שינויים

==קווי הדימיון בין כלכלה למסדר כמורה==

==קווי הדימיון בין כלכלה למסדר כמורה==

ברצוני לטעון שהכלכלה ([[כלכלה נאו-קלאסית]]) היא סוג של דת. ברור לי שהוכחת טענה כזו אינה אפשרית במסגרת מאמר שהיקפו מוגבל. מה גם שאם טענתי נכונה, אזי "העברת כלכלנים על דתם" תהיה קשה כמו לאסלם נוצרי. אין זה אומר שהמחזיקים בדת זו הינם בהכרח אנשים טיפשים או מושחתים, כפי שאין הדבר נכון לגבי כמרים קתולים שחיו לפני 700 שנה. חיפוש אחר ידע מעולם לא היה מנותק מלחצים כוחניים (מצד הכנסייה או השלטונות לדוגמא). כלכלה כענף ידע, קרובה יחסית למוקדי כוח ולערעור אפשרי על הסדר החברתי (או התרבות השלטת), ולכן היא זוכה לחוסר סובלנות גדול יותר מצד מוסדות או גורמים בעלי השפעה: תאגידים, ממשלות, תורמים, כתבי-עת וכיו"ב. תאוריה ביקורתית בחקר התרבות? למי אכפת. תאוריה ביקורתית בכלכלה - מסוכנת הרבה יותר. (ראו לדוגמה את מארקס).   

ברצוני לטעון שהכלכלה ([[כלכלה נאו-קלאסית]]) היא סוג של דת. ברור לי שהוכחת טענה כזו אינה אפשרית במסגרת מאמר שהיקפו מוגבל. מה גם שאם טענתי נכונה, אזי "העברת כלכלנים על דתם" תהיה קשה כמו לאסלם נוצרי. אין זה אומר שהמחזיקים בדת זו הינם בהכרח אנשים טיפשים או מושחתים, כפי שאין הדבר נכון לגבי כמרים קתולים שחיו לפני 700 שנה. חיפוש אחר ידע מעולם לא היה מנותק מלחצים כוחניים (מצד הכנסייה או השלטונות לדוגמה). כלכלה כענף ידע, קרובה יחסית למוקדי כוח ולערעור אפשרי על הסדר החברתי (או התרבות השלטת), ולכן היא זוכה לחוסר סובלנות גדול יותר מצד מוסדות או גורמים בעלי השפעה: תאגידים, ממשלות, תורמים, כתבי-עת וכיו"ב. תאוריה ביקורתית בחקר התרבות? למי אכפת. תאוריה ביקורתית בכלכלה - מסוכנת הרבה יותר. (ראו לדוגמה את מארקס).   

קיימים קווי דימיון בין הכלכלה (וענפים אקדמיים אחרים) לבין מסדר כמורה. יש מבנה היררכי של מעמד, יש שפת סתרים שמבדילה בין הכמרים להמון, יש מאבקי כוח פנימיים, וכיו"ב. בדומה לתיאוריות מדעיות, גם הדתות צמחו מתוך ניסיונם של בני האדם להבין כיצד עובד העולם. אם הדתות לא היו מצליחות בהסברת חוקיות העולם הן לא היו מחזיקות מעמד. בדומה לדת, גם תאוריה כלכלית יכולה להיות אפולוגטיקה למצב החברתי הקיים, וכיוון שהשוק והתאגידים נמצאים כיום במגמת התפשטות רוחבית (כלל עולמית) ואנכית (של כלל תחומי החיים) - לתאוריה כלכלית יש משקל מרכזי בתקופתנו. יש לזכור כי מי שמשפיע אינו רק זה שצודק, אלא בעיקר זה שיש לו יותר כוח לספר את הסיפור שלו.

קיימים קווי דימיון בין הכלכלה (וענפים אקדמיים אחרים) לבין מסדר כמורה. יש מבנה היררכי של מעמד, יש שפת סתרים שמבדילה בין הכמרים להמון, יש מאבקי כוח פנימיים, וכיו"ב. בדומה לתיאוריות מדעיות, גם הדתות צמחו מתוך ניסיונם של בני האדם להבין כיצד עובד העולם. אם הדתות לא היו מצליחות בהסברת חוקיות העולם הן לא היו מחזיקות מעמד. בדומה לדת, גם תאוריה כלכלית יכולה להיות אפולוגטיקה למצב החברתי הקיים, וכיוון שהשוק והתאגידים נמצאים כיום במגמת התפשטות רוחבית (כלל עולמית) ואנכית (של כלל תחומי החיים) - לתאוריה כלכלית יש משקל מרכזי בתקופתנו. יש לזכור כי מי שמשפיע אינו רק זה שצודק, אלא בעיקר זה שיש לו יותר כוח לספר את הסיפור שלו.

==טאבו==

==טאבו==

יש נושאים שפשוט אסור לדבר עליהם. "[[תאגיד]]" לדוגמא, היא מילה מסוכנת. מדוע? אולי משום שתאגידים מייצגים כלכלה ריכוזית (ו[[כלכלה פוליטית|פוליטית]]) בלב "השוק החופשי" ומקלקלים את "אגדת-העם" הנפוצה ביותר בכלכלה.  

יש נושאים שפשוט אסור לדבר עליהם. "[[תאגיד]]" לדוגמה, היא מילה מסוכנת. מדוע? אולי משום שתאגידים מייצגים כלכלה ריכוזית (ו[[כלכלה פוליטית|פוליטית]]) בלב "השוק החופשי" ומקלקלים את "אגדת-העם" הנפוצה ביותר בכלכלה.  

"תאגיד" אינו מלה נרדפת ל"[[מונופול]]". מקור כוחו של התאגיד הוא באורך הנשימה שלו, בכוחו הפוליטי ([[לובי פוליטי]]), התרבותי ([[שיווק]]), ובהצלבות בין שווקים.  

"תאגיד" אינו מלה נרדפת ל"[[מונופול]]". מקור כוחו של התאגיד הוא באורך הנשימה שלו, בכוחו הפוליטי ([[לובי פוליטי]]), התרבותי ([[שיווק]]), ובהצלבות בין שווקים.  

מי טוען אם כן, שהכלכלה התנתקה מהמציאות? הכלכלנים עצמם. בסקר שערך שלמה מיטל בשנת 1982, בקרב פרופסורים לכלכלה בחמישים אוניברסיטאות מובילות בארצות הברית, נשאלו המרצים "האם קיימת תחושה שהכלכלה מנותקת מהמציאות?".  שני שליש מהם ענו בחיוב. מיטל: "ראיות העומדות בסתירה לחשיבה הכלכלית הקונבנציונלית ממשיכות להצטבר" <ref>Shlomo Maital. 1982. 'Minds, Markets and Money', (New York Basic) p 17, 262</ref>.  

מי טוען אם כן, שהכלכלה התנתקה מהמציאות? הכלכלנים עצמם. בסקר שערך שלמה מיטל בשנת 1982, בקרב פרופסורים לכלכלה בחמישים אוניברסיטאות מובילות בארצות הברית, נשאלו המרצים "האם קיימת תחושה שהכלכלה מנותקת מהמציאות?".  שני שליש מהם ענו בחיוב. מיטל: "ראיות העומדות בסתירה לחשיבה הכלכלית הקונבנציונלית ממשיכות להצטבר" <ref>Shlomo Maital. 1982. 'Minds, Markets and Money', (New York Basic) p 17, 262</ref>.  

הניתוק הזה מלווה במידול מתמטי מסובך, שלכאורה מנסה לקדם את הדיוק של הדיון הכלכלי. אולם שלא כמו בפיזיקה לדוגמא, הכלכלנים מתקשים לייצר ולו קבוע מתמטי יחיד. מה הטעם לקבוע את הפונקציה המדויקת בין א' לב' אם בכל פעם אני מקבל קבוע אחר? מה הטעם במידול מתמטי אם בכל פעם אפשר להתחיל ממודל אחר ומהנחות יסוד אחרות (שיתאמו למה שרוצים להוכיח)?

הניתוק הזה מלווה במידול מתמטי מסובך, שלכאורה מנסה לקדם את הדיוק של הדיון הכלכלי. אולם שלא כמו בפיזיקה לדוגמה, הכלכלנים מתקשים לייצר ולו קבוע מתמטי יחיד. מה הטעם לקבוע את הפונקציה המדויקת בין א' לב' אם בכל פעם אני מקבל קבוע אחר? מה הטעם במידול מתמטי אם בכל פעם אפשר להתחיל ממודל אחר ומהנחות יסוד אחרות (שיתאמו למה שרוצים להוכיח)?

==מתמטיקה קדושה==

==מתמטיקה קדושה==

"לפני שהכלכלה תוכל להתקדם היא חייבת לנטוש את הפורמליזם ההתאבדותי שלה", כתב רוברט היילברונר <ref name="lasen"/>. אין טעם בניתוח מתמטי כל עוד מושגי היסוד מעורפלים כל-כך. נסו לדמיין לדוגמא, כמה עלוב היה מדע הבוטניקה, אם לפני שלב המיון והסיווג בין עצים לעשבים, ולפני הבנת מנגנונים חשובים כמו פוטוסינתזה או [[מחזור החנקן]] - בוטנאים "נאו-קלאסיים" היו פונים למדידות מדויקות של פרמטרים נצפים. יש צורך בסיווג והבחנות איכותית קודם למידול ומדידת כמויות.

"לפני שהכלכלה תוכל להתקדם היא חייבת לנטוש את הפורמליזם ההתאבדותי שלה", כתב רוברט היילברונר <ref name="lasen"/>. אין טעם בניתוח מתמטי כל עוד מושגי היסוד מעורפלים כל-כך. נסו לדמיין לדוגמה, כמה עלוב היה מדע הבוטניקה, אם לפני שלב המיון והסיווג בין עצים לעשבים, ולפני הבנת מנגנונים חשובים כמו פוטוסינתזה או [[מחזור החנקן]] - בוטנאים "נאו-קלאסיים" היו פונים למדידות מדויקות של פרמטרים נצפים. יש צורך בסיווג והבחנות איכותית קודם למידול ומדידת כמויות.

מתמטיקה היא שפה כמו כל שפה אחרת. אפשר לשקר או לטעות בה כפי שאפשר לטעות באנגלית או בעברית. היסוד לשקר או לטעות מוצלחים, הינו אמת חלקית: "כל עצם נוטה להישאר במקום" <ref>"כל עצם נוטה להישאר במקומו" – זו הנחת יסוד הגיונית של פיזיקה אריסטוטלית. מובן שניתן ל"הוכיח" אותה על ידי ניסויים מדעיים ברי חזרה – כל עצם בתנועה שלכאורה לא מופעל עליו כוח - יעצור.</ref>, "מצבו של צרכן משתפר ככל שהוא צורך יותר", "צמיחה כלכלית טובה לכולם", וכיו"ב. הבעיה היא לרוב לא במבנה הלוגי (המתמטי או המילולי) אלא במושגי היסוד ובהנחות היסוד.  

מתמטיקה היא שפה כמו כל שפה אחרת. אפשר לשקר או לטעות בה כפי שאפשר לטעות באנגלית או בעברית. היסוד לשקר או לטעות מוצלחים, הינו אמת חלקית: "כל עצם נוטה להישאר במקום" <ref>"כל עצם נוטה להישאר במקומו" – זו הנחת יסוד הגיונית של פיזיקה אריסטוטלית. מובן שניתן ל"הוכיח" אותה על ידי ניסויים מדעיים ברי חזרה – כל עצם בתנועה שלכאורה לא מופעל עליו כוח - יעצור.</ref>, "מצבו של צרכן משתפר ככל שהוא צורך יותר", "צמיחה כלכלית טובה לכולם", וכיו"ב. הבעיה היא לרוב לא במבנה הלוגי (המתמטי או המילולי) אלא במושגי היסוד ובהנחות היסוד.  

==קידום אג'נדה פוליטית על ידי הפיכתן של הנחות לאקסיומות ==

==קידום אג'נדה פוליטית על ידי הפיכתן של הנחות לאקסיומות ==

אספקט נורמטיבי אחר הוא קידום אג'נדה פוליטית על ידי שרשרת של הנחות מוסוות. כך למשל, ברור ש"[[יעילות פארטו|יעילות]]" היא מטרה עליונה (ושאין מדובר בערך חס וחלילה!). "קודם נשיג פתרון יעיל, ואחר-כך נתווכח איך לחלק את העוגה". מדוע לא, לדוגמה, "קודם נשיג פתרון הוגן, ואחר-כך ננסה להגיע ליעילות מקסימלית?" <ref>ברור שהשאלה "מה זה הוגן" היא שאלה קשה. מאידך  גם "יעילות" אינה מושג ברור כל כך. במסגרת המערכת הקפיטליסטית העולמית לדוגמא, יש בזבוזים רבים: אי-יעילות (פארטו) של  "השפעות חיצוניות" כמו פקקים, פשע או זיהום. אי-יעילות  אנרגטית או אנטרופית. אי-יעילות דינמית (בניגוד לסטאטית).  אי-יעילות חברתית ואנושית (שיש לה גם השלכות כלכליות): "פספוס" של "הון אנושי" על-ידי חינוך חסר ורעב של מאות מיליונים בעולם בעל עודף מזון (בעיקר עקב שוק מזון עולמי ריכוזי ותזונה בשרית).</ref>.

אספקט נורמטיבי אחר הוא קידום אג'נדה פוליטית על ידי שרשרת של הנחות מוסוות. כך למשל, ברור ש"[[יעילות פארטו|יעילות]]" היא מטרה עליונה (ושאין מדובר בערך חס וחלילה!). "קודם נשיג פתרון יעיל, ואחר-כך נתווכח איך לחלק את העוגה". מדוע לא, לדוגמה, "קודם נשיג פתרון הוגן, ואחר-כך ננסה להגיע ליעילות מקסימלית?" <ref>ברור שהשאלה "מה זה הוגן" היא שאלה קשה. מאידך  גם "יעילות" אינה מושג ברור כל כך. במסגרת המערכת הקפיטליסטית העולמית לדוגמה, יש בזבוזים רבים: אי-יעילות (פארטו) של  "השפעות חיצוניות" כמו פקקים, פשע או זיהום. אי-יעילות  אנרגטית או אנטרופית. אי-יעילות דינמית (בניגוד לסטאטית).  אי-יעילות חברתית ואנושית (שיש לה גם השלכות כלכליות): "פספוס" של "הון אנושי" על-ידי חינוך חסר ורעב של מאות מיליונים בעולם בעל עודף מזון (בעיקר עקב שוק מזון עולמי ריכוזי ותזונה בשרית).</ref>.

זהו דיון נורמטיבי לעילא. הניתוח הכלכלי אומר לנו שהערך החברתי "יעילות" צריך לקבל משקל מקסימלי, בעוד הערך החברתי "הוגנות" מקבל משקל אפסי.  

זהו דיון נורמטיבי לעילא. הניתוח הכלכלי אומר לנו שהערך החברתי "יעילות" צריך לקבל משקל מקסימלי, בעוד הערך החברתי "הוגנות" מקבל משקל אפסי.  

* כלכלה ואקולוגיה, פיזיקה – התעלמות מהכלת הכלכלה והחברה בתוך מערכת ביוספרית מתפקדת. משוואת הייצור (או התוצר) עומדות בסתירה לחוק השני של  התרמודינמיקה (הרחבה בהמשך).

* כלכלה ואקולוגיה, פיזיקה – התעלמות מהכלת הכלכלה והחברה בתוך מערכת ביוספרית מתפקדת. משוואת הייצור (או התוצר) עומדות בסתירה לחוק השני של  התרמודינמיקה (הרחבה בהמשך).

התשובה הכמעט אוטומטית לביקורת מסוג זה היא ש"אין ברירה", היות והכלכלה משתמשת ב"פישוטים" כדי לתאר את העולם הכלכלי במונחים מתמטיים. התגובה המתבקשת לטיעון זה היא שאם המתמטיקה (ובמיוחד השימוש בגזירה, בניגוד לדוגמא, לסימולציות של סוכנים) כל כך מפריעה, אולי הגיע הזמן למתודולוגיות נוספות? האם אתם מכירים עוד ענף מדעי שהנחות היסוד שלו מנותקות כל כך משאר הענפים המדעיים? אני לא.  

התשובה הכמעט אוטומטית לביקורת מסוג זה היא ש"אין ברירה", היות והכלכלה משתמשת ב"פישוטים" כדי לתאר את העולם הכלכלי במונחים מתמטיים. התגובה המתבקשת לטיעון זה היא שאם המתמטיקה (ובמיוחד השימוש בגזירה, בניגוד לדוגמה, לסימולציות של סוכנים) כל כך מפריעה, אולי הגיע הזמן למתודולוגיות נוספות? האם אתם מכירים עוד ענף מדעי שהנחות היסוד שלו מנותקות כל כך משאר הענפים המדעיים? אני לא.  

תשובה אחרת היא שיש "הגמשה" של ההנחות כשדנים בנקודות עדינות יותר (כמו "כלכלת מידע" או "רציונליות חסומה"), אולם זהו נימוק פגום. ראשית משום שמעט מהפיתוחים האלה מגיע לידיעת רוב לומדי הכלכלה בתארים הנמוכים[19]. שנית, משום שבגלל הסיבוך המתמטי משאירים על כנן את כל ההנחות האחרות בזמן ההגמשה, וכתוצאה מכך אין כאן שוני של ממש. שלישית משום שהתוצאה היא מעין "מיתולוגיה יוונית" שבה ניתן לתת הסבר לכל דבר, על-ידי בחירת "אגדת העם" הנכונה - קומבינציות שונות של הנחות מניבות מספר מעריכים של מודלים ותוצאות שניתן להגיע אליהם.  

תשובה אחרת היא שיש "הגמשה" של ההנחות כשדנים בנקודות עדינות יותר (כמו "כלכלת מידע" או "רציונליות חסומה"), אולם זהו נימוק פגום. ראשית משום שמעט מהפיתוחים האלה מגיע לידיעת רוב לומדי הכלכלה בתארים הנמוכים[19]. שנית, משום שבגלל הסיבוך המתמטי משאירים על כנן את כל ההנחות האחרות בזמן ההגמשה, וכתוצאה מכך אין כאן שוני של ממש. שלישית משום שהתוצאה היא מעין "מיתולוגיה יוונית" שבה ניתן לתת הסבר לכל דבר, על-ידי בחירת "אגדת העם" הנכונה - קומבינציות שונות של הנחות מניבות מספר מעריכים של מודלים ותוצאות שניתן להגיע אליהם.  

ב-1974 [[ריצ'ארד איסטרלין]] בחן את השאלה "האם אנחנו מאושרים יותר כשכל המשק צומח" [25]. המסקנה שלו  ושל עוד מחקרים רבים הייתה שלא בהכרח. במחקרים אלו נשאלו אנשים עד כמה הם מאושרים ותשובותיהם נבחנו על פני זמן. אלא שכלכלנים אינם מוכנים להאמין למתאם בין תשובות אלו לבין "האושר האמיתי" (כלומר אנשים הם בעלי ידע מושלם ורציונליות מופלאה, למעט כשהדבר נוגע ליכולת שלהם לתאר את מידת האושר שלהם): מאתיים מחקרים נעשו בנושא מדידה סובייקטיבית של רווחה אך רק שניים מתוכם הופיעו בעיתונות הכלכלית.  

ב-1974 [[ריצ'ארד איסטרלין]] בחן את השאלה "האם אנחנו מאושרים יותר כשכל המשק צומח" [25]. המסקנה שלו  ושל עוד מחקרים רבים הייתה שלא בהכרח. במחקרים אלו נשאלו אנשים עד כמה הם מאושרים ותשובותיהם נבחנו על פני זמן. אלא שכלכלנים אינם מוכנים להאמין למתאם בין תשובות אלו לבין "האושר האמיתי" (כלומר אנשים הם בעלי ידע מושלם ורציונליות מופלאה, למעט כשהדבר נוגע ליכולת שלהם לתאר את מידת האושר שלהם): מאתיים מחקרים נעשו בנושא מדידה סובייקטיבית של רווחה אך רק שניים מתוכם הופיעו בעיתונות הכלכלית.  

גם השוואה בין מדינות, אינה תומכת ב"פטיש" שנוצר סביב ה[[צמיחה כלכלית|צמיחה]]: לדוגמא, אחוז יודעי קרוא וכתוב בערב הסעודית נמוך מזה של סרי לנקה למרות שההכנסה לנפש בערב הסעודית גבוהה פי 15 מזו שבסרי לנקה. תמותת הילדים בברזיל גבוהה פי ארבע מבג'מאייקה, למרות שההכנסה שלה לנפש גבוהה פי שניים. [26] תוחלת החיים של אזרח ממוצע בארצות הברית נמוכה בשנתיים מזו של אזרח ישראלי למרות שהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) לנפש בארצות הברית גבוה פי 1.74 (במונחי PPP) [27]. האם זה מעיד על חוסר רלוונטיות של התמ"ג לנפש בנוגע לבריאות? על כישלון מערכת הבריאות הפרטית? על כך ש[[אי שוויון כלכלי|פערי הכנסות]] חשובים יותר מגודל התוצר? על "אי רציונליות" של אנשים בעת קניית מזון? על "העדפת הווה" חזקה יותר של תושבי ארצות הברית? על חשיבות המנוחה לרווחה? בכל מקרה, מצב התאוריה הנאו-קלאסית (וההמלצות המוסוות שלה) אינו מעודד.  

גם השוואה בין מדינות, אינה תומכת ב"פטיש" שנוצר סביב ה[[צמיחה כלכלית|צמיחה]]: לדוגמה, אחוז יודעי קרוא וכתוב בערב הסעודית נמוך מזה של סרי לנקה למרות שההכנסה לנפש בערב הסעודית גבוהה פי 15 מזו שבסרי לנקה. תמותת הילדים בברזיל גבוהה פי ארבע מבג'מאייקה, למרות שההכנסה שלה לנפש גבוהה פי שניים. [26] תוחלת החיים של אזרח ממוצע בארצות הברית נמוכה בשנתיים מזו של אזרח ישראלי למרות שהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי) לנפש בארצות הברית גבוה פי 1.74 (במונחי PPP) [27]. האם זה מעיד על חוסר רלוונטיות של התמ"ג לנפש בנוגע לבריאות? על כישלון מערכת הבריאות הפרטית? על כך ש[[אי שוויון כלכלי|פערי הכנסות]] חשובים יותר מגודל התוצר? על "אי רציונליות" של אנשים בעת קניית מזון? על "העדפת הווה" חזקה יותר של תושבי ארצות הברית? על חשיבות המנוחה לרווחה? בכל מקרה, מצב התאוריה הנאו-קלאסית (וההמלצות המוסוות שלה) אינו מעודד.  

===אם התמ"ג עולה מדוע אמריקה יורדת?===

===אם התמ"ג עולה מדוע אמריקה יורדת?===

בתהליך הכלכלי, מלבד ניצול של "מאגרים" (נראה בהמשך שגם מינוח זה אינו מדויק), ישנם שני זרמים חשובים: חומר בעל אנטרופיה נמוכה שמעוצב, נצרך ולבסוף "מתקלקל" ונזרק כשיש לו אנטרופיה גבוהה יותר,  וזרם שני של אנרגיה ההופכת לחום. התעלמות מכך גורמת באופן אבסורדי לכך שהכלכלה העכשווית היא "אידאלית" – במובן שאין לה נגיעה לעולם החומרי. מי שעוסק בעולם החומרי חייב להיתקל במגבלות החוק הראשון והשני של התרמודינמיקה (בהתאמה - שימור החומר והגדלת האנטרופיה במערכת סגורה).  

בתהליך הכלכלי, מלבד ניצול של "מאגרים" (נראה בהמשך שגם מינוח זה אינו מדויק), ישנם שני זרמים חשובים: חומר בעל אנטרופיה נמוכה שמעוצב, נצרך ולבסוף "מתקלקל" ונזרק כשיש לו אנטרופיה גבוהה יותר,  וזרם שני של אנרגיה ההופכת לחום. התעלמות מכך גורמת באופן אבסורדי לכך שהכלכלה העכשווית היא "אידאלית" – במובן שאין לה נגיעה לעולם החומרי. מי שעוסק בעולם החומרי חייב להיתקל במגבלות החוק הראשון והשני של התרמודינמיקה (בהתאמה - שימור החומר והגדלת האנטרופיה במערכת סגורה).  

המערכת הכלכלית הנאו-קלאסית היא מערכת ניוטונית סגורה – עבודה מוחלפת במוצרים בין שני "מעגלים" סגורים של שוק העבודה והסחורות. אם לדוגמא, נכבה את השמש, המערכת הזאת תמשיך לייצר תפוזים ולצרוך אותם ללא הפרעה (בחושך, ובטמפרטורה של 3 מעלות מעל לאפס המוחלט). ברור שזה מצב קיצוני, אולם גם התחממות גלובלית, חור באוזון או הרס הביוספירה, הינם בעלי השפעה כלכלית חזקה – גם אם נחליט שלא מתחשק לנו למדוד השפעה זו.

המערכת הכלכלית הנאו-קלאסית היא מערכת ניוטונית סגורה – עבודה מוחלפת במוצרים בין שני "מעגלים" סגורים של שוק העבודה והסחורות. אם לדוגמה, נכבה את השמש, המערכת הזאת תמשיך לייצר תפוזים ולצרוך אותם ללא הפרעה (בחושך, ובטמפרטורה של 3 מעלות מעל לאפס המוחלט). ברור שזה מצב קיצוני, אולם גם התחממות גלובלית, חור באוזון או הרס הביוספירה, הינם בעלי השפעה כלכלית חזקה – גם אם נחליט שלא מתחשק לנו למדוד השפעה זו.

העולם שלנו מהווה מערכת חצי סגורה בעלת זרם אנרגיה נתון (אור שמש), וכמות חומר סופית. "הגדלת הייצור" פירושה בעצם, האצת הקצב שבו חומרים הופכים לפסולת ואנרגיה הופכת לחום. כתוצאה מכך -  האנטרופיה גדלה. בשלב זה, מי שמייצר "סדר" על פני כדור הארץ (הקטנת האנטרופיה בתוך המערכת על-ידי שימוש באנרגיה) שהינו הכרחי לקיום החיים והכלכלה - היא המערכת הביוספרית.  

העולם שלנו מהווה מערכת חצי סגורה בעלת זרם אנרגיה נתון (אור שמש), וכמות חומר סופית. "הגדלת הייצור" פירושה בעצם, האצת הקצב שבו חומרים הופכים לפסולת ואנרגיה הופכת לחום. כתוצאה מכך -  האנטרופיה גדלה. בשלב זה, מי שמייצר "סדר" על פני כדור הארץ (הקטנת האנטרופיה בתוך המערכת על-ידי שימוש באנרגיה) שהינו הכרחי לקיום החיים והכלכלה - היא המערכת הביוספרית.  

בשנת 1968 כתב קנת' בולדינג על "כלכלת ספינת החלל כדור הארץ" והאשים את הכלכלנים בכך שהם מיישמים כלכלה של בוקרים (מרחב אינסופי, העדר השפעה הדדית, משאבים בלתי נדלים) במקום שהינו דומה יותר ויותר לספינת חלל (מלאים מוגבלים, השפעה הדדית, מערכות תומכות חיים). נראה לי שניתן להרחיב את ביקורתו של בולדינג בהיבט אחד – לא רק שקיימת ביוספרה שהיא מערכת תומכת חיים, אלא שאנו מוקפים במערכות כאלו שנבנו על ידי אבולוציה ביולוגית וחברתית: מערכות ביוספריות ופיזיות, מערכות חברתיות (כמו קהילות ומשפחות, תרבויות, דתות, מנהגים, חוקים), מערכות גוף ומערכות נפשיות. כוחות אבולוציוניים עיצבו את הגוף האנושי ואת המערכת הביוספרית, את התרבות ואת המערכת הנפשית – תרבויות שלא התאימו לביוספרה (כמו איי הפסחא) או ללחצים חברתיים - נכחדו. אנשים בעלי מבנה נפשי מעורער או מערכות גוף לקויות מתו לפני גיל הפוריות או שהתקשו למצוא בני זוג [34].

בשנת 1968 כתב קנת' בולדינג על "כלכלת ספינת החלל כדור הארץ" והאשים את הכלכלנים בכך שהם מיישמים כלכלה של בוקרים (מרחב אינסופי, העדר השפעה הדדית, משאבים בלתי נדלים) במקום שהינו דומה יותר ויותר לספינת חלל (מלאים מוגבלים, השפעה הדדית, מערכות תומכות חיים). נראה לי שניתן להרחיב את ביקורתו של בולדינג בהיבט אחד – לא רק שקיימת ביוספרה שהיא מערכת תומכת חיים, אלא שאנו מוקפים במערכות כאלו שנבנו על ידי אבולוציה ביולוגית וחברתית: מערכות ביוספריות ופיזיות, מערכות חברתיות (כמו קהילות ומשפחות, תרבויות, דתות, מנהגים, חוקים), מערכות גוף ומערכות נפשיות. כוחות אבולוציוניים עיצבו את הגוף האנושי ואת המערכת הביוספרית, את התרבות ואת המערכת הנפשית – תרבויות שלא התאימו לביוספרה (כמו איי הפסחא) או ללחצים חברתיים - נכחדו. אנשים בעלי מבנה נפשי מעורער או מערכות גוף לקויות מתו לפני גיל הפוריות או שהתקשו למצוא בני זוג [34].

שלא כמו הזרם הנאו-קלאסי, שמתאר את המערכת הכלכלית רק באופן צר דרך השוק הכספי (או מייצור המוצר ועד לקנייה שלו), תמונה כלכלית רחבה ומקיפה יותר, מתארת שילוב של בניה והרס בכל ארבעת  התחומים שציינתי: חברה, סביבה פיזית, גוף ונפש. הסיבה היא שמערכת השוק שהיא כה יעילה באספקת זרם גדל של מוצרים (ותומכיה מציינים בצדק את התרומה שלה לאספקת מזון, ביגוד וטיפול רפואי לדוגמא), ממשיכה לעבוד כמו המטאטא של "שוליית הקוסם" או הגולם של המהר"ל מפראג – ולהרוס את המערכות הקיימות שמייצרות רווחה אישית וחברתית.   

שלא כמו הזרם הנאו-קלאסי, שמתאר את המערכת הכלכלית רק באופן צר דרך השוק הכספי (או מייצור המוצר ועד לקנייה שלו), תמונה כלכלית רחבה ומקיפה יותר, מתארת שילוב של בניה והרס בכל ארבעת  התחומים שציינתי: חברה, סביבה פיזית, גוף ונפש. הסיבה היא שמערכת השוק שהיא כה יעילה באספקת זרם גדל של מוצרים (ותומכיה מציינים בצדק את התרומה שלה לאספקת מזון, ביגוד וטיפול רפואי לדוגמה), ממשיכה לעבוד כמו המטאטא של "שוליית הקוסם" או הגולם של המהר"ל מפראג – ולהרוס את המערכות הקיימות שמייצרות רווחה אישית וחברתית.   

היות והקונספט הנוכחי אינו מכיר בקיומן של המערכות, באספקט האיכותי (בניגוד לכמותי) או בתרומה שלהן לרווחה האנושית - איננו יודעים את המצב לאשורו, למעט כאשר המחקרים נערכים על ידי מדעים אחרים. הסימפטומים אינם מעודדים: האלימות והאדישות אשר מתפשטות ומניבות בתי כלא, ניכור וייאוש; העלייה המתמדת בדיכאון ובבעיות נפשיות אשר מקבלת "מענה" על-ידי תרופות; העלייה בתחלואה בסרטן, סוכרת ומחלות אחרות  אשר מצליחה לבלום את העלייה בתוחלת החיים הנובעת מהתקדמות הרפואה; והמשבר הסביבתי החמור – כל אלו עומדים בניגוד גמור לתמונת העולם הנאו-קלאסית של גרף עולה.  

היות והקונספט הנוכחי אינו מכיר בקיומן של המערכות, באספקט האיכותי (בניגוד לכמותי) או בתרומה שלהן לרווחה האנושית - איננו יודעים את המצב לאשורו, למעט כאשר המחקרים נערכים על ידי מדעים אחרים. הסימפטומים אינם מעודדים: האלימות והאדישות אשר מתפשטות ומניבות בתי כלא, ניכור וייאוש; העלייה המתמדת בדיכאון ובבעיות נפשיות אשר מקבלת "מענה" על-ידי תרופות; העלייה בתחלואה בסרטן, סוכרת ומחלות אחרות  אשר מצליחה לבלום את העלייה בתוחלת החיים הנובעת מהתקדמות הרפואה; והמשבר הסביבתי החמור – כל אלו עומדים בניגוד גמור לתמונת העולם הנאו-קלאסית של גרף עולה.  

[17]  ראו לדוגמא: ריצ'ארד מ. ראסטק, המוח, (מודן 1996) עמ' 33-52.

[17]  ראו לדוגמה: ריצ'ארד מ. ראסטק, המוח, (מודן 1996) עמ' 33-52.

[18]                                                              Tibor Scitovsky, The Joyless Economy, (Stanford 1976)

[18]                                                              Tibor Scitovsky, The Joyless Economy, (Stanford 1976)

[19]  כך לדוגמא, כלכלנים פוליטיים (מעל דפי עיתוני הזרם המרכזי) מסבירים בצורה מתמטית "מדוע נהוג להטיף לסחר חופשי ואילו יישומו הוא נדיר כל כך": Gene Grossman and Elhanan Helpman, "Protection for sale", the American Economic Review  September 1994.

[19]  כך לדוגמה, כלכלנים פוליטיים (מעל דפי עיתוני הזרם המרכזי) מסבירים בצורה מתמטית "מדוע נהוג להטיף לסחר חופשי ואילו יישומו הוא נדיר כל כך": Gene Grossman and Elhanan Helpman, "Protection for sale", the American Economic Review  September 1994.

ועם זאת, הסיכוי שתלמיד ממוצע (גם בתואר שני) ידע על מאמרים כאלה או על הגנות הסחר בפועל שמפעילות מדינות בעלות "משק חופשי" כמו ארצות הברית (בתחומי חקלאות לדוגמא, ראו עוד ב-Harry Shutt, The Myth of Free Trade) - הוא אפסי, וכמובן שאין איזכור לכך בקורסים רלוונטיים. ההסברים המלומדים הם, אם כן, דבר אחד, והתוצר של מערכת החינוך הכלכלית הוא דבר אחר.  

ועם זאת, הסיכוי שתלמיד ממוצע (גם בתואר שני) ידע על מאמרים כאלה או על הגנות הסחר בפועל שמפעילות מדינות בעלות "משק חופשי" כמו ארצות הברית (בתחומי חקלאות לדוגמה, ראו עוד ב-Harry Shutt, The Myth of Free Trade) - הוא אפסי, וכמובן שאין איזכור לכך בקורסים רלוונטיים. ההסברים המלומדים הם, אם כן, דבר אחד, והתוצר של מערכת החינוך הכלכלית הוא דבר אחר.  

[20]    Norbert Weiners, God and Golem, inc, (Cambridge Mass., MIT press. 1964) p 89.

[20]    Norbert Weiners, God and Golem, inc, (Cambridge Mass., MIT press. 1964) p 89.