47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
'''פוליטיקה של המזון''' נוגע להשפעות של גופים שונים על תחום ה[[תזונה]] וה[[מזון]] שבני אדם אוכלים. הדבר כולל את מדיניות התזונה או המזון של מדינות, והחקיקה בהן הנוגעת לתחום, אבל גם היבטים של ייצור מזון, [[רגולציה]], הפצה וצריכה של מזון. ההיבטים המסחריים של יצור ושיווק מזו מושפעים משיקולים תרבותיים,אתיים, בריאותיים, וסביבתיים וכן עקב שיקולי רווח של חברות גדולות ו[[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]]. הנושא נוגע גם לתחומים הנוגעים ל[[חקלאות]] ובמיוחד [[חקלאות תעשייתית]], [[שימושי קרקע]] ומשאבי טבע שונים (במיוחד [[מים]]), נושא של [[בטחון תזונתי]], [[השמנה]], שיקולים הנוגעים לבטיחות או תנאי עבודה של עובדים בתעשיות חקלאות ומזון, השפעות סביבתיות של מזון, [[תזונה בת קיימא]], שיקולים סביבתיים כמו גם [[שינוי אקלים]], [[בריאות הציבור]] ועוד.
'''פוליטיקה של המזון''' נוגע להשפעות של גופים שונים על תחום ה[[תזונה]] וה[[מזון]] שבני אדם אוכלים. הדבר כולל את מדיניות התזונה או המזון של מדינות, והחקיקה בהן הנוגעת לתחום, אבל גם היבטים של ייצור מזון, [[רגולציה]], הפצה וצריכה של מזון. ההיבטים המסחריים של יצור ושיווק מזו מושפעים משיקולים תרבותיים,אתיים, בריאותיים, וסביבתיים וכן עקב שיקולי רווח של חברות גדולות ו[[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]]. הנושא נוגע גם לתחומים הנוגעים ל[[חקלאות]] ובמיוחד [[חקלאות תעשייתית]], [[שימושי קרקע]] ומשאבי טבע שונים (במיוחד [[מים]]), נושא של [[בטחון תזונתי]], [[השמנה]], שיקולים הנוגעים לבטיחות או תנאי עבודה של עובדים בתעשיות חקלאות ומזון, השפעות סביבתיות של מזון, [[תזונה בת קיימא]], שיקולים סביבתיים כמו גם [[שינוי אקלים]], [[בריאות הציבור]] ועוד.
==היסטוריה==
בשנת 1906 יצא הספר [[הג'ונגל (ספר)]] של [[אפטון סינקלר]]. סינקלר תאר בספר את חייהם של עובדים ב[[תעשיית הבשר]] בארצות הברית. הוא רצה למחות בספר על תנאי העבודה הירודים של העובדים האלה. הספר הצליח מאד וגרם לזעזוע ציבורי אבל לא בגלל נושא זה, אלה בגלל החשיפה שהוא גרר של תנאי הסניטציה הגרועים שהיו בתחום, ורמייה של צכרנים לדוגמה הכנסת בשר עכברושים או בשר של פרות חולות לקופסאות שימורים. הזעזוע הציבורי גרר חקיקה ורגולציה מול תעשיית הבשר.
במהלך המאה ה-20 החלו תנועות ציבוריות גדולות לעסוק בתחום של [[צמחונות]], [[טבעונות]] ו[[זכויות בעלי חייים]]. תנעועות אלה הסבו את תשומת הלב הציבורית לאכזריות המופעלת כלפי בעלי חיים שונים, וכיצד הדבר הוא בגדר [[הכחשת אלימות]] והסתרה שלה על ידי מיתוג ושיווק. תנועות אלה עסקו בצורה נרחבת כיצד חברות גדולות, במיוחד חברות בשר, וחברות [[מזון מהיר]] השפיעו על התפיסה הציבורית, החקיקה והנורמות הנוגעים לתחומים כמו תזונה וחקלאות. דוגמא למאבק מתקשר בנושא זה כוללת את [[מקלייבל]]. לקראת סוף המאה ה-20 החלו שתי מגמות - מצד אחד עליה במודעות לטבעונות וצמחונות, במיוחד במדינות מערביות ומצד שני המשך עליה של צריכת מזון מהחי, במיוחד על רקע יציאה מעוני של אנשים רבים בעולם השלישי שעבר אכלו תזונה צמחונית יותר על רקע קושי להשיג בשר ומזון מהחי.
מומחי חקלאות, אקולוגיה, וסביבה, וכן ארגונים למען [[חקלאות בת קיימא]], וארגוני זכויות בעלי חיים התייחסו להשפעת תאגידי ענק הקשורים ל[[חקלאות]] ולמזון על מדיניות זו, ועל ההשפעות הסביבתיות שלהן. הדבר כולל הקשרים כמו זיהום מים מחקלאות, השפעות על מחזור הזרחן והחנקן, זיהום עקב [[כרייה|כריית]] חומרי גלם ל[[דשן כימי]], התייחסות ל[[חומרי הדברה]] ועוד תחומים. ארגונים אלה קוראים לשיניים ב[[חקלאות תעשייתית]] בכיוון של [[חקלאות בת קיימא]] עם פחות השפעות סביבתיות. דוגמה מעשית לדבר זה היא הפחתת שימוש בדשנים בחקלאות, מדיניות של שמירת הקרקע מפני [[סחף קרקע]] חסכון במים וכן [[הדברה ביולוגית]] במקום הדברה כימית בתחומים של ירקות ופירות.
מומחים בתחומים של חקר התרבות והתקשורת, במיוחד בחקר של[[תרבות הצריכה]] התייחסו לנושא כיצד חבורת גדולות ותאגידים משפיעים על חקיקה, נורמות ציבוריות, והיבטים רבים הנוגעים לתזונה. לדוגמה כיצד חברות מזון הכניסו תכנים שלהן לבתי הספר או כיצד פרסומות ותכנים שיווקים משפיעים על הרגלי תזונה של ילדים. מומחי תזונה ו[[בריאות הציבור]] מתריעים על בעיות של [[מזון מעובד]] ועל צריכה גדלה שלו עם השנים. דוגמאות לנושאים אלה כוללים צריכה הולכת וגדלה של [[סוכר]] ו[[מלח]] ובמקביל צריכה יורדת של ירקות ופירות. לקראת סוף המאה ה-20 ובמאה ה-21 נחשפו מקרים של [[הטיית מחקרים על ידי חברות מזון]].
==ראו גם==
==ראו גם==