שינויים

כדאי להבחין בין היסטוריה של החשיבה הכלכלית - כיצד השתנתה החשיבה הכלכלית לאורך השנים, לבין [[כלכלה היסטורית]] - תיאור היסטורי של הכלכלה (לדוגמה מה השינויים שעברו על כלכלת ארצות הברית ב-200 השנים האחרונות) או לחלופין היסטוריה כללית בניתוח כלכלי - כלומר ניתוח כלכלי של מגמות היסטוריות שונות - לדוגמה ניתוח כלכלי של התפתחות [[תהליך]] ה[[גלובליזציה]] (ראו לדוגמה [[דאגלס נורת']]).

כדאי להבחין בין היסטוריה של החשיבה הכלכלית - כיצד השתנתה החשיבה הכלכלית לאורך השנים, לבין [[כלכלה היסטורית]] - תיאור היסטורי של הכלכלה (לדוגמה מה השינויים שעברו על כלכלת ארצות הברית ב-200 השנים האחרונות) או לחלופין היסטוריה כללית בניתוח כלכלי - כלומר ניתוח כלכלי של מגמות היסטוריות שונות - לדוגמה ניתוח כלכלי של התפתחות [[תהליך]] ה[[גלובליזציה]] (ראו לדוגמה [[דאגלס נורת']]).

==1776-1867 התקופה הקלאסית==

==1867-1776 - התקופה הקלאסית==

מי שנחשב לאבי [[כלכלה קלאסית|התורה הקלאסית]] ו[[חקר הכלכלה]] בכלל הוא כלכלן הסקוטי [[אדם סמית]] שב-1776 הוציא את ספרו המפורסם [[עושר העמים]]. סמית התווה מודל שבו הממשלה לא אמורה להתערב ב[[שוק]] ([[עקרון אי ההתערבות]]) והוא התכוון בעיקר למדיניות ה[[מרקנטיליזם|מרקנטיליסטית]] שהייתה בזמנו, שבה הממשלה הייתה מעורכת בכל תחומי הכלכלה.

מי שנחשב לאבי [[כלכלה קלאסית|התורה הקלאסית]] ו[[חקר הכלכלה]] בכלל הוא כלכלן הסקוטי [[אדם סמית]] שב-1776 הוציא את ספרו המפורסם [[עושר העמים]]. סמית התווה מודל שבו הממשלה לא אמורה להתערב ב[[שוק]] ([[עקרון אי ההתערבות]]) והוא התכוון בעיקר למדיניות ה[[מרקנטיליזם|מרקנטיליסטית]] שהייתה בזמנו, שבה הממשלה הייתה מעורכת בכל תחומי הכלכלה.

[[קרל מרקס]], שנחשב לכלכלן הקלאסי האחרון (עד להופעתם של הנאו-ריקארדיאנים) פיתח את התורה של ריקארדו בכיוון שלו, בספרו הידוע [[הקפיטל]] (1767, קפיטל- בעברית הון).

[[קרל מרקס]], שנחשב לכלכלן הקלאסי האחרון (עד להופעתם של הנאו-ריקארדיאנים) פיתח את התורה של ריקארדו בכיוון שלו, בספרו הידוע [[הקפיטל]] (1767, קפיטל- בעברית הון).

==1867 – 1929 – מאבקים ומהפכות==

==1867–1929 – מאבקים ומהפכות==

בתקופה סוערת זו, רוב המדינות נקטו בפועל מדיניות שמרנית, תוך הסברתה בערבוב של התורה הקלאסית וה[[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלאסית]]. באקדמיה התאוריה הקלאסית הייתה תחת מתקפה מצד [[כלכלה מוסדית|הכלכלה המוסדית]] ו[[כלכלה היסטורית|הכלכלה ההיסטורית]].

