שורה 50: |
שורה 50: |
| ב 2018 יצא יצא דוח של הארגון Climate Action Tracker אשר עוקב אחרי מילוי ההתחייבויות האקלימיות של המדינות. המסקנות: אם תימשך המדיניות הנוכחית, הטמפרטורה תעלה ב-3.3 מעלות עד 2100. אם כל המדינות יקיימו את כל ההתחייבויות שלהם בהסכם פריז - ב-3.0 מעלות. המדינות שמקיימות את התחיבויותהן היטב: קוסטה ריקה, צ'ילה, נורווגיה, ארגנטינה, קנדה, אתיופיה, האיחוד האירופי, הודו, מרוקו, דרום אפריקה. המדינות שמקיימות פחות: ארצות הברית, אוסטרליה, ברזיל, איחוד האמירויות, רוסיה, אינדונזיה. עם זאת הפליטות בארצות הברית מאטות בגלל המחיר הנמוך של האנרגיות המתחדשות{{הערה|Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/global-climate-policies-warming-projections-2623065326.html Report: Current Climate Policies Will Warm the World by 3.3˚C] 11 בדצמבר 2018, Ecowatch}}. | | ב 2018 יצא יצא דוח של הארגון Climate Action Tracker אשר עוקב אחרי מילוי ההתחייבויות האקלימיות של המדינות. המסקנות: אם תימשך המדיניות הנוכחית, הטמפרטורה תעלה ב-3.3 מעלות עד 2100. אם כל המדינות יקיימו את כל ההתחייבויות שלהם בהסכם פריז - ב-3.0 מעלות. המדינות שמקיימות את התחיבויותהן היטב: קוסטה ריקה, צ'ילה, נורווגיה, ארגנטינה, קנדה, אתיופיה, האיחוד האירופי, הודו, מרוקו, דרום אפריקה. המדינות שמקיימות פחות: ארצות הברית, אוסטרליה, ברזיל, איחוד האמירויות, רוסיה, אינדונזיה. עם זאת הפליטות בארצות הברית מאטות בגלל המחיר הנמוך של האנרגיות המתחדשות{{הערה|Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/global-climate-policies-warming-projections-2623065326.html Report: Current Climate Policies Will Warm the World by 3.3˚C] 11 בדצמבר 2018, Ecowatch}}. |
| === פעילות ארגון האומות המאוחדות === | | === פעילות ארגון האומות המאוחדות === |
− | מאז 1992 כל שנה נערכות ועידות אקלים עולמיות בהן משתתפות כל המדסינות שחתמו ב-1992 על אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים. בפגישה מסכמים את מה שהיה בשנה שעברה וקובעים יעדים לעתיד. ב-2018 הועידה התקיימה בקאטוביץ' בפולין. התוצאות העיקריות של הועידה: | + | מאז 1992 כל שנה נערכות ועידות אקלים עולמיות בהן משתתפות כל המדינות שחתמו ב-1992 על אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינויי אקלים. בפגישה מסכמים את מה שהיה בשנה שעברה וקובעים יעדים לעתיד. ב-2018 הועידה התקיימה בקאטוביץ' בפולין. התוצאות העיקריות של הועידה: |
| | | |
− | * הוסכם על כללים מסויימים לישום הסכם פריז שקבלו את השם חבילת האקלים של קאטוביץ'. בין היתר כללים מחייבים לדיווח על הפחתת פליטות וכללים המאפשרים למדינות לממן הפחתת פליטות במדינות אחרות ובכך לעמוד במכסה שקבעו לעצמם. | + | * הוסכם על כללים מסויימים ליישום הסכם פריז שקבלו את השם חבילת האקלים של קאטוביץ'. בין היתר כללים מחייבים לדיווח על הפחתת פליטות וכללים המאפשרים למדינות לממן הפחתת פליטות במדינות אחרות ובכך לעמוד במכסה שקבעו לעצמם. |
| | | |
| * הבנק העולמי התחייב להקצות סכום של 200 מיליארד דולר בשנה, בשנים 2021–2025 למאבק בשינויי אקלים. | | * הבנק העולמי התחייב להקצות סכום של 200 מיליארד דולר בשנה, בשנים 2021–2025 למאבק בשינויי אקלים. |
