שינויים

[[השפעה סביבתית|ההשפעה של האדם על הסביבה]] בישראל, כמו במדינות רבות אחרות מושפעת מגודל [[אוכלוסיית ישראל]] ומ[[טביעת רגל אקולוגית]] של כל אדם. עם השנים יש עליה במודעות הסביבתית וניסיון להפחית את טביעת הרגל בהיבטים רבים - לדוגמה [[מחזור]], אבל ברוב ההיבטים ההשפעה הסביבתית של תושבי המדינה גדלה בעיקר בעקבות [[גידול אוכלוסין בישראל]]. ניתן לחלק את ההשפעה הסביבתית על ידי משוואת [[I=PAT]].

[[השפעה סביבתית|ההשפעה של האדם על הסביבה]] בישראל, כמו במדינות רבות אחרות מושפעת מגודל [[אוכלוסיית ישראל]] ומ[[טביעת רגל אקולוגית]] של כל אדם. עם השנים יש עליה במודעות הסביבתית וניסיון להפחית את טביעת הרגל בהיבטים רבים - לדוגמה [[מחזור]], אבל ברוב ההיבטים ההשפעה הסביבתית של תושבי המדינה גדלה בעיקר בעקבות [[גידול אוכלוסין בישראל]]. ניתן לחלק את ההשפעה הסביבתית על ידי משוואת [[I=PAT]].

[[קובץ:Israel eco footprint.PNG|ממוזער|350px|[[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] (באדום) וההספק-הביולוגי (בירוק) של אזרח ישראלי ממוצע מאז שנת 1961 ביחידות של הקטר לנפש. טביעת הרגל האקולוגית בישראל היא כ-4 הקטר לנפש (40 דונם), אבל היצרנות הביולוגית המקומית היא נמוכה יחסית לממוצע העולמי ועומדת על פחות מ-0.5 הקטר לנפש]]

[[קובץ:Israel eco footprint.PNG|ממוזער|350px|[[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] (באדום) וההספק-הביולוגי (בירוק) של אזרח ישראלי ממוצע מאז שנת 1961 ביחידות של הקטר לנפש. טביעת הרגל האקולוגית בישראל היא כ-4 הקטר לנפש (40 דונם), אבל היצרנות הביולוגית המקומית היא נמוכה יחסית לממוצע העולמי ועומדת על פחות מ-0.5 הקטר לנפש.]]

== סקירה כללית ==

== סקירה כללית ==

רוב הציבור, מקבלי ההחלטות והתקשורת, מתעלמים ממושגי יסוד כמו [[טביעת רגל אקולוגית]] ומ[[גידול אוכלוסין בישראל|גידול אוכלוסין]] כ"מנועים" הגורמים להמשך בעיות הסביבה בישראל, ואשר גורמים גם לבעיות חברתיות רבות כמו לדוגמה הגדלת יוקר הדיור בישראל. הממשלה, והכנסת ממשיכים לראות ב[[גידול אוכלוסין]] דבר חיובי ונמשך ה[[טאבו]] החברתי מעיסוק בנושא והשלכותיו. מבחינה תפיסה כלכלית, כמעט כל המפלגות דוגלות ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] הגורמת להחרפה בבעיות סביבתיות ומאפשרת קיום בהווה על חשבון הדורות הבאים, שאינם מצביעים בבחירות. מנגד, המפלגות מתעלמות מזרמים חדשים יחסית כמו [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה אקולוגית]].

רוב הציבור, מקבלי ההחלטות והתקשורת, מתעלמים ממושגי יסוד כמו [[טביעת רגל אקולוגית]] ומ[[גידול אוכלוסין בישראל|גידול אוכלוסין]] כ"מנועים" הגורמים להמשך בעיות הסביבה בישראל, ואשר גורמים גם לבעיות חברתיות רבות כמו לדוגמה הגדלת יוקר הדיור בישראל. הממשלה, והכנסת ממשיכים לראות ב[[גידול אוכלוסין]] דבר חיובי ונמשך ה[[טאבו]] החברתי מעיסוק בנושא והשלכותיו. מבחינה תפיסה כלכלית, כמעט כל המפלגות דוגלות ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] הגורמת להחרפה בבעיות סביבתיות ומאפשרת קיום בהווה על חשבון הדורות הבאים, שאינם מצביעים בבחירות. מנגד, המפלגות מתעלמות מזרמים חדשים יחסית כמו [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה אקולוגית]].

