שינויים

== פעילות בפועל של הממשלה==

== פעילות בפועל של הממשלה==

בישראל ננקטו מספר צעדים המפחיתים את כמות פליטות גזי החממה. חלק גדול מהם בוצע לא כחלק מתכנית מסודרת להפחתת פליטות אלה כצעדים במאבק נגד [[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר]], [[פקקי תנועה|פקקי תנועה]], זיהום מזון מ[[חומרי הדברה]], [[זיהום חופים]] ואוקיינוסים וקרינה. זאת כי שינויי האקלים מהווים סוג של השפעה מצרפית של מפגעים שונים ולכן טיפול בו מביא גם הפחתה בהיקף הפגיעה של מפגעים אלה. לאחר אישרור [[הסכם פריז]] החלה הממשלה לקדם צעדים להפחתת פליטות ביותר אינטנסיביות. הממשלה כמעט ואינה עוסקת בנושא כחלק מסדר היום הציבורי, לכן יש להניח שרוב הפעולות לא היו ננקטות ללא לחץ בינלאומי ופעילות ארגוני הסביבה בישראל. ב-29 ביולי 2018 הציג המשרד להגנת הסביבה לממשלה את עיקרי התכנית הלאומית של ישראל להתמודדות עם שינויי האקלים {שזה גם חלק מהתחייבויותיה ב[[הסכם פריז]]). התכנית כוללת המלצות מפורטות לפעילויות כדי למנוע או למזער את רוב הפגיעות של שינויי האקלים בישראל והקמת גוף אשר יבדוק את מימוש ההתחייבויות השונות בנושא האקלים על ידי המשרדים השונים ויתאם ביניהם. היא מכילה 30 תוכניות פעולה הפרושות על כל תחומי החיים והפעילות המשקית. כמו כן היא כוללת המלצות להמשיך בחקר שינויי האקלים בישראל. לטענת מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר: "השפעות שינוי האקלים כבר כאן: הצפות,  בצורת, אירועי קיצון במזג האוויר - אנחנו חייבים להיערך כדי להציל חיים ולשמור על בריאות ואיכות חיי תושבי מדינת ישראל.  היום ממשלת ישראל מתחילה להיערך עם תוכניות מעשיות".{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2018/july-2018/paris-climate-change-agreement.aspx ישראל ממשיכה לקיים את מחויבויותיה להסכם פריז בנושא שינוי אקלים] 29 ליולי 2018}}. עדיין לא ברור מה יהיה התקציב למימוש התכנית{{הערה|1=מור הופרט [https://www.davar1.co.il/140959/?utm_source=fb&utm_medium=140959&utm_campaign=d1 החום עולה, התקציב לא] 29.07.2018, דבר ראשון}}.

בישראל ננקטו מספר צעדים המפחיתים את כמות פליטות גזי החממה. חלק גדול מהם בוצע לא כחלק מתכנית מסודרת להפחתת פליטות אלה כצעדים במאבק נגד [[זיהום אוויר בישראל|זיהום האוויר]], [[פקקי תנועה|פקקי תנועה]], זיהום מזון מ[[חומרי הדברה]], [[זיהום חופים]] ואוקיינוסים וקרינה. זאת כי שינויי האקלים מהווים סוג של השפעה מצרפית של מפגעים שונים ולכן טיפול בו מביא גם הפחתה בהיקף הפגיעה של מפגעים אלה. לאחר אישרור [[הסכם פריז]] החלה הממשלה לקדם צעדים להפחתת פליטות ביותר אינטנסיביות. הממשלה כמעט ואינה עוסקת בנושא כחלק מסדר היום הציבורי, לכן יש להניח שרוב הפעולות לא היו ננקטות ללא לחץ בינלאומי ופעילות ארגוני הסביבה בישראל. ב-29 ביולי 2018 הציג המשרד להגנת הסביבה לממשלה את עיקרי התכנית הלאומית של ישראל להתמודדות עם שינויי האקלים {שזה גם חלק מהתחייבויותיה ב[[הסכם פריז]]). התכנית כוללת המלצות מפורטות לפעילויות כדי למנוע או למזער את רוב הפגיעות של שינויי האקלים בישראל והקמת גוף אשר יבדוק את מימוש ההתחייבויות השונות בנושא האקלים על ידי המשרדים השונים ויתאם ביניהם. היא מכילה 30 תוכניות פעולה הפרושות על כל תחומי החיים והפעילות המשקית. כמו כן היא כוללת המלצות להמשיך בחקר שינויי האקלים בישראל. לטענת מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, ישראל דנציגר: "השפעות שינוי האקלים כבר כאן: הצפות,  בצורת, אירועי קיצון במזג האוויר - אנחנו חייבים להיערך כדי להציל חיים ולשמור על בריאות ואיכות חיי תושבי מדינת ישראל.  היום ממשלת ישראל מתחילה להיערך עם תוכניות מעשיות".{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2018/july-2018/paris-climate-change-agreement.aspx ישראל ממשיכה לקיים את מחויבויותיה להסכם פריז בנושא שינוי אקלים] 29 ביולי 2018}}. עדיין לא ברור מה יהיה התקציב למימוש התכנית{{הערה|1=מור הופרט [https://www.davar1.co.il/140959/?utm_source=fb&utm_medium=140959&utm_campaign=d1 החום עולה, התקציב לא] 29.07.2018, דבר ראשון}}.