בתקופה סוערת זו, רוב המדינות נקטו בפועל מדיניות שמרנית, תוך הסברתה בערבוב של התורה הקלאסית וה[[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלאסית]]. באקדמיה התאוריה הקלאסית הייתה תחת מתקפה מצד [[כלכלה מוסדית|הכלכלה המוסדית]] ו[[כלכלה היסטורית|הכלכלה ההיסטורית]].

מחוץ לאקדמיה התנהלו הוויכוחים בין [[מרקסיסטים]] (שנשענו על התאוריה הקלאסית) לבין [[קפיטליסטים]]. בתקופה זו היו שביתות, קרבות, התנגשויות בין פועלים לבין קפיטליסטים, המשטרה, הצבא ושכירי חרב. בתקופה זו בארצות הברית הכלכלנים תומכים ב[[תאגיד]]ים מול מאבק הפועלים, והעסקים הקטנים, ונותנים הכשר ל[[מונופול|התנהגות מונופולית]] ולסיוע הממשלה לעסקים גדולים. ב-1917 מתרחשת הפיכה ברוסיה ונוצר איום על הסדר הפוליטי-תרבותי. ב-1929 יש שפל כלכלי חסר תקדים - [[השפל הגדול]] - אחוז ניכר מהפעילות הכלכלית נסגר ויש [[אבטלה]] עצומה.

מחוץ לאקדמיה התנהלו הוויכוחים בין [[מרקסיסטים]] (שנשענו על התאוריה הקלאסית) לבין [[קפיטליסטים]]. בתקופה זו היו שביתות, קרבות, התנגשויות בין פועלים לבין קפיטליסטים, המשטרה, הצבא ושכירי חרב. בתקופה זו בארצות הברית הכלכלנים תומכים ב[[תאגיד]]ים מול מאבק הפועלים, והעסקים הקטנים, ונותנים הכשר ל[[מונופול|התנהגות מונופולית]] ולסיוע הממשלה לעסקים גדולים. ב-1917 מתרחשת הפיכה ברוסיה ונוצר איום על הסדר הפוליטי-תרבותי. ב-1929 יש שפל כלכלי חסר תקדים - [[השפל הגדול]] - אחוז ניכר מהפעילות הכלכלית נסגר ויש [[אבטלה]] עצומה.

==קיינסיאנים 1936- 1970==

==1970-1936 - קיינסיאנים ==

בשנות ה-30 של המאה ה-20 החלה עליית האסכולה של הכלכלן האנגלי [[ג'ון מיינרד קיינס]]. נוכח המהפכה ברוסיה, המאבק מול וועדי העובדים והשפל הגדול של 1929 היה קשה מאוד להמשיך ולתמוך ב'[[עקרון אי ההתערבות|אי התערבות]]', שפירושה בפועל היה [[קשרי הון ושלטון]] בולטים, אבטלה גואה וסיכון גדל והולך למהפכה כמו ברוסיה. הקיינסיאנים תמכו בהתערבות המדינה בתחומים מסויימים כמו חינוך, דיור, בריאות ותשלומי סעד ([[תשלומי העברה]]). קיינס טען כי התערבות המדינה היא חיונית, היות ו[[שוק חופשי]] עלול ליצור משברים שלבדו הוא לא יוכל לצאת מהם (כמו זה של 1929).

בשנות ה-30 של המאה ה-20 החלה עליית האסכולה של הכלכלן האנגלי [[ג'ון מיינרד קיינס]]. נוכח המהפכה ברוסיה, המאבק מול וועדי העובדים והשפל הגדול של 1929 היה קשה מאוד להמשיך ולתמוך ב'[[עקרון אי ההתערבות|אי התערבות]]', שפירושה בפועל היה [[קשרי הון ושלטון]] בולטים, אבטלה גואה וסיכון גדל והולך למהפכה כמו ברוסיה. הקיינסיאנים תמכו בהתערבות המדינה בתחומים מסויימים כמו חינוך, דיור, בריאות ותשלומי סעד ([[תשלומי העברה]]). קיינס טען כי התערבות המדינה היא חיונית, היות ו[[שוק חופשי]] עלול ליצור משברים שלבדו הוא לא יוכל לצאת מהם (כמו זה של 1929).

התאוריה של קיינס, בעקבות ספרו "[[התאוריה הכללית]]", הובילה למדיניות "המדינה גדולה" בארצות הברית ול[[סוציאל-דמוקרטיה]] באירופה. בתחום האנליזה הכלכלית, השילוב של התאוריה של קיינס והתורה הנאו-קלאסית, ([[IS-LM]]) פותח על ידי היקס, ושלט עד שנות ה-70. בשנים אלו התרחש משבר ה[[סטגפלציה]] (מיתון משולב עם אינפלציה) שאותו התקשתה תאוריית IS-LM להסביר.

התאוריה של קיינס, בעקבות ספרו "[[התאוריה הכללית]]", הובילה למדיניות "המדינה גדולה" בארצות הברית ול[[סוציאל-דמוקרטיה]] באירופה. בתחום האנליזה הכלכלית, השילוב של התאוריה של קיינס והתורה הנאו-קלאסית, ([[IS-LM]]) פותח על ידי היקס, ושלט עד שנות ה-70. בשנים אלו התרחש משבר ה[[סטגפלציה]] (מיתון משולב עם אינפלציה) שאותו התקשתה תאוריית IS-LM להסביר.

==נאו-קלאסיים – עליות וירידות מ-1871 ועד היום==

==1871 ועד היום - נאו-קלאסיים – עליות וירידות==

התורה שלומדים בבתי הספר בכלכלה כיום היא '''[[כלכלה נאו-קלאסית|התורה הנאו-קלאסית]]'''. היא פותחה על ידי [[ויליאם סטנלי ג'בונס]], [[קרל מנגר]] ו[[לאון ואלראס]] בשנות ה-70 של המאה ה-19, וקיבלה פרסום והכרה על ידי [[אלפרד מרשל]] בשנות ה-90 של מאה זו.

התורה שלומדים בבתי הספר בכלכלה כיום היא '''[[כלכלה נאו-קלאסית|התורה הנאו-קלאסית]]'''. היא פותחה על ידי [[ויליאם סטנלי ג'בונס]], [[קרל מנגר]] ו[[לאון ואלראס]] בשנות ה-70 של המאה ה-19, וקיבלה פרסום והכרה על ידי [[אלפרד מרשל]] בשנות ה-90 של המאה ה-19.

הכלכלה הנאו-קלאסית ביססה את מעמדה האקדמי בשנות ה-40–50 של המאה ה-20, בעיקר על ידי הכלכלנים [[מילטון פרידמן]] ו[[פרדריק הייק]]. המודל העיקרי שלה שורטט על ידי [[קנת' ארו]]. התאוריה מכונה גם '''תורת [[שיווי המשקל הכללי]]''' General Equilibrium Theory - GET. התאוריה הנאו-קלאסית כבסיס למדיניות כלכלית עלתה רק בשנות ה- 70' וה-80' יחד עם ה[[מוניטריזם]] של [[מילטון פרידמן]], ומשטרי [[רונלד רייגן]] ו[[מרגרט תאצ'ר]].

הכלכלה הנאו-קלאסית ביססה את מעמדה האקדמי בשנות ה-40–50 של המאה ה-20, בעיקר על ידי הכלכלנים [[מילטון פרידמן]] ו[[פרדריק הייק]]. המודל העיקרי שלה שורטט על ידי [[קנת' ארו]]. התאוריה מכונה גם '''תורת [[שיווי המשקל הכללי]]''' General Equilibrium Theory - GET. התאוריה הנאו-קלאסית כבסיס למדיניות כלכלית עלתה רק בשנות ה-70 וה-80 של המאה ה-20 יחד עם ה[[מוניטריזם]] של [[מילטון פרידמן]], ומשטרי [[רונלד רייגן]] ו[[מרגרט תאצ'ר]].

==הבדלים בין האסכולות במדיניות==

==הבדלים בין האסכולות במדיניות==