שינויים

כאשר המפלגה הקומוניסטית עלתה לשלטון היא נתקלה מיד ב-2 בעיות מרכזיות:

כאשר המפלגה הקומוניסטית עלתה לשלטון היא נתקלה מיד ב-2 בעיות מרכזיות:

1. התברר שהערים, התעשייה, הצמיחה הכלכלית התלויה בהם, תלוים ישירות בשוד האיכרים. במשך כ-1,000שנה מאז היווצרות המשטר הפאודלי ברוסיה בעלי החוות המלכים והנסיכים השונים שדדו את האיכרים קודם באמצעות שוד ישיר ואחר כך בעיקר באמצעות הפיכת הקרקע לרכוש ולקיחת תשלום על שימוש בה. באמצעות השוד והניצול הזה נבנו הערים, התעשייה. ובאמת ב-1917 הרוב המוחץ של מעמד הפועלים בערים היו איכרים שנאלצו ללכת לעיר לעבוד שם כי לא נתנו להם חלקת קרקע מספיקה למחייה. הם רצו לחזור לכפר, לקהילה שלהם. לאפשר להם לעשות זאת היה פשוט ממוטט את התעשייה והמרקסיזם הרי היה בעד התעשייה והפיתוח. בעלי המפעלים שגרו בערים שאבו את אמצעי המחייה מהפועלים. בעלי מקצועות חופשיים כמו שחקנים, סופרים, עורי דין התפרנסו מי זה שמכרו את שרותיהם בעיקר לבעלי ממון שונים כי לאיכרים לא היה כסף לשלם להם והם גם לא כל כך חשבו שזה נחוץ. בעלי הממון קבלו את רוחיהם משוד האיכרים והעובדים. עובדי המדינה קבלו את כספם מהמדינה והיא מהאיכרים ומהפועלים. בקיצור, הפסקת שוד וניצול האיכרים נתינת אפשרות לחזור לכפרים, היתה פשוט גורמת להעלמות הערים, וכל מה שבתוכם.

1. התברר שהערים, התעשייה, הצמיחה הכלכלית התלויה בהם, תלויים ישירות בשוד האיכרים. במשך כ-1,000שנה מאז היווצרות המשטר הפאודלי ברוסיה בעלי החוות המלכים והנסיכים השונים שדדו את האיכרים קודם באמצעות שוד ישיר ואחר כך בעיקר באמצעות הפיכת הקרקע לרכוש ולקיחת תשלום על שימוש בה. באמצעות השוד והניצול הזה נבנו הערים, התעשייה. ובאמת ב-1917 הרוב המוחץ של מעמד הפועלים בערים היו איכרים שנאלצו ללכת לעיר לעבוד שם כי לא נתנו להם חלקת קרקע מספיקה למחייה. הם רצו לחזור לכפר, לקהילה שלהם. לאפשר להם לעשות זאת היה פשוט ממוטט את התעשייה והמרקסיזם הרי היה בעד התעשייה והפיתוח. בעלי המפעלים שגרו בערים שאבו את אמצעי המחייה מהפועלים. בעלי מקצועות חופשיים כמו שחקנים, סופרים, עורי דין התפרנסו מי זה שמכרו את שרותיהם בעיקר לבעלי ממון שונים כי לאיכרים לא היה כסף לשלם להם והם גם לא כל כך חשבו שזה נחוץ. בעלי הממון קבלו את רווחיהם משוד האיכרים והעובדים. עובדי המדינה קבלו את כספם מהמדינה והיא מהאיכרים ומהפועלים. בקיצור, הפסקת שוד וניצול האיכרים נתינת אפשרות לחזור לכפרים, היתה פשוט גורמת להעלמות הערים, וכל מה שבתוכם.

2. מתנגדי המשטר הקומוניסטי החליטו להלחם בו וכדי לנצח אותם היה צורך בצבא חזק. הצבא האדום ב-1920 הגיע ל-5 מיליון בני אדם. את כולם היה צריך להאכיל, לחמש, להלביש. בשביל כל זה היה צורך בערים ובתעשייה. היה צריך לקחת את כל זה מהאיכרים ומהפועלים.

2. מתנגדי המשטר הקומוניסטי החליטו להלחם בו וכדי לנצח אותם היה צורך בצבא חזק. הצבא האדום ב-1920 הגיע ל-5 מיליון בני אדם. את כולם היה צריך להאכיל, לחמש, להלביש. בשביל כל זה היה צורך בערים ובתעשייה. היה צריך לקחת את כל זה מהאיכרים ומהפועלים.