   

   

ב-2017 הציגה המשלחת הישראלית בפסגת האקלים בבון, דוח על ההתקדמות של ישראל במימוש התחייבויותיה בהסכם פריז. הדוח טוען שיש התקדמות מסוימת ומפרט את ההישגים{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/newsandevents/messagedoverandnews/pages/2017/may2017/bon-unfccc-conf052017.aspx משלחת ישראלית הציגה במפגש אמנת האקלים בבון את דוח התקדמות ישראל ביישום הסכם פריז] 16.05.2017}}

ב-2017 הציגה המשלחת הישראלית בפסגת האקלים בבון, דוח על ההתקדמות של ישראל במימוש התחייבויותיה בהסכם פריז. הדוח טוען שיש התקדמות מסוימת ומפרט את ההישגים{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/infoservices/newsandevents/messagedoverandnews/pages/2017/may2017/bon-unfccc-conf052017.aspx משלחת ישראלית הציגה במפגש אמנת האקלים בבון את דוח התקדמות ישראל ביישום הסכם פריז] 16.05.2017}}

* ב-17 בספטמבר בנוכחות ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ושר התחבורה [[ישראל כץ]], נפתחה תחנת "קרית מלאכי - יואב" שקודם נקראה גם "תחנת כפר מנחם". ליד התחנה יש חניון למכוניות אבל גם חניון אופניים. המרחק לשכונת המגורים הקרובה ביותר הוא כ-1 .8 קילומטר בקו ישר(כפר מנחם). המרחק לעיר הקרובה ביותר (גדרה) הוא כ-6 .3 קילומטר בקו ישר. מכיון שהדרך לא הולכת בקו ישר בפועל זה יותר. כלומר התחנה מתוכננת כך שרוב הנוסעים יגיעו אליה רק ברכב פרטי ובתחבורה ציבורית. עם זאת, מכיוון שמספר המקומות בחניה הוא רק 200 כנראה שהרוב יגיע בתחבורה ציבורית{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%99_%E2%80%93_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%91 תחנת הרכבת קריית מלאכי – יואב]}}.

* ב-17 בספטמבר בנוכחות ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] ושר התחבורה [[ישראל כץ]], נפתחה תחנת "קרית מלאכי - יואב" שקודם נקראה גם "תחנת כפר מנחם". ליד התחנה יש חניון למכוניות אבל גם חניון אופניים. המרחק לשכונת המגורים הקרובה ביותר הוא כ-1 .8 קילומטר בקו ישר(כפר מנחם). המרחק לעיר הקרובה ביותר (גדרה) הוא כ-6 .3 קילומטר בקו ישר. מכיון שהדרך לא הולכת בקו ישר בפועל זה יותר. כלומר התחנה מתוכננת כך שרוב הנוסעים יגיעו אליה רק ברכב פרטי ובתחבורה ציבורית. עם זאת, מכיוון שמספר המקומות בחניה הוא רק 200 כנראה שהרוב יגיע בתחבורה ציבורית{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%99_%E2%80%93_%D7%99%D7%95%D7%90%D7%91 תחנת הרכבת קריית מלאכי – יואב]}}.