== תחבורה ==

== תחבורה ==

מצב ה[[תחבורה בישראל]] הולך בעשורים האחרונים לכיוון של הגברת כמות המכוניות והגברת כמות הנסיעה במכוניות. בעשור האחרון נעשים גם שינויים חיוביים בתחבורה, כמו השקעות [[מטרונית|במטרונית]], [[הרכבת הקלה בירושלים|ברכבת הקלה בירושלים]], [[הרכבת התחתית בגוש דן|הרכבת הקלה בגוש דן]] אך אלה נעשים תוך כדי המשך [[פרבור בישראל]] ו[[תכנון מוטה מכוניות]] שפוגעים ביכולת להשתמש ב[[תחבורה ציבורית]] ומקשים על מעבר ל[[תחבורה בת קיימא]] - המשך השקעה ב[[מחלף|מחלפים]], [[כבישים מהירים בעיר]], [[חניה|חניה חינם]]; קידום [[תחבורת אופניים בישראל]] נעשה בעצלתיים, ואין תכנית לאומית לקידום [[תחבורה רכה]] הכוללת [[תחבורת אופניים]] או [[הליכתיות]], אין גם תכנית לאומית לקידום [[תחבורה בת קיימא]]. מדיניות הממשלה בתחום גוררת המשך עליה מאסיבית של קנייה ושימוש ב[[מכוניות]] עם כל המשתמע מכך - [[פקקי תנועה בישראל|פקקי התנועה]] נמצאים במגמת עליה וגובים מחיר יקר יותר ויותר מהמשק. היפגעות מ[[תאונות דרכים בישראל]] נמצאות בממוצע בירידה אבל אין תכנית לאומית להתמודדות עם הנושא ואין אימוץ של [[חזון אפס]]. [[זיהום אוויר מתחבורה]] בישראל נותר ברמה גבוהה ובתחומים שבהם הזיהום יורד זה בעיקר כתוצאה מ[[שינוי טכנולוגי|שינויים בטכנולוגיה]] ולאו דווקא בגלל מדיניות ממשלתית.

מצב ה[[תחבורה בישראל]] הולך בעשורים האחרונים לכיוון של הגברת כמות המכוניות והגברת כמות הנסיעה במכוניות. בעשור האחרון נעשים גם שינויים חיוביים בתחבורה, כמו השקעות ב[[מטרונית]], [[הרכבת הקלה בירושלים|ברכבת הקלה בירושלים]], [[הרכבת התחתית בגוש דן|הרכבת הקלה בגוש דן]] אך אלה נעשים תוך כדי המשך [[פרבור בישראל]] ו[[תכנון מוטה מכוניות]] שפוגעים ביכולת להשתמש ב[[תחבורה ציבורית]] ומקשים על מעבר ל[[תחבורה בת קיימא]] - המשך השקעה ב[[מחלף|מחלפים]], [[כבישים מהירים בעיר]], [[חניה|חניה חינם]]; קידום [[תחבורת אופניים בישראל]] נעשה בעצלתיים, ואין תכנית לאומית לקידום [[תחבורה רכה]] הכוללת [[תחבורת אופניים]] או [[הליכתיות]], אין גם תכנית לאומית לקידום [[תחבורה בת קיימא]]. מדיניות הממשלה בתחום גוררת המשך עליה מאסיבית של קנייה ושימוש ב[[מכוניות]] עם כל המשתמע מכך - [[פקקי תנועה בישראל|פקקי התנועה]] נמצאים במגמת עליה וגובים מחיר יקר יותר ויותר מהמשק. היפגעות מ[[תאונות דרכים בישראל]] נמצאות בממוצע בירידה אבל אין תכנית לאומית להתמודדות עם הנושא ואין אימוץ של [[חזון אפס]]. [[זיהום אוויר מתחבורה]] בישראל נותר ברמה גבוהה ובתחומים שבהם הזיהום יורד זה בעיקר כתוצאה מ[[שינוי טכנולוגי|שינויים בטכנולוגיה]] ולאו דווקא בגלל מדיניות ממשלתית.

נוסף ל[[השפעות בריאותיות של מכוניות|נזקים לבריאות מצד המכוניות]] (כמו [[אורח חיים יושבני, [[זיהום רעש]]), יש גם [[השפעה סביבתית|השפעות סביבותיות]] רבות כולל [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[זיהום מים]] אובדן קרקעות עקב פרבור וכבישים חדשים, פגיעה ב[[עצים בעיר]] ועוד.  

נוסף ל[[השפעות בריאותיות של מכוניות|נזקים לבריאות מצד המכוניות]] (כמו [[אורח חיים יושבני, [[זיהום רעש]]), יש גם [[השפעה סביבתית|השפעות סביבותיות]] רבות כולל [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[זיהום מים]] אובדן קרקעות עקב פרבור וכבישים חדשים, פגיעה ב[[עצים בעיר]] ועוד.

שילוב של מספר גורמים ובעיקר [[גידול אוכלוסין בישראל|גידול אוכלוסין]], [[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[אי שוויון כלכלי בישראל|אי שיוויון כלכלי]] גוררים [[הסיבות לעליית מחירי הדיור בישראל|התייקרות של שוק הדירות בישראל]]. גידול האוכלוסייה מצריך בניה תמידית, בקצב עולה משנה לשנה, רק כדי שהביקוש יענה להיצע. יש גורמים נוספים שמחריפים דבר זה - בעוד [[צפיפות אוכלוסין|מדינת ישראל היא אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם]] רוב הערים בישראל הן לא צפופות במיוחד, ועם הגידול בשימוש במכוניות קשה להגדיל את הצפיפות שכן מדיניות "חניה חינם" לתושבים גוררת "דיור ציבורי חינם" למכוניות על חשבון המחיר והנוחות של דיור, מסחר ותחבורה. אי שוויון כלכלי גדל הוא הן סיבה והן תוצאה של התייקרות הדירות - כך שעשירונים נמוכים יותר מתקשים יותר לקנות דירות ונאלצים לעבור מרחקים גדולים יותר בדרך לעבודה. מדיניות התכנון בישראל גוררת בניה של יותר ויותר "מחסני דירות" - שכונות שבהם קשה ללכת ברגל, לא נגישות בתחבורה ציבורית ושבהן אין מקומות תעסוקה במרחק הליכה.

שילוב של מספר גורמים ובעיקר [[גידול אוכלוסין בישראל|גידול אוכלוסין]], [[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[אי שוויון כלכלי בישראל|אי שיוויון כלכלי]] גוררים [[הסיבות לעליית מחירי הדיור בישראל|התייקרות של שוק הדירות בישראל]]. גידול האוכלוסייה מצריך בניה תמידית, בקצב עולה משנה לשנה, רק כדי שהביקוש יענה להיצע. יש גורמים נוספים שמחריפים דבר זה - בעוד [[צפיפות אוכלוסין|מדינת ישראל היא אחת המדינות הצפופות ביותר בעולם]] רוב הערים בישראל הן לא צפופות במיוחד, ועם הגידול בשימוש במכוניות קשה להגדיל את הצפיפות שכן מדיניות "חניה חינם" לתושבים גוררת "דיור ציבורי חינם" למכוניות על חשבון המחיר והנוחות של דיור, מסחר ותחבורה. אי שוויון כלכלי גדל הוא הן סיבה והן תוצאה של התייקרות הדירות - כך שעשירונים נמוכים יותר מתקשים יותר לקנות דירות ונאלצים לעבור מרחקים גדולים יותר בדרך לעבודה. מדיניות התכנון בישראל גוררת בניה של יותר ויותר "מחסני דירות" - שכונות שבהם קשה ללכת ברגל, לא נגישות בתחבורה ציבורית ושבהן אין מקומות תעסוקה במרחק הליכה.

==ארגונים להגנת הסביבה בישראל==

==ארגונים להגנת הסביבה בישראל==

במשך השנים קמו ארגונים שונים למען הסביבה בישראל. ראשונים קמו ארגונים למען [[שמירת טבע]] שהבולט בהם הוא [[החברה להגנת הטבע]]. בשנת 1968 קמה [[‏המועצה לישראל יפה]] ובשנות ה-70 קמו [[האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה]] וכן ארגון הגג [[חיים וסביבה]].

במשך השנים קמו ארגונים שונים למען הסביבה בישראל. ראשונים קמו ארגונים למען [[שמירת טבע]] שהבולט בהם הוא [[החברה להגנת הטבע]]. בשנת 1968 קמה [[המועצה לישראל יפה]] ובשנות ה-70 קמו [[האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה]] וכן ארגון הגג [[חיים וסביבה]].

בשנות ה-90 של המאה ה-20 קמו מספר ארגונים בעלי דגש על [[סביבתנות]] או [[קיימות]] - [[אדם טבע ודין]], [[פעולה ירוקה]] ו[[מגמה ירוקה]]. ארגוני [[גרינפיס]] ו[[ידידי כדור הארץ]] הקימו בישראל סניפים. במשך השנים שעברו קמו ארגונים רבים שהתמחו בנושאי סביבה שונים כמו ארגונים למען [[תחבורה בת קיימא]], [[בנייה ירוקה]], [[טבע עירוני]], [[עירוניות מתחדשת]], [[חקלאות בת קיימא]] ועוד. כמו כן קמו ארגונים על בסיס נושאים אזוריים כמו [[הקואליציה לבריאות הציבור]] שהתמקדה ב[[זיהום תעשייתי]] במיוחד בצפון ובחיפה ועוד עשרות התארגוניות מקומיות.

בשנות ה-90 של המאה ה-20 קמו מספר ארגונים בעלי דגש על [[סביבתנות]] או [[קיימות]] - [[אדם טבע ודין]], [[פעולה ירוקה]] ו[[מגמה ירוקה]]. ארגוני [[גרינפיס]] ו[[ידידי כדור הארץ]] הקימו בישראל סניפים. במשך השנים שעברו קמו ארגונים רבים שהתמחו בנושאי סביבה שונים כמו ארגונים למען [[תחבורה בת קיימא]], [[בנייה ירוקה]], [[טבע עירוני]], [[עירוניות מתחדשת]], [[חקלאות בת קיימא]] ועוד. כמו כן קמו ארגונים על בסיס נושאים אזוריים כמו [[הקואליציה לבריאות הציבור]] שהתמקדה ב[[זיהום תעשייתי]] במיוחד בצפון ובחיפה ועוד עשרות התארגוניות מקומיות.