שינויים

עם זאת לכוח שהידע מביא יש גם צדדים אפלים. בעיה אחת היא שלעיתים ניתן להשתמש בכוח כדי להביא אומללות ולא רק דברים טובים. דוגמאות לכך הן פיתוח כלי נשק חדישים יותר שהרגו אנשים בצורה יעילה הרבה יותר. דבר זה הוביל לאכזבה והפניית עורף למדע ולמודרניזם בעקבות אירועי מלחמת העולם הראשונה, וחיפוש תשובות במקומות אחרים. במלחמת העולם השנייה בעיה זו התחדדה אפילו יותר בעקבות פיתוח הנשק האטומי - האדם פיתח נשקים שמאפשרות לאנושות לחסל את עצמה.  

עם זאת לכוח שהידע מביא יש גם צדדים אפלים. בעיה אחת היא שלעיתים ניתן להשתמש בכוח כדי להביא אומללות ולא רק דברים טובים. דוגמאות לכך הן פיתוח כלי נשק חדישים יותר שהרגו אנשים בצורה יעילה הרבה יותר. דבר זה הוביל לאכזבה והפניית עורף למדע ולמודרניזם בעקבות אירועי מלחמת העולם הראשונה, וחיפוש תשובות במקומות אחרים. במלחמת העולם השנייה בעיה זו התחדדה אפילו יותר בעקבות פיתוח הנשק האטומי - האדם פיתח נשקים שמאפשרות לאנושות לחסל את עצמה.  

בעיה דומה היא שידע והכוח שהוא מביא הם דברים בעייתיים כאשר הוא נמצא בידי קבוצה קטנה, שמשתמשת בכוח כדי לשלוט באנשים אחרים. דוגמה חשובה לכך היא [[אימפריאליזם]], [[קולוניאליזם]] ודיכוי או גרוש או השמדת שבטים ועמים שלמים, בסיוע טכנולוגיות שפותחו תודות למהפכה המדעית. דוגמאות נוספות לכך הם שימוש בידע - ידע צבאי או ידע בתקשורת ו[[תעמולה]] כדי לתמוך בשלטון דיקטטורי, לעודד שנאה ואלימות או כדי לבצע [[הכחשת אלימות]] כמו [[הכחשת זיהום]].  

בעיה דומה היא שידע והכוח שהוא מביא הם דברים בעייתיים כאשר הוא נמצא בידי קבוצה קטנה, שמשתמשת בכוח כדי לשלוט באנשים אחרים. דוגמה חשובה לכך היא [[אימפריאליזם]], [[קולוניאליזם]] ודיכוי או גירוש או השמדת שבטים ועמים שלמים, בסיוע טכנולוגיות שפותחו תודות למהפכה המדעית. דוגמאות נוספות לכך הם שימוש בידע - ידע צבאי או ידע בתקשורת ו[[תעמולה]] כדי לתמוך בשלטון דיקטטורי, לעודד שנאה ואלימות או כדי לבצע [[הכחשת אלימות]] כמו [[הכחשת זיהום]].  

בעיה נוספת היא שכמעט תמיד לכוח שנובע מהמידע החדש יש השפעות לוואי שגורמות לנזק ולא רק לברכה. דוגמה מרכזית לכך היא [[זיהום תעשייתי]] שנבע מ[[המהפכה התעשייתית]] וקיים עד היום. לעיתים קרובות מוצאים פתרונות לתופעות הלוואי , אבל לעיתים מתברר שפתרונות אלה הן בעצמם בעלי השפעות לוואי חדשות. בעיה זו מובאת ביתר שאת בעקבות בעיות בתחום של [[סביבתנות]] ו[[קיימות]]- שבהן דווקא הצלחת האדם ו[[גידול אוכלוסין]] וכן [[צמיחה כלכלית]] (שהוביל להגדלת [[טביעת רגל אקולוגית]] של כל אדם), מהוות בעיה גדלה והולכת. הבעיה היא בין היתר בגלל הסיבוך הרב של [[המערכת האקולוגית]] והקושי הגדול שלנו כחברה להבחין ב[[השפעות סביבתיות]] של פעולות שלנו וגם בקושי לפעול מול בעיות אלה שחלקן נוגעות ל[[בעיית הפעולה הקולקטיבית]] ולתחזוקה של [[מוצר ציבורי]].

בעיה נוספת היא שכמעט תמיד לכוח שנובע מהמידע החדש יש השפעות לוואי שגורמות לנזק ולא רק לברכה. דוגמה מרכזית לכך היא [[זיהום תעשייתי]] שנבע מ[[המהפכה התעשייתית]] וקיים עד היום. לעיתים קרובות מוצאים פתרונות לתופעות הלוואי , אבל לעיתים מתברר שפתרונות אלה הן בעצמם בעלי השפעות לוואי חדשות. בעיה זו מובאת ביתר שאת בעקבות בעיות בתחום של [[סביבתנות]] ו[[קיימות]]- שבהן דווקא הצלחת האדם ו[[גידול אוכלוסין]] וכן [[צמיחה כלכלית]] (שהוביל להגדלת [[טביעת רגל אקולוגית]] של כל אדם), מהוות בעיה גדלה והולכת. הבעיה היא בין היתר בגלל הסיבוך הרב של [[המערכת האקולוגית]] והקושי הגדול שלנו כחברה להבחין ב[[השפעות סביבתיות]] של פעולות שלנו וגם בקושי לפעול מול בעיות אלה שחלקן נוגעות ל[[בעיית הפעולה הקולקטיבית]] ולתחזוקה של [[מוצר ציבורי]].