* ב-25 בספטמבר 2018, נפתחה המסילה המהירה בין ירושלים לתל אביב. המסילה החשמלית מגיע בינתיים רק עד נמל התעופה בן גוריון ומשם יצטרכו הנוסעים להחליף רכבת למסילה שמחברת את נמל התעופה לתל אביב כעת. המסילה החשמלית תגיע לתל אביב בתחילת 2019. עד שהמסילה תחובר לתל אביב הנסיעה הכוללת תיקח 45 דקות, אבל זה מהיר הרבה יותר מ-75 הדקות שלוקח בממוצע להגיע במכונית{{הערה|רועי רובינשטיין [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5333958,00.html רכבת מירושלים לתל אביב? רק עד לנתב"ג]23.08.2018, ויינט}}. לפעמים ההגעה במכונית לוקחת אפילו 100 דקות{{הערה|רועי רובינשטיין [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5357667,00.html קו ירושלים-נתב"ג בפעולה: "זה עשה לי את החג"]] 25 לספטמבר 2018, ויינט}}. אחרי שהמסילה תחובר לתחנות תל אביב, זה יקח 28 דקות. המסילה צפויה להעביר כמות גדולה של נוסעים. נכון ל-27 בספטמבר הרכבת יוצאת כל חצי שעה לכל כיוון ויש הגבלה של 400 בני אדם לנסיעה. לכן הצפי המקסימלי הוא כ-1 1,000 נוסעים ביום{{הערה|גבריאלה דוידוביץ'-ויסברג [https://www.themarker.com/consumer/tourism/.premium-1.6507555 הסמויים, הדיילים והלחצים באוזניים: נסיעת מבחן ברכבת המהירה לירושלים] 29 לספטמבר 2018, The Marker}}. בהמשך הגבלת מספר הנוסעים תבוטל ומספר הנוסעים יוכל להגיע ל-1,000 בני אדם לנסיעה ותדירות הקו צפויה לגדול קודם ל-4 רכבות לשעה ובשעות העומס 6 רכבות לשעה{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%99%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D קו הרכבת המהיר לירושלים]}}, מה שאומר שמבחינה טכנית, היא יכולה להעביר כמות גדולה מאוד של אנשים ביממה. הצפי בפועל הוא כ-5 0,000 איש ביממה{{הערה|אביבית מסניקוב [https://www.mako.co.il/news-israel/local-q3_2018/Article-bb19d8dd2801661004.htm צפו: נסענו ברכבת המהירה מירושלים] 25.09.2018, מאקו}}. ב-3 החודשים הראשונים הנסיעה צפויה להיות בחינם ל-2 הכיוונים. כדי למנוע עומס יתר נכון לסוף ספטמבר, הזמנת מקומות אפשרית רק מראש באתר הרכבת. בהמשך הרכבות בקו צפויות להגיעעד כרמיאל ויתווספו עוד תחנות בירושלים{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%99%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D קו הרכבת המהיר לירושלים]}}.

* ב-25 בספטמבר 2018, נפתחה המסילה המהירה בין ירושלים לתל אביב. המסילה החשמלית מגיע בינתיים רק עד נמל התעופה בן גוריון ומשם יצטרכו הנוסעים להחליף רכבת למסילה שמחברת את נמל התעופה לתל אביב כעת. המסילה החשמלית תגיע לתל אביב בתחילת 2019. עד שהמסילה תחובר לתל אביב הנסיעה הכוללת תיקח 45 דקות, אבל זה מהיר הרבה יותר מ-75 הדקות שלוקח בממוצע להגיע במכונית{{הערה|רועי רובינשטיין [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5333958,00.html רכבת מירושלים לתל אביב? רק עד לנתב"ג]23.08.2018, ויינט}}. לפעמים ההגעה במכונית לוקחת אפילו 100 דקות{{הערה|רועי רובינשטיין [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5357667,00.html קו ירושלים-נתב"ג בפעולה: "זה עשה לי את החג"]] 25 בספטמבר 2018, ויינט}}. אחרי שהמסילה תחובר לתחנות תל אביב, זה יקח 28 דקות. המסילה צפויה להעביר כמות גדולה של נוסעים. נכון ל-27 בספטמבר הרכבת יוצאת כל חצי שעה לכל כיוון ויש הגבלה של 400 בני אדם לנסיעה. לכן הצפי המקסימלי הוא כ-1 1,000 נוסעים ביום{{הערה|גבריאלה דוידוביץ'-ויסברג [https://www.themarker.com/consumer/tourism/.premium-1.6507555 הסמויים, הדיילים והלחצים באוזניים: נסיעת מבחן ברכבת המהירה לירושלים] 29 בספטמבר 2018, The Marker}}. בהמשך הגבלת מספר הנוסעים תבוטל ומספר הנוסעים יוכל להגיע ל-1,000 בני אדם לנסיעה ותדירות הקו צפויה לגדול קודם ל-4 רכבות לשעה ובשעות העומס 6 רכבות לשעה{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%99%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D קו הרכבת המהיר לירושלים]}}, מה שאומר שמבחינה טכנית, היא יכולה להעביר כמות גדולה מאוד של אנשים ביממה. הצפי בפועל הוא כ-5 0,000 איש ביממה{{הערה|אביבית מסניקוב [https://www.mako.co.il/news-israel/local-q3_2018/Article-bb19d8dd2801661004.htm צפו: נסענו ברכבת המהירה מירושלים] 25.09.2018, מאקו}}. ב-3 החודשים הראשונים הנסיעה צפויה להיות בחינם ל-2 הכיוונים. כדי למנוע עומס יתר נכון לסוף ספטמבר, הזמנת מקומות אפשרית רק מראש באתר הרכבת. בהמשך הרכבות בקו צפויות להגיעעד כרמיאל ויתווספו עוד תחנות בירושלים{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%95_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%99%D7%A8_%D7%9C%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9D קו הרכבת המהיר לירושלים]}}.

עם זאת, בעקבות פתיחת הקו צומצמה תנועת הרכבות בין נהריה ליתר הארץ מה שגרם להרבה פקקים ותלונות מצד התושבים בגלל פגיעה בפרנסה ובלימודים. לטענת מנכ"ל ארגון "15 דקות" גיל יעקב: "מדובר בפרוייקט הסעת המונים מהחשובים ביותר שבוצעו בישראל, והעובדה שהוא מושק באופן חלקי וקטוע מצערת ביותר. התדירות הנמוכה, קיבולת הנוסעים הקטנה שדורשת הזמנה מראש והעובדה שהרכבת לא מגיעה ליעדה הסופי - מחייבים את משרד התחבורה לספק לנוסעי התחבורה הציבורית חלופות: נת"צ על כביש 1 ממחלף שורש ועד לתחנה המרכזית בירושלים. הפיתוח המואץ של הרכבת ברחבי הארץ והנסיון להאיץ את פתיחת הקו לירושלים לצורך גזירת סרט, ללא מתן מענה למחסור בקרונות ולמחסור במסילות במפגשי הרכבות בתל אביב, יוצרת שיבושים רבים בתנועת הרכבות וגורמת לפגיעה חמורה בשירות לנוסעים"{{הערה|רועי רובינשטיין [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5354066,00.html "רגע היסטורי": נחנכה הרכבת המהירה מירושלים לנתב"ג] 20.09.2018}}.

עם זאת, בעקבות פתיחת הקו צומצמה תנועת הרכבות בין נהריה ליתר הארץ מה שגרם להרבה פקקים ותלונות מצד התושבים בגלל פגיעה בפרנסה ובלימודים. לטענת מנכ"ל ארגון "15 דקות" גיל יעקב: "מדובר בפרוייקט הסעת המונים מהחשובים ביותר שבוצעו בישראל, והעובדה שהוא מושק באופן חלקי וקטוע מצערת ביותר. התדירות הנמוכה, קיבולת הנוסעים הקטנה שדורשת הזמנה מראש והעובדה שהרכבת לא מגיעה ליעדה הסופי - מחייבים את משרד התחבורה לספק לנוסעי התחבורה הציבורית חלופות: נת"צ על כביש 1 ממחלף שורש ועד לתחנה המרכזית בירושלים. הפיתוח המואץ של הרכבת ברחבי הארץ והנסיון להאיץ את פתיחת הקו לירושלים לצורך גזירת סרט, ללא מתן מענה למחסור בקרונות ולמחסור במסילות במפגשי הרכבות בתל אביב, יוצרת שיבושים רבים בתנועת הרכבות וגורמת לפגיעה חמורה בשירות לנוסעים"{{הערה|רועי רובינשטיין [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5354066,00.html "רגע היסטורי": נחנכה הרכבת המהירה מירושלים לנתב"ג] 20.09.2018}}.

* ב-30 במאי 2019 נפתחה תחנת הרכבת "מזכרת בתיה" על מסילת תל אביב - באר שבע. יחד עם תחנה זו, ברכבת ישראל פועלות כיום 69 תחנות. יחד עם התחנה נפתחו 3 קווי אוטובוסים יעודיים כדי להוביל נוסעים לתחנה, נוסף לעוד קו אחד שהיה באזור גם קודם. גם פתיחת התחנה וגם 4 הקווים היעודיים צפויים להפחית פליטות, כי משמעותן פחות שימוש ב[[רכב פרטי]]{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%9E%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%94 תחנת הרכבת מזכרת בתיה]}}. לדברי השר כץ אשר חנך את התחנה: "מדובר בבשורה חשובה לתושבי האזור, שכן תחנת הרכבת החדשה מציעה מענה תחבורתי מהיר ויעיל לתושבי מזכרת בתיה, קרית עקרון והסביבה, ומאפשרת לאלפי נוסעים להגיע מידי יום במהירות ובנוחות לתל אביב, לבאר שבע ולשאר חלקי הארץ". בהקמת התחנה הושקעו כ-60 מיליון שקל. שטחה הוא 3,500 מ"ר והיא כוללת טרמינל, רציפי נוסעים, שתי מסילות ברזל, מעבר תת קרקעי לרציפים, מגרש חנייה הכולל יותר מ-400 מקומות חנייה וכן מתקני חנייה לאופניים{{הערה|דניאל שמיל [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001287908 התחנה ה-69: רכבת ישראל השיקה קו במזכרת בתיה] 30 למאי 2019}}.

* ב-30 במאי 2019 נפתחה תחנת הרכבת "מזכרת בתיה" על מסילת תל אביב - באר שבע. יחד עם תחנה זו, ברכבת ישראל פועלות כיום 69 תחנות. יחד עם התחנה נפתחו 3 קווי אוטובוסים יעודיים כדי להוביל נוסעים לתחנה, נוסף לעוד קו אחד שהיה באזור גם קודם. גם פתיחת התחנה וגם 4 הקווים היעודיים צפויים להפחית פליטות, כי משמעותן פחות שימוש ב[[רכב פרטי]]{{הערה|ויקיפדיה [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%AA_%D7%94%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA_%D7%9E%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%AA_%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%94 תחנת הרכבת מזכרת בתיה]}}. לדברי השר כץ אשר חנך את התחנה: "מדובר בבשורה חשובה לתושבי האזור, שכן תחנת הרכבת החדשה מציעה מענה תחבורתי מהיר ויעיל לתושבי מזכרת בתיה, קרית עקרון והסביבה, ומאפשרת לאלפי נוסעים להגיע מידי יום במהירות ובנוחות לתל אביב, לבאר שבע ולשאר חלקי הארץ". בהקמת התחנה הושקעו כ-60 מיליון שקל. שטחה הוא 3,500 מ"ר והיא כוללת טרמינל, רציפי נוסעים, שתי מסילות ברזל, מעבר תת קרקעי לרציפים, מגרש חנייה הכולל יותר מ-400 מקומות חנייה וכן מתקני חנייה לאופניים{{הערה|דניאל שמיל [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001287908 התחנה ה-69: רכבת ישראל השיקה קו במזכרת בתיה] 30 במאי 2019}}.

תחנת רכבת זו כמו חלק גדול של תחנות הרכבת ממוקמת כך שקשה להגיע אליה ברגל כי היארחוקה יחסית מהבתים (למרות שיש תחנות הרבה יותר רחוקות ממנה). עקב כך ההגעה אליה היא בעיקר או במכונית או באוטובוסים.  הציר המרכזי בו מגיעים המכוניות והאוטובוסים עובר דרך רחוב "רפאל סוויסה" בשכונת בר לב. התושבים במקום מתלוננים על העומס התחבורתי במקום, זיהום האוויר מהתחבורה הציבורית ועל כך שהוזזו המפרצונים להורדת הילדים ההולכים לבית הספר מהאוטובוסים כאשר העירייה המליצה: "לעודד את הילדים להגיע לבית הספר ברגל או באופניים ולצמצם את תנועת הרכבים בשדרות רפאל סוויסה". מה שאפשר לעשות הוא לצמצם את כמות החניות לרכבים ולהגדיל את כמות חניוני האופניים, וכן להסביר לתושבים שזיהום האוויר מהאוטובוסים קטן יותר מאשר ממכוניות ושלילדים הרבה יותר בריא להגיע לבית הספר ברגל או על אופניים עם זה אפשרי - אורח חיים יושבני הוא אחד מסיבות התמותה העיקות בישראל ואצל הילדים הוא מסוכן במיוחד{{הערה|שי אלבלינג [http://mynetrehovot.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%AA-%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%AA-%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%AA-%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95-%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%90%D7%94-386251/9 שבוע לפתיחת תחנת רכבת חדשה במזכרת בתיה: השכנים פתחו במחאה] 6 ליוני 2019, Mynet רחובות}}.

תחנת רכבת זו כמו חלק גדול של תחנות הרכבת ממוקמת כך שקשה להגיע אליה ברגל כי היארחוקה יחסית מהבתים (למרות שיש תחנות הרבה יותר רחוקות ממנה). עקב כך ההגעה אליה היא בעיקר או במכונית או באוטובוסים.  הציר המרכזי בו מגיעים המכוניות והאוטובוסים עובר דרך רחוב "רפאל סוויסה" בשכונת בר לב. התושבים במקום מתלוננים על העומס התחבורתי במקום, זיהום האוויר מהתחבורה הציבורית ועל כך שהוזזו המפרצונים להורדת הילדים ההולכים לבית הספר מהאוטובוסים כאשר העירייה המליצה: "לעודד את הילדים להגיע לבית הספר ברגל או באופניים ולצמצם את תנועת הרכבים בשדרות רפאל סוויסה". מה שאפשר לעשות הוא לצמצם את כמות החניות לרכבים ולהגדיל את כמות חניוני האופניים, וכן להסביר לתושבים שזיהום האוויר מהאוטובוסים קטן יותר מאשר ממכוניות ושלילדים הרבה יותר בריא להגיע לבית הספר ברגל או על אופניים עם זה אפשרי - אורח חיים יושבני הוא אחד מסיבות התמותה העיקות בישראל ואצל הילדים הוא מסוכן במיוחד{{הערה|שי אלבלינג [http://mynetrehovot.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2-%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%97%D7%AA-%D7%AA%D7%97%D7%A0%D7%AA-%D7%A8%D7%9B%D7%91%D7%AA-%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%AA-%D7%91%D7%AA%D7%99%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%9D-%D7%A4%D7%AA%D7%97%D7%95-%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%90%D7%94-386251/9 שבוע לפתיחת תחנת רכבת חדשה במזכרת בתיה: השכנים פתחו במחאה] 6 ביוני 2019, Mynet רחובות}}.

יחד עם הורדת המחירים בתחבורה הציבורית(ראה על כך נקודות אחרות בסעיף זה), זה הביא לעלייה בכמות הנוסעים. לפי נתוני רכבת ישראל ב-5 השנים האחרונות ( 2012-2017) עלה מספר הנסיעות ברכבת מכ-35 מיליון נוסעים בשנה לכ-60 מיליון נוסעים - גידול של כ-70%. ב-2016 ברכבת היו 60 מיליון נסיעות בשנה, 220 אלף נסיעות יומיות ב-468 רכבות המופעלות מידי יום ב-12 קווים, היוצאים מ-61 תחנות נוסעים בפריסה ארצית. בשעות השיא הרכבות מורידות כ-6 5,000 מכוניות מהכבישים. כל יום 145,000 בני אדם משאירים את הרכב בבית ונוסעים ברכבת.{{הערה|רכבת ישראל [https://www.rail.co.il/about אודות רכבת ישראל]}}.  

יחד עם הורדת המחירים בתחבורה הציבורית(ראה על כך נקודות אחרות בסעיף זה), זה הביא לעלייה בכמות הנוסעים. לפי נתוני רכבת ישראל ב-5 השנים האחרונות ( 2012-2017) עלה מספר הנסיעות ברכבת מכ-35 מיליון נוסעים בשנה לכ-60 מיליון נוסעים - גידול של כ-70%. ב-2016 ברכבת היו 60 מיליון נסיעות בשנה, 220 אלף נסיעות יומיות ב-468 רכבות המופעלות מידי יום ב-12 קווים, היוצאים מ-61 תחנות נוסעים בפריסה ארצית. בשעות השיא הרכבות מורידות כ-6 5,000 מכוניות מהכבישים. כל יום 145,000 בני אדם משאירים את הרכב בבית ונוסעים ברכבת.{{הערה|רכבת ישראל [https://www.rail.co.il/about אודות רכבת ישראל]}}.  

'''מעבר למנועים על גז וחשמל:'''

'''מעבר למנועים על גז וחשמל:'''

* ישראל הציבה לעצמה יעד גבוה של מעבר לתחליפי דלקים מכלי רכב: 60% דלקים לא מבוססים על נפט עד 2025{{הערה|משרד ראש הממשלה [http://www.pmo.gov.il/Secretary/sederyom/gov34/Documents/GAS.pdf התכנית הלאומית לתחליפי דלקים]}}. יש תכניות להגביר ברמה משמעותית מאוד את המס הירוק על הדלקים מהבנזין וגם מהגז{{הערה|ליאור גוטמן ועמרי מילמן, "כלכליסט" [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4905965,00.html האוצר יעודד שימוש בגז אך יעלה את המס עליו פי 135] ויינט 11.01.2017}}, כלומר לכוון למכוניות חשמליות, תחבורה ציבורית ותחבורת אופניים. ב-2018 ניר משה, האחראי על תחום התחבורה הציבורית במשרד התחבורה, אמר בדיון שעל פי התוכנית הרב־שנתית של המשרד, עד שנת 2025, כ–60% מהאוטובוסים בישראל יהיו מונעים בחשמל{{הערה|צפריר רינת [https://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.6245998 האוטו של סיזיפוס: בישראל ובעולם מגלים עניין מחודש ברכבים חשמליים] 07 ליולי 2018, הארץ}}. יש לציין עם זאת שכאשר החשמל איננו מופק באמצעות אנרגיה נקייה, המעבר לרכבים חשמליים מגדיל את פליטות גזי החממה מתחנות הכוח.

* ישראל הציבה לעצמה יעד גבוה של מעבר לתחליפי דלקים מכלי רכב: 60% דלקים לא מבוססים על נפט עד 2025{{הערה|משרד ראש הממשלה [http://www.pmo.gov.il/Secretary/sederyom/gov34/Documents/GAS.pdf התכנית הלאומית לתחליפי דלקים]}}. יש תכניות להגביר ברמה משמעותית מאוד את המס הירוק על הדלקים מהבנזין וגם מהגז{{הערה|ליאור גוטמן ועמרי מילמן, "כלכליסט" [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4905965,00.html האוצר יעודד שימוש בגז אך יעלה את המס עליו פי 135] ויינט 11.01.2017}}, כלומר לכוון למכוניות חשמליות, תחבורה ציבורית ותחבורת אופניים. ב-2018 ניר משה, האחראי על תחום התחבורה הציבורית במשרד התחבורה, אמר בדיון שעל פי התוכנית הרב־שנתית של המשרד, עד שנת 2025, כ–60% מהאוטובוסים בישראל יהיו מונעים בחשמל{{הערה|צפריר רינת [https://www.haaretz.co.il/news/science/.premium-1.6245998 האוטו של סיזיפוס: בישראל ובעולם מגלים עניין מחודש ברכבים חשמליים] 07 ביולי 2018, הארץ}}. יש לציין עם זאת שכאשר החשמל איננו מופק באמצעות אנרגיה נקייה, המעבר לרכבים חשמליים מגדיל את פליטות גזי החממה מתחנות הכוח.

'''תשלום על מעבר לנסיעה סביבתית יותר:'''

'''תשלום על מעבר לנסיעה סביבתית יותר:'''

* ב-2019 הושק פרויקט שמטרתו לעודד נסיעה סביבתית ובריאותית יותר באמצעות תשלום על כך. במסגרת הפרויקט נהגים שלא ינהגו בעיר בשעות העומס יוכלו להרוויח 4,500 שקל בשנה. אלה שיכניסו למכונית עוד נוסעים יקבלו תשלום נוסף{{הערה|ליאור גוטמן [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3760889,00.html יצא לדרך: תשלום מהמדינה למי שלא ינהג בתוך העיר] 23 לאפריל 2019, כלכליסט}}.

* ב-2019 הושק פרויקט שמטרתו לעודד נסיעה סביבתית ובריאותית יותר באמצעות תשלום על כך. במסגרת הפרויקט נהגים שלא ינהגו בעיר בשעות העומס יוכלו להרוויח 4,500 שקל בשנה. אלה שיכניסו למכונית עוד נוסעים יקבלו תשלום נוסף{{הערה|ליאור גוטמן [https://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3760889,00.html יצא לדרך: תשלום מהמדינה למי שלא ינהג בתוך העיר] 23 באפריל 2019, כלכליסט}}.

==== תוצאות ====

==== תוצאות ====

הממשלה נקטה במספר צעדים כדי להעלות את השימוש ברכבת בשנים האחרונות. הדבר הביא לתוצאות חיוביות משמעותיות: בשנת 2000 בוצעו ברכבת ישראל 12.7 מיליון נסיעות, ואילו בשנת 2018 ברכבת ישראל בוצעו 67.7 מיליון נסיעות ב-565 רכבות. כלומר, כמות הנסיעות הוכפלה ביותר מפי 5. בממוצע, בשנת 2018 ברכבת בוצעו 256,800 נסיעות ביום{{הערה|רכבת ישראל בע"מ [https://mayafiles.tase.co.il/rpdf/1219001-1220000/P1219831-00.pdf דוח תקופתי

הממשלה נקטה במספר צעדים כדי להעלות את השימוש ברכבת בשנים האחרונות. הדבר הביא לתוצאות חיוביות משמעותיות: בשנת 2000 בוצעו ברכבת ישראל 12.7 מיליון נסיעות, ואילו בשנת 2018 ברכבת ישראל בוצעו 67.7 מיליון נסיעות ב-565 רכבות. כלומר, כמות הנסיעות הוכפלה ביותר מפי 5. בממוצע, בשנת 2018 ברכבת בוצעו 256,800 נסיעות ביום{{הערה|רכבת ישראל בע"מ [https://mayafiles.tase.co.il/rpdf/1219001-1220000/P1219831-00.pdf דוח תקופתי

לשנת 2018] 25 במרץ 2019, עמוד 13א, 15א}}. בשנת 2019 כמות התחנות הגיעה ל-69{{הערה|דניאל שמיל [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001287908 התחנה ה-69: רכבת ישראל השיקה קו במזכרת בתיה] 30 למאי 2019}}. זה בהחלט נתון חיובי. אם זאת, הרבה פעמים התחנות ממוקמות הרחק ממקומות המגורים ולכן צריכים לנסוע אליהם ולא יכולים להגיע אליהם ב[[הליכה|ברגל]] או ב[[אופניים]]. משרד התחבורה טוען שהוא וראשי הערים ממקמים את התחנות מחוץ לעיר במכוון כדי שאנשים מהרבה יישובים יסעו לשם, כאשר הכוונה היא שהם יגיעו לשם בתחבורה ממונעת. זה שהתוצאה תהיה יותר פליטות [[גזי חממה]], [[זיהום אוויר]], [[אורח חיים יושבני]], [[השמנה]], כנראה לא נלקח בחשבון{{הערה|אסף זגריזק [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5060146,00.html תחנה לא מרכזית: מיקום תחנות הרכבת מונע פיתוח עירוני] 22.12.2017}}.

לשנת 2018] 25 במרץ 2019, עמוד 13א, 15א}}. בשנת 2019 כמות התחנות הגיעה ל-69{{הערה|דניאל שמיל [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001287908 התחנה ה-69: רכבת ישראל השיקה קו במזכרת בתיה] 30 במאי 2019}}. זה בהחלט נתון חיובי. אם זאת, הרבה פעמים התחנות ממוקמות הרחק ממקומות המגורים ולכן צריכים לנסוע אליהם ולא יכולים להגיע אליהם ב[[הליכה|ברגל]] או ב[[אופניים]]. משרד התחבורה טוען שהוא וראשי הערים ממקמים את התחנות מחוץ לעיר במכוון כדי שאנשים מהרבה יישובים יסעו לשם, כאשר הכוונה היא שהם יגיעו לשם בתחבורה ממונעת. זה שהתוצאה תהיה יותר פליטות [[גזי חממה]], [[זיהום אוויר]], [[אורח חיים יושבני]], [[השמנה]], כנראה לא נלקח בחשבון{{הערה|אסף זגריזק [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5060146,00.html תחנה לא מרכזית: מיקום תחנות הרכבת מונע פיתוח עירוני] 22.12.2017}}.

למרות זאת, יש תחנות שקרובות למגורים כמו '''חיפה מרכז השמונה, בת גלים, תל אביב ההגנה, תל אביב מרכז(מהצד של תל אביב), עתלית, בנימינה, קרית חיים, קרית מוצקין, עכו, נהריה, ועוד.'''

למרות זאת, יש תחנות שקרובות למגורים כמו '''חיפה מרכז השמונה, בת גלים, תל אביב ההגנה, תל אביב מרכז(מהצד של תל אביב), עתלית, בנימינה, קרית חיים, קרית מוצקין, עכו, נהריה, ועוד.'''

== פעילות אזרחית בנושא האקלים==

== פעילות אזרחית בנושא האקלים==

על פי סקר שערך מכון שריד למען הארגון הסביבתי גרינפיס ב-2018, בישראל, 72% מהנשאלים מגדירים את שינויי האקלים כאיום חמור במידה רבה או רבה מאוד{{הערה|יובל בגנו [https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-675184 72% מהישראלים קובעים: שינויי האקלים מהווים איום חמור] 13 לדצמבר 2018, מעריב}}.

על פי סקר שערך מכון שריד למען הארגון הסביבתי גרינפיס ב-2018, בישראל, 72% מהנשאלים מגדירים את שינויי האקלים כאיום חמור במידה רבה או רבה מאוד{{הערה|יובל בגנו [https://www.maariv.co.il/news/israel/Article-675184 72% מהישראלים קובעים: שינויי האקלים מהווים איום חמור] 13 בדצמבר 2018, מעריב}}.

מספר [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] פעלו במשך השנים כדי להעלות את המודעות לנושא התחממות עולמית וכדי לקדם צעדי שינוי מצד הממשלה. ארגונים אלה כוללים את [[גרינפיס|גרינפיס - הים התיכון]], [[אדם טבע ודין]], [[הפורום הישראלי לאנרגיה]], [[החברה להגנת הטבע]], [[מגמה ירוקה]], [[ידידי כדור הארץ]], [[העמותה לכלכלה בת קיימא]], [[ישראל בשביל האופניים]] וארגונים נוספים. בשנים האחרונות קיים מאמץ רב ארגוני ב[[קואליציית דרכים לקיימות]], שמרכז ארגון [[חיים וסביבה]]. ארגונים אלה פעלו ופועלים ישירות בנושא שינויי אקלים או שהם מתייחסים לנושא במסגרת פעילות אחרת שלהם בתחומים אחרים כמו [[תחבורה בת קיימא]], [[אנרגיה מתחדשת]], [[בנייה ירוקה]] ועוד.  

מספר [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] פעלו במשך השנים כדי להעלות את המודעות לנושא התחממות עולמית וכדי לקדם צעדי שינוי מצד הממשלה. ארגונים אלה כוללים את [[גרינפיס|גרינפיס - הים התיכון]], [[אדם טבע ודין]], [[הפורום הישראלי לאנרגיה]], [[החברה להגנת הטבע]], [[מגמה ירוקה]], [[ידידי כדור הארץ]], [[העמותה לכלכלה בת קיימא]], [[ישראל בשביל האופניים]] וארגונים נוספים. בשנים האחרונות קיים מאמץ רב ארגוני ב[[קואליציית דרכים לקיימות]], שמרכז ארגון [[חיים וסביבה]]. ארגונים אלה פעלו ופועלים ישירות בנושא שינויי אקלים או שהם מתייחסים לנושא במסגרת פעילות אחרת שלהם בתחומים אחרים כמו [[תחבורה בת קיימא]], [[אנרגיה מתחדשת]], [[בנייה ירוקה]] ועוד.