שורה 58: |
שורה 58: |
| * ארגון C40, שבו שותפות 40 ערים גדולות ברחבי העולם, התחייב לפעול [[עירוניות מתחדשת|לתכנון עירוני המתייחס לשינויי אקלים]]. | | * ארגון C40, שבו שותפות 40 ערים גדולות ברחבי העולם, התחייב לפעול [[עירוניות מתחדשת|לתכנון עירוני המתייחס לשינויי אקלים]]. |
| | | |
− | * ארצות הברית וברזיל נסוגו מהסכם פריז. ארצות הברית פולטת כ-1 5% מפליטות גזי החממה בעולם ובברזיל יש את יערות האמזונס. | + | * ארצות הברית וברזיל נסוגו מהסכם פריז. ארצות הברית פולטת כ-15% מפליטות גזי החממה בעולם ובברזיל יש את יערות האמזונס. |
| | | |
| * המומחים ציינו שאסונות טבע רבים בשנה שעברה קשורים לשינויי אקלים, לדוגמה הוריקנים ושרפות בצפון אמריקה. | | * המומחים ציינו שאסונות טבע רבים בשנה שעברה קשורים לשינויי אקלים, לדוגמה הוריקנים ושרפות בצפון אמריקה. |
שורה 64: |
שורה 64: |
| * ישראל זכתה להכרה בזכות הצעדים שהיא עושה בנושא מאבק בשינויי האקלים, ובראשם החלטת משרדי האנרגיה והגנת הסביבה להפחית את השימוש בפחם עד להפסקה מוחלטת בשנת 2030. במסגרת הוועידה הוחלט על צירוף ישראל ליוזמת PPCA – קואליציה עולמית לצמצום השימוש בפחם – שבה חברות מדינות מובילות בנושא, כמו צרפת, דנמרק ובריטניה{{הערה|צפריר רינת [https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/1.6747785 כ-200 מדינות הסכימו על כללים לקידום יישום הסכם פריז למניעת שינויי האקלים] 16 בדצמבר 2018, הארץ}}. | | * ישראל זכתה להכרה בזכות הצעדים שהיא עושה בנושא מאבק בשינויי האקלים, ובראשם החלטת משרדי האנרגיה והגנת הסביבה להפחית את השימוש בפחם עד להפסקה מוחלטת בשנת 2030. במסגרת הוועידה הוחלט על צירוף ישראל ליוזמת PPCA – קואליציה עולמית לצמצום השימוש בפחם – שבה חברות מדינות מובילות בנושא, כמו צרפת, דנמרק ובריטניה{{הערה|צפריר רינת [https://www.haaretz.co.il/news/world/europe/1.6747785 כ-200 מדינות הסכימו על כללים לקידום יישום הסכם פריז למניעת שינויי האקלים] 16 בדצמבר 2018, הארץ}}. |
| | | |
− | בשנת 2019 מחלקה באו"ם הנקראת "רגע השינוי" אשר עוסקת בפרויקטים מקומיים למאבק בשינויי האקלים סיכמה את הפעילות בשנת 2018. בין היתר היא העניקה פרסים לפרויקטים מצתיינים. סך הכל 569 פרויקטים נרשמו כמועמדים, 15 מהם זכו בפרס. הדבר מראה את כמות הפעילות בנושא{{הערה|https://unfccc.int/news/new-online-report-visualising-global-climate-action [New Online Report: Visualising Global Climate Action ]31 ליולי 2019, UNFCCC}}{{הערה|Momentum from Change [http://www.mfc2018.net/activities Lighthouse Activities]}}. | + | בשנת 2019 מחלקה באו"ם הנקראת "רגע השינוי" אשר עוסקת בפרויקטים מקומיים למאבק בשינויי האקלים סיכמה את הפעילות בשנת 2018. בין היתר היא העניקה פרסים לפרויקטים מצטיינים. סך הכל 569 פרויקטים נרשמו כמועמדים, 15 מהם זכו בפרס. הדבר מראה את כמות הפעילות בנושא{{הערה|https://unfccc.int/news/new-online-report-visualising-global-climate-action [New Online Report: Visualising Global Climate Action ]31 ליולי 2019, UNFCCC}}{{הערה|Momentum from Change [http://www.mfc2018.net/activities Lighthouse Activities]}}. |
| | | |
| === פעילות אזרחית === | | === פעילות אזרחית === |