שינויים

המודל תועד בספר [[דינמיקות של צמיחה בעולם סופי (ספר)]]. הוא הוסיף מימדים חדשים למודל [[עולם 2]] שנוצר על ידי חוקר [[מערכות מורכבות|המערכות המורכבות]] [[ג'י פורסטר]]. מאז שנוצר עולם 3, הוא עבר התאמות קטנות למודל עולם 3\91 שבו השתמשו בספר [[מעבר לגבולות (ספר)|מעבר לגבולות]] ולאחר מכן התאמות נוספות לקבלת מודל עולם 3\2000 שהופץ על ידי [[המכון למחקר מדיניות ומדעי וחברה]] (the Institute for Policy and Social Science Research). חלקים מהמודל וההיגיון מאחורי בנייתו מתוארים בפרק 4 של הספר [[גבולות לצמיחה: עדכון 30 שנה (ספר)]].

המודל תועד בספר [[דינמיקות של צמיחה בעולם סופי (ספר)]]. הוא הוסיף מימדים חדשים למודל [[עולם 2]] שנוצר על ידי חוקר [[מערכות מורכבות|המערכות המורכבות]] [[ג'י פורסטר]]. מאז שנוצר עולם 3, הוא עבר התאמות קטנות למודל עולם 3\91 שבו השתמשו בספר [[מעבר לגבולות (ספר)|מעבר לגבולות]] ולאחר מכן התאמות נוספות לקבלת מודל עולם 3\2000 שהופץ על ידי [[המכון למחקר מדיניות ומדעי וחברה]] (the Institute for Policy and Social Science Research). חלקים מהמודל וההיגיון מאחורי בנייתו מתוארים בפרק 4 של הספר [[גבולות לצמיחה: עדכון 30 שנה (ספר)]].

המודל עוסק בתקופה 1900-2100. הוא מצליח ל"חזות לאחור" את הנתונים של 1900-1970. לטענת גרהם טרנר, הרצת המודל ב"תרחיש הייחוס" או "עסקים כרגיל" הצליחה גם לחזות בצורה מדוייקת את המגמות בשנים 1970-2000.תרחיש "נקודת הייחוס" מניח כי לא נעשו שינויים משמעותיים בטכנולוגיה, לא נתגלו משאבים חדשים במיוחד, ומגמות הגידול באוכלוסייה ובצמיחה שנחזו בשנות ה-70 לא השתנו באופן משמעותי.

המודל עוסק בתקופה 1900–2100. הוא מצליח ל"חזות לאחור" את הנתונים של 1900–1970. לטענת גרהם טרנר, הרצת המודל ב"תרחיש הייחוס" או "עסקים כרגיל" הצליחה גם לחזות בצורה מדוייקת את המגמות בשנים 1970-2000.תרחיש "נקודת הייחוס" מניח כי לא נעשו שינויים משמעותיים בטכנולוגיה, לא נתגלו משאבים חדשים במיוחד, ומגמות הגידול באוכלוסייה ובצמיחה שנחזו בשנות ה-70 לא השתנו באופן משמעותי.

== מטרת המודל ומבנהו==

== מטרת המודל ומבנהו==

מודל עולם 3 הינו מתמטי ופורמלי, ניתן להציג את ההנחות שעומדות בבסיסו באופן מסודר, לדון עליהן עם אנשים אחרים ולשכלל אותו. החוקרים מעידים כי עקב עבודה על המודל הממוחשב הם נאלצו להפוך את המודלים המנטליים שלהם עצמם ליותר קשוחים וקפדנים, יותר מקיפים ויותר בהירים בהשוואה למצבם הקודם. מודלים ממוחשבים כופים משמעת, לוגיקה ומתן דין-וחשבון בסיסי שקשה להשיגם במודל מנטלי, והם מהווים בסיס הרבה יותר שימושי לשיפור מודלים מנטליים.

מודל עולם 3 הינו מתמטי ופורמלי, ניתן להציג את ההנחות שעומדות בבסיסו באופן מסודר, לדון עליהן עם אנשים אחרים ולשכלל אותו. החוקרים מעידים כי עקב עבודה על המודל הממוחשב הם נאלצו להפוך את המודלים המנטליים שלהם עצמם ליותר קשוחים וקפדנים, יותר מקיפים ויותר בהירים בהשוואה למצבם הקודם. מודלים ממוחשבים כופים משמעת, לוגיקה ומתן דין-וחשבון בסיסי שקשה להשיגם במודל מנטלי, והם מהווים בסיס הרבה יותר שימושי לשיפור מודלים מנטליים.

