי של ארצות הברית לדוגמה הוא היה 2.5 סנטימטר בשנים 2010 - 2018. התוצאה היא שקו החוף במקומות מסוימים זז בקצב של עד 3 מטר בשנה. אין פלא שלדיירי הבניינים על החוף יש בעיה. בקצב כזה כדי לבנות בית שישרת 50 שנה צריך להרחיק אותו 150 מטר מהים ביחס למרחק הרגיל. קצב מהיר מהממוצע נצפה גם ליד חופי סין וליד חופי ישראל למרות שבהפרש קטן יותר.
 
3. בגלל הסיבות המשניות לעליית פני הים קצב העלייה בהרבה מקומות גבוה מהממוצע. ליד החוף המזרחי של ארצות הברית לדוגמה הוא היה 2.5 סנטימטר בשנים 2010 - 2018. התוצאה היא שקו החוף במקומות מסוימים זז בקצב של עד 3 מטר בשנה. אין פלא שלדיירי הבניינים על החוף יש בעיה. בקצב כזה כדי לבנות בית שישרת 50 שנה צריך להרחיק אותו 150 מטר מהים ביחס למרחק הרגיל. קצב מהיר מהממוצע נצפה גם ליד חופי סין וליד חופי ישראל למרות שבהפרש קטן יותר.
   −
4. עליית הים באותו הקצב יכולה לגרום לתזוזת חוף הרבה יותר משמעותית ליד דלטות של נהרות. כאשר השטח נמוך עליית הים כמובן מציפה שטח גדול יותר וכאשר יש נהר שנשפך לים עליית פנינ הים גורמת להאטת זרימת המים כי המים נשפכים לים בגלל שהים נמוך יותר מנקודת המוצא של הנהר. כאשר זרימת המים מואטת הם מתפזרים לכל עבר מסביב. כתוצאה מכך, לדוגמה, בישראל לאורך רוב החוף הים תיכוני עלייה של מטר 1תגרום לתזוזצת קו החוף ב-50 - 100 מטר. במקום בו נהר הקישון נשפך לים התיכון התזוזה תהיה כ-1 .5 קילומטר. בדלטות של נהרות גדולים יותר עם מקומות נמוכים נרחבים ההשפעות גדולות  הרבה יותר, לדוגמה, בדלטת נהר הברהמפוטרה בבנגלדש והודו, ודלטת הנילוס בצפון מצרים.
+
4. עליית הים באותו הקצב יכולה לגרום לתזוזת חוף הרבה יותר משמעותית ליד דלתות של נהרות. כאשר השטח נמוך עליית הים כמובן מציפה שטח גדול יותר וכאשר יש נהר שנשפך לים עליית פני הים גורמת להאטת זרימת המים כי המים נשפכים לים בגלל שהים נמוך יותר מנקודת המוצא של הנהר. כאשר זרימת המים מואטת הם מתפזרים לכל עבר מסביב. כתוצאה מכך, לדוגמה, בישראל לאורך רוב החוף הים תיכוני עלייה של מטר 1תגרום לתזוזת קו החוף ב-50 - 100 מטר. במקום בו נהר הקישון נשפך לים התיכון התזוזה תהיה כ-1.5 קילומטר. בדלתות של נהרות גדולים יותר עם מקומות נמוכים נרחבים ההשפעות גדולות  הרבה יותר, לדוגמה, בדלטת נהר הברהמפוטרה בבנגלדש והודו, ודלתת הנילוס בצפון מצרים.
    
5. עליית מפלס הים גורמת [[המלחת מי תהום|להמלחת מי תהום]] מה שפוגע במקורות המים.
 
5. עליית מפלס הים גורמת [[המלחת מי תהום|להמלחת מי תהום]] מה שפוגע במקורות המים.
 