כדי לפתור את זה המפלגה הבולשביקית ניסתה כל מני אמצעים כמו הפרודרזוורסטקה, אבל הם גרמו ללא מעט סכסוכים איתם. עד שמלחמת האזרחים נמשכה אפשר עוד היה להצדיק את זה, אבל לאחר סיומה כדי למנוע את הסכסוך נאלצו הבולשביקים להחזיר במידה מסוימת את המדיניות שהיתה קודם מה שנקרא נא"פ - להחזיר את המסחר את המיסוי. למרות זאת ההקלה היחסית שנתה לאיכרים - נתינת הזכות על כל האדמות במדינה מיסים יחסית קלים, גרמה לירידה דרסטית באוכלוסייה העירונית ברוסיה ולירידה לא פחות דרסטית בצמיחה הכלכלית ביחס למה שהיה בתקופת הצאר וביחס למדינות אירופה. כך זה נמשך בשנים 1921 - 1929. כבר אז שמו לב מנהיגי המפלגה הבולשביקית שאם מעמידים את הרווח המקסימלי כמטרה איכרית, עדיף לתת משכורת שונה לעובד ולמנהל אחרת אף עובד לא ירצה ללמוד ולהפוך למנהל. צריך לתת משכורת שונה לעובד מצטיין ולא מצטיין כדי שהם ירצו להצטיין. צריך גם בנקים כדי לתת הלוואות למפעלים כדי שהם יוכלו לקום על הרגליים ואחר כך להחזיר אותם עם ריבית - זו היתה הדרך הפשוטה והיעילה בותר להקים מפעלים שבאמת יתנו רווח. כדי לקבל כסף לבניית מפעלים לייצור נשק כדאי למכור דברים כמו לחם ונפט לחו"ל ובשביל זה צריך לעשות הסכמי מסחר וגם להחזיק כלכלנים כדי לעשות זאת בצורה הרווחית ביותר. כל זה מומש כבר בשנות ה-20 וכך ברית המועצות התקרבה לקפיטליזם.

כדי לפתור את זה המפלגה הבולשביקית ניסתה כל מני אמצעים כמו הפרודרזוורסטקה, אבל הם גרמו ללא מעט סכסוכים איתם. עד שמלחמת האזרחים נמשכה אפשר עוד היה להצדיק את זה, אבל לאחר סיומה כדי למנוע את הסכסוך נאלצו הבולשביקים להחזיר במידה מסוימת את המדיניות שהיתה קודם מה שנקרא נא"פ - להחזיר את המסחר את המיסוי. למרות זאת ההקלה היחסית שנתה לאיכרים - נתינת הזכות על כל האדמות במדינה מיסים יחסית קלים, גרמה לירידה דרסטית באוכלוסייה העירונית ברוסיה ולירידה לא פחות דרסטית בצמיחה הכלכלית ביחס למה שהיה בתקופת הצאר וביחס למדינות אירופה. כך זה נמשך בשנים 1921 - 1929. כבר אז שמו לב מנהיגי המפלגה הבולשביקית שאם מעמידים את הרווח המקסימלי כמטרה איכרית, עדיף לתת משכורת שונה לעובד ולמנהל אחרת אף עובד לא ירצה ללמוד ולהפוך למנהל. צריך לתת משכורת שונה לעובד מצטיין ולא מצטיין כדי שהם ירצו להצטיין. צריך גם בנקים כדי לתת הלוואות למפעלים כדי שהם יוכלו לקום על הרגליים ואחר כך להחזיר אותם עם ריבית - זו היתה הדרך הפשוטה והיעילה בותר להקים מפעלים שבאמת יתנו רווח. כדי לקבל כסף לבניית מפעלים לייצור נשק כדאי למכור דברים כמו לחם ונפט לחו"ל ובשביל זה צריך לעשות הסכמי מסחר וגם להחזיק כלכלנים כדי לעשות זאת בצורה הרווחית ביותר. כל זה מומש כבר בשנות ה-20 וכך ברית המועצות התקרבה לקפיטליזם.

בסוף שנות ה-20 שמו לב הבולשביקים שכמות המפעלים ולכן גם היכולת הצבאית שלהם נחותה לחלוטין ביחס למדינות אירופה. לכן החליטו על תיעוש מהיר. הנ"פ בוטל. האיכרים הוכנסו למשקים קהילתיים שנקרא קולחוזים והוטלו עליהם מיסים גדולים כדי לספק את כל מה שהיה צריך בשביל התיעוש: אוכל לעובדים, חומרי גלם. איכרים עשירים יותר שלטענת המפלגה ניצלו עבודת אחרים, נשלחו בכוח לעבודות בנייה במפעלים האלה. באמצעות התיעוש נוצר הפוטנציאל שאפשר אחר כך לנצח את גרמניה הנאצית אבל המחיר לאוכלוסייה ולטבע היה גבוה מאוד. האלמנטים הקפיטליסטיים שהוכנסו בשנות ה-20 נשארו, פרטלכך שהאיכרים היו עכשיו צריכים למכור את עודף תוצריהם כקולחוז.

בסוף שנות ה-20 שמו לב הבולשביקים שכמות המפעלים ולכן גם היכולת הצבאית שלהם נחותה לחלוטין ביחס למדינות אירופה. לכן החליטו על תיעוש מהיר. הנ"פ בוטל. האיכרים הוכנסו למשקים קהילתיים שנקרא קולחוזים והוטלו עליהם מיסים גדולים כדי לספק את כל מה שהיה צריך בשביל התיעוש: אוכל לעובדים, חומרי גלם. איכרים עשירים יותר שלטענת המפלגה ניצלו עבודת אחרים, נשלחו בכוח לעבודות בנייה במפעלים האלה. באמצעות התיעוש נוצר הפוטנציאל שאפשר אחר כך לנצח את גרמניה הנאצית אבל המחיר לאוכלוסייה ולטבע היה גבוה מאוד. האלמנטים הקפיטליסטיים שהוכנסו בשנות ה-20 נשארו, פרט לכך שהאיכרים היו עכשיו צריכים למכור את עודף תוצריהם כקולחוז.

