שינויים

ביוני 2013 החליטה ממשלת ישראל לשריין למשק הישראלי כמות של 540 מיליארד מטר מעוקב (BCM) מתוך העתודות הסבירות, ולאפשר ייצוא של כל כמות מעל כמות זו. נכון לשנת 2014 פירוש הדבר שניתן לייצא לפחות 45% מתוך הגז הישראלי. הכמות הסופית שתיוצא מישראל והאחוזים שלה מתוך הצריכה של המשק תיוודע רק בדיעבד שכן מאגרי גז עלולים לקרוס והערכות לגבי כמויות הגז יכולות להשתנות עם השינוי בחיי המאגר. קיים חשש שחלק גדול מתוך הגז הישראלי יסגר בחוזים ארוכי טווח לייצוא ולא יהיה זמין למשק הישראלי. כך שהפתעה לרעה לגבי כמות הגז תהיה על חשבון המשק הישראלי. דבר זה נובע מכך שהממשלה בחרה להגדיר שריון למשק הישראלי מתוך עתודות הסבירות ולא מתוך העתודות המוכחות. לטענת הממשלה, אישור הייצוא בהיקפים אלה היה הכרחי לשם הבטחת פיתוח מאגרי הגז, ובמיוחד מאגר לוויתן. וכי ללא הייצוא לא יהיה גז גם לשוק המקומי. <ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4395692,00.html הממשלה אישרה: ניתן לייצא 40% מהגז הטבעי] ynet, 23.06.13</ref>

ביוני 2013 החליטה ממשלת ישראל לשריין למשק הישראלי כמות של 540 מיליארד מטר מעוקב (BCM) מתוך העתודות הסבירות, ולאפשר ייצוא של כל כמות מעל כמות זו. נכון לשנת 2014 פירוש הדבר שניתן לייצא לפחות 45% מתוך הגז הישראלי. הכמות הסופית שתיוצא מישראל והאחוזים שלה מתוך הצריכה של המשק תיוודע רק בדיעבד שכן מאגרי גז עלולים לקרוס והערכות לגבי כמויות הגז יכולות להשתנות עם השינוי בחיי המאגר. קיים חשש שחלק גדול מתוך הגז הישראלי יסגר בחוזים ארוכי טווח לייצוא ולא יהיה זמין למשק הישראלי. כך שהפתעה לרעה לגבי כמות הגז תהיה על חשבון המשק הישראלי. דבר זה נובע מכך שהממשלה בחרה להגדיר שריון למשק הישראלי מתוך עתודות הסבירות ולא מתוך העתודות המוכחות. לטענת הממשלה, אישור הייצוא בהיקפים אלה היה הכרחי לשם הבטחת פיתוח מאגרי הגז, ובמיוחד מאגר לוויתן. וכי ללא הייצוא לא יהיה גז גם לשוק המקומי. <ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4395692,00.html הממשלה אישרה: ניתן לייצא 40% מהגז הטבעי] ynet, 23.06.13</ref>

בעקבות ההחלטה הוגשו עתירות לבג"צ על ידי מספר ארגוני חברה, סביבה וכלכלה ועל ידי חברי הכנסת [[שלי יחימוביץ]] ו[[ראובן ריבלין]], בדרישה להעביר את הדיון על הסדרת כמות ודרך הייצוא מהממשלה אל הכנסת. לטענת העותרים מדובר בנושא סבוך וכבד משקל, ומדובר בהסדרה ראשונית, על כן יש לתת לכנסת לדון בו - בדומה לכך שתקציב המדינה מאושר על ידי הכנסת ולא על ידי הממשלה. ב-20 באוקטובר 2013 נערך הדיון בעתירה ויום למחרת נתקבלה החלטה שהעתירה נדחתה.[http://elyon1.court.gov.il/files/13/910/044/s12/13044910.s12.htm][http://www.themarker.com/law/1.2145826]. השופטים נימקו את החלטתם בכך שאם הכנסת רוצה לדון בנושא ולחוקק, הממשלה אינה יכולה לעצור אותה מלבצע דבר כזה. בנוסף השופטים הצהירו כי מאחר וכל הכמויות של היצוא אמורות להיות נדונות כל 5 שנים על פי החלטת הממשלה, הדבר ירתיע חברות מלחתום על חוזים ארוכי טווח, כך שסכנות עתידיות לביטחון האנרגטי של ישראל להיות נדונות בנקודות זמן אלו. מספר חודשים לאחר מכן, כבר נחתמו מספר מזכרי הבנות על חוזים ארוכי טווח כאלה.

בעקבות ההחלטה הוגשו עתירות לבג"צ על ידי מספר ארגוני חברה, סביבה וכלכלה ועל ידי חברי הכנסת [[שלי יחימוביץ]] ו[[ראובן ריבלין]], בדרישה להעביר את הדיון על הסדרת כמות ודרך הייצוא מהממשלה אל הכנסת. לטענת העותרים מדובר בנושא סבוך וכבד משקל, ומדובר בהסדרה ראשונית, על כן יש לתת לכנסת לדון בו - בדומה לכך שתקציב המדינה מאושר על ידי הכנסת ולא על ידי הממשלה. ב-20 באוקטובר 2013 נערך הדיון בעתירה ויום למחרת נתקבלה החלטה שהעתירה נדחתה.[http://elyon1.court.gov.il/files/13/910/044/s12/13044910.s12.htm][http://www.themarker.com/law/1.2145826]. השופטים נימקו את החלטתם בכך שאם הכנסת רוצה לדון בנושא ולחוקק, הממשלה אינה יכולה לעצור אותה מלבצע דבר כזה. בנוסף השופטים הצהירו כי מאחר שכל הכמויות של היצוא אמורות להיות נדונות כל 5 שנים על פי החלטת הממשלה, הדבר ירתיע חברות מלחתום על חוזים ארוכי טווח, כך שסכנות עתידיות לביטחון האנרגטי של ישראל להיות נדונות בנקודות זמן אלו. מספר חודשים לאחר מכן, כבר נחתמו מספר מזכרי הבנות על חוזים ארוכי טווח כאלה.

==רקע טכני - יצוא והובלת גז==

==רקע טכני - יצוא והובלת גז==