שינויים

גם היום היחס ליערות הוא דו-ערכי - מצד אחד אנשים רבים רוצים לטייל ביערות, ומצד שני [[גידול אוכלוסיית ישראל]] ותהליכי [[פרבור בישראל]] והגדלת הבנייה בכלל פירושם איומים ופגיעות שונות ביערות. אהבת היערות בעיקר מסתמכת על יסודות רומנטיים או אידאולוגיים (יעור הארץ כמטרה בפני עצמה) ופחות מתוך התחשבות ביערות - בעצים בצמחים, בבעלי החיים ובפטריות וכן פחות מתוך התחשבות בכלל [[מערכת אקולוגית|המערכת האקולוגית]] בישראל - לדוגמה מפני איומים של שריפות, [[בצורת בישראל|בצורת]], [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]] ועוד.   

גם היום היחס ליערות הוא דו-ערכי - מצד אחד אנשים רבים רוצים לטייל ביערות, ומצד שני [[גידול אוכלוסיית ישראל]] ותהליכי [[פרבור בישראל]] והגדלת הבנייה בכלל פירושם איומים ופגיעות שונות ביערות. אהבת היערות בעיקר מסתמכת על יסודות רומנטיים או אידאולוגיים (יעור הארץ כמטרה בפני עצמה) ופחות מתוך התחשבות ביערות - בעצים בצמחים, בבעלי החיים ובפטריות וכן פחות מתוך התחשבות בכלל [[מערכת אקולוגית|המערכת האקולוגית]] בישראל - לדוגמה מפני איומים של שריפות, [[בצורת בישראל|בצורת]], [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]] ועוד.   

==היערות בראייה משפטית ותכנונית==

==היערות בראייה משפטית ותכנונית==

היערות בישראל מגדרים ומוגנים על ידי תמ"א 22, תוכנית מתאר ארצית ליער ויעור, שהתקבלה בשנת 1995.

היערות בישראל מוגדרים ומוגנים על ידי תמ"א 22, תוכנית מתאר ארצית ליער ויעור, שהתקבלה בשנת 1995.

חשיבות היער בפיתוח הארץ במקביל לבנייה הוכרה על ידי בית המשפט העליון כמצדיקה, ואף מחייבת, שימוש בחלק מקרקע, שהופקעה לצורך בנייה ציבורית, לצורך "שטח ירוק" ובין השאר יער.  

חשיבות היער בפיתוח הארץ במקביל לבנייה הוכרה על ידי בית המשפט העליון כמצדיקה, ואף מחייבת, שימוש בחלק מקרקע, שהופקעה לצורך בנייה ציבורית, לצורך "שטח ירוק" ובין השאר יער.  

השופט דב לוין כתב:{{הערה|1=בג"ץ 704/85 עטון נ' משרד האוצר}} "אפשר אפילו לומר, שלא היה הדבר סביר אם לצד שטח בנוי כה נרחב לא היה הגוף המיישב מייעד גם שטח 'ירוק' דהיינו: גנים או פארק או חורשות או יער, העומדים לשמושו של הציבור". השופט אליעזר ריבלין ציין בהחלטתו שהצורך הציבורי בנטיעת יער גובר על זכות הקניין על פי [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]]{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/07/790/075/w04/07075790.w04.htm בג"ץ  7579/07], סעיפים 15-16}}. בהתייחס להפקעה שנעשתה עבור התיישבות ופיתוח כתב השופט יצחק דנציגר: "ייעוד של [[ייעור]] עולה בקנה אחד עם צרכים של התיישבות ופיתוח, וזאת כאשר לוקחים בחשבון כי קיומם של שטחים ירוקים תורם לרווחת הכלל ומהוה חלק מפיתוח האזור בכללותו". השופט אליקים רובינשטיין אף הוסיף והרחיב על כך ש"נושא הייעור במקום ששמם או היה עזוב לפני כן, תפס מקום מרכזי באתוס שבכנפיו קמה מדינת ישראל"{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/07/670/040/w08/07040670.w08.htm ע"א  4067/07]}}.

השופט דב לוין כתב:{{הערה|1=בג"ץ 704/85 עטון נ' משרד האוצר}} "אפשר אפילו לומר, שלא היה הדבר סביר אם לצד שטח בנוי כה נרחב לא היה הגוף המיישב מייעד גם שטח 'ירוק' דהיינו: גנים או פארק או חורשות או יער, העומדים לשמושו של הציבור". השופט אליעזר ריבלין ציין בהחלטתו שהצורך הציבורי בנטיעת יער גובר על זכות הקניין על פי [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]]{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/07/790/075/w04/07075790.w04.htm בג"ץ  7579/07], סעיפים 15-16}}. בהתייחס להפקעה שנעשתה עבור התיישבות ופיתוח כתב השופט יצחק דנציגר: "ייעוד של [[ייעור]] עולה בקנה אחד עם צרכים של התיישבות ופיתוח, וזאת כאשר לוקחים בחשבון כי קיומם של שטחים ירוקים תורם לרווחת הכלל ומהוה חלק מפיתוח האזור בכללותו". השופט אליקים רובינשטיין אף הוסיף והרחיב על כך ש"נושא הייעור במקום ששמם או היה עזוב לפני כן, תפס מקום מרכזי באתוס שבכנפיו קמה מדינת ישראל"{{הערה|1=[http://elyon1.court.gov.il/files/07/670/040/w08/07040670.w08.htm ע"א  4067/07]}}.

עם זאת היחס ליער הוא פחות כאל [[מערכת אקולוגית]] שיש לה זכות קיום בזכות עצמה, או כזו המספקת [[שירותי המערכת האקולוגית]] לאדם ומספקת לתרבות האנושית תכונות של [[קיימות]] ו[[חוסן]] ומקום מחייה ל[[זכויות בעלי חיים|מינים אחרים]]  אלא מתוך תפיסה של היער כמקום נופש ויער כ[[מיתוס]] חיובי שצריך לטפח - כלומר חלק מתוך תפיסה אנטרופוצנטית שגם אינה רואה ביער ובבני האדם חלק ממכלול שלם.  

עם זאת היחס ליער הוא פחות כאל [[מערכת אקולוגית]] שיש לה זכות קיום בזכות עצמה, או כזו המספקת [[שירותי המערכת האקולוגית]] לאדם ומספקת לתרבות האנושית תכונות של [[קיימות]] ו[[חוסן]] ומקום מחייה ל[[זכויות בעלי חיים|מינים אחרים]]  אלא מתוך תפיסה של היער כמקום נופש ויער כ[[מיתוס]] חיובי שצריך לטפח - כלומר חלק מתוך תפיסה אנטרופוצנטית שגם אינה רואה ביער ובבני האדם חלק ממכלול שלם.

==ביקורת על נטיעות אורנים ביערות==

==ביקורת על נטיעות אורנים ביערות==