המודל מורכב מכ-200 משוואות מתמטיות. המשוואות מורכבות מפרמטים בסיסיים (כמו החלטה על גודל המשפחה), מזרמים (כמו כמות העבודה בשנה, כמות המזון הגדלה בשנה) וממאגרים (לדוגמה כמות ההון התעשייתי). בכל המשוואות יש התייחסות לסוג היחידות שנמדדות כך שצד אחד של המשוואה מאוזן מבחינת היחידות שקיימות בצד השני של המשוואה. דבר זה נכפה על ידי התוכנה שבה כתוב המודל. דבר זה גם עומד בניגוד למודלים כלכליים שבהם ניתן לרשום משוואות כמו משוואת הייצור ב[[כלכלה נאו קלאסית]] ([[משוואת קוב-דאגלאס]] שטוענת כי תוצר = עבודה * הון) שבהן אין התייחסות ליחידות המידה.

המודל מורכב מכ-200 משוואות מתמטיות. המשוואות מורכבות מפרמטים בסיסיים (כמו החלטה על גודל המשפחה), מזרמים (כמו כמות העבודה בשנה, כמות המזון הגדלה בשנה) וממאגרים (לדוגמה כמות ההון התעשייתי). בכל המשוואות יש התייחסות לסוג היחידות שנמדדות כך שצד אחד של המשוואה מאוזן מבחינת היחידות שקיימות בצד השני של המשוואה. דבר זה נכפה על ידי התוכנה שבה כתוב המודל. דבר זה גם עומד בניגוד למודלים כלכליים שבהם ניתן לרשום משוואות כמו משוואת הייצור ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] ([[משוואת קוב-דאגלאס]] שטוענת כי תוצר = עבודה * הון) שבהן אין התייחסות ליחידות המידה.

המודל מבצע איטרציה על הנתונים ההתחלתיים, מזין אותם למשוואות ומקבל את התוצאות לתקופה הבאה. הוא מבצע דבר זה כל חצי שנה במשך 200 שנים. התוצאה היא שבכל הרצת מודל יש כ-80,000 נתונים. רוב הנתונים האלה בפני עצמם אינם מעניינים במיוחד. המודל אינו מנסה לנבא בדיוק מתי תהיה לדוגמה התמוטטות של החברה בגלל מגבלת משאבים מתכלים, או בגלל ירידה בפריון החקלאי, אלא לנסות להבין כיצד שינויים בהנחות על המודל (לדוגמה אם יתברר שכמות המשאבים המתכלים שלנו גדולה פי 2 יחסית למה שחשבנו בהתחלה) ישפיעו על התנהגות המודל.

המודל מבצע איטרציה על הנתונים ההתחלתיים, מזין אותם למשוואות ומקבל את התוצאות לתקופה הבאה. הוא מבצע דבר זה כל חצי שנה במשך 200 שנים. התוצאה היא שבכל הרצת מודל יש כ-80,000 נתונים. רוב הנתונים האלה בפני עצמם אינם מעניינים במיוחד. המודל אינו מנסה לנבא בדיוק מתי תהיה לדוגמה התמוטטות של החברה בגלל מגבלת משאבים מתכלים, או בגלל ירידה בפריון החקלאי, אלא לנסות להבין כיצד שינויים בהנחות על המודל (לדוגמה אם יתברר שכמות המשאבים המתכלים שלנו גדולה פי 2 יחסית למה שחשבנו בהתחלה) ישפיעו על התנהגות המודל.

[[השהייה|השהיות]] הן הזמן שעובר בין התרחשות של איתות מסויים לבין הקליטה של איתות זה, העיבוד שלו, הפעולה לפי האיתות וקיום תגובה אפקטיבית לאיתות זה. קיימות דוגמאות רבות להשהיות בחיי היום-יום. לדוגמה קיים "זמן תגובה" בזמן בלימה של מכונית נוסעת. עובר זמן בין איתות שמורה לנהג לעצור לבין ההבנה של הנהג, עובר עוד מעט זמן בין הבנה זו לבין לחיצה על הבלמים, ואז עובר זמן נוסף בין התחלת הבלימה לבין עצירה מוחלטת של המכונית. דוגמה נוספת היא כיוון טמפרטורת המים של אמבטיה. קרח על הכביש או מרחק גדול יותר של הדוד מהאמבטיה עלול ליצור השהיות גדולות יותר בין פעולה לתגובה - ולכן למצבים של "[[תגובת יתר]]" או "החטאה מלמעלה: רכב שלא מספיק לעצור בזמן, או שהמים חמים מידי או קרים מידי לחליפין בדוגמת האמבטיה.

[[השהייה|השהיות]] הן הזמן שעובר בין התרחשות של איתות מסויים לבין הקליטה של איתות זה, העיבוד שלו, הפעולה לפי האיתות וקיום תגובה אפקטיבית לאיתות זה. קיימות דוגמאות רבות להשהיות בחיי היום-יום. לדוגמה קיים "זמן תגובה" בזמן בלימה של מכונית נוסעת. עובר זמן בין איתות שמורה לנהג לעצור לבין ההבנה של הנהג, עובר עוד מעט זמן בין הבנה זו לבין לחיצה על הבלמים, ואז עובר זמן נוסף בין התחלת הבלימה לבין עצירה מוחלטת של המכונית. דוגמה נוספת היא כיוון טמפרטורת המים של אמבטיה. קרח על הכביש או מרחק גדול יותר של הדוד מהאמבטיה עלול ליצור השהיות גדולות יותר בין פעולה לתגובה - ולכן למצבים של "[[תגובת יתר]]" או "החטאה מלמעלה: רכב שלא מספיק לעצור בזמן, או שהמים חמים מידי או קרים מידי לחליפין בדוגמת האמבטיה.

מול האתגרים הסביבתיים קיימות סכנות רבות של השהייה באיתות - בין הזמן שבו מתקיימת פעילות אנושית לבין הזמן שתוצאותיה ניכרות לעין. קיימת השהייה גם בין התחלת פעולה לבין קבלת תוצאות. דוגמה לדבר זה מתקיימת ב"מומנטום" של אוכלוסין. גם אם כל מחליטים היום שכל הזוגות הנשואים יביאו רק 2 ילדים החל ממחר בבוקר, דבר שיביא בסופו של דבר ל[[ייצוב אוכלוסין]], האוכלוסייה תמשיך לגדול במשך 30-40 שנה, שכן בינתיים נולדים בכל שנה יותר אנשים בהשוואה למספר האנשים שמתים. התפשטות של סוגי מזהמים שונים כמו [[PCB]] מתוך הקרקע אל המים ואל [[מערכות אקולוגיות]], השפעת [[בירוא יערות]] על [[סחף קרקע]] והשפעת הסחף על הפריון החקלאי, או השפעת [[דייג יתר]] על מלאי הדגים הזמינים למין האנושי, השפעות המין האנושי על [[התחממות עולמית]] וכן תופעות אחרות כמו [[החמצת אוקיינוסים]] או [[דלדול שכבת האוזון]] הן כולן דוגמאות להשפעות מושהות בזמן.

מול האתגרים הסביבתיים קיימות סכנות רבות של השהייה באיתות - בין הזמן שבו מתקיימת פעילות אנושית לבין הזמן שתוצאותיה ניכרות לעין. קיימת השהייה גם בין התחלת פעולה לבין קבלת תוצאות. דוגמה לדבר זה מתקיימת ב"מומנטום" של אוכלוסין. גם אם כל מחליטים היום שכל הזוגות הנשואים יביאו רק 2 ילדים החל ממחר בבוקר, דבר שיביא בסופו של דבר ל[[ייצוב אוכלוסין]], האוכלוסייה תמשיך לגדול במשך 30–40 שנה, שכן בינתיים נולדים בכל שנה יותר אנשים בהשוואה למספר האנשים שמתים. התפשטות של סוגי מזהמים שונים כמו [[PCB]] מתוך הקרקע אל המים ואל [[מערכות אקולוגיות]], השפעת [[בירוא יערות]] על [[סחף קרקע]] והשפעת הסחף על הפריון החקלאי, או השפעת [[דייג יתר]] על מלאי הדגים הזמינים למין האנושי, השפעות המין האנושי על [[התחממות עולמית]] וכן תופעות אחרות כמו [[החמצת אוקיינוסים]] או [[דלדול שכבת האוזון]] הן כולן דוגמאות להשפעות מושהות בזמן.

בחיי היום-יום קיימות מערכות רבות של [[זהירות מונעת]] שנועדו למנוע החטאה מלמעלה כדי למנוע אסונות. במציאות של כלכלה עולמית שמקיימת אינטראקציות מסובכות עם המערכות האקולוגיות, היבטים אלה אינם קיימים.

בחיי היום-יום קיימות מערכות רבות של [[זהירות מונעת]] שנועדו למנוע החטאה מלמעלה כדי למנוע אסונות. במציאות של כלכלה עולמית שמקיימת אינטראקציות מסובכות עם המערכות האקולוגיות, היבטים אלה אינם קיימים.