1,401
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משורה 47:
שורה 47: − +
החלפת טקסט – "(\d{1,2}) ב(ינואר|פברואר|מרץ|אפריל|מאי|יוני|יולי|אוגוסט|ספטמבר|אוקטובר|נובמבר|דצמבר)(\]\])?, (\[\[)?(\d{3,4})" ב־"$1 ב$2$3 $4$5"
בשנת 2019 עקב גל חום קשה מלווה בבצורת שרפות ענק בלתי רגילות בעצמה, מיקום ומשך זמן בערה, התפשטו בצפון הרחוק. [[יערות הצפון]] הגדלים שם לא רגילים למזג אוויר חם ויבש. בחודש יוני כתוצאה מהשרפות נפלטה לאוויר כמות פחמן דו חמצני הזהה לזו שנפלטה בחודשי יוני בשנים 2010 - 2018 יחד. כמות זו דומה לכמות הפליטות השנתית של שוודיה. רוב השרפות היו באזור סיביר ואלסקה. חלק מהשרפות היו בגודל 100,000 מגרשי כדורגל שריפה אחת באלברטה, קנדה אפילו בגודל 300,000 - בגודל של לוקסמבורג. הטמפרטורה באלסקה ב-4 ביולי הגיע ל-32 מעלות, הטמפרטורה בסיביר היתה גבוהה כמעט ב-10 מעלות מהטמפרטור הרגילה לעונה. השריפות תורמות להתחממות כדור הארץ לא רק בשחרור הפחמן הדו חמצני: ככל שיש פחות צמחים הם מסוגלים לקלוט פחות פחמן דו חמצני מהאטמוספירה. נוסף על כך, הן מכסות בשכבת פיח את השלג ואת הקרח. לעומת השלג והקרח הלנים שמחזירים אור, הפיח סופג את קרני השמש. נוסף על כך יש סכנה של הפשרת שכבת הקרקע המכונה קפאת־עד (Permafrost) ושחרור גז [[מתאן]] לאטמוספרה. השריפות גם יוצרות [[זיהום אוויר|זיהום אוויר]] שמסוגל להתעופף למרחקים. כתוצאה מהשריפות העיר פיירבנקס באלסקה סבלה החודש מזיהום אוויר מן הגרועים בעולם, ותושביה נאלצו להישאר בבתיהם. אחד מבתי החולים הקים בשטחו "מקלט אוויר נקי"{{הערה|World Meteorological Organization (WMO) [https://public.wmo.int/en/media/news/unprecedented-wildfires-arctic
בשנת 2019 עקב גל חום קשה מלווה בבצורת שרפות ענק בלתי רגילות בעצמה, מיקום ומשך זמן בערה, התפשטו בצפון הרחוק. [[יערות הצפון]] הגדלים שם לא רגילים למזג אוויר חם ויבש. בחודש יוני כתוצאה מהשרפות נפלטה לאוויר כמות פחמן דו חמצני הזהה לזו שנפלטה בחודשי יוני בשנים 2010 - 2018 יחד. כמות זו דומה לכמות הפליטות השנתית של שוודיה. רוב השרפות היו באזור סיביר ואלסקה. חלק מהשרפות היו בגודל 100,000 מגרשי כדורגל שריפה אחת באלברטה, קנדה אפילו בגודל 300,000 - בגודל של לוקסמבורג. הטמפרטורה באלסקה ב-4 ביולי הגיע ל-32 מעלות, הטמפרטורה בסיביר היתה גבוהה כמעט ב-10 מעלות מהטמפרטור הרגילה לעונה. השריפות תורמות להתחממות כדור הארץ לא רק בשחרור הפחמן הדו חמצני: ככל שיש פחות צמחים הם מסוגלים לקלוט פחות פחמן דו חמצני מהאטמוספירה. נוסף על כך, הן מכסות בשכבת פיח את השלג ואת הקרח. לעומת השלג והקרח הלנים שמחזירים אור, הפיח סופג את קרני השמש. נוסף על כך יש סכנה של הפשרת שכבת הקרקע המכונה קפאת־עד (Permafrost) ושחרור גז [[מתאן]] לאטמוספרה. השריפות גם יוצרות [[זיהום אוויר|זיהום אוויר]] שמסוגל להתעופף למרחקים. כתוצאה מהשריפות העיר פיירבנקס באלסקה סבלה החודש מזיהום אוויר מן הגרועים בעולם, ותושביה נאלצו להישאר בבתיהם. אחד מבתי החולים הקים בשטחו "מקלט אוויר נקי"{{הערה|World Meteorological Organization (WMO) [https://public.wmo.int/en/media/news/unprecedented-wildfires-arctic
Unprecedented wildfires in the Arctic] 12 ביולי 2019}}{{הערה|רויטרס [https://www.haaretz.co.il/nature/.premium-1.7497765 שריפות ענק בחוג הארקטי פולטות כמויות חסרות תקדים של פחמן דו־חמצני] , הארץ, 14 ביולי, 2019}}.
Unprecedented wildfires in the Arctic] 12 ביולי 2019}}{{הערה|רויטרס [https://www.haaretz.co.il/nature/.premium-1.7497765 שריפות ענק בחוג הארקטי פולטות כמויות חסרות תקדים של פחמן דו־חמצני] , הארץ, 14 ביולי 2019}}.
=== שרפות באירופה המרכזית והמערבית ===
=== שרפות באירופה המרכזית והמערבית ===