===הצפת ערים וישובים בקרבת ימים ונהרות===
 
===הצפת ערים וישובים בקרבת ימים ונהרות===
ערים רבות נמצאות ליד הים או ליד נהרות. הסיבות לכך הן שערים רבות הוקמו בנתיבי סחר שפירושו נמלי ים. הדבר כולל ערים כמו ניו יורק, לונדון, טוקיו, פאריס, תל אביב, אלכסדריה, ועוד מאות ערים בעולם. בעוד שבחלק מהמקרים קל לעיר להתגונן מול עליה של פני הים, בחלק מהמקרים עלייה של פני הים פירושה שינוי באפיקי נהרות והצפת שטחים נרחבים.  כבר היום התרחשו מקרים של הצפות ישובים שונים ברחבי העולם - אם בצורה זמנית או בצורה קבועה - ראו פירוט בהמשך לפי מדינות.  
+
ערים רבות נמצאות ליד הים או ליד נהרות. הסיבות לכך הן שערים רבות הוקמו בנתיבי סחר שפירושו נמלי ים. הדבר כולל ערים כמו ניו יורק, לונדון, טוקיו, פאריס, תל אביב, אלכסנדריה, ועוד מאות ערים בעולם. בעוד שבחלק מהמקרים קל לעיר להתגונן מול עליה של פני הים, בחלק מהמקרים עלייה של פני הים פירושה שינוי באפיקי נהרות והצפת שטחים נרחבים.  כבר היום התרחשו מקרים של הצפות ישובים שונים ברחבי העולם - אם בצורה זמנית או בצורה קבועה - ראו פירוט בהמשך לפי מדינות.  
    
אם פני הים יעלו ב-4 מטר כמעט כל עיר חוף בעולם תושפע באופן חמור, עם פוטנציאל של השפעות משמעותיות על המסחר והכלכלה ברחבי העולם. לעת עתה, חוזה ה-[[IPCC]] עליה של פחות ממטר אחד עד 2100, אבל הוא מזהיר גם כי התחממות עולמית במשך זמן זה עלולה להוביל לשינויים בלתי הפיכים במערכת הקרחונים העולמית ובסופו של דבר להפשרה של מספיק קרח שתעלה את גובה פני מי הים במטרים רבים במאה ה-21. הערכה היא כי עליית פני הים יכולה להשפיע על 200 מיליון בני אדם, בעיקר ב[[ויאטנם]], [[בנגלדש]], [[סין]], [[הודו]], [[תאילנד]], [[הפיליפינים]], [[אינדונזיה]] ו[[מצרים]].  
 
אם פני הים יעלו ב-4 מטר כמעט כל עיר חוף בעולם תושפע באופן חמור, עם פוטנציאל של השפעות משמעותיות על המסחר והכלכלה ברחבי העולם. לעת עתה, חוזה ה-[[IPCC]] עליה של פחות ממטר אחד עד 2100, אבל הוא מזהיר גם כי התחממות עולמית במשך זמן זה עלולה להוביל לשינויים בלתי הפיכים במערכת הקרחונים העולמית ובסופו של דבר להפשרה של מספיק קרח שתעלה את גובה פני מי הים במטרים רבים במאה ה-21. הערכה היא כי עליית פני הים יכולה להשפיע על 200 מיליון בני אדם, בעיקר ב[[ויאטנם]], [[בנגלדש]], [[סין]], [[הודו]], [[תאילנד]], [[הפיליפינים]], [[אינדונזיה]] ו[[מצרים]].  
שורה 91: שורה 91:  
===המלחת מי תהום===
 
===המלחת מי תהום===
 
{{הפניה לערך מורחב|המלחת מי תהום}}
 
{{הפניה לערך מורחב|המלחת מי תהום}}
עליית פני הים המלוחים פירושה [[המלחת מי תהום]] באקוויפרים סמוכים לים, כמו [[אקוויפר החוף]]. דבר זה עלול להשפיע לרעה על [[משבר המים העולמי]] על ידי צמצום מקורות המים, במיוחד עקב השלכות אפשרויות נוספות של התחממות עולמית על מאגרי המים כמו עליה במקרי [[בצורת]], [[מדבור]] והגברת האידוי. הדבר מצטרף לפגיעה נוספת בהספקת המים לאדם ולטבע עקב [[התייבשות נהרות ואגמים]] ברחבי העולם שנובעת מסיבות שונות.  
+
עליית פני הים המלוחים פירושה [[המלחת מי תהום]] באקוויפרים סמוכים לים, כמו [[אקוויפר החוף]]. דבר זה עלול להשפיע לרעה על [[משבר המים העולמי]] על ידי צמצום מקורות המים, במיוחד עקב השלכות אפשרויות נוספות של התחממות עולמית על מאגרי המים כמו עליה במקרי [[בצורת]], [[מדבור]] והגברת האידוי. הדבר מצטרף לפגיעה נוספת בהספקת המים לאדם ולטבע עקב [[התייבשות נהרות ואגמים]] ברחבי העולם שנובעת מסיבות שונות.
    
== השפעת עליית מפלס מי הים על מדינות שונות ==
 
== השפעת עליית מפלס מי הים על מדינות שונות ==

תפריט ניווט