שורה 11: |
שורה 11: |
| Salt-Water Fish Extinction Seen By 2048] 02.11.2006. CBSN}}. | | Salt-Water Fish Extinction Seen By 2048] 02.11.2006. CBSN}}. |
| | | |
− | בשנת 2018 יצא מחקר שאומר שאם כלום לא יעשה, המערכות האקולוגיות באוקיינוסים יקרסו עד 2045 ואיתם גם המערכות האקולוגיות ביבשה כי לדוגמה הפיטופלנקטון מייצר בערך 50% - 80% מהחמצן שנמצא באטמוספרה וסופח את רוב הפחמן הדו חמצני. לפי המחקר יש לנו זמן עד 2030 כדי לעצור את המשבר. הסיבות הם [[החמצת אוקיינוסים]], זיהום מ[[פלסטיק]], [[זיהום מים]], עלייה בטמפרטורת המים עקב ההתחממות עולמית.{{הערה|Global oceanic environmental survey [https://www.goesfoundation.com/resources/posts/2018/december/we-have-10-years-to-save-the-seas/ We have 10 years to save the seas] 25 לדצמבר 2018}}{{הערה|1= PAULA MURRAY [https://www.express.co.uk/news/uk/1062990/environment-plastic-pollution-Sir-David-Attenborough-seas-earth?fbclid=IwAR1A5g3WsF-cXhMVTxF-Z0sLC39r7lYVea3XNbXIsCKx_cWnmHNrP_bI7SY 'We've 10 years to save the seas or life on earth will become impossible'] 23.לדצמבר 2018, The Independent}} | + | בשנת 2018 יצא מחקר שאומר שאם כלום לא יעשה, המערכות האקולוגיות באוקיינוסים יקרסו עד 2045 ואיתם גם המערכות האקולוגיות ביבשה כי לדוגמה הפיטופלנקטון מייצר בערך 50% - 80% מהחמצן שנמצא באטמוספרה וסופח את רוב הפחמן הדו חמצני. לפי המחקר יש לנו זמן עד 2030 כדי לעצור את המשבר. הסיבות הם [[החמצת אוקיינוסים]], זיהום מ[[פלסטיק]], [[זיהום מים]], עלייה בטמפרטורת המים עקב ההתחממות עולמית.{{הערה|Global oceanic environmental survey [https://www.goesfoundation.com/resources/posts/2018/december/we-have-10-years-to-save-the-seas/ We have 10 years to save the seas] 25 בדצמבר 2018}}{{הערה|1= PAULA MURRAY [https://www.express.co.uk/news/uk/1062990/environment-plastic-pollution-Sir-David-Attenborough-seas-earth?fbclid=IwAR1A5g3WsF-cXhMVTxF-Z0sLC39r7lYVea3XNbXIsCKx_cWnmHNrP_bI7SY 'We've 10 years to save the seas or life on earth will become impossible'] 23.לדצמבר 2018, The Independent}} |
| | | |
− | שנת 2018 האוקינוסים היו החמים ביותר מאז תחילת המדידות. כמו כן בשנה זו התברר שהאוקינוסים מתחממים ב-40% מהר יותר ממה שאמר דוח הפנל הבין משלתי לשינויי אקלים ב-2013{{הערה|Environmental Defense Fund [https://www.ecowatch.com/oceans-warming-faster-2630061947.html Record-Warm Oceans: How Worried Should We Be?] 26 לפברואר 2019}}. | + | שנת 2018 האוקינוסים היו החמים ביותר מאז תחילת המדידות. כמו כן בשנה זו התברר שהאוקינוסים מתחממים ב-40% מהר יותר ממה שאמר דוח הפנל הבין משלתי לשינויי אקלים ב-2013{{הערה|Environmental Defense Fund [https://www.ecowatch.com/oceans-warming-faster-2630061947.html Record-Warm Oceans: How Worried Should We Be?] 26 בפברואר 2019}}. |
| ==השלכות של שינויי האקלים באוקיינוסים== | | ==השלכות של שינויי האקלים באוקיינוסים== |
| === עליית פני הים === | | === עליית פני הים === |
שורה 76: |
שורה 76: |
| הדוגמה הבולטת ביותר היא שונית המחסום הגדולה באוסטרליה. קרוב לחצי מהשונית הושמדה על ידי שינויי האקלים בשנים 2016-2017{{הערה|Michael Slezak [https://www.theguardian.com/environment/2017/nov/03/more-coral-bleaching-feared-for-great-barrier-reef-in-coming-months More coral bleaching feared for Great Barrier Reef in coming months] 03.11.2017}}. עכשיו מנסים להצמיח אלמוגים חדשים במקום{{הערה|Laura Polson [http://www.smh.com.au/environment/climate-change/scientists-grow-baby-coral-on-barrier-reef-20171126-p4yx7v.html Scientists grow baby coral on Barrier Reef] 26.11.2017, The Sydney Morning Herald}},אבל כדי שהם יצמחו וימשיכו להתקיים, צריך שהטמפרטורה תהיה מתאימה. | | הדוגמה הבולטת ביותר היא שונית המחסום הגדולה באוסטרליה. קרוב לחצי מהשונית הושמדה על ידי שינויי האקלים בשנים 2016-2017{{הערה|Michael Slezak [https://www.theguardian.com/environment/2017/nov/03/more-coral-bleaching-feared-for-great-barrier-reef-in-coming-months More coral bleaching feared for Great Barrier Reef in coming months] 03.11.2017}}. עכשיו מנסים להצמיח אלמוגים חדשים במקום{{הערה|Laura Polson [http://www.smh.com.au/environment/climate-change/scientists-grow-baby-coral-on-barrier-reef-20171126-p4yx7v.html Scientists grow baby coral on Barrier Reef] 26.11.2017, The Sydney Morning Herald}},אבל כדי שהם יצמחו וימשיכו להתקיים, צריך שהטמפרטורה תהיה מתאימה. |
| | | |
− | בשנת 2019 הרשות שמנהלת את שונית המחסום הגדולה הצהירה שדרושה פעילות אקלימית מהירה כדי להציל את השונית{{הערה|Jordan Davidson [https://www.ecowatch.com/great-barrier-reef-authority-climate-action-2639277170.html?rebelltitem=1#rebelltitem1 Great Barrier Reef Authority Warns That Climate Action Is Needed Urgently] 19 ליולי 2019, Ecowatch}}. | + | בשנת 2019 הרשות שמנהלת את שונית המחסום הגדולה הצהירה שדרושה פעילות אקלימית מהירה כדי להציל את השונית{{הערה|Jordan Davidson [https://www.ecowatch.com/great-barrier-reef-authority-climate-action-2639277170.html?rebelltitem=1#rebelltitem1 Great Barrier Reef Authority Warns That Climate Action Is Needed Urgently] 19 ביולי 2019, Ecowatch}}. |
| | | |
| === פגיעה ביצורים הימיים במיוחד בפיטופלנקטון === | | === פגיעה ביצורים הימיים במיוחד בפיטופלנקטון === |
| הפיטופלנקטון הן אצות זעירות הקולטות חצי מהפחמן הדו חמצני שאנו פולטים, מייצרות 50%-80% מהחמצן שאנו נושמים ומהוות את הבסיס לכל שרשרת המזון באוקיינוסים. התחממות המים פוגעת בפיטופלנקטון מה שמסכן את כל היצורים החיים על כדור הארץ{{הערה|1=NASA [http://visibleearth.nasa.gov/view.php?id=7187 WARMING OCEAN SLOWS PHYTOPLANKTON GROWTH] NASA }}. | | הפיטופלנקטון הן אצות זעירות הקולטות חצי מהפחמן הדו חמצני שאנו פולטים, מייצרות 50%-80% מהחמצן שאנו נושמים ומהוות את הבסיס לכל שרשרת המזון באוקיינוסים. התחממות המים פוגעת בפיטופלנקטון מה שמסכן את כל היצורים החיים על כדור הארץ{{הערה|1=NASA [http://visibleearth.nasa.gov/view.php?id=7187 WARMING OCEAN SLOWS PHYTOPLANKTON GROWTH] NASA }}. |
| | | |
− | בשנת 2018 יצא מחקר שאומר שאם המצב לא ישתנה, המערכות האקולוגיות באוקיינוסים יקרסו עד 2045 ואיתם גם המערכות האקולוגיות ביבשה. לפי המחקר יש לנו זמן עד 2030 כדי לעצור את המשבר. אחת מהסיבות העיקריות לדאגה היא הירידה בכמות הפיטופלנקטון. בסך הכל מאז שנות ה-50, הכמות ירדה ב-40% ובזמן האחרון כמות הפיטופלנקטון באוקיינוסים יורדת ב-1% בשנה בערך. לפי ההנחה המקובלת ביותר, הסיבה העיקרית היא עלייה בטמפרטורת המים עקב ההתחממות העולמית, בעוד שאחרים חושבים שהסיבה העיקרית היא זיהום בכימיכלים ופלסטיק{{הערה|Global oceanic environmental survey [https://www.goesfoundation.com/resources/posts/2018/december/we-have-10-years-to-save-the-seas/ We have 10 years to save the seas] 25 לדצמבר 2018}}{{הערה|1= PAULA MURRAY [https://www.express.co.uk/news/uk/1062990/environment-plastic-pollution-Sir-David-Attenborough-seas-earth?fbclid=IwAR1A5g3WsF-cXhMVTxF-Z0sLC39r7lYVea3XNbXIsCKx_cWnmHNrP_bI7SY 'We've 10 years to save the seas or life on earth will become impossible'] 23.לדצמבר 2018, The Independent}}{{הערה|1=NASA [http://visibleearth.nasa.gov/view.php?id=7187 WARMING OCEAN SLOWS PHYTOPLANKTON GROWTH] NASA }} ב-60 השנה האחרונות באוקיינוס ההודי כמות הפיטופלנקטון קטנה ב-20% מה שגרם לצמצום בכמות כל שאר בעלי החיים שם כולל לדוגמה דג הטונה המשמש למאכל להרבה אנשים. הסיבה לצמצום היא שכאשר האוקיינוס מתחמם יש בו פחות זרימה וערבוב מים מה שמצמצם את כמות חומרי התזונה באזורים בהם חי הפיטופלנקטון.{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Effects_of_global_warming_on_oceans Effects of global warming on oceans | + | בשנת 2018 יצא מחקר שאומר שאם המצב לא ישתנה, המערכות האקולוגיות באוקיינוסים יקרסו עד 2045 ואיתם גם המערכות האקולוגיות ביבשה. לפי המחקר יש לנו זמן עד 2030 כדי לעצור את המשבר. אחת מהסיבות העיקריות לדאגה היא הירידה בכמות הפיטופלנקטון. בסך הכל מאז שנות ה-50, הכמות ירדה ב-40% ובזמן האחרון כמות הפיטופלנקטון באוקיינוסים יורדת ב-1% בשנה בערך. לפי ההנחה המקובלת ביותר, הסיבה העיקרית היא עלייה בטמפרטורת המים עקב ההתחממות העולמית, בעוד שאחרים חושבים שהסיבה העיקרית היא זיהום בכימיכלים ופלסטיק{{הערה|Global oceanic environmental survey [https://www.goesfoundation.com/resources/posts/2018/december/we-have-10-years-to-save-the-seas/ We have 10 years to save the seas] 25 בדצמבר 2018}}{{הערה|1= PAULA MURRAY [https://www.express.co.uk/news/uk/1062990/environment-plastic-pollution-Sir-David-Attenborough-seas-earth?fbclid=IwAR1A5g3WsF-cXhMVTxF-Z0sLC39r7lYVea3XNbXIsCKx_cWnmHNrP_bI7SY 'We've 10 years to save the seas or life on earth will become impossible'] 23.לדצמבר 2018, The Independent}}{{הערה|1=NASA [http://visibleearth.nasa.gov/view.php?id=7187 WARMING OCEAN SLOWS PHYTOPLANKTON GROWTH] NASA }} ב-60 השנה האחרונות באוקיינוס ההודי כמות הפיטופלנקטון קטנה ב-20% מה שגרם לצמצום בכמות כל שאר בעלי החיים שם כולל לדוגמה דג הטונה המשמש למאכל להרבה אנשים. הסיבה לצמצום היא שכאשר האוקיינוס מתחמם יש בו פחות זרימה וערבוב מים מה שמצמצם את כמות חומרי התזונה באזורים בהם חי הפיטופלנקטון.{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/Effects_of_global_warming_on_oceans Effects of global warming on oceans |
| From Wikipedia, the free encyclopedia]}}. | | From Wikipedia, the free encyclopedia]}}. |
| | | |
− | שינויי האקלים כבר החלו לפגוע באוכלוסיית הדולפינים ובעתיד הם יכולים לפגוע בצורה קשה יותר ביונקים ימיים בכלל. גל חום ב-2011 גרם להשלכות שלא הסתיימו אפילו ב-2017. גלי החום בים גורמים לאפקטים דומים לאלה שגורמים ה[[התחממות עולמית ושריפות יער|שרפות]] ביבשה{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/marine-heat-waves-dolphins-2633506677.html Marine Heat Waves Could Threaten Dolphin Survival, Study Suggests] 2 לאפריל 2019, Ecowatch}}. | + | שינויי האקלים כבר החלו לפגוע באוכלוסיית הדולפינים ובעתיד הם יכולים לפגוע בצורה קשה יותר ביונקים ימיים בכלל. גל חום ב-2011 גרם להשלכות שלא הסתיימו אפילו ב-2017. גלי החום בים גורמים לאפקטים דומים לאלה שגורמים ה[[התחממות עולמית ושריפות יער|שרפות]] ביבשה{{הערה|Olivia Rosane [https://www.ecowatch.com/marine-heat-waves-dolphins-2633506677.html Marine Heat Waves Could Threaten Dolphin Survival, Study Suggests] 2 באפריל 2019, Ecowatch}}. |
| | | |
| === ערעור יציבות זרמי האוקיינוסים === | | === ערעור יציבות זרמי האוקיינוסים === |