שינויים

על פי הביולוג [[ג'ארד דיימונד]](ראו בספר שלו "התמוטטות", עמוד 433), באדמות חקלאיות מסולק עפר על ידי בליית מים ורוח בקצב גבוהה פי 10 עד פי 40 מקצב היווצרותו, ובקצב גבוה פי 500 עד פי 10,000 יחסית לקצב הבליה באדמות יער. קצב גבוה זה של בלייה מוביל לאובדן אדמות חקלאות ולהקטנה דרסטית של [[פריון חקלאי|פריון האדמה]]. לעומת זאת, ביער קצב ההיווצרות של הקרקע שווה או גובר על קצב הבלייה, כי קצב הבלייה איטי מאוד. כתוצאה מכך הקרקע ביערות לא מידלדלת ולפעמים אפילו גדלה.

על פי הביולוג [[ג'ארד דיימונד]](ראו בספר שלו "התמוטטות", עמוד 433), באדמות חקלאיות מסולק עפר על ידי בליית מים ורוח בקצב גבוהה פי 10 עד פי 40 מקצב היווצרותו, ובקצב גבוה פי 500 עד פי 10,000 יחסית לקצב הבליה באדמות יער. קצב גבוה זה של בלייה מוביל לאובדן אדמות חקלאות ולהקטנה דרסטית של [[פריון חקלאי|פריון האדמה]]. לעומת זאת, ביער קצב ההיווצרות של הקרקע שווה או גובר על קצב הבלייה, כי קצב הבלייה איטי מאוד. כתוצאה מכך הקרקע ביערות לא מידלדלת ולפעמים אפילו גדלה.

חשוב לציין שמבחינה אקולוגית יש הבדל עצום בין כריתת עץ חי לשימוש בעץ מת לצורך הסקה, יצור רהיטים, בניית בתים. בעוד שכריתת עצים חיים מזיקה שימוש בעץ מת עד גבול מסוים מועיל ליער. כדי לתפקד באופן נורמלי היער זקוק ל 20 - 50 מטר קוב של עץ מת להקטאר, כדי שתיווצר קרקע חדשה, כדי להאכיל פטריות, חרקים, טולעים, כדי שעצים צעירים יוכלו לצמוח מתחתם, בלי שבעלי חיים יוכלו אותם. לעומת זאת ביערות טבעיים כמות העצים המתים מגיעה ל 100 - 500 מטר קוב להקטאר{{הערה|Наталия Шевченко [https://nat-geo.ru/nature/smert-porozhdaet-zhizn-kak-upavshie-derevya-spasayut-les/ Почему нельзя убирать упавшие деревья? От них зависит жизнь всего леса] 29 ליולי 2019, National Geographic, המאמר ברוסית אבל אפשר בקלות לתרגם באמצעות Google Translate, אין שום דבר מסובך, אין מושגים מדעיים ספציפיים}}. המשמעות היא מאגר עצום של עץ מת שאפדשר לנצל תוך הבאת טועלת ליער כי עודף של עצים מתים מביא להתרבות מזיקים ולשרפות{{הערה|1=Glob Blog [https://globeblog.co.il/2017/01/23/%D7%90%D7%9D-%D7%A2%D7%A5-%D7%9E%D7%AA-%D7%9C%D7%91%D7%93-%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A2-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%95?param=3994 אם עץ מת לבד ביער, האם מישהו שומע אותו?] 23 לינואר 2017, הקרן הקיימת בישראל}}.

חשוב לציין שמבחינה אקולוגית יש הבדל עצום בין כריתת עץ חי לשימוש בעץ מת לצורך הסקה, יצור רהיטים, בניית בתים. בעוד שכריתת עצים חיים מזיקה שימוש בעץ מת עד גבול מסוים מועיל ליער. כדי לתפקד באופן נורמלי היער זקוק ל 20 - 50 מטר קוב של עץ מת להקטאר, כדי שתיווצר קרקע חדשה, כדי להאכיל פטריות, חרקים, טולעים, כדי שעצים צעירים יוכלו לצמוח מתחתם, בלי שבעלי חיים יוכלו אותם. לעומת זאת ביערות טבעיים כמות העצים המתים מגיעה ל 100 - 500 מטר קוב להקטאר{{הערה|Наталия Шевченко [https://nat-geo.ru/nature/smert-porozhdaet-zhizn-kak-upavshie-derevya-spasayut-les/ Почему нельзя убирать упавшие деревья? От них зависит жизнь всего леса] 29 ביולי 2019, National Geographic, המאמר ברוסית אבל אפשר בקלות לתרגם באמצעות Google Translate, אין שום דבר מסובך, אין מושגים מדעיים ספציפיים}}. המשמעות היא מאגר עצום של עץ מת שאפדשר לנצל תוך הבאת טועלת ליער כי עודף של עצים מתים מביא להתרבות מזיקים ולשרפות{{הערה|1=Glob Blog [https://globeblog.co.il/2017/01/23/%D7%90%D7%9D-%D7%A2%D7%A5-%D7%9E%D7%AA-%D7%9C%D7%91%D7%93-%D7%91%D7%99%D7%A2%D7%A8-%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%A9%D7%94%D7%95-%D7%A9%D7%95%D7%9E%D7%A2-%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%95?param=3994 אם עץ מת לבד ביער, האם מישהו שומע אותו?] 23 בינואר 2017, הקרן הקיימת בישראל}}.

שכבת הקרקע הפורייה היא רק בעובי של כמה עשרות סנטימטרים. אבל החיים בקומה הזו נמצאים גם מתחת כי בעלי חיים שונים חופרים מחילות בעומק של עד כמה מטרים מתחת לפני הקרקע.

שכבת הקרקע הפורייה היא רק בעובי של כמה עשרות סנטימטרים. אבל החיים בקומה הזו נמצאים גם מתחת כי בעלי חיים שונים חופרים מחילות בעומק של עד כמה מטרים מתחת לפני הקרקע.