שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''מחאת הנוער למען האקלים''' (ובשמה הנוסף '''Strike For Future Israel''') היא תנועת מחאה ישראלית שמהווה את הסניף הישראלי של [[שביתת בתי הספר למען האקלים]] (Fridays For Future). התנועה החלה לפעול בשנת 2019. את המחאה מארגנים ומובילים בני נוער המוחים על אי ההתמודדות של ממשלת ישראל עם [[משבר האקלים]]. בתנועה חברים כ-800 בני ובנות נוער מכל רחבי הארץ.{{מקור}} התנועה היא א-מפלגתית, דמוקרטית ו[[תנועה שורשית|שורשית]]. | + | '''מחאת הנוער למען האקלים''' (באנגלית: '''Strike For Future Israel''') היא תנועת מחאה ישראלית שמהווה את הסניף הישראלי של [[שביתת בתי הספר למען האקלים]] (Fridays For Future). התנועה החלה לפעול בשנת 2019. את המחאה מארגנים ומובילים בני נוער המוחים על אי ההתמודדות של ממשלת ישראל עם [[משבר האקלים]]. בתנועה חברים כ-800 בני ובנות נוער מכל רחבי הארץ.{{מקור}} התנועה היא א-מפלגתית, דמוקרטית ו[[תנועה שורשית|שורשית]]. |
| [[קובץ:שביתת אקלים בישראל.jpg|left|ממוזער|250px|תלמידים מהתיכון "עירוני ה'" בתל אביב, מתכוננים לשביתת האקלים בישראל. הם התיישבו בצורה של הספרה של 12, כי נותרו עוד 12 שנים לפעול עד שנת 2030, אשר לאחריה, הטמפרטורה תחצה את רף ה-1.5 מעלות מעל לרמה הטרום תעשייתית. לכן הם קראו למחאה שלהם "מחאת ה-12". צילום: [[מגמה ירוקה]].]] | | [[קובץ:שביתת אקלים בישראל.jpg|left|ממוזער|250px|תלמידים מהתיכון "עירוני ה'" בתל אביב, מתכוננים לשביתת האקלים בישראל. הם התיישבו בצורה של הספרה של 12, כי נותרו עוד 12 שנים לפעול עד שנת 2030, אשר לאחריה, הטמפרטורה תחצה את רף ה-1.5 מעלות מעל לרמה הטרום תעשייתית. לכן הם קראו למחאה שלהם "מחאת ה-12". צילום: [[מגמה ירוקה]].]] |
| == היסטוריה == | | == היסטוריה == |
| [[קובץ:ענבל וסלי.jpg|left|ממוזער|250px|ענבל וסלי יוזמת התנועה: "שביתת תלמידים למען האקלים", בישראל.]] | | [[קובץ:ענבל וסלי.jpg|left|ממוזער|250px|ענבל וסלי יוזמת התנועה: "שביתת תלמידים למען האקלים", בישראל.]] |
− | ב[[אוגוסט]] [[2018]], [[גרטה טונברג]], תלמידה שוודית שהייתה אז בכיתה ט', התחילה לשבות על חשבון לימודיה בבית הספר ולהפגין מול בניין [[הפרלמנט השוודי]] נגד חוסר המעש של הממשלה בנושא משבר האקלים. טונברי החליטה להפגין כל יום שישי מול בניין הפרלמנט השוודי למען האקלים. בנובמבר 2018 תלמידים ברחבי העולם הצטרפו אליה, וכך התנועה גדלה בשוודיה ומשם התפשטה לרחבי העולם. כיום תלמידים ביותר מ-215 מדינות{{הבהרה|196 מדינות ריבוניות עצמאיות בעולם כולו}} ברחבי העולם שובתים למען אותה מטרה (להרחבה בנושא זה, ראו [[שביתת בתי הספר למען האקלים]]). | + | ב[[אוגוסט]] [[2018]], [[גרטה טונברג]], תלמידה שוודית שהייתה אז בכיתה ט', התחילה לשבות על חשבון זמן לימודיה בבית הספר ולהפגין מול בניין [[הפרלמנט השוודי]] נגד חוסר המעש של הממשלה בנושא משבר האקלים. טונברג החליטה להפגין כל יום שישי מול בניין הפרלמנט השוודי למען האקלים. בנובמבר 2018 תלמידים ברחבי העולם הצטרפו אליה, וכך התנועה גדלה בשוודיה ומשם התפשטה לרחבי העולם. כיום תלמידים ביותר מ-215 מדינות{{הבהרה|196 מדינות ריבוניות עצמאיות בעולם כולו}} ברחבי העולם שובתים למען אותה מטרה (להרחבה בנושא זה, ראו [[שביתת בתי הספר למען האקלים]]). |
| | | |
| בתחילת [[2019]], ענבל וסלי, תלמידת כיתה י"ב בתיכון הכפר הירוק ופעילה בארגון [[מגמה ירוקה]], יזמה את מחאת הנוער למען האקלים בישראל. התנועה פועלת למען חקיקה ואכיפה בנושא [[משבר האקלים בישראל]]. | | בתחילת [[2019]], ענבל וסלי, תלמידת כיתה י"ב בתיכון הכפר הירוק ופעילה בארגון [[מגמה ירוקה]], יזמה את מחאת הנוער למען האקלים בישראל. התנועה פועלת למען חקיקה ואכיפה בנושא [[משבר האקלים בישראל]]. |
| | | |
− | המחאה היא הסניף הישראלי של תנועת [[Fridays For Future]] העולמית ומשתפת פעולה עם ארגונים נוספים בארץ (כגון [[מגמה ירוקה]], [[הורים למען האקלים]], מורים למען האקלים ו[[המרד בהכחדה]] ישראל), ומשתתפת בארגון מצעד האקלים השנתי. התנועה מאוגדת תחת עמותת [[חיים וסביבה]] וחברה בקואליציית האקלים. | + | תנועת המחאה היא הסניף הישראלי של תנועת [[Fridays For Future]] העולמית ומשתפת פעולה עם ארגונים נוספים בארץ (כגון [[מגמה ירוקה]], [[הורים למען האקלים]], [[מורים למען האקלים]] ו[[המרד בהכחדה]] ישראל), ומשתתפת בארגון [[מצעד האקלים]] השנתי. התנועה מאוגדת תחת עמותת [[חיים וסביבה]] וחברה בקואליציית האקלים. |
| | | |
| דרישות המחאה הן:<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://strike4future.org.il/vision/|כותרת=מחאת הנוער למען האקלים - חזון המחאה|אתר=מחאת הנוער למען האקלים|תאריך_וידוא=2020-10-10}}</ref> | | דרישות המחאה הן:<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://strike4future.org.il/vision/|כותרת=מחאת הנוער למען האקלים - חזון המחאה|אתר=מחאת הנוער למען האקלים|תאריך_וידוא=2020-10-10}}</ref> |
שורה 15: |
שורה 15: |
| # יצירת תוכנית לימודים מקיפה לבעיית משבר האקלים – יצירת והכנסת תוכנית לימודים מקיפה, לכיתות א'-י"ב, בנושא משבר האקלים ופתרונותיו בתוך מערכת החינוך ומתן תמיכה פסיכולוגית לנושא. | | # יצירת תוכנית לימודים מקיפה לבעיית משבר האקלים – יצירת והכנסת תוכנית לימודים מקיפה, לכיתות א'-י"ב, בנושא משבר האקלים ופתרונותיו בתוך מערכת החינוך ומתן תמיכה פסיכולוגית לנושא. |
| | | |
− | מלבד פעילות התנועה בשטח, היא פועלת גם: | + | מלבד פעילות התנועה בשטח, התנועה פועלת גם בזירות נוספות: |
| | | |
| # במדיה – ארגון מחאות דיגיטליות ופעילות ברשתות החברתיות ובתקשורת. | | # במדיה – ארגון מחאות דיגיטליות ופעילות ברשתות החברתיות ובתקשורת. |
שורה 23: |
שורה 23: |
| | | |
| == פעילות התנועה == | | == פעילות התנועה == |
− | ב-[[15 במרץ]] [[2019]] התקיים יום מחאה ושביתה בינלאומי, במסגרתו שבתו מיליוני תלמידים מ-125 מדינות. בארץ התקיימו הפגנות בכ-13 מוקדים שונים, ביניהם [[מרתון ירושלים]], [[סכנין]] ו[[תל אביב]]. בסך הכול הפגינו כ-1,000 תלמידים ברחבי הארץ, באירוע הגדול הראשון של התנועה בארץ. בהפגנה בתל אביב אף השתתפו חברות הכנסת [[מיקי חיימוביץ']] ו[[יעל כהן-פארן]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.vox.com/energy-and-environment/2019/3/15/18267156/youth-climate-strike-march-15-photos|הכותב=Eliza Barclay|כותרת=Photos: kids in 123 countries went on strike to protect the climate|אתר=Vox|תאריך=2019-03-15|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-11-03}}</ref><ref>{{Cite news|title=School climate strikes: 1.4 million people took part, say campaigners|url=https://www.theguardian.com/environment/2019/mar/19/school-climate-strikes-more-than-1-million-took-part-say-campaigners-greta-thunberg|newspaper=The Guardian|date=2019-03-19|access-date=2019-11-03|issn=0261-3077|language=en-GB|first=Damian Carrington Environment|last=editor}}</ref>. | + | ב-[[15 במרץ]] [[2019]] התקיים יום מחאה ושביתה בינלאומי, במסגרתו שבתו מיליוני תלמידים מ-125 מדינות. בישראל התקיימו הפגנות בכ-13 מוקדים שונים, ביניהם [[מרתון ירושלים]], [[סכנין]] ו[[תל אביב]]. בסך הכול הפגינו כ-1,000 תלמידים ברחבי הארץ, באירוע הגדול הראשון של התנועה בארץ. בהפגנה בתל אביב אף השתתפו חברת הכנסת [[יעל כהן-פארן]] ו[[מיקי חיימוביץ']] ו<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.vox.com/energy-and-environment/2019/3/15/18267156/youth-climate-strike-march-15-photos|הכותב=Eliza Barclay|כותרת=Photos: kids in 123 countries went on strike to protect the climate|אתר=Vox|תאריך=2019-03-15|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-11-03}}</ref><ref>{{Cite news|title=School climate strikes: 1.4 million people took part, say campaigners|url=https://www.theguardian.com/environment/2019/mar/19/school-climate-strikes-more-than-1-million-took-part-say-campaigners-greta-thunberg|newspaper=The Guardian|date=2019-03-19|access-date=2019-11-03|issn=0261-3077|language=en-GB|first=Damian Carrington Environment|last=editor}}</ref>. |
| | | |
| ב-[[15 במרץ]] [[2019]] התקיים מצעד האקלים בתל אביב בהשתתפות תנועת מחאת הנוער למען האקלים יחד עם תנועות סביבתיות שונות. במחאה השתתפו 5,000 אנשים, מתוכם כ-2,500 תלמידים, פוליטיקאים רבים ואנשי תקשורת, והייתה למחאה הגדולה ביותר שהתקיימה בנושא אי פעם בישראל.{{מקור}} | | ב-[[15 במרץ]] [[2019]] התקיים מצעד האקלים בתל אביב בהשתתפות תנועת מחאת הנוער למען האקלים יחד עם תנועות סביבתיות שונות. במחאה השתתפו 5,000 אנשים, מתוכם כ-2,500 תלמידים, פוליטיקאים רבים ואנשי תקשורת, והייתה למחאה הגדולה ביותר שהתקיימה בנושא אי פעם בישראל.{{מקור}} |
שורה 50: |
שורה 50: |
| | | |
| ==השפעות== | | ==השפעות== |
− | אחת הדרישות של התנועה היא מעבר ל-100% אנרגיות מתחדשות. [https://strike4future.org.il/vision], ב-20 בינואר 2021 הכריז ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו על מעבר של ישראל ל-100% אנרגיות מתחדשות עד שנת 2050. עם כי דבר זה לא בהכרח נבע מפעילות התנועה, וכן מומחים רבים מפקפקים ברצינות הצהרה זו נוכח קושי של ממשלת ישראל לעמוד ביעדים קודמים בתחום זה. [https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3881332,00.html] ראו גם [[אנרגיה מתחדשת בישראל]]. | + | אחת הדרישות של התנועה היא מעבר ל-100% אנרגיות מתחדשות. [https://strike4future.org.il/vision], ב-20 בינואר 2021 הכריז ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו על מעבר של ישראל ל-100% אנרגיות מתחדשות עד שנת 2050. עם כי דבר זה לא בהכרח נבע מפעילות התנועה, וכן מומחים רבים מפקפקים ברצינות הצהרה זו נוכח קושי של ממשלת ישראל לעמוד ביעדים קודמים בתחום זה. [https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3881332,00.html] בנושא זה ראו גם [[אנרגיה מתחדשת בישראל]]. |
| | | |
| == ראו גם == | | == ראו גם == |