שינויים

כשנתיים לאחר שנסה משפחת המלוכה הפורטוגלית לברזיל מפני כיבושו של נפוליאון את חצי האי האיברי (1808), הסכים ז'ואאו השישי, מלך פורטוגל, כמעשה של הכרת תודה כלפי הבריטים שסייעו למילוטו, לעיקרון של סיום הדרגתי של סחר העבדים ברחבי האימפריה הפורטוגזית. צעד ראשון זה קיבל משנה תוקף בינואר 1815, כאשר פורטוגל הסכימה להגביל את סחר העבדים לאזור שמדרום לקו המשווה. יחד עם זאת, הסחר בעבדים נמשך ללא הפרעה ואף גדל פי שניים ויותר.

כשנתיים לאחר שנסה משפחת המלוכה הפורטוגלית לברזיל מפני כיבושו של נפוליאון את חצי האי האיברי (1808), הסכים ז'ואאו השישי, מלך פורטוגל, כמעשה של הכרת תודה כלפי הבריטים שסייעו למילוטו, לעיקרון של סיום הדרגתי של סחר העבדים ברחבי האימפריה הפורטוגזית. צעד ראשון זה קיבל משנה תוקף בינואר 1815, כאשר פורטוגל הסכימה להגביל את סחר העבדים לאזור שמדרום לקו המשווה. יחד עם זאת, הסחר בעבדים נמשך ללא הפרעה ואף גדל פי שניים ויותר.

בריטניה, התנתה בשנת 1826 את הכרתה בעצמאות האימפריה הברזילאית, שקמה ב-1822, בחתימת ההסכם הבריטי-ברזילאי. הסכם זה נחתם ב-23 בנובמבר 1826 בריו דה ז'ניירו, ואסר על ברזילאים להשיט עבדים על פני האוקיינוס האטלנטי החל 1830. בשנים שלאחר חתימת החוזה חלה עליה משמעותית בסחר העבדים, בגלל חשש ממחסור בעבדים. החוק לאכיפת ההסכם נחקק רק ב-7 בנובמבר 1831. בתחילה נראה היה כי החוק השיג את ייעודו: מספר העבדים שנכנסו לברזיל ירד לרבע מהתקופה לפני ההסכם. אם זאת בהמשך החוק לא נאכף. החל מ-1836–1837 התחדש סחר ברמות גבוהות גם אם באופן בלתי חוקי.

בריטניה, התנתה בשנת 1826 את הכרתה בעצמאות האימפריה הברזילאית, שקמה ב-1822, בחתימת ההסכם הבריטי-ברזילאי. הסכם זה נחתם ב-23 בנובמבר 1826 בריו דה ז'ניירו, ואסר על ברזילאים להשיט עבדים על פני האוקיינוס האטלנטי החל 1830. בשנים שלאחר חתימת החוזה חלה עליה משמעותית בסחר העבדים, בגלל חשש ממחסור בעבדים. החוק לאכיפת ההסכם נחקק רק ב-7 בנובמבר 1831. בתחילה נראה היה כי החוק השיג את ייעודו: מספר העבדים שנכנסו לברזיל ירד לרבע מהתקופה לפני ההסכם. עם זאת בהמשך החוק לא נאכף. החל מ-1836–1837 התחדש סחר ברמות גבוהות גם אם באופן בלתי חוקי.

כתוצאה מכך, במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-19 העבדות התקיימה על-פני שטח גאוגרפי גדול יותר מאי פעם, וכ-6 מיליון אפריקנים הוחזקו בשבי. בתקופה זו היו בין 2 ל-2 וחצי מיליון עבדים בברזיל, ועבדות נמצאה בכל אזורי הארץ בשנים הללו. היא שימשה מרכיב משמעותי בחקלאות הברזילאית, וכן הועסקו עבדים רבים בערים המרכזיות בתור משרתים אישיים, בנאים, סבלים ואף בזנות. ריו זה ז'ניירו הייתה עיר עבדים בתקופה זו, כאשר הם היוו בין 40 ל-50 אחוז מהאוכלוסייה הכללית בה.

כתוצאה מכך, במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-19 העבדות התקיימה על-פני שטח גאוגרפי גדול יותר מאי פעם, וכ-6 מיליון אפריקנים הוחזקו בשבי. בתקופה זו היו בין 2 ל-2 וחצי מיליון עבדים בברזיל, ועבדות נמצאה בכל אזורי הארץ בשנים הללו. היא שימשה מרכיב משמעותי בחקלאות הברזילאית, וכן הועסקו עבדים רבים בערים המרכזיות בתור משרתים אישיים, בנאים, סבלים ואף בזנות. ריו זה ז'ניירו הייתה עיר עבדים בתקופה זו, כאשר הם היוו בין 40 ל-50 אחוז מהאוכלוסייה הכללית בה.