לאחר מלחמת העולם השנייה ברית המועצות היתה במירוץ חימוש עם הגוש הקפיטליסטי. זה וגם האידאולוגיה שלה דרשו צמיחה כלכלית מירבית. הסיסמה היתה לעקוף את העולם הקפיטליסטי בכמות הייצור. אם זאת ככל שעבר הזמן כך יותר שמו לב שלהשגת המטרה של צמיחה כלכלית מקסימלית וכמות מוצרים מקסימלית לנפש (מטריאליזם) השיטה הקפיטליסטית נוחה יותר.  

לאחר מלחמת העולם השנייה ברית המועצות היתה במירוץ חימוש עם הגוש הקפיטליסטי. זה וגם האידאולוגיה שלה דרשו צמיחה כלכלית מירבית. הסיסמה היתה לעקוף את העולם הקפיטליסטי בכמות הייצור. עם זאת ככל שעבר הזמן כך יותר שמו לב שלהשגת המטרה של צמיחה כלכלית מקסימלית וכמות מוצרים מקסימלית לנפש (מטריאליזם) השיטה הקפיטליסטית נוחה יותר.  

האירוע שסביר להניח הכריע את גורל המערכת הסוציאליסטית, כנראה התרחש בערך ב-1975 למרות שלא רבים שמו לב אליו - הפיכת העבודה האנושית לזניחה עקב מיכון. עד 1975 חוסר הנחת מהניגוד הזה לא היה קובע כי מנגד מנהיגי ברית המועצות יכלו לומר שהם עוזרים בשחרור העמים הקולוניאליים ושרמת חייהם של האיכרים בוייטנאם או ברומניה עלתה עקב המעבר למשטר הסובייטי. אם זאת לאחר 1975 בערך עקב התגברות המיכון, ההבדל בין האנשים המנצלים למנוצלים נשחק - כולם הפכו ל-"פרזיטים על חשבון המכונות". העוני עכשיו נגרם יותר על ידי השפעת המכונות האלה.

האירוע שסביר להניח הכריע את גורל המערכת הסוציאליסטית, כנראה התרחש בערך ב-1975 למרות שלא רבים שמו לב אליו - הפיכת העבודה האנושית לזניחה עקב מיכון. עד 1975 חוסר הנחת מהניגוד הזה לא היה קובע כי מנגד מנהיגי ברית המועצות יכלו לומר שהם עוזרים בשחרור העמים הקולוניאליים ושרמת חייהם של האיכרים בוייטנאם או ברומניה עלתה עקב המעבר למשטר הסובייטי. עם זאת לאחר 1975 בערך עקב התגברות המיכון, ההבדל בין האנשים המנצלים למנוצלים נשחק - כולם הפכו ל-"פרזיטים על חשבון המכונות". העוני עכשיו נגרם יותר על ידי השפעת המכונות האלה.

אם כן עכשיו, אחרי 1975, בערך, המחנה הסוציאליסטי והקפיטליסטי היו 2 מחנות ששניהם הכריזו כמטרה לייצר ולצרוך כמה שיותר, שניהם חיו בעיקר בזכות ניצול מכונות רק שהמחנה הקפיטליסטי היה לאין ערוך יעיל יותר בהשגת המטרה מאשר הסוציאליסטי. ובאמת איכר היה צריך למכור את תבואתו לפי מחיר מוכתב על ידי המדינה למרות שהיה יכול לקבל יותר עם היה מוכר לפי המחיר שהוא היה קובע למטרה זו. אותו הדבר היה אפשר לומר על כל מפעל, חנות, מסעדה. מנהל בכיר בתעשייה ידע שהוא יכול היה לקבל הרבה יותר אם היה הופך לבעל המפעל. הדבר הוביל ל-2 תופעות:

אם כן עכשיו, אחרי 1975, בערך, המחנה הסוציאליסטי והקפיטליסטי היו 2 מחנות ששניהם הכריזו כמטרה לייצר ולצרוך כמה שיותר, שניהם חיו בעיקר בזכות ניצול מכונות רק שהמחנה הקפיטליסטי היה לאין ערוך יעיל יותר בהשגת המטרה מאשר הסוציאליסטי. ובאמת איכר היה צריך למכור את תבואתו לפי מחיר מוכתב על ידי המדינה למרות שהיה יכול לקבל יותר עם היה מוכר לפי המחיר שהוא היה קובע למטרה זו. אותו הדבר היה אפשר לומר על כל מפעל, חנות, מסעדה. מנהל בכיר בתעשייה ידע שהוא יכול היה לקבל הרבה יותר אם היה הופך לבעל המפעל. הדבר הוביל ל-2 תופעות: