שינויים

על פי דיווחי המפעלים ל[[המשרד להגנת הסביבה|משרד להגנת הסביבה]], התעשיות הכימיות ו[[בתי הזיקוק בחיפה]] פלטו בשנת 2012 כמות של מעל 5 טונות של בנזן לאוויר שמתווסף ל[[זיהום אוויר במפרץ חיפה|זיהום האוויר במפרץ חיפה]]. המקור העיקרי לבנזן בחיפה הוא [[כרמל אולפינים]] שפולט 3,584 ק"ג של בנזן בשנה, [[גדיב תעשיות פטרוכימיה בע"מ]] בחיפה פולטת 990 ק"ג בשנה, [[בתי זיקוק לנפט]] חיפה פולטים 296 ק"ג בשנה.[http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/searchResultsMezahamim.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=168&SugPlita=A&FieldID=MezahemBeplita_GxS_Text]

על פי דיווחי המפעלים ל[[המשרד להגנת הסביבה|משרד להגנת הסביבה]], התעשיות הכימיות ו[[בתי הזיקוק בחיפה]] פלטו בשנת 2012 כמות של מעל 5 טונות של בנזן לאוויר שמתווסף ל[[זיהום אוויר במפרץ חיפה|זיהום האוויר במפרץ חיפה]]. המקור העיקרי לבנזן בחיפה הוא [[כרמל אולפינים]] שפולט 3,584 ק"ג של בנזן בשנה, [[גדיב תעשיות פטרוכימיה בע"מ]] בחיפה פולטת 990 ק"ג בשנה, [[בתי זיקוק לנפט]] חיפה פולטים 296 ק"ג בשנה.[http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/searchResultsMezahamim.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=168&SugPlita=A&FieldID=MezahemBeplita_GxS_Text]

ב-8 למאי 2017 זיהה צוות המתנדבים של יוזמת "[[סביבתית]]", חריגה בערכי הבנזן שנמדדו בקרית בנימין במפרץ חיפה. לאור החריגה בשיעור הבנזן החל הצוות לעקוב אחר המדדים. באותו הלילה הגיע ערך הבנזן לשיא של 7.2 מק"ג/מ"ק, כמעט פי שניים מהערך המקסימלי המותר לפי החוק. לאור פניית צוות סביבתית למשרד להגנת הסביבה, הוציא המשרד התראה לציבור בדבר ערכי הבנזן החריגים. לאור העובדה שמשטר הרוחות העלה התאמה עם הפעילות החריגה במתחם בתי הזיקוק, הזמין המשרד את בכירי [[בז"ן]] לשימוע. {{הערה|איתמר הפטר, [https://svivatit.com/2017/05/11/%D7%AA%D7%93%D7%94%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%9C%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%91%D7%A0%D7%96%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8-%D7%91/ תדהמה במשרד להגנת הסביבה, בנזן באוויר במפרץ חיפה], אתר "סביבתית", 11/05/2017}}

ב-8 במאי 2017 זיהה צוות המתנדבים של יוזמת "[[סביבתית]]", חריגה בערכי הבנזן שנמדדו בקרית בנימין במפרץ חיפה. לאור החריגה בשיעור הבנזן החל הצוות לעקוב אחר המדדים. באותו הלילה הגיע ערך הבנזן לשיא של 7.2 מק"ג/מ"ק, כמעט פי שניים מהערך המקסימלי המותר לפי החוק. לאור פניית צוות סביבתית למשרד להגנת הסביבה, הוציא המשרד התראה לציבור בדבר ערכי הבנזן החריגים. לאור העובדה שמשטר הרוחות העלה התאמה עם הפעילות החריגה במתחם בתי הזיקוק, הזמין המשרד את בכירי [[בז"ן]] לשימוע. {{הערה|איתמר הפטר, [https://svivatit.com/2017/05/11/%D7%AA%D7%93%D7%94%D7%9E%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%93-%D7%9C%D7%94%D7%92%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%91%D7%94-%D7%91%D7%A0%D7%96%D7%9F-%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%A8-%D7%91/ תדהמה במשרד להגנת הסביבה, בנזן באוויר במפרץ חיפה], אתר "סביבתית", 11/05/2017}}

בעבר היה אסור לבנות בתי מגורים חדשים במרחק 40 מטרים מתחנות דלק קיימות. דבר זה הוביל לעצירת מספר יוזמות תמ"א המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תיקון לתמ"א 18 (תוכנית המתאר הארצית לתחנות דלק), שצמצם את המרחק בין תחנות דלק לבנייני מגורים מ־40 מטר ל־20 מטר ביחס לתחנות דלק קטנות. מחקר שנערך עבור [[הקרן לבריאות ולסביבה]] הזהיר כי הדבר עלול להוביל לעליה בתחלואה במספר סוגי סרטן וכן במחלות נוספות כמו [[אסתמה]]. משרד הבריאות התנגד לצעד זה בטענה כי הפיקוח על תחנות הדלק בישראל הוא רופף וכי הדבר מייצר סיכונים בריאותיים. התנגדות המשרד מבוססת על קיום השפעה בריאותית של החומרים המסרטנים שנפלטים במהלך פעילות תחנות דלק, כגון בנזן. עמדה זו לא התקבלה על ידי מוסדות התכנון. {{הערה| דותן לוי, [https://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3717993,00.html מגורים ליד תחנת דלק: המדינה אדישה לסיכון] כלכליסט, 27.07.2017}}

בעבר היה אסור לבנות בתי מגורים חדשים במרחק 40 מטרים מתחנות דלק קיימות. דבר זה הוביל לעצירת מספר יוזמות תמ"א המועצה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תיקון לתמ"א 18 (תוכנית המתאר הארצית לתחנות דלק), שצמצם את המרחק בין תחנות דלק לבנייני מגורים מ־40 מטר ל־20 מטר ביחס לתחנות דלק קטנות. מחקר שנערך עבור [[הקרן לבריאות ולסביבה]] הזהיר כי הדבר עלול להוביל לעליה בתחלואה במספר סוגי סרטן וכן במחלות נוספות כמו [[אסתמה]]. משרד הבריאות התנגד לצעד זה בטענה כי הפיקוח על תחנות הדלק בישראל הוא רופף וכי הדבר מייצר סיכונים בריאותיים. התנגדות המשרד מבוססת על קיום השפעה בריאותית של החומרים המסרטנים שנפלטים במהלך פעילות תחנות דלק, כגון בנזן. עמדה זו לא התקבלה על ידי מוסדות התכנון. {{הערה| דותן לוי, [https://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3717993,00.html מגורים ליד תחנת דלק: המדינה אדישה לסיכון] כלכליסט, 27.07